פשוט תות{Mistress H} |
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
השעות הקטנות של הלילה....(סיפור)
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
פשוט תות{Mistress H} • 27 באוג׳ 2006
-לפני הכל, יש לציין שכתבתי את הסיפור לפנות בוקר, בפקודה, (לא משנה של מי כבר...), בכל מקרה, יש עוד 2 שכתבתי שאני אפרסם, לעת עתה רק פה כי אני עוד מתחילה. בהמשך אולי במגזין, ואני כותבת מילדות כך שאם תמצאו שגיאת כתיב זה ר-ק בגלל שכתבתי ב5 לפנות בוקר בעיניים עצומות דבר אחרון - אני מודעת לזה שיש קפיצה מאוד מהירה בין עצמאות לשפחה בסיפור, וחסרים שלבים בדרך אבל לא היה לי כוח לשכתב ורק רציתי לסיים לכתוב כבר. אז תהנו, ואל תשכחו לומר לי שנהניתם
(אני לא רגילה לכתוב ללא עלילה מאחורי הדברים, אז מי שפה רק בשביל אקשן שידלג קדימה) אני "איך בכלל הגעתי למצב הזה?" אני שואלת את עצמי בראשי, בלי קול. הפלשבאקים של כל היום האחרון מתרוצצים לי בראש. לא יכולה להפסיק לשחזר ושוב שואלת את עצמי, האם זה באמת מה שאני? מי שאני? זו הדרך בה אני רוצה לחיות? "היי מאמי" בר בטלפון, קבענו יציאה היום. "מה קרה?" אני עונה לה בקרירות של 'מה הפעם'? "למה את חושבת שמשהו קרה?..." היא מחזירה כנגדי. "כי את אף פעם לא קוראת לי סתם ככה מאמי, אלא אם את מבריזה לי, אוי, את לא מבריזה לי היום, נכון? תגידי לי שאת לא מבריזה לי היום !" "יווו סיוון אני מה זה מצטערת, אין מצב שאני זזה מהבית, אמא שלי נכנסה לקריזה של נקיונות, אנחנו מהבוקר משפשפים ועדיין לא נמאס לה. אין מצב שאני באה. סליחה" "לא שוב..." אני לוחשת. "מה?" כנראה היא לא שמעה. "לא משנה מותק, אני אסתדר לבד, פעם הבאה, כן?" "פעם הבאה, אוהבת, ביוש" מתי היא תעבור כבר מהבית של ההורים? קבענו ללכת לפאב לסביות חדש שנפתח לפני שבועיים, יום שישי שני ברציפות שאני נתקעת בבית? אני לא מוכנה. במיוחד לא שוב עם השותפה הקריזיונרית שלי שמביאה כל הזמן בחורים. -אני יוצאת- קמתי בהחלטה הזו למקלחת, במקלחת חשבתי על אנשים שאוכל לצאת איתם בכדי לא לצאת לבד, אבל לבסוף נכנעתי...'אני אצא לבד' חפפתי, שמתי קרם שיער, שייעשה גלי אבל לא מידי, התנגבתי שמתי קרם גוף ויצאתי במגבת לחדר שלי. התלבשתי בזריזות, בגדי יציאה רגילים, איזה חולצת יציאה שחורה וג'ינס צמוד, חגורה קצת איפור, סיגריות, כסף, תעודת זהות ונוסעת במכונית לפאב, שלא ידעתי שאחריו ישתנו חיי לעד. אני נכנסת, בעיניי סורקת את המתרחש, 'נראה דווקא טוב המקום', מהרהרת לעצמי, מוצאת מקום ישיבה ליד הבר, ניגשת ומתיישבת. מזמינה טובורג רד מהחבית, ומתענגת על הטעם המר שאני כל כך אוהבת. אני מסתובבת עם גבי לבר ושותה, מסתכלת על הנשים מסביב, הרוב נראות צעירות, אפילו לא 18, אבל זה לא כזה מעניין אותי. בתנועה אינסטינקטיבית אני שולחת יד לכיס מוציאה מצת וסיגריות, שולחת את הסיגריה לפה, מביאה את המצת כמעט עד אליה כאשר יד עדינה לוקחת לי אותה מהשפתיים שמה אותה אצלה בפה ולוחשת לי בטון שלא משאיר שאלות "תדליקי" אני מדליקה ומוציאה גם לי סיגריה, כשאני מסתכלת מטה לקופסת הסיגריות אני שולחת מבט קצר לגופה, סביבות גיל ה23, גוף דקיק, שדיים קטנים, מכנסיים שחורות צמודות, מגפיי עקב גבוהות , שפיץ, אני מרימה אליה את עיניי בעודי מוציאה את הסיגריה מהקופסא ומניחה בפי, מדליקה אותה, ורואה שהיא עם לק שחור על ציפורניה הארוכות, וגופייה שחורה צמודה שמבליטה כמה גופה יפה. שיער שחור ועיניים חומות, ממש מקל. היא מוציאה אותי ממחשבותיי כשאומרת "מה עם המשקה שלי?" אני לרגע תוהה למה היא מתכוונת, ומיד מבינה שהיא דורשת שאקנה לה משקה, "מה תרצי?", אני מסתכלת בעיניה ומיד מסיטה את מבטי לעבר הברמנית, רק בכדי לברוח ממבטיה החודרים. "מרטיני" היא אומרת ומיד אני מזמינה לה, משלמת, ומגישה לה. "את יעילה" היא מסננת, אני לוקחת שאיפה מהסיגריה, ומוציאה לאט... היא מסתכלת על תנועותיי ושואלת לשמי "סיוון" אני פולטת, והיא עושה לי "סליחה?" אני מסובבת את פניי אליה, פוגשת במבטה "סיוון, נעים מאוד, ואת?" אני שולחת יד ללחיצה והיא שולחת את ידה כמו גבירה בשנות ה70 שיש לנשק את גב ידה, אני זורמת ומנשקת. ואומרת לה "עוד לא אמרת לי את שמך", בתגובה, היא עונה לי "לגברת קוראים בשם של גברת" אני מנסה להבין את דבריה, בזמן שהיא בוחנת ללא בושה את בגדיי, את גובהי, שדיי, פניי, שיערי ונעליי. שוכחת על מה היא דיברה אני שואלת "אז מה גברת אצילה כמוך עושה בפאב כזה?" היא מסתכלת בעייני, מחייכת חיוך זדוני ועונה "מחפשת משרתת קטנה". אני צוחקת ומפנה אותה ללוח מודעות, דרושים דרושות לעוזרת ניקיון. אבל היא מודיעה לי חרישית "דווקא חשבתי לקחת אותך" אני צוחקת ומודיעה לה שאני לא משרתת. היא מחייכת ושותקת. "אני נוסעת לדירה שלי, זו הכתובת" היא רושמת על מפית ומביאה לי ליד, "השעה עכשיו 1, לוקח מפה חצי שעה ברכב להגיע לביתי, את מגיעה ב2, עוד חצי שעה תצאי." היא יוצאת מהפאב עוד לפני שהספקתי לפתוח את הפה, משאירה אותי עם סימני שאלה. חצי שעה להגיע, להגיע ב2? היא נתנה לי חצי שעה להחליט. אני מנסה להתעלם ממה שקרה, משחילה את המפית לכיס ומסתכלת על הנשים מסביב, ניגשת לאחת ושואלת לשמה, היא זורמת ועונה, כשהגעתי לגילה - גיליתי שהיא בת 17 החלטתי לשלוח אותה לישון. עברו 20 דקות, אני שואלת את הברמנית אם היא מכירה את הבחורה שדיברתי איתה, היא אומרת שלא ראתה אותה בחייה. בהחלטה של הרגע האחרון אני נכנסת למכונית, מביטה בשעון ורואה שהשעה 01:30 אני מתניעה ונוסעת לכתובת, מסתבכת מעט ושואלת נהג מונית שמסביר לי איך להגיע, הגעתי באיחור של 5 דקות, 02:05. אני מסתכלת על המפית ורואה שהיא כתבה לבוא לקומה 3 דירה 12. אני נכנסת ועולה במדרגות, מגיעה לכניסה, נושמת עמוק ותוהה אם להיכנס או להסתובב וללכת – אני דופקת על הדלת, האצבעות שלי עושות מה שהן רוצות. הדלת נפתחת "איחרת" היא מודיעה לי "את תענשי על זה" אני מצחקקת, "את תורידי לי מהשכר שירות?" היא כנראה לא חשבה שזה מצחיק, ובתגובה תפסה אותי מאחורי גבי, בידיה החזיקה את ידיי תפסה בין רגליה את רגלי, הידקה אותה לרצפה ואליה כך שלא אוכל לזוז, הרימה את ראשי וליקקה את צווארי, ירדה בליקוק מטה בין הכתף לצוואר ונגסה בי חזק, כמו בולדוג שמתמקם ולא זז. הרגשתי איך הכאב צורם וניסיתי לזוז ולהזיז אותה, ברגע האחרון היא שיחררה ומהתנופה נפלתי לרצפה. "חולת נפש!" אני זועקת נוגעת במקום הנשיכה לבדוק שלא יורד לי דם. היא מצחקקת ואומרת "אם היית רוצה כבר היית הולכת. אבל הרטיבות בתחתונייך מכריחה אותך להישאר. אני מסננת "בולשיט!" וקמה, היא נעמדת מולי מסתכלת בעיניי ואני משפילה ראשי, לא יכולה להגיב לה. היא לוחשת לי "את תעשי כל מה שארצה וכמה שארצה. את תהיי המשרתת שלי, השפחה שלי, הכלבה הפרטית שלי ותשרתי אותי.מובן?" אני מנסה להרים את ראשי לעיניה נתקלת במבטה ומורידה מיד את ראשי, מפחדת. "כן, מובן". היא מסתובבת סביבי במקום ושואלת "מובן, מה?" אני עונה שלא אמרה לי את שמה, והיא אומרת שאמרה, אני חוזרת על דבריה "אמרת שלגברת קוראים בשם של גברת, אבל לא אמרת מה שם הגברת". היא צוחקת לשנייה ואומרת "לגברת, קוראים גבירתי. אני גבירתך, מעכשיו ועד עולם. עכשיו את מבינה שפחה שלי?" "כן...(אני מהססת) גבירתי" לוחשת את הגבירתי כמעט בלא קול. "לא שמעתי" היא מתעקשת. "כן גבירתי" הפעם אני עונה ברורה והחלטית. "לידי את לא תהיי בבגדים, וגם לא תעמדי מולי, את לא שווה לי, את נחותה ממני." "מה לעשות?" אני חוטפת סטירה ונאנקת. "מה עשיתי?!" אני עונה בתגובה ומקבלת עוד סטירה. "אמרתי לך לקרוא לי גבירתי, זה אומר שבכל משפט צריכה להופיע המילה, זה שם כבוד ולא תפני אליי בלעדיו,מובן?" "כן גבירתי" אני עונה ושואלת "מה לעשות, גבירתי?" "תתפשטי ותעמדי על 4 שפחה. יש לך בול דקה לבצע, אם תהססי – תענשי." אני פוחדת לחשוב על עונש אפילו, פושטת את בגדיי באחת, אבל מהססת לרדת על 4, מסתכלת עלייה ומקבלת סטירה "עוד 10 שניות שפחה!" – אני יורדת לאט על 4. היא סופרת את ה5 שניות האחרונות, ב"2,1" אני כבר עומדת על 4. "כשאת עומדת על 4 את צריכה להיות גאה בהיותך כלבה שלי, כי היא מייצגת אותי, את תעמדי זקוף, תחת בולט מעלה וברגליים פסוקות כך שתמיד תהיה לי גישה לביניהן. וראש מושפל, את לא תסתכלי בעיניי ללא רשותי" אני באה להגיב בהתחכמות כהרגלי אך היא מחדירה באחת 2 אצבעות לתוכי ומפמפמת בפנים. אני נאנחת וגונחת ולפתע כל המילים בורחות מפי, אני גונחת בשקט כשפתאום מרגישה סטירה על התחת שלי. חזקה, מצלצלת, מנערת. אני באה לזעוק "בשביל מה זה היה?!" ולא מוציאה מילה מפי כתגובה למה שהרגשתי בתוכי, פרפרים בבטני, שדיי זקורים ופטמותיי עומדות, הכוס שלי נפתח יותר ונאנק, אני דורשת את זה, הגוף שלי רוצה עוד, ואני מוצאת את עצמי בלי משים לב גם אומרת את זה "עוד...עוד..." הגבירה מוציאה את אצבעותיה מתוכי ועוברת לעמוד מלפניי, כך שרגליה מול פניי. היא אומרת לי "אם את תרצי עוד את תאלצי להתחנן לזה, בינתיים, תראי שאת שווה את זה, תצטרכי להוכיח את זה." "איך הוכיח לך גבירתי?" אני מוצאת את עצמי שואלת. "תלקקי את נעליי,תראי לי איך השפחה שלי יודעת ללקק, למצוץ, לשאוב" נעלי המגף נדחפות לפי, ואני מלקקת אותן ומוצצת, מנסה להוכיח לה שאני שווה את האילוף שלה, מנשקת את נעליה ומתענגת על זה. "איך בכלל הגעתי למצב הזה?" אני שואלת את עצמי בראשי, בלי קול. הפלשבאקים של כל היום האחרון מתרוצצים לי בראש. לא יכולה להפסיק לשחזר ושוב שואלת את עצמי, האם זה באמת מה שאני? מי שאני? זו הדרך בה אני רוצה לחיות? המילים של גבירתי קוטעות את מחשבותיי, "כן, כלבה טובה... תלקקי, תמצצי, תנשקי... מהמבט הראשון שנכנסת לפאב ראיתי את הצורך שלך בלהיות על 4 וללקק, להיות שפוטה קטנה שלי. כלבה טובה... תורידי לי את המגפיים" אני מצייתת בשנייה אבל סטירה עפה לפניי, תפתחי את הרוכסן עם שינייך ורק אחר כך תורידי אותם מרגליי עם ידייך." אני מיד מבצעת, ומורידה, גם את הגרביים אני מורידה אבל רק לאחר שביקשתי רשות – היא התפלאה איך כבר ידעתי שאצטרך לבקש להוריד, והייתה גאה באילוף שלה. היא מתיישבת על כורסא גדולה בסלון ואני מלקקת את כפות רגליה, בין אצבעותיה, את גב רגלה, מנשקת ומתמסרת לכל אצבע, מוצצת כל אחת בנפרד ומענגת בלשוני, שומעת את הגניחות שלה מהעונג מציפות את החדר... היא פותחת את רוכסן המכנסיים ומשחילה יד פנימה, מאוננת לעצמה, לאט, לאט... לפתע אני מרגישה לא נכון שהיא עושה את זה לעצמה, רוצה לעשות זאת במקומה, ומבקשת. היא צוחקת צחוק גדול ואומרת "ידעתי שאת שפחה בנפשך, כן כלבה, את יכולה לרדת לי" היא מתפשטת ומורה לי לרדת על 4, היא מתיישבת על גבי, קלילה כנוצה, ובסטירות על ישבני מדריכה אותי לזחול כסוס רתום לחדרה. אנחנו מגיעות והיא נשכבת על המיטה, עם רגליים פשוקות, ושוט ביד. אני בולעת רוק מפחד, מעולם לא הרגשתי שוט. היא אומרת לי "יאללה שפחה, תרדי לי" היא מניחה את ידיה מאחורי ראשה, על הכרית, ומלמעלה מסתכלת עליי, על השפחה שלה יורדת לה... היא משבחת אותי על הביצוע ודוחפת את ראשי בין רגליה עמוק יותר, אני לרגע נחנקת, אין אוויר, אבל כמה שניות אחריי היא משחררת מעט את האחיזה כדי שאוכל לנשום ושוב מחזקת. היא מתחילה להצליף בגבי לאט, כמו ליטוף חזק... לאט, לאט ההצלפות מתחזקות והריכוז שלי נאבד בניסיונות לרצות אותה... בתחילה זה כואב לי ואני זועקת כאב אבל מילותיה מרגיעות אותי וממכרות אותי למגע של השוט "תקבלי את הכאב שפחה שלי, תכבשי אותו בתוכך, תרצי אותו, תרגישי אותו, תשמחי בו... תבקשי אותו בגופך שפחה" אני מקבלת את הכאב והמכות הופכות למענגות, אני מצליחה לגרום לגבירתי לגמור ומתחננת שתרשה לי שוב, מתענגת על טעמה. היא אומרת לי 'כל דבר בעיתו' ואני מאוכזבת שותקת, מביטה בין רגליי ורואה איך אני מטפטפת חרמנות. היא צוחקת ולוקחת סטראפ און מהארון, מורה לי להלביש אותו עליה ולרדת על 4 על השטיח. אני מבצעת ומפשקת רגליים ככל שניתן, מרגישה אותה בפתח עומדת להיכנס פנימה ונאנקת, היא אוחזת בשערי בידה, מסובבת אותו על פרק ידה ומושכת אליה כשהיא חודרת לתוכי, מפמפמת פנימה החוצה בתוכי, לוחשת לי שאני רק החור שמשמש אותה, שאני הכלבת מין שלה, ושהיא תשתמש בי ותזרוק, אני גונחת ומתענגת על מילותיה היא מורה לי לשלוח יד לדגדגני ולאונן יחד עם הפמפום ואני מבצעת... היא מאוננת גם לעצמה בקושי מתרכזת ודופקת אותי חזק, אני זועקת לה שאני עומדת לגמור והיא עונה לי שהיא מרשה לי. אני גומרת כשהיא דופקת אותי ומשתטחת על השטיח, היא מסובבת אותי על השטיח, מורידה את הסטראפ און ומתיישבת על פי, מורה לי ללקק. היא נוטפת ואני מתענגת על הטעם, מלקקת עד שמרגישה את ההתכווצויות סביב לשוני, ואת גופה רפה. היא קמה מעליי ונשכבת על המיטה, היא מורה לי על 4 ללכת להביא את הסיגריות והמצת ולהדליק לה סיגריה, אני מבצעת ולרגע באה להצטרף אליה על המיטה, היא שולחת יד לשוט מצליפה בי ובועטת בי מהמיטה, שפחה את ישנה על השטיח, את הכלבה שלי, המיטה היא רק לי, את עולה עלייה רק בפקודה שלי. יש שמיכה בארון מולך, תוציאי אותה ותסדרי את ה'מיטה' החדשה שלך. אה כן, והסטראפ און שלידך, תנקי אותו. אני מתרוממת ללכת לשירותים לנקות ובתגובה היא צועקת עליי "בואי הנה שפחה" אני באה ומתיישבת למרגלות המיטה "כן גבירתי?" "תפתחי את פיך זונה שלי" אני פותחת ומיד הסטראפ נתקע בפי ומשם לגרוני, אני מוצצת אותו והיא מפמפמת את פי ואומרת "ככה את תנקי אותו, כל לילה, עם לשונך, וחסר לך שלא יהיה נקי" "כן גבירתי" אני עונה ושמה את הסטראפ און במקום, נשכבת על השטיח מתכרבלת בשמיכה והולכת לישון. לפני שנרדמת עוד מספיקה לשמוע את הגבירה שלי אומרת "כן שפחה, זה מקומך החדש בעולם, העולם שלי, מעכשיו ועד עולם את תהיי פה כדי לרצות אותי"... אני מחייכת ונרדמת. |
|
להבה חשופה |
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
פשוטטטטטטטטטטטט תותינק'ה !!@!
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
להבה חשופה • 28 באוג׳ 2006
תות היקרה !@!
ברכות על פירסום סיפורך הראשון .. אהבתי מאוד .. גררררררר מצפה לעוד סיפורים מפרי דמיונך .. כל הכבוד .. בהצלחה יקרה !@! |
|
עוף חול |
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
עוף חול • 28 באוג׳ 2006
כמו שאמרת... קצת ליטוש...
אבל בגדול מאוד יפה ומחרמן... כל הכבוד.. |
|
חתולההה |
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
מיאוווווווווווווווווווווווווווווווו
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
חתולההה • 28 באוג׳ 2006
תותייייייייייי
אהבתי מאוד מאוד מיאווווווווווווווווווווו מעניין,מגרה,מושך וגם אני מחכה לקרוא עוד פירסומים שלך בידידות חתולההה. |
|
המפקדת(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
חחח, כמו שאמרתי כבר..
לפני 18 שנים •
28 באוג׳ 2006
המפקדת(לא בעסק) • 28 באוג׳ 2006
את פשוט תותה !
אהבתי את הסיפור, תמשיכי ככה, נשמע שאת נהנית |
|
פשוט תות{Mistress H} |
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
פשוט תות{Mistress H} • 29 באוג׳ 2006
תודה לכן בננות מקסימות ! תגובות תומכות ומתוקות, תודה. מקווה שנהנתין
תותי |
|
Belisana(שולטת) |
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
Belisana(שולטת) • 29 באוג׳ 2006
נהננו מאד עוד!
|
|
lady @in black(שולטת) |
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
ציפור
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
lady @in black(שולטת) • 29 באוג׳ 2006
ביקשת ממני ביקורת כנה ואמיתית אז אני אנסה להתעלם מהעובדה שאלייך יש לי סימפטייה מיוחדת אז ככה:קודם כל ברכותיי על הפירסום הראשון ושיהיו עוד רבים בנוגע לסיפור,באופן כללי ובגדול הסיפור מאוד מושך האירוטיות שבו בהחלט מגרה ואהבתי !@! באופן פרטני..הפתיח יפה מנוסח חביב והרגשתי נכנסת לעלילה בעצמי הבעיה שהפתיח קצר מדי לטעמי והמעבר חד ההמשך יותר מפורט אבל לא יזיק לדעת יותר פרטים כדי לגרות את הדימיון אפילו יותר אבל הכי יפה בעיני היה הסוף סוף שמרמז על המשכיות בקיצור ציפור אהבתי את הסיפור ואוהבת אותך תמשיכי כך אני רוצה עוד סיפורים שלך אז קדימה להפעיל את הדימיון האצבעות והמקלדת להמשך הסיפור!!! מחכה בקוצר רוח! |
|
פשוט תות{Mistress H} |
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
Re: ציפור
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
פשוט תות{Mistress H} • 30 באוג׳ 2006
lady @in black כתב/ה: ביקשת ממני ביקורת כנה ואמיתית אז אני אנסה להתעלם מהעובדה שאלייך יש לי סימפטייה מיוחדת אז ככה:קודם כל ברכותיי על הפירסום הראשון ושיהיו עוד רבים בנוגע לסיפור,באופן כללי ובגדול הסיפור מאוד מושך האירוטיות שבו בהחלט מגרה ואהבתי !@! באופן פרטני..הפתיח יפה מנוסח חביב והרגשתי נכנסת לעלילה בעצמי הבעיה שהפתיח קצר מדי לטעמי והמעבר חד ההמשך יותר מפורט אבל לא יזיק לדעת יותר פרטים כדי לגרות את הדימיון אפילו יותר אבל הכי יפה בעיני היה הסוף סוף שמרמז על המשכיות בקיצור ציפור אהבתי את הסיפור ואוהבת אותך תמשיכי כך אני רוצה עוד סיפורים שלך אז קדימה להפעיל את הדימיון האצבעות והמקלדת להמשך הסיפור!!! מחכה בקוצר רוח! לעולם אל תתעלמי מזה שיש לך סימפטייה אליי חיחי אז קודם כל תודה על הברכות והביקורת הבונה. שמחה שאהבת את הסיפור, את צודקת המעבר חד ואני אמרתי את זה מראש, כתבתי את הסיפור בפקודה ולא היה לי כוח להיכנס לעוד פרטים רציתי רק לזרום כבר הלאה. דווקא לא רציתי לפרט יותר בכדי שהדמיון יפעל מעצמו, אבל לרוב אני מפרטת מראש. אומנם הסוף מרמז על המשכיות אבל ההמשכיות היא בראש של הקורא, הוא מחליט מבחינתו מה יקרה הלאה, מה יקרה כשהן יתעוררו בבוקר ואיך חייהן ימשיכו. וזה מה שאהבתי בזה. אני לא ממשיכה את הסיפור הזה, אבל יהיו עוד רבים אוהבת אותך המון, ושוב, תודה על התגובה יפתי. מואההההההה |
|
קלייר(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
קלייר(נשלטת) • 30 באוג׳ 2006
היי תותונית
אהבתי את שני חלקיו של הסיפור, את הראשון עם אווירת הפאב, ואת השני, שהוא תיאור סשן מחרמן ומדליק. מה שלא זרם לי הוא הקישור ביניהם. כדי להפוך מציידת בפאב לשפחה צריכות לעבור יותר משעתיים. אבל נהנתי, וזה מה שחשוב |
|