תביעת דיבה, האמנם?

תביעת דיבה, האמנם?

huan • 28 במאי 2007

פעמים רבות כבר יצא לי לשמוע אנשים בכלוב המאיימים בתביעות דיבה, או מזהירים מפני אחרים העלולים לתבוע.
לרוב האיומים והאזהרות נשמעים כאשר מדובר בדברי אמת שקשה מאוד להכחישם או לטעון שאינם נכונים (כמו למשל שאדם איקס נשוי/מתחזה, אדם ווי נעצר על ידי המשטרה באשמת אונס, אדם זד פגע במספר נשים ששמם ידוע וכו), כאשר האיומים באים בכדי למנוע את חשיפת התרמית ומעשיו הנבזיים של אותו אדם.
אני כמובן לא משפטן אך לפי ההיגיון והידע שלי תביעת דיבה אמורה להגן על אדם מדברים לא נכונים המיוחסים לו והעלולים לפגוע בשמו הטוב בציבור - כלומר אנשים הדוברים אמת לא יכולים להיתבע על הוצאת דיבה.

אשמח לשמוע חוות דעת מלומדת שלי בנושא ואולי גם הפניה לתקדימים.

huan • 28 במאי 2007

לאחר עיון קצר, ואוסיף ואומר שוב שאינני משפטן אך הדברים שציינתי בהחלט יכולים להיות מוגדרים כאמיתות שיש בהם עניין לציבור וככאלה מוגנים בפני תביעה על פי סעיף 14

סעיף 14: מגדיר את הגנת אמת הפרסום – פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי מוגן. כלומר, דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי עשויים להיות לשון הרע, אולם פרסומם יהיה מוגן (מותר). בפרסום לשון הרע יש להבחין בין טענת עובדה להבעת דעה. טענת עובדה, שהיא אמת ויש בה עניין ציבורי, תהא מוגנת בלי קשר למניעיו של המפרסם.

ושוב אשמח לחוות דעת מלומדת יותר

לא סתם עוד עבד • 28 במאי 2007

אכן, כפי שציינת, אחת ההגנות הכי שכיחות והכי בסיסיות נגד תביעת דיבה היא טענת "אמת דיברתי". כל עוד הדברים שאתה אומר או כותב הם אמת (שניתן להוכיחה כמובן), אתה מוגן ב-99% מפני תביעת דיבה. אומנם החוק דורש שהפרסום יהיה "פרסום אמת שיהיה בו עניין ציבורי מוגן", אבל בפועל ברגע שברור שהפרסום הוא אמת, כמעט תמיד ניתן יהיה להתגבר על התנאי של "עניין ציבורי". יש מעט מאוד דברים שאין לגביהם עניין ציבורי כלשהו בקרב ציבור כלשהו. בהקשר הזה כדאי להזכיר את נושא צנעת הפרט. חשיפת פרטים אישיים רגישים על אדם, גם אם הם נכונים, יכולה ליצור עילת תביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות דווקא, ולא מכוח חוק איסור לשון הרע.

מה שכן חשוב להדגיש זה את העובדה, שבמקרים שבהם עקרונית כן יש עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, למשל כאשר הפרסום הוא שקרי, אז מי שחושב שהוא יוכל להסתתר מאחורי המסך והמקלדת - טועה. בתי המשפט בישראל הבהירו בשורה של מקרים, שהאינטרנט הוא לא ג'ונגל נטול חוקים, ושמי שעובר על החוק לא יוכל למצוא מקלט בעולם הוירטואלי, והוא מסתכן בכך שהוא ייאלץ לתת על מעשיו את הדין בעולם האמיתי. לכן, הוצאת דיבה שמתבצעת בפורומים, למשל, כמוה עקרונית כהוצאת דיבה שמתבצעת בעיתון או בטלוויזיה. אגב, מנהלי אתרים או פורומים שמסירים הודעות שיש בהן הוצאת לשון הרע תוך זמן סביר מרגע שנעשתה אליהם פנייה ע"י הנפגע - מכסים את עצמם מפני האפשרות שייתבעו גם.

ומשהו מהניסיון האישי שלי: אני פעיל בפורומים של הבדס"מ קצת מעל 5 שנים. במרוצת השנים האלה קיבלתי משהו כמו 5-6 איומים בתביעות דיבה בגלל דברים שכתבתי בפורומים. האיום האחרון היה לפני משהו כמו 3 חודשים. מספר התביעות שהוגשו נגדי בפועל הוא מספר עגול - 0. זה נובע, לדעתי, מ-2 סיבות: האחת, שאני עצמי עו"ד שמכיר את החוק ויודע - גם ברגעים שבהם הוורידים מתנפחים ואני רוצה מאוד להיכנס במישהו - איך מקסימום ללכת על הגבול אבל לא לעבור אותו. והסיבה השנייה היא שמדובר על פורומים של בדס"מ, והאנשים שכותבים בו מטבע הדברים חוששים להיחשף ולשלם מחיר של אובדן פרטיות. וכידוע, כשמישהו מחליט להילחם בי אני נוהג לעשות כמיטב יכולתי כדי להחזיר מלחמה כפולה ומשולשת. וכן, אין לי בעיה גם לשחק מלוכלך אם צריך.

נ.ב. ולמרות שכל האיומים נגדי עד היום התגלו כאיומי סרק, שושו ממשיכה להפחיד אותי שהנה, או-טו-טו, תוגש נגדי אם כל התביעות. היא מנצלת את בלוטת הפחד שלי (שלא לדבר על בלוטות אחרות) ומצליחה לסחוט ממני כבר שנים ריטיינר של 1000 דולר בחודש. עורכי דין, אני אומר לכם...

פרנקי • 28 במאי 2007

במקרים של תביעת דיבה או פגיעה בפרטיות לא צריך גם להוכיח נזק כלשהו שנגרם ?

עבודת מאסטר{lori} • 29 במאי 2007

פרנקי, הנזק לא חייב להיות כלכלי או מוחשי. הנזק יכול להסתכם בעגמת נפש.
אמנם אני עדיין לא משפטן (רק סטודנט למשפטים) אבל אנסה להסביר. קבלו את דברי בערבון מוגבל.
בגדול, דיני לשון הרע מורכבים משני ענפי משפט עיקריים - הפן החיובי הוא המוניטין, שקשור יותר לעוולות מסחריות ולזכותו של אדם לפרסם ולהנות משמו הטוב, והפן שלילי הוא בדיני איסור לשון הרע, לפיהם אדם זכאי שלא יפורסמו דברים הפוגעים בשמו הטוב.
כמו שלסע"ע הסביר, הדינים מעוגנים בכמה חוקים, שניים מהם הם חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.
רוב הדוגמאות של לשון הרע מבוססות על שקרים שמופצים על אדם מסויים. לדוגמה - תכתבי פה שקר לפיו X הוא אנס מסוכן. X יוכל לתבוע אותך על הוצאת לשון הרע.
אבל, ישנם גם דברים אמיתיים הקשורים לפרטיותו של אדם ולסודותיו, היכולים ליפול תחת לשון הרע. לדוגמה - אאוטינג (או בעברית - הוצאה מהארון).
אם אגש למקום עבודתו של X ואחשוף בפני מכריו שהוא הומוסקסואל, או אציג תמונות שלו שצילמתי במועדון סאדו-מאזו אפל ביפו - הוא יוכל לתבוע אותי על הוצאת לשון הרע.
אם אחשוף פה בפורום את פרטייך האישיים, הרי שפרסמתי אודותך דבר אמת, אך בכל זאת תוכלי לפנות לחוק איסור לשון הרע.

הוא לא יהיה חייב להציג שנגרם לו נזק כלכלי (לדוגמה - פיטרו אותו מהעבודה. הנזק הכלכלי קשור יותר לדיני נזיקין). הוא יכול לומר שזוהי פגיעה בשמו הטוב ואסור היה לי לפרסם את זה, אפילו שזו אמת.

לגבי טענה שהושמעה כאן על אמת בפרסום - למיטב ידיעתי (הדלה יש לציין) חיוב אמת בפרסום נוגע לשיווק. לדוגמה - אם אפרסם בטלוויזיה שהפלאפל שלי הוא הטוב ביותר במדינה לפי סקרים שלא התקיימו באמת - זו תהיה עבירה על החיוב באמת בפרסום.

אם אני טועה אשמח לתיקונים.

עבודת מאסטר{lori} • 29 במאי 2007

נראה שהפורום לא מאפשר יותר עריכת הודעות אחרי הפרסום...
תיקונים: דיני לשון הרע קשורים לדיני הנזיקין, לא ניכנס לשם עמוק יותר

בהקשר להגנת האמת בפרסום אליה חואן התכוון, היא לקוחה מחוק איסור לשון הרע והיא נוגעת למידע שלציבור יש בו עניין, לדוגמה - התקשורת חשפה שאיש ציבור קיבל כספים כדי להטות דעתו בנוגע להחלטות ציבוריות. אבל אם תפרסמו פה שעבודת מאסטר זה ע** ש******* והוא גר ב..... והוא עובד פה ולומד שם - זה לא מידע שלציבור יש זכות לדרוש לדעת.

אני מעדיף לא להכנס עמוק מזה כי כאן באמת מתמצות הידיעות שלי בתחום

בכללי כזה

נוריתE • 29 במאי 2007

. לשון הרע מהי (תיקון: תשנז)
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
בסעיף זה, אדם - יחיד או תאגיד.

http://www.netlaw.co.il/it_itemid_707.htm

זה למעשה כמו שגיליתי
:
לשון הרע הידוע גם כ- הוצאת דיבה היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם או תאגיד בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

http://www.todayisrael.com/diba.html

למעשה
זה כזה פשוט

הולך אדם ומספר לכולם שאחותך זונה
ואתה צריך לבוא לבית משפט ולהוכיח, שאין לך בכלל אחות.
כדי להרשיע אותו בלעיילים.

מי שהולך ועושה כאלו דברים לא חייב בכלל להסתמך על משהו אמיתי.

ואילו אני חושבת

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 29 במאי 2007

שכשאנשים ממהרים לאיים כאן בתביעות של הוצאת דיבה,
הם בעצם מתכונים לאאוטינג.

כל ההסברים שנתתם לגבי מהי הוצאת דיבה אכן נכונים,
אך כאן לא ממש מתעמקים בפירוש המילולי הנכון,
או אם אכן אדם כזה או אחר עשה את המעשים המיוחסים לו,
או בין אם יש או אין הוכחות.
(לרוב זה מילה של אדם X נגד אדם Y ומקרה קלאסי של לך תוכיח שאין לך אחות -
אלא אם כן היו עדים לעניין, דבר שבד"כ אין).
לדעתי הקלות בה נזרקים האיומים בהוצאת דיבה קשורים קשר
ישיר לנושא האאוטינג, דבר שבהחלט היו לו תקדימים משפטיים
במדינתנו.
אז אולי במקום לקרוא לזה הוצאת דיבה (שכן קצת קשה לקרוא הוצאת דיבה
לניק וירטואלי) תקראו לזה איום בתביעת אאוטינג, דבר שעושה את
אותם איומים הנזרקים כאן תדיר, לקצת יותר הגיוניים.

huan • 29 במאי 2007

השאלה היא האם פירסום שניק זה או אחר עשה דבר מה נבזי-שהוא אכן נכון, או פירסום פרטים מסויימים על ניק שאינם בגדר הוצאה מהארון שאין בהם בכדי להגיד דבר שיכול להוביל לזיהויו של אדם (לדוגמא פירסום ברבים שניק איקס נשוי (בשעה שטען שלא)), או שניק ווי בככל לא מהמרכז).

במקרים רבים אנשים מאיימים בתביעות דיבה גם כאשר לא מדובר באאוטינג (פירסום פרטים אישיים מזהים כמו מראה, כתובת מגורים או מקום עבודה ספציפי) או שקרים, אלה גם ובעיקר כאשר מדובר בפרטים בלתי נעימים היכולים לפגוע במעמדם בקהילה.
כמו כן כלובי מקפיד להסיר ואוסר על פירסום ניקים גם במידה ונאמרו אליהם דברי אמת, התנהגות שלי לא ממש ברורה לאור חוות הדעת שהוצגה פה.

אל כל מקרה אני חושב שיכול להיות נחמד לפרסם את חוק לשון הרע בצירוף חוות דעת מקיפה ולשים אותה במקום של כבוד באלפוני או בפורום הכללי בכדי לשים קץ לחרפה הזאת של איומי סרק בתביעות דיבה, שבאות להפחיד את הלא משפטנים בינינו ולהטיב עם כל מיני חארות.

aka BODYGUARD • 29 במאי 2007

איני סטודנט למשפטים ולא משפטן.

יש לי משרד שמלווה עבורי את העסק תמורת סכומים "צנועים" ובכלל,

מאמין שכל אחד יעשה מלאכתו לה הוסמך.

בזמנו עלה כמה פעמים לויכוח ודיון נושא האאוטינג והנה כתבה שהופיעה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2005655,00.html

כפי שהוסבר לי צריך להיות מוכח נזק של ממש- חומרי,נפשי וכו' וזאת

על מנת להגיע לתביעת דיבה שיש בה בכלל סיכויי זכיה.