שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פמדום לעומת מיילדום בקולנוע ובפרסום

המלט
לפני 18 שנים • 19 בספט׳ 2006

פמדום לעומת מיילדום בקולנוע ובפרסום

המלט • 19 בספט׳ 2006
the story of O, ו'המזכירה' עוסקים פחות או יותר במיילדום. Venus in Furs (באינסוף גירסאות),
ו Moonlight Whispers, עוסקים ישירות בפמדום, ואפשר גם להזכיר את 'ירח מר', אם כי הבדסמ
שם הוא יותר אמירה אגבית מאשר עיקרית.

איזה עוד סרטים אתם מכירים?

האם נכון לקבוע שהקולנוע עוסק יותר בפמדום מאשר במיילדום? ואם כן, מהי לדעתכם הסיבה?

אני בטוח שכולם יסכימו שאייטמים בעולם הפרסום הכוללים רמיזות פמדומיות נפוצים
הרבה יותר מאשר כאלה עם רמיזות מיילדומיות.

ראיתי עשרות פרסומות בהן נשים דורכות על גברים. מעולם לא ראיתי פרסומת בה גבר דורך
על אשה, או מצליף בה, או מחזיק את שערה בכח. בהנחה שקינק מוכר, למה דווקא פמדום?
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 19 בספט׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 19 בספט׳ 2006
בינתיים תגובה אחת קצרה וממצה- למה לא מייל דום? בגלל המהפיכה הפמיניסטית. פאם דום הוא בעייתי פחות במדיות פירסומיות.
המלט
לפני 18 שנים • 20 בספט׳ 2006
המלט • 20 בספט׳ 2006
איימי_ כתב/ה:
בינתיים תגובה אחת קצרה וממצה- למה לא מייל דום? בגלל המהפיכה הפמיניסטית. פאם דום הוא בעייתי פחות במדיות פירסומיות.


אז את אומרת שגברים למטה נשים למעלה זה בסדר, כי זה לא מאיים על
מעמדו של אף אחד, אבל להיפך זה בעייתי, כי זה מעורר שדים אנטי-פמיניסטיים מרבצם -
ומה פתאום שגברים ישלטו בנשים וכן הלאה

בקיצור: מיילדום לא מוכר?


איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 20 בספט׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 20 בספט׳ 2006
המלט כתב/ה:
איימי_ כתב/ה:
בינתיים תגובה אחת קצרה וממצה- למה לא מייל דום? בגלל המהפיכה הפמיניסטית. פאם דום הוא בעייתי פחות במדיות פירסומיות.


אז את אומרת שגברים למטה נשים למעלה זה בסדר, כי זה לא מאיים על
מעמדו של אף אחד, אבל להיפך זה בעייתי, כי זה מעורר שדים אנטי-פמיניסטיים מרבצם -
ומה פתאום שגברים ישלטו בנשים וכן הלאה

בקיצור: מיילדום לא מוכר?




זה לא שמייל דום לא מוכר, זה שקיימת בעייתיות עם הצגת מייל- דום כלגיטימי. לא מדובר כאן רק על שדים פמיניסטיים (למה אנטי- פמיניסטיים?), אלא על חברה בה קיימים מקרים רבים מספור של התעללות אמיתית של גברים בנשים. להיפך- קורה הרבה פחות (על אף שקורה). זאת, בצירוף עם המהפיכה הפמיניסטית, גורם לכך שהצגת מייל דום כלגיטימי, היא בעייתית. ההיפך- הרבה פחות, גם בשל מיעוט מקרי ההתעללות של נשים בגברים בחברה, וגם באופן פרדוקסלי- כיוון שגברים הם ששולטים בחברה (לפחות בגלוי). בחברה הישראלית (ובשאר חברות פטריאכליות) קיימת כמות עצומה של גברים שהפטיש שלהם זה להיות נשלטים לנשים, גם אם מינית בלבד. מאחר וגברים בכל זאת נוטים לשלוט בהון המשפחתי, זה פשוט מוכר יותר.

זרקתי כאן כמה הערות כוללניות ופמיניסטיות, שאני יודעת שיגרו אנשים להגיב. זה טוב icon_biggrin.gif .

חוץ מזה, אין לי כוח למורכבויות, עקב השעה. אני פשוט מגיבה כי זה אתה, המלט, ואתה תמיד מצליח לסחוט ממני תגובות. לך לישון כבר, ילד רע! icon_twisted.gif
לא סתם עוד עבד
לפני 18 שנים • 20 בספט׳ 2006
לא סתם עוד עבד • 20 בספט׳ 2006
למה פמדום? כי זה יותר מעניין ויותר מיוחד. זה הולך בניגוד למה שקורה ביומיום בדרך כלל. מיילדום (שליטה של המין הגברי) יש לנו מספיק במציאות.

אגב, "ירח מר" זה אחד הסרטים האהובים עליי. עמנואל סנייה מדהימה שם.

אני מצליח להיזכר בעוד כמה סצינות בדס"מ בסרטים וסדרות, ובאמת כולן סצינות של פמדום:
* ליב טיילר בסרט "לילה אחד במקול'ס"
* לוסי לו בסרט "פאייבק" (עם מל גיבסון)
* אנג'לינה ג'ולי (!) בסרט "מר וגברת סמית"
* לא פחות מ-3 פרקים בעונה השנייה של הסדרה "בוסטון ליגל", כשהשיא היה בפרק שבו עורכת דין מהפרקליטות (שווה ביותר) מכריחה סניגור, שמגיע אליה כדי לבקש עסקת טיעון, לרדת על ארבע, להגיד לה כמה היא נראית טוב ולהתחנן...
המלט
לפני 18 שנים • 20 בספט׳ 2006
המלט • 20 בספט׳ 2006
לסע"ע - "יותר מעניין ויותר מיוחד" -- נראה לך שסאביות יסכימו עם זה?

למעט בוסטון ליגל (ויתרתי על הטלויזיות, זוכר?) ראיתי את כל הסצנות שהזכרת. יש עוד המון כאלה,
וישנם אתרים מצוינים שערכו איסוף שקדני ומושקע של כאלה. התכוונתי דווקא לסרטי קולנוע
שעוסקים לכתחילה בענין; לא ברמיזות קלות. למשל, moonlight whispers הנ"ל, הוא סרט
יפני מקסים שהוא ממש חובה על המדף. זהו בדסמ נקי, צרוף, כמעט בתולי - ונכנס עמוק לנשמה.
(אפשר לשכור ב'אוזן השלישית'), שכל כולו עוסק בפמדום.

במידה רבה, 'אוביטר בדסמי' בסדרת טלויזיה דומה לפרסומת, וכנראה שהסיבות ליתרון מובהק
של פמדום על פני מייל-דום בסדרות טלויזיה זהות לסיבות בגללן בפרסומות כמעט לא רואים מייל-
דום: שילוב של עכבות חברתיות שאיימי הזכירה, עם הבנה של מה מוכר ומה לא, ואולי גם, במידה
מועטה יותר, נטיות לבם של היוצרים השונים.
שלושוחציבלילה​(שולטת)
לפני 17 שנים • 24 ביוני 2007

שנים אני מסננת פרסומות. ומסתבר שדוקא שם היו הדברים המעניינים

כל הזמן הזה שבזבזתי על בועות ושכנים ומי הבוס... אוי.
היילני
לפני 17 שנים • 2 ביולי 2007

לא נראה לי

היילני • 2 ביולי 2007
'סיפורה של או' ו'המזכירה' כפי שצוין, '120 ימי סדום', הסרט העלוב 'הורג אותי ברכות', 'עט הסקנדל' - אלה דוגמאות ליצירות עם מאפיינים מבוהקים של מיילדום. כמו כן, אפשר למצוא פרשנויות מיילדומיות ביצירות קלאסיות כמו 'אנקת גבהים', 'ג'יין אייר' ו- 'ד"ר ג'קיל ומר הייד'. ובימים אלה, בשירי ראפ והיפ הופ נמצא הרבה איזכורים למילה "bitch", ובכלל להכנעה נשית מול דום.
בקיצור, אני לא רואה בסיס לטענה שפאמדום (לעומת מיילדום) עומד בבסיס התרבות.

אני מבינה את הטיעון של איימי לגבי המהפכה הפמיניסטית, אבל אני חוששת שהיא לא הייתה *עד כדי כך* מהפכנית. ואמרו עוד לפני, שכמעט באופן אוניברסלי יש משהו מדליק באישה שאוחזת בשוט כמו שיש משהו מדליק בגבר חזק פיסית.
אושה{אוש}
לפני 17 שנים • 2 ביולי 2007
אושה{אוש} • 2 ביולי 2007
מיילדום זה פשוט לא פוליטיקלי קורקט
ואנא אל תשכח שבעולם הפירסום יש להעביר את המסר בקצרה ויהיה קשה לעשות הבחנה ברורה ומהירה בין גבר מתעלל שמכה את אישתו לבין דום שמכה את הסאבית שלו להנאתה.
אנשים רבים לא מודעים בכלל לבדס"מ אבל כשמראים להם את זה הפוך - אישה ששולטת בגבר - זה נראה להם משעשע ולא מאיים.
וכן,, אני חושבת שיש משהו נכון בזה שפמדום מוכר כי יש לו קהל צרכנים גדול.
מי מאיתנו שנמשך דווקא למיילדום מקבל את זה באינספור מסגרות תקשורתיות אבל בפרסום מה שמיוחד ומושך את העין - מוכר.
Goddess Selene
לפני 17 שנים • 2 ביולי 2007

מסכימה לגמרי עם אושה. ועוד סיבה

Goddess Selene • 2 ביולי 2007
שהפםדום נפיץ יותר בפרסום היא לדעתי העובדא שיש הרבה קופיריטרים מוכשרים ומבריקים ביותר שהם בעלי נטיה סאבית (מאיפה לקחתי את זה? אבל זה נכון) וכך הם מעבירים את המסרים החבויים שלהם בצורה טבעית ישירה ומוכרת.
בקולנוע זה סיפור אחר אך דומה ועל כך אולי בהמשך .