שמירה על אנונימיות בכלוב.

שמירה על אנונימיות בכלוב.

פלייפול • 2 באוק׳ 2017

שלום לחברות וחברי הכלוב.

אני מהרהר מזה זמן-מה בנושא שבכותרת. נאמר ואחד החברים בכלוב יוצר קשר וירטואלי, בהודעה פרטית, ומתפתח בין הצדדים עניין להכיר יותר מקרוב. מין הסתם השלב הבא הוא החלפה של תמונות ומספרי טלפון. מה ימנע מאחד הצדדים לפרסם את אותם פרטים אישיים של זולתו, במידה ויחפוץ בכך? בנוסף, אם היחסים מתקדמים, אז אפשר יהיה לפרסם לא רק תמונה או טלפון, אלא שם מלא, לפחות כאן בכלוב. עד שההודעה תימחק, יהיו לה כבר צופים, שיוכלו לנצל את המידע הזה באופן פוגעני.

אמנם יש כאן בכלוב חברים המעידים על עצמם שהם "מחוץ לארון הבדסמי", ואפילו מפרסמים מדי פעם תמונות (עם פנים), שנמחקות על ידיהם תוך מספר שעות, אך אפילו הם לא יסכימו להזדהות כאן בשמם האמיתי. וכאמור, אני מניח שהרוב כאן דווקא עמוק בתוך הארון, ופרסום תמונתם או שמם יגרום להם לנזק שקשה לתאר.

אפשר גם לנצל את הכלוב באופן ציני: להירשם מלכתחילה עם פרופיל מזוייף, כלומר גיל, תמונה חלקית, ושאר פרטים מזהים שיקריים אך אטרקטיביים, ובאופן כזה לחשוף בכוונה חברים בכלוב. מתוך הנאה סדיסטית גרידא (אירוני משהו), או מתוך רצון לסגירת חשבונות אישיים.

כיצד ניתן למזער נזקים כאלו, ובכל זאת להכיר חברות וחברים בכלוב? אשמח לקרוא דעות ורעיונות.

Into the wild • 2 באוק׳ 2017

מה ימנע? שום דבר לא ימנע מהם לפרסם.

אבל בשלב (לפחות אצלי זה ככה) שאני כבר מחליף עם מישהי מספרים, שמות וכו' זה לחלוטין בגלל שאני סומך עליה.

אתה לא יכול באמת אף פעם לדעת ב100%, לכן גם אינטואיציה לא תזיק

פלייפול • 2 באוק׳ 2017

"היא" יכולה להיות גם גבר מתחזה.

ArchAngel​(שולטת) • 2 באוק׳ 2017

לפני כמעט שנה עלה לכאן פוסט בסגנון דומה ובעקבותו כתבתי בבלוג שלי את הפוסט הבא, שדי עונה על השאלות שלך:
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=72436&postid=588442

עיקר הטקסט הוא שלא די בלשמור על כללי הביטחות הבנאליים שכולנו מכירים ולא די בכך שצריך לבחור רק באדם שסומכים עליו, מכיוון שהכל יכול לקרות ויש פעמים שהאמון הזה בכלל נוצר מתוך מניפולציה שהצד השני מפעיל.
לפני שסומכים על מישהו, קודם כל עלינו לסמוך על עצמנו שנוכל להתמודד עם כל תרחיש אפשרי בביטחון.
אף אחד לא צריך לקחת סיכון יותר גדול ממה שהוא מסוגל להתמודד איתו ואז לצפות לחסדי הצד השני, כי הם לא תמיד יהיו שם.
לפני כל פעולה שאתם עושים, נסו לדמיין את התרחיש הכי שלילי וריאלי שיכול להיות ותעשו חשבון אם זה סיכון שאתם יכולים לעמוד בו או לא.

Netrunner​(נשלט) • 2 באוק׳ 2017

הנה פיתרון - גורם צד שלישי ששני הצדדים סומכים עליו (כמו כלובי).

חבל שאין קפצ'ה כמו "האם אתה רובוט" רק ל"האם אתה פייק כאן".
סמן את כל המלבנים בהם אתה רואה אזיקים

פלייפול • 2 באוק׳ 2017

קראתי עכשיו את תגובתך, ובעקבותיה את מה שכתבת בבלוג בקישור שצירפת. בגדול מה שאת אומרת, זה שעדיף לא להתבייש במי שאתה, וכך אי-אפשר יהיה לפגוע בך. ואם אתה כן מתבייש - ובכן, אם אינך סובל את החום, צא מהמטבח, או אל תיכנס אליו מלכתחילה. בנוסף, את כותבת לנקוט אמצעי זהירות, כמו לא להצטלם בפנים גלויות בזמן סשן.

אז זה לא שאת לא צודקת, אלא שזה לא מתאים לכל אחד. העובדה שכל החברים בכלוב רשומים בכינויים, ולא בשמם האמתית, מעידה שלא רק תיעוד שלהם בזמן סשן הוא קו אדום מבחינתם, אלא גם פרסום שמם או תמונתם.
ואתר כמו הכלוב הוא פלטפורמה מצויינת להונאה וסחיטה, כפי שכתבתי בהודעה הקודמת.

ובאמת שאני לא מבין איך אנשים מעזים לבוא לכל מיני מקומות כמו הדאנג'ן. הרי תמיד אפשר לצלם שם ולפרסם, כמו שעשו לאותה ידוענית לפני כשנה.

אולי היכרויות בכלוב מתאימות רק ליפים (בלי קשר) ולאמיצים, או שאפשר לנסות את הטיפ של dT, רק שהוא לא מתאים לחדשים, ברובם.

Netrunner​(נשלט) • 2 באוק׳ 2017

בטח שזה גם מתאים לחדשים.
אם יהיה אדם שזה יהיה תפקידו, או כמה אנשים כאלה שכלובי האציל עליהם את הסמכות הזו ואפשר לסמוך עליהם ב100% שיבצעו אימות והעברת הפרטים של שני האנשים לאחר שבדקו את שניהם.

אבל זו פנטזיה כי זה תפקיד תובעני.

ArchAngel​(שולטת) • 2 באוק׳ 2017

זה לא עניין של קבלה עצמית (למרות שקבלה עצמית היא בונוס רציני ואנשים עם ביטחון הם מטרה מאוד לא קלה עבור מניפולטורים וסחטנים), לפעמים אתה יכול לקבל את עצמך ובכל זאת לחיות במציאות שבה זה יסכן אותך. למשל אם אתה עוסק בתפקיד מסוים שדורש ייצוגיות, נשוי לאישה שלא תחשוב פעמים לפני שתעיף אותך מהבית ותתבע לך את הצורה או מנהל חיים כפולים בחברה דתית, כי במקרים האלו לא משנה מה אתה אישית חושב אלא הדעה של האנשים מסביבך היא זאת שתקבע את גורלך.

שליטה היא כמו לתת לצד השני אקדח ולצפות שהוא לא ירה בך.
אתה יכול כמובן (ורצוי שתעשה זאת) לבחור באדם בוגר, יציב, שעשית עליו חיפוש רקע בשביל להגביר את ההסתברות שיחזיק באקדח הזה באחריות, אבל בסופו של דבר הוא זה שבוחר מה לעשות עם זה ולך רק נותר לקוות שעשית את הבחירה הנכונה.
יריה תמיד יכולה להתרחש, ולכן עדיף שיהיה לך אפוד מגן מתחת לבגדים (כלומר ביטחון ביכולת התמודדות שלך עם הסיטואציה הזו אם היא תשתבש) מאשר להתפלל שעשית את ההימור הנכון.

אם זה מישהו שעבורו זה שיגלו שהוא בדס"מי כרוך בסיכון רציני ולא סתם בתחושות אי-נעימות ומבוכה שאפשר עוד איכשהו להתגבר עליהן עם הגישה הנכונה, על אחת כמה וכמה מוטב שיריץ בראשו את כל הסיכונים האפשריים וישאל את עצמו אם הוא יכול לעמוד בהם או לא, ואם כן- איל הוא מתכוון להתמודד איתם ולסיכום האם בכלל שווה לו כל העניין הזה.

זה מבאס? בטח שזה מבאס. אבל פי 1000 יותר 'מבאס' לחיות בתחושה שיש מעליך חרב דמוקלס לאורך הקשר (ואף לאחריו) ואף יותר 'מבאס' לחיות את ההשלכות האפשריות של "תסריט הרע מכל" שהעדפת לא לחשוב עליו (ובכך גם לא להתכונן אליו) בגלל שהפרטנר נראה לך בזמנו אחראי, עמד בצ'ק-ליסט של כל כללי הביטחות הידועים ואף קיבל "חותמת כשרות" מכלובי בכבודו ובעצמו. כל אלו רלוונטים לזמן ההיכרות, מה שיהיה לאחר מכן אין לדעת. הדבר היחיד שאפשר לדעת הוא מה אתה מתכנן או בכלל מסוגל לעשות במצב הזה.

Ollie​(נשלטת) • 3 באוק׳ 2017

אני חולקת עלייך הפעם, ארצ'.
את לא בדיוק מסיימת את המשפטים שלך בהודעה האחרונה, אבל בעצם מה שאת אומרת זה "אם זה מישהו כמו זה (דתי, נשוי בוגד, בעל מקצוע ייצוגי וכדו') - שלא יעשה בדסמ. שיוותר על החוויה."

ואני לא יכולה לקבל דעה כזו.

הקטגוריה הרלוונטית לגביי (נשואה בוגדת) היא השנויה ביותר במחלוקת, ועלי רבים יגידו שאני צריכה באמת לוותר על בדסמ או פשוט להתגרש, אז בואו נדמיין רגע שאני לא נשואה בוגדת אלא דווקא דתייה או שופטת מחוזי או משהו.
הבדסמ הוא לא תבלין לחיי היומיומיים. הבדסמ הוא צורך בשבילי. גיליתי אותו עוד לפני שגיליתי מה זה סקס.
זה לא דבר שאני יכולה לוותר עליו ויהיה בסדר. (חבל שגיליתי את זה רק בסוף העשור השלישי לחיי.)
אם היית חוזרת בזמן 100 שנה, היית אומרת להומואים שלא ישכבו עם גברים במסתרים? כי כמעט אף אחד מהם לא באמת היה יכול לחיות תוצאות החשיפה. היו גם תקופות בהיסטוריה שבהן אף אחד מהם לא היה יכול עם תוצאות החשיפה ליטרלי. כי הרגו אותו.

לפעמים אנחנו עושים דברים שחשיפתם תהרוס/תהרוג אותנו. כי אין לנו ברירה.
צריך למזער סיכוי שזה יקרה. ואם קרה, להתמודד עם האסון.
אבל לחיות בלי זה זה גם אסון.

אריאל M​(אחר) • 3 באוק׳ 2017

הרעיון לדעתי הוא פשוט ביטוח.

אם את/ה חושש/ת ויש לך מה להפסיד.
תשתדל/י לבטח את עצמך, (בצורת חשיפה הדדית על כל צעד, או לחילופין בקשת תמונה מראש.

גם במחיר של להפסיד הכרות או שניים.
אני חושב שזה יכול להיות מועיל בהחלט.

ברמה הכללית, זה יכול להיות רעיון אם תהיה מערכת של צד שלישי שיבקש פרטים משני הצדדים לפני הכרות ויהיה אפשר לסמוך עליו.
רק שזה רעיון תיאורתי בלבד וכדי שהוא יתממש צריכים לקרות כמה וכמה דברים
כך שהסיכוי שזה יקרה בפועל הוא לא גדול.