מקומו של הנשלט בעולם ה״הטרונורמטיבי״

מקומו של הנשלט בעולם ה״הטרונורמטיבי״

אחד הכסאות • 15 בפבר׳ 2018

כל פעם שחברים ונילים שואלים אותי ״נו זיינת?״ אני מרגיש תקוע ולא יודע מה לענות
אני אף פעם לא מבין איך אני אמור לדבר עם גברים ״הטרונורמטיבים״, ורוב החברים שלי הם כאלה
המעטים שסיפרתי להם עליי לא הצליחו להבין

רציתי לשאול את הנשלטים (אם יש שולטות שגם רוצות לענות אז בכיף):
איך אתם מתמודדים עם המודל הגברי ומה שהחברה מגדירה כ״גבר״?
איך אתם מציגים לאנשים ונילים, שלא מבינים, את מה שאתם אוהבים? אם בכלל

ושאלת בונוס: האם הנטייה המינית שלכם זולגת באופן לא מודע לאלמנטים נוספים בחיים שלכם? למשל למוסר העבודה שלכם

תודה נשמות

קנקן​(אחר) • 15 בפבר׳ 2018

העובדה שהשאלה "זיינת?" גורמת לך לאי נוחות לא קשורה להיותך נשלט אלא להיותך בן אדם קצת רגיש.

לגבי ההתמודדות עם המודל הגברי, יש הרבה נשלטים בתפקידים ניהוליים שדורשים דומיננטיות (אותה הם מפגינים במהלך היום). אני לא בטוח בכלל שיש קשר בין הנטיות המיניות שלך לבין התפקיד שלך בעולם הרגיל.

ולגבי אנשים וניליים ... אנחנו לא מציגים להם
אני לא מדבר עם אנשים אחרים על הרגלי הסקס שלי, עם או בלי קשר לשליטה.

nicknose​(מתחלף) • 15 בפבר׳ 2018

אני מתמודד על ידי הפרדה מוחלטת, מודעת, הדורשת מאמץ מסוים. כלפי חוץ, מול חברים (מלבד אחד, שיודע קצת), בעבודה וכו' - סיסג'נדר לבן רגיל, גם אם שמאלני מאוד ופמיניסט ושאר ירקות. כאן ובסתר - מישהי/ו אחר/ת.

והנטייה בהחלט זולגת, ולו רק מבחינת נקודת מבט שונה על החיים הארורים האלה.

HeatCliff​(נשלט) • 15 בפבר׳ 2018

אני גם חושב שהרתיעה מהשאלה ״זיינת?״ נוסעת מרגישות שקיימת בך וזה אחלה. גם לי היתה בעיה עם השאלה הזו אז פשוט הייתי עונה - כן. או לא. כדי שירדו לי מהגב
בתור נער שגדל בקריות לא היתה כל כך הבנה או קבלה של בדסם אז לא ראיתי לנכון לצאת מהארון ולהיפגע מכך.
לגבי זליגה של הנטייה לתחומי החיים האחרים - אני חושב שאצל חלק מהנשלטים יש כמה תכונות באופי שקשורות אולי לצד הנשלט (ריצוי/שירותיות) אבל אני לא חושב שזה בריא לערבב. עצם היותך נשלט בחדר המיטות לא הופך אותך לאדם נחות או מועט זכויות לעומת וניליים או שולטים. ולכן אין ולא אמורה להיות לזה השפעה בחיי היום יום שלך.

Sharoman​(אחר) • 15 בפבר׳ 2018

שאלה מפגרת ולא משנה מה ההגדרה המינית שלך.
כאילו שזה בכלל עיניינו של כל אדם אחר מה אתה עושה במיטה ועם מי.
כלומר, אולי במקום להיכנס לחדר חשוך, שקט ופרטי תציב מצלמת רשת במרכז החדר כדי לצלם כל תנועה שלכם יחד שמיד תעלה, באופן אוטומטי, לכל אתר אינטרנט ברשת כדי שלא רק שתוכל להראות לכולם בדיוק מה אתה עושה ואיך אתה עושה את זה אלא שהם יוכלו להגיב בזמן אמת ולשדר שידורים חוזרים עם הערות מהיציאה.
בקיצור, לשאלתך הראשונה, הייתי עונה (וגם עניתי) "לא עניינכם" ולא מסביר מעבר או שהייתי עושה מזה בדיחה בכך שהייתי שואל משהו בסגנון של "במידה ולא מישהו מכן מתנדב לעזור?".

לגבי השאלה היותר רחבה שלך, הייתי אומר שלא קל להיות גבר נשלט בעולם שלא רק שמצפה אלא דורש ממך להיות מצ'ואיסט (לפחות במידה).
אתה חייב להיות זכר אלפא ויהי מה, להפגין עליונות בכל רמ"ח איברך בכל שניות היממה וחלילה שתחשוב אפילו בכיוון אנטי שובניסטי או שיוויוני (כלומר, מה פתאום שנשים יקבלו עדיפות על פניך?!).
מצד שני, חשוב לזכור שלמרות שקיים איזשהו זרם מרכזי הוא לא מונה את רוב בני האדם אלא להפך, רוב בני האדם ירגישו קרבה כלשהי לזרם אבל לא יישתייכו לו ב 100%.
במילים אחרות, אנחנו כולנו שונים מספיק מהמרכז בשביל להיות מיוחדים ויחודיים ולרוב בני האדם יש את הקשיים היחודיים שלהם להתמודד איתם, כך שאתה (או אנחנו) לא לבד.
מה שכן חשוב כאן היא לא הצורה שבה העולם רואה אותך אלא הצורה שבה אתה מצפה מהעולם לראות ולהתייחס אליך וכשאתה מוקף באנשים שלא מקבלים אותך אתה תמיד תמשיך להתססתר ולהתגונן.
אתה ההגדרה שלך לגבר ושאף אחד לא יגיד לך אחרת!
אנשים שלא יקבלו אותך (מוזר או משונה ככל שתהיה) לא ראויים לך בחייהם ולא שווים את הבזבוז המוחלט של חייך עליהם.

Netrunner​(נשלט) • 16 בפבר׳ 2018

אחד הפוסטים היפים שניתקלתי.

אני מניח שרוב הנישלטים, כמוני, היו מצויים בקושי של לקבל את עצמם ביחס למודל הגברי המקובל. ולי היו תקופות של הדחקה למשל כי הרגשתי כל כך לא בסדר עם זה.

הייתי אומר שאצלי הנטייה קצת זולגת (החברים יודעים, ובמקום העבודה זה זולג כי יש אווירה שאפשרת את זה). והתחלתי דיי להבין לאט לאט שלאף אחד לא באמת אכפת. מצד שני, כמו שכתבו פה, זה לא עניינו של אף אחד מה ההעדפה המינית שלך, אבל מרגיש לי יותר נעים כשאני לא צריך להסתתר מאהבות שלי ומהצורה בה אני מעדיף לבטא את הגבריות (את עצמי) שלי במקום הגבריות הקלאסית והידועה. אני מעדיף באיזשהו מקום להיות מובל ושישמרו עלי ויחבקו גם בחיים האמיתיים, וכל זליגה קטנה של נישלטות בין אם בחצי צחוק או בתירוץ של ראש פתוח גורמת לגבריות הזו לקבל עוד לגיטימציה אצלי, ולי להיות שלם יותר עם עצמי.

בכוח המוח​(שולטת) • 16 בפבר׳ 2018

אני חושבת שהשאלה העיקרית לא נוגעת לאיך שהחברה תופסת "גבר", אלא יותר לסכסוך הפנימי של איך נשלטים מסויימים מתמודדים בינם ובין עצמם עם מודל הגבריות ה"ראוי" שחי בתוכם, כפי שהם תופסים אותו. זה נכון שמבחינתם יש קורלציה בין איך שהחברה תופסת את הגבריות הראויה, ובין איך שהם תופסים אותה, אבל הם טועים לחשוב שהבעיה העיקרית היא בתפיסות החברתיות (שקשה לשנות), ולא ביישוב הסכסוך הפנימי הזה (שאולי ניתן לעבד וליישב אותו).

למה בעיני האבחנה היא בעלת משמעות? כי אני חושבת שעיצוב הצרכים המיניים באופן המיוחד והשונה, כפי שהוא צומח אצל נשלט-מזוכיסט, מתעצב ומתפתח על הרקע הזה של הסכסוך בין תפיסת הגבריות החזקה, המצליחה והנחשקת ע"י נשים, ובין התפיסה שהוא עצמו אינו כזה, ואינו יכול לספק את הסחורה.

נראה לי שהסכסוך הזה מתפתח הרבה פעמים מהסיבה שמיניות אצל נשלטים כאלה, מתפתחת בגיל מאוד צעיר. בגילאים האלה מתעצב מזוכיזם שאוצר בתוכו את ההבדלים בין גבר בוגר ש"יכול לספק את הסחורה", ובין ילד שמוצא "פתרונות" כדי להתקרב, אפילו בדמיונו, למושאי תשוקתו. הפתרונות הללו הרבה פעמים מבזים ומשפילים כי הם מחזקים את הפער בין "גבר אמיתי", ובינם. כך, למשל יכול לצמוח כל רעיון השימוש, כי אולי מושא תשוקתו לא רוצה בו באופן רומנטי, תשוקתי, אבל יכולה לעשות בו שימוש, שאינו מיני לכאורה, כמו שימוש ב"נייר-טואלט", "הדום", או "משרת" על הסוגים הרבים של שירות. אבל הפער בין המקום שאינו מיני לכאורה (כי מושא תשוקתו לא תבחר בו כמושא תשוקתה - משום שהוא לא "גבר אמיתי"), ובין הגירוי המיני, מחבר את המקומות האלה לעונג, יותר ויותר, כאשר זה הזמן שהמנגנון המיני של אותו ילד/נער,לומד לעשות שימוש בתסכול, בכאב נפשי, בהשפלה ובתחושת נחיתות וכו', ומתמיר את התחושות הללו לעונג עצום וראשוני.

לימים, אותם ילדים או נערים הופכים לגברים, ואף יכולים לפעול "כמו גברים" ברוב המערכות החברתיות: במשפחה, בעבודה, מול חברים, אבל העונג המיני שלהם כבר מקובע ומחובר לגירוי שעושה שימוש במזוכיזם, ובתפיסות ילדיות ודי פנטזיוניות הנוגעות ליחסי כוחות בינם ובין מושאי תשוקה, אמיתיים או גנרים. הרבה פעמים הם לומדים לייצר מניפולציות שמאפשרות לתפיסות האלה להתקיים במציאות לזמן מוגבל (התנהגות מעריצה שמקבעת הבדלי מעמדות, התנהגות קוקהולדית שמאפשרת תחושות נחיתות מול "זכר אלפא" ועוד ועוד) המנגנון הזה ממשיך ומקבע את התפיסה הפנימית שלהם כ"לא גבריים" "לא אלפא" וכו', משום שהתפיסה הזו היא היא זו המשרתת את העונג המיני שלהם. בפועל ולמעשה, השוני העיקרי בינם לבין גברים "הטרונורמטיבים", היא הדרך בה למדו לשאוב עונג מיני ממזוכיזם, כי התמרה של כאב (נפשי: השפלה, נחיתות, חוסר אונים וכו') מייצרת עונג כל כך עצום, שכמעט לא ניתן לייצר בממלכת וניליה. זה כמו ההבדל בין לעשות סקס על סמים ובלי סמים: נשלטים מתמכרים לפוזיציה ולעונג הכימי שמגיע בעקבותיה, וטועים לחשוב שהיא מגדירה את מי שהם כ"גברים" או אפילו בני אדם.

יש נשלטים שמבינים, אינטואיטיבית ועם בגרותם, שיש הבדל בין מי שהם בפועל, והצרכים המיניים שלהם. לגברים כאלה, השאלה הזו בנוגע למודל הגברי תהיה פחות רלוונטית, למרות שהצורך המזוכיסטי-נשלט יכול להתקיים בהם באותן עוצמות או אפילו בעוצמות גבוהות יותר. אחרים יכולים לחוות תסכול מסויים עקב כך שהפכו נחשקים עם השנים, דבר שמקשה עליהם לקבל מהפרטנריות את ההתנהגות ה"נכונה" (הביצ'ית/יהירה/מזלזלת/שולטת) שמייצרת את הגירוי המיני החזק והאולטימטיבי מבחינתם.

Electron​(אג׳נדר מתחלפת) • 16 בפבר׳ 2018

הרבה לפני שהתחלתי להתעסק עם בחלק הקינקי שבי, הבנתי כבר שהמגדר שלי הוא לא בדיוק נורמטיבי.
מעולם לא התחברתי להגדרה של החברה (במיוחד הישראלית) של "גבר", חזק, דורש, עקשן, כועס, אלים, כל הדברים האלו הם מה שמתקשר לי למילה "גבר" ומאז גיל מאוד צעיר התרחקתי מזה.
בשלב שהוא שמעתי על הרעיון בכלל של BDSM כבר ידעתי שאני לא "גבר".
לגבי אנשים ונילים או הטרו-סיסנורמטיבים - התשובה שלי היא תמיד: "מה שאני אוהב מהבחינה הזו, זה עניין רק שלי ושל מי שאני עושה את זה איתה/ו."
אני לא מרגיש צורך להסביר את עצמי חוץ מלחברים הקרובים שלי, שבחרתי אותם ככה כי הם מבינים ומקבלים אותי כמו שאני (היה לי המון מזל שמצאתי אותם (: ).

Red stormy • 16 בפבר׳ 2018

בלתק חלקי.

התפיסה של העולם הפטריאכלי מאוד מעוותת בהקשר של מין (ועוד המווון דברים), אנשים חושבים שסקס שווה רק זין בתוך כוס ושהסקס נגמר כשהגבר גומר.
וזה לא ככה.
יש הרבה סוגים של סקס .
סקס אוראלי , ידיים, צעצועים, סקס אנאלי וכו וכו.
אנחנו חיות וחיים בחברה שדי מדכאת את המיניות שלנו.
שמכתיבה מה מותר ומה אסור.
מה "גברי", מה "נשי",
מכתיבה מתי הסקס נגמר ,
ומדכאת שיח סביב מיניות , תשוקות, פנטזיות, רצונות והעדפות.
מגיל קטן בהרבה מקומות מלמדים ילדות להתבייש במיניות שלהן, בהרבה בתים אין שיח סביב סקס , אין שיח סביב אוננות, אין שיח סביב מיניות וזה מאין טאבו שלא מדברים עליו.
אם נערה תשכב אז יקראו לה שרמוטה בחלק מהמקומות בארץ.
לעומת אם נער באותה שכבת גיל ישכב הוא יהיה גבר גבר וכמה שיותר "יזיין" ככה זה מבורך יותר מבחינת השיח סביב זה.
נערה שתשכב הרבה יגידו שהיא "זולה".
ובכלל כשהמילה הומו הרבה פעמים משתמשת כקללה אז כל זכר שנהנה ממין אוראלי ישר צריך לבוש לו כי "איזה הומו הוא", וכי זה "לא גברי" ושיט כזה.

אבל כוסאומו התכתיבים החברתיים שמדכאים לא פעם, שמדכאים זהויות, מדכאים תשוקות, העדפות ורצונות מיניות.

אני יכולה להגיד מהיכרות שמכירה זוגות ונילים שלפעמים האישה מזיינת גם, לי יצא להיות עם גברים שאוהבים לקבל רימינג/אצבעות והם ונילים והטרוסקסואלים.
והכל בסדר.

זה לא פחות סקס.

והרדיפה אחרי "לזיין" מוחקת כל כך הרבה פרקיטקות נהדרות שקיימות ביחסי מין.

Red stormy • 16 בפבר׳ 2018

ולגבי השאלות.
אתה לא חייב לספר את העדפותייך המיניות
זה שלך וזכותך לחלוק את זה עם מי שתבחר ותרצה.

מעבר לזה אתה יכול לענות "אני לא מתחבר למונח לזיין מישהי, אני מקיים יחסי מין לא מזיין" .
או כל נוסח בסגנון שירגיש לך בנוח.

ופשוט להבין שזה לא משהו בך דפוק שאלו הן העדפותייך.
להבין שהחברה שמרנית ומתקדמת לכיוון יותר מקבל ופתוח.