שאלה בנוגע לשורשים פסיכולוגיים של פנטזיות למיניהן

שאלה בנוגע לשורשים פסיכולוגיים של פנטזיות למיניהן

infamous • 7 ביוני 2024

יצא לי לקרוא בתור אחד שמתעניין חובב בפסיכולוגיה כמה מאמרים בנוגע לסיבות פסיכולוגיות אפשריות לפנטזיות/פטישים של אנשים,בין השאר הבדסמ.הייתם סומכים על הפסיכולוגיה(שהיא מדע סטטיסטי-זאת אומרת נשען על מחקרים) ביכולת לפענח את הסיבות לדברים האלה?
מה גם,שהרבה מהמאמרים האלה נשענים על הפסיכואנליזה/הפסיכולוגיה הדינמית,שרמת הביסוס המדעית שלה מוטלת בספק,למרות שהיא מעניינת.

teacher​(שולט) • 7 ביוני 2024

כשאני פוגש בלונדינית, אני לא שואל מה צבע השורשים שלה


יש פה שאלה מעניינת ולא זו בלבד אלא כזו שגם עומדת על היות הפסיכולוגיה "הכבשה השחורה" של המדעים.
הדרך בה אני עוקף את הבעיה שהצגת בפוסט היא בכך שאני מראש מתייחס לכל דיוני הסיבה ותוצאה הפסיכולוגיים כהתפלפלות בחברותא.
כלומר, הדרך חשובה יותר מהתוצאה. העלאת סיבות אפשריות שונות להיות אדם פלוני פטישיסט לאביזר כזה או אחר, או הסיבות להיותו שולט אן נשלט או מתחלף, או מדוע קינק מסויים מושך אותי או אותך, מייצרות דיון שבפני עצמו הוא מעניין, מבלי להיכנס להוכחות.
גם בדיון על מצוות, אין צורך לענות קודם על שאלת קיומו של האל, כן או לא.

infamous • 7 ביוני 2024

קודם כל יש חלקים בפסיכולוגיה שהם אכן יותר מבוססים מבחינה מדעית,הפסיכולוגיה הקוגניטיבית למשל וגם התחומים שמסתמכים על הביולוגיה(של המוח וכו,אני באמת לא מומחה גדול לצערי).שנית,כמו שקיבלתי תשובה גם מסטודנטית לתחום,מה שתומך את הפסיכולוגיה כמדע הוא סטטיסטיקה כמו שציינתי באשכול.
אחת הדוגמאות שקראתי בנוגע לבדסמ,הוא שזה יכול להיות כתוצאה ממנגנון הגנה שנקרא התקה,אדם שיש בו יצר תוקפנות וכו וזה מתבטא אצלו בשליטה,או היפוך תגובה-מרוב שהוא מפחד מאותו היצר הוא הולך לצד השני הקיצוני של הנשלטות.אבל זאת דוגמא שנשענת על מקורות פסיכואנליטיים,שקשה מאד לבסס אותם מבחינה מדעית.פרויד למשל הגה את התורה הזאת,והוא במידה מסויימת פסאודו מדע כיום למרות שהוא עדיין נלמד במסגרת הפסיכולוגיה.

Into​(נשלטת) • 7 ביוני 2024

לצערי אני הולכת להגיב ברצינות:
אם מדברים פסיכולוגיה, אז השאלות של 'למה' מתחילות לעלות ולעורר עניין בעיקר בתחום הפטיש ופרקטיקות הקיצון.

הגיוני להינות מכמה ספאנקים, שהרי ידוע שכאב ועונג קרובים אצלנו במוח; או להינות מהשחרור וחוסר האחריות שמגיעים כשנקשרים- אלו פחות מעניינים ולא דורשים איזה הסבר פסיכולוגי מסובך.

אבל כשזה מגיע לצורך בהשארת סימני אלימות (חתכים, כתמים סגולים-שחורים) למשל, כאן עולות התהיות לגבי היצר האלים המודחק-או-שלא.

עוד אני יודעת להגיד שלגבי פוט פטיש לדוגמה, ההנחה הרווחת כיום בפסיכולוגיה היא שמדובר בחוסר יכולת להכיל את האדם שמולך כיצור מיני שלם, לכן ישנה התמקדות באיבר יחיד שאינו ארוגני קלאסי.

יש לצערנו המון שפונים לבדסמ גם כמענה להפרעות אישיות, שיחזור טראומות ופלטפורמה לפגיעה עצמית. אלה, אפשר לומר שמנצלים את הבדסמ לצרכים הללו, ואם היו עושים עבודה בטיפול כזה או אחר כנראה שהיו מאבדים עניין (כבר קרה וקורה לא מעט).

כן, פסיכולוגיה היא לא מדע אמפירי קלאסי, היא דורשת קצת תחכום ויכולת חשיבה מורכבת ולא תמצא בה נוסחה ודאית אלא עמידה בבוחן המציאות- זה לא אומר שאין בה אמיתות.

אם שואלים אותי- כל עוד זה סתם משהו כיפי, הכל טוב, זה כמו להעדיף שוקולד חלב או מריר, למי אכפת.
אם זה נכנס למחוזות הצורך, דרך חיים, התמכרות או פרקטיקות קיצוניות- זה כבר בעייתי ודורש חשיבה ופנייה לטיפול להבנת המקור, כמו להעדיף שוקולד לבן.

infamous • 7 ביוני 2024

חידשת לי לגבי הפוט פטיש,מעניין...תודה.אגב,בנוגע לספאנקים והכאב שציינת,לכאורה גם פה יש הסבר מדעי,כאב משחרר אנדורפינים(אם כי אני מעדיף פעילות גופנית).

peep • 7 ביוני 2024

אני מאוד רוצה להבין למה אני די כמעט לבד בעולם השליטה עם פטיש לשמלות מקסי.
באמת שבא לי להבין מאיפה זה בא.

formidable • 8 ביוני 2024

מדע זה לא הכל בחיים.

תחת כנפיך • 8 ביוני 2024

שמעתי שבהודו יש ממש פרקטיקה איך לסגוד לגורו שלך..
אז אולי זה משהו מולד לסגוד לדמות סמכותית

infamous • 8 ביוני 2024

מדע זה אכן לא הכל בחיים,וגם בנושא הספציפי הזה שאנחנו מדברים עליו יכול להיות שזה מספיק שהתיאוריות בנושא יהיו מעניינות מבחינה תיאורטית ותו לא.אבל,וסליחה שאני מערב פה נושאים שלא קשורים לאתר,יש אנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים משמעותיים כמו פוסט טראומה,דיכאון,הפרעות חרדה שממש פוגעות באיכות החיים בצורה נוראית.כשניגשים לטפל בעניינים כאלו,רצוי מאוד שגישות הטיפול יהיו מבוססות כמה שיותר,אני אישית הייתי רוצה להתייחס לפסיכולוגיה כמו שאני מתייחס לרפואה.

ArchAngel​(שולטת) • 8 ביוני 2024

דווקא כאחת שלמדה פסיכולוגיה, אני חושבת שהתשובה לכך לא טמונה באיזו תיאוריה שנקרא עליה מאמר אקדמי יבש אלא בשאלות שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו.

התיאוריות האלו מלמדות על הכלל ולא על הפרט.
אני כבר נוכחתי לגלות שאותו הקינק בדיוק נוצר אצל אנשים שונים מסיבות שונות והם מתנהלים איתו בצורה שונה על אף הכותרת הדומה.
לא משנה מה האקט וכמה הוא חורג מהמיינסטרים הבדס"מי ויראה לאחרים קיצוני או מוזר,או אפילו אם הקינק באמת נוצר מתוך איזו טראומה, מה שמשנה הוא איך האדם מרגיש לגביו ואיך הוא מתנהל איתו.

אני אישית מאמינה שבדס"מ הוא סוג של הפסיכודרמה המינית של הנפש, לאו דווקא ממקום טראומטי אפילו, אלא סך החוויות שלנו בחיים שקיבלו משמעות אישית אירוטית או שלעשות להן אירוטיזציה מרגיש משחרר.
וכשזה מול אדם אחר, שלא רק מקבל אותנו כפי שאנחנו ואת הצורך הזה שמרגיש מביך לרבים, אלא מסתקרן ב"סיפור הזה" שעובר עלינו, אפילו ממש נדלק מאיתנו בשל כך, ו"הסיפור שלו" מתחיל להתכתב עם שלנו, זו חווית קבלה כל כך אינטימית שקשה להסביר אותה במילים למי שלא חווה אותה.

זה המקום הכי חשוף ופגיע שלנו, ובדיוק בגלל הפוטנציאל העצום שבו לרומם מעלה או לרסק מטה, חשוב להיות בדיאלוג מתמיד מולו, כדי לדעת לדייק את עצמנו והגבולות שלנו (ואת תפיסתינו ויחסינו לאחר, כמובן).