בדס"מ, ה"כלוב" ו....קונפורמיזם מחשבתי.

אדון בועל בתשוקה,

אני כותב לך, לאחר שהשמרנות וההתלהמות פה, הובילו למחיקת פוסט חשוב-יחסית שלי (''נס של אהבה'', שעסק בהיבטים פוליאמוריים באהבתם של בעל ואישה, המקיימים חיי משפחה 'וניליים').

לרוב, איני מסכים עם דעותיך, אולם במקרה של ''משטרת המחשבות'' פה, אני מסכים בהחלט. כעת, לאור כתיבתך ניכר שאתה אדם משכיל - לכן אני מתפלא שלא הבנת בעצמך מדוע דווקא כאן - במקום שחרת על דגלו את קבלת העצמי והאחר/ת - ישנה שמרנות כה רבה. אנסה להציע מספר רעיונות בנוגע לכך:

1. כתבת על דה סאד ו-מאזוך: שניהם בני המעמדות הגבוהים - דה-סאד אציל, מאזוך מהבורגנות האוסטרית. שניהם אנשים משכילים אשר קידשו את אורח חייהם הפרטי ושילמו עליו מחיר כבד (דה-סאד היה חבוש בכלא, מאזוך חי כעבד לאישתו פאני, תחת חוזה כובל). קהילת השליטה הישראלית נבדלת מהם מאוד. רוב הנוכחים במדיום האינטרנטי מגיעים ממעמד הביניים הנמוך, דבר שאינו מאפשר (לרוב) חריגה מגבולות הנורמה - וזאת מפאת חוסר בהשכלה רחבה (היחשפות מורגלת למגוון רעיונות, דעות וסגנונות חיים), וגם - חוסר בזמן (כבילה לסגנון חיים פרולטרי/ סמי-פרולטרי, אינה מאפשרת התעמקות בסגנון חשיבה עצמאי וסגנון חיים אישי).

2. ספרטניות כחלק מההוויה הישראלית-יהודית: התודעה הקולקטיבית הישראלית עסוקה בתסביך רדיפה, ובהתאמה היותנו ממוקדי-הישרדות. כל רעיון חדשני, בוודאי בהקשר המיני, נחשב כגחמה הסוטה מאידאל ההזדווגות וטיפוח הדור הבא של בשר תותחים. בהקשר זה, בהיותנו רדופים, אנו מאמצים את זהות ''רודפינו'', וכופים על עצמנו קשיחות ספרטנית, אשר באה לביטוי מובהק גם בארחות המין שלנו.

3. היעדר ערכים המוביל לשמרנות-יתר: צא וראה, כיצד רוב חברי קהילת השליטה סובלים מכך שהערכים הנורמטיביים אינם תקפים לגביהם: מבחינת דימוי גוף, מבחינת ליבידו, מבחינת תקשורות בין-אישית. במצב של מחסור בערכים, נוצרת קהילת תמיכה אשר נצמדת למעט הערכים ה''מקובלים'' שהיא יכולה לנכס לעצמה. מחסור בערכים מביא לפטישיזציה של ערכים - והדבר מוליד היפר-שמרנות, אפילו בנסיבות ליברליות יחסית כגון ''הכלוב''. בנוסף, שים לב שאתר ''הכלוב'' הוא המיינסטרים של קהילת השליטה הוירטואלית - ובעליו מעוניינים לשמר את מעמדם זה, גם אם במחיר חופש הביטוי של חבריו, לעתים.

צר לי שלא זכיתי לראות את הפוסט שעליו אתה מדבר , למרות שדעתי ברורה: אין דבר כזה הקרוי "אהבה" וממילא נגזר מכך שגם הוואריאציות על "אהבה" כמו פוליאמוריות לא קיימות. פוליאמוריות היא צורה קיצונית של הביטוי המאוד ממשי של יחסי ההיצע והביקוש בכלכלת הרומנטיקה ומעמדה הנחות והולך של האישה בשוק הבשרים.
ובכל זאת חבל שלא זכיתי לקרוא. לא ברור לי, בהנחה שלא ביצעת שם אאוטינג של ממש ולא היו קריאות לאלימות של ממש ולא גזענות , מדוע נמחק הפוסט שלך... אבל כאן כבר התרגלנו, לדיאבון הלב , לכל !!!


R

אני מודה : המחשבה הזאת מלווה אותי מתחילת הכתיבה שלי ב"כלוב". יש פה פרדוקס שאני מתקשה להבין אותו:
האבות המייסדים של הבדס"מ כמו סאד ומאזוך היו נון-קונפורמיסטיים לעילה ולעילה. הם חבטו בכל קלישאה חברתית ובכל מוסכמה חברתית , גם בעצם התנהלותם החברתית וגם בכתיבתם.

והנה, מיד כשאתה נכנס ל"כלוב" אתה נתקל בפרץ כזה של קונפורמיות ושמרנות מחשבתית שלא תמצא בשום מקום אחר ( אולי רק בקהילות חרדיות -קיצוניות ) . כל דיעה חריגה מוחרמת כאן , אחת ושתיים, מי שלא מגיב "בהתאם לכללי הטקס" לבלוג כזה או אחר - תגובתו נמחקת מיד , ורחמנא ליצלן, הוא נחסם. לא פחות ולא יותר.
כלל ידוע הוא שמי שפועל לסתימת פיות של הזולת ומי שחוסם דיעה חריגה - לא בטוח בדיעותיו שלו - ולמעשה הוא פחדן כרוני המתבצר בביצת הדיעות הפרטיות שלו.

לא שאני מצר במיוחד, על חסימות ומחיקות ושאר מרעין בישין מסוג זה, אני קרוב לוודאי האיש הכי "חסום" כאן והכי "נמחק" כאן - אבל באתה מידה האיש הכי נקרא כאן. אבל , דחיל רבאק - איך באותה שעה שבה אתם חוסמים ומוחקים, באותה שעה ממש , אתם טוענים להיותכם, נצר לנון-קונפורמיזם של סאד ומאזוך....???!!!!

אני מודה : המחשבה הזאת מלווה אותי מתחילת הכתיבה שלי ב"כלוב". יש פה פרדוקס שאני מתקשה להבין אותו:
האבות המייסדים של הבדס"מ כמו סאד ומאזוך היו נון-קונפורמיסטיים לעילה ולעילה. הם חבטו בכל קלישאה חברתית ובכל מוסכמה חברתית , גם בעצם התנהלותם החברתית וגם בכתיבתם.

והנה, מיד כשאתה נכנס ל"כלוב" אתה נתקל בפרץ כזה של קונפורמיות ושמרנות מחשבתית שלא תמצא בשום מקום אחר ( אולי רק בקהילות חרדיות -קיצוניות ) . כל דיעה חריגה מוחרמת כאן , אחת ושתיים, מי שלא מגיב "בהתאם לכללי הטקס" לבלוג כזה או אחר - תגובתו נמחקת מיד , ורחמנא ליצלן, הוא נחסם. לא פחות ולא יותר.
כלל ידוע הוא שמי שפועל לסתימת פיות של הזולת ומי שחוסם דיעה חריגה - לא בטוח בדיעותיו שלו - ולמעשה הוא פחדן כרוני המתבצר בביצת הדיעות הפרטיות שלו.

לא שאני מצר במיוחד, על חסימות ומחיקות ושאר מרעין בישין מסוג זה, אני קרוב לוודאי האיש הכי "חסום" כאן והכי "נמחק" כאן - אבל באתה מידה האיש הכי נקרא כאן. אבל , דחיל רבאק - איך באותה שעה שבה אתם חוסמים ומוחקים, באותה שעה ממש , אתם טוענים להיותכם, נצר לנון-קונפורמיזם של סאד ומאזוך....???!!!!

מבלי לפגוע בשניכם –
לא יכולתי להתאפק מלהצביע על דוק של אבסורד שבסמיכותן של שתי תגובות אלו (של אב"ב וראובן) זו לזו. והרי מי אם לא אב"ב פתח פה אינסוף שרשורים והעיר אינסוף הערות בגנותן של פוליגמיה ושל בגידות בסצנה (שלא להתביית על פוליאמוריה, ראובן, המדברת על ריבוי אהבה, לעומת אב"ב המבטל את קיומה של אהבה בבסיס לטיעוניו). אולי אני טועה, אבל נדמה לי שטוב שאב"ב לא הגיב בשרשור ההוא, ראובן, כי תגובתו לא רק שהייתה כוללת את תיאוריית השמ"ד (עמה אני מסכים חלקית כמו גם עם ביטול האהבה שהזכרתי קודם) אלא גם הופכת את כל השרשור שלך למיני מלחמה.

לדעתי ה"שמרנות כה הרבה", ראובן, נובעת לא מכך ש"רוב הנוכחים במדיום האינטרנטי מגיעים ממעמד הביניים הנמוך, דבר שאינו מאפשר (לרוב) חריגה מגבולות הנורמה" אלא כי כפי שהעולם שמחוץ לכלוב אינו מורכב ממאזוך ומדה-סאד, כך גם הכלוב או הקהילה מורכבים מנציגי הכלל. למרות שאני כן מסכים אתך שיש לצפות מקהילה העוסקת בנושאים החורגים מהנורמה שתהיה מעט יותר פתוחה כלפי הסטיות ממנה.

היעדר ערכים מוביל לשמרנות-יתר? ריתק אותי ההסבר שלך ואני יודע שאשוב אליו בחמישית מחר ולו רק כדי לנסות ולשכנע את עצמי שאכן לא בסתם עדריות או תואמנות מדובר.


אדון בועל בתשוקה. כשקראתי את המשפט: "אני קרוב לוודאי האיש הכי "חסום" כאן והכי "נמחק" כאן". צחקתי מכל הלב. זה נכון ולא קרוב לוודאי. אבל בוא נפריד בין תגובותיך בבלוגים לבין אלו שאתה מגיב באתר. הבלוגים, עד כמה שזה נשמע מוזר, למרות היותם פומביים, בעיניי הכותבים נחשבים למרחב פרטי ומכיוון שכך מכילים בתוכם את נימי נפשו העדינים והרכים ביותר של החולק ולכן גם פגיעים מעבר להגיון. באתר, לעומת זאת, כפי שכתבתי לראובן מעלה, שולטת עדריות בדיוק וכפי שהיא שולטת מחוץ לגבולותיו. מה עוד שהכלוב מעולם לא התיימר להיות נציגם של מאזוך ו/או של דה-סאד אלא מהווה לא יותר מנתח מעולם המתנהל מחוצה לו. או דוגמית של תבל בעלת נטיות מיניות מסוימות.

במאמר מוסגר1 אוסיף שלמרות שאיני מאזוך וגם לא דה סאד (לכתוב בקאקי על קירות שְׁבִי, גדול עלי), אני שמח שאתה, אדון בועל בתשוקה, נמצא כאן, מביע את דעתך וגם אם לא תמיד מסכים אתך, אמשיך להלחם על זכותך (ובכך על זכותי ועל זכותם של כמותי, גם אם בדיעבד) לעשות כן.

במאמר מוסגר2 אציין שנורא הצטערתי, ראובן, על כי השרשור ההוא נמחק כי הוא טמן בחובו דעה לא קונבנציונלית ועוד סיפור חיים אחד.

אדון בועל בתשוקה,

אני כותב לך, לאחר שהשמרנות וההתלהמות פה, הובילו למחיקת פוסט חשוב-יחסית שלי (''נס של אהבה'', שעסק בהיבטים פוליאמוריים באהבתם של בעל ואישה, המקיימים חיי משפחה 'וניליים').

לרוב, איני מסכים עם דעותיך, אולם במקרה של ''משטרת המחשבות'' פה, אני מסכים בהחלט. כעת, לאור כתיבתך ניכר שאתה אדם משכיל - לכן אני מתפלא שלא הבנת בעצמך מדוע דווקא כאן - במקום שחרת על דגלו את קבלת העצמי והאחר/ת - ישנה שמרנות כה רבה. אנסה להציע מספר רעיונות בנוגע לכך:

1. כתבת על דה סאד ו-מאזוך: שניהם בני המעמדות הגבוהים - דה-סאד אציל, מאזוך מהבורגנות האוסטרית. שניהם אנשים משכילים אשר קידשו את אורח חייהם הפרטי ושילמו עליו מחיר כבד (דה-סאד היה חבוש בכלא, מאזוך חי כעבד לאישתו פאני, תחת חוזה כובל). קהילת השליטה הישראלית נבדלת מהם מאוד. רוב הנוכחים במדיום האינטרנטי מגיעים ממעמד הביניים הנמוך, דבר שאינו מאפשר (לרוב) חריגה מגבולות הנורמה - וזאת מפאת חוסר בהשכלה רחבה (היחשפות מורגלת למגוון רעיונות, דעות וסגנונות חיים), וגם - חוסר בזמן (כבילה לסגנון חיים פרולטרי/ סמי-פרולטרי, אינה מאפשרת התעמקות בסגנון חשיבה עצמאי וסגנון חיים אישי).

2. ספרטניות כחלק מההוויה הישראלית-יהודית: התודעה הקולקטיבית הישראלית עסוקה בתסביך רדיפה, ובהתאמה היותנו ממוקדי-הישרדות. כל רעיון חדשני, בוודאי בהקשר המיני, נחשב כגחמה הסוטה מאידאל ההזדווגות וטיפוח הדור הבא של בשר תותחים. בהקשר זה, בהיותנו רדופים, אנו מאמצים את זהות ''רודפינו'', וכופים על עצמנו קשיחות ספרטנית, אשר באה לביטוי מובהק גם בארחות המין שלנו.

3. היעדר ערכים המוביל לשמרנות-יתר: צא וראה, כיצד רוב חברי קהילת השליטה סובלים מכך שהערכים הנורמטיביים אינם תקפים לגביהם: מבחינת דימוי גוף, מבחינת ליבידו, מבחינת תקשורות בין-אישית. במצב של מחסור בערכים, נוצרת קהילת תמיכה אשר נצמדת למעט הערכים ה''מקובלים'' שהיא יכולה לנכס לעצמה. מחסור בערכים מביא לפטישיזציה של ערכים - והדבר מוליד היפר-שמרנות, אפילו בנסיבות ליברליות יחסית כגון ''הכלוב''. בנוסף, שים לב שאתר ''הכלוב'' הוא המיינסטרים של קהילת השליטה הוירטואלית - ובעליו מעוניינים לשמר את מעמדם זה, גם אם במחיר חופש הביטוי של חבריו, לעתים.


R