variation(נשלט)
|
לפני 9 חודשים •
11 במאי 2025
עם השנים זה משתנה?
שאלה לכולם פה במיוחד לגדולים יותר עם הניסיון
אני מניח שכל מי שפה חש משיכה לעולם הזה כבר מגיל צעיר, אני מהיסודי מפנטז על זה עוד לפני שידעתי מה זה סקס וכמובן שעד היום זה מלווה אותי, וזה התפתח אצלי עם הזמן לעוד רבדים ככל שהכרתי את העולם הזה יותר. ושאלתי לכם היא איך זה כשגדלים יותר? אחרי שכבר עברתם מערכת יחסית בסדמית במהלך חייכם אולי כבר התחתנתם ויש לכם ילדים, אולי הבן/בת זוג שלכם לא בקטע של בדסמ ו/או לא מוכן להתנסות, ואיך אתם מתמודדים עם זה, הייתם מפרקים זוגיות על זה? או שהוא/היא כן בקטע ואתם משלבים את זה בחייכם? החשק הבדסמי יורד/עולה כשגדלים? אני בטוח לא ב99 אחוז, ב100 אחוז שאצל כל אחד ואחת זה משתנה, אני בסה"כ אשמח לשמוע שיתופים אישיים למי שמרגיש בנוח לשתף, תודה. |
|
|
|
מפית(קינקי)
|
לפני 9 חודשים •
11 במאי 2025
זה נורא תלוי אצל כל אחד, אני הייתי נשוי בלי זה והתגרשתי בלי קשר לזה.
היו לי פה ושם סשנים, יחסים שהיה בהם מאפיין FLR ברקע, יחסים ששלטתי ויחסים רגילים שבהם היו רק מעט פיצפוצים. המהות תמיד שם יותר או פחות לפחות מבחינתי אבל העובדה שבחרתי במערכות שהן לכתחילה לא של שליטה מראות לי שאני יכול גם בלי ... למרות שתמיד יש געגוע מסויים שאני מנסה להחזיר. |
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 9 חודשים •
11 במאי 2025
ושאלתי לכם היא איך זה כשגדלים יותר? אחרי שכבר עברתם מערכת יחסית בסדמית במהלך חייכם אולי כבר התחתנתם ויש לכם ילדים, אולי הבן/בת זוג שלכם לא בקטע של בדסמ ו/או לא מוכן להתנסות, ואיך אתם מתמודדים עם זה, הייתם מפרקים זוגיות על זה?
- לא או שהוא/היא כן בקטע ואתם משלבים את זה בחייכם? - משלבים ככל שניתן ומסתפקים בפירורים… החשק הבדסמי יורד/עולה כשגדלים? - לא משתנה כמעט |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 9 חודשים •
11 במאי 2025
החשק הבדסמי עולה ויורד אצלי בגלים, בתקופות. בממוצע לא השתנה עם השנים. אולי עלה קצת. אבל הצורה השתנתה כי החשק המיני התמתן. לא בדיוק ירד, אבל נהיה... נשלט יותר? פחות מרגישה שזה מנהל אותי. יש פחות מצבים של "לא יכולה להתאפק" ויותר מצבים של תכנון והשקעה. לא יודעת אם זה הגיל או זה שיש פרטנר קבוע וזה ממתן את הדחף "להשיג". אולי שניהם. כבר לא מגיעה למצבים שמוכנה לסכן את עצמי או את הזוגיות שלי בשביל סשן. כי גם מחר יום ויהיו עוד הזדמנויות.
לא הייתי מפרקת זוגיות על זה. לא פירקתי. לא מצטערת. יש דברים שלימדתי אותו, יש דברים שוויתרתי. יש דברים שהוא לימד אותי. שמחה שהבאתי את הפן הזה לזוגיות שלנו. כל אחד מאיתנו הביא דברים אחרים וביחד יצא טוב. |
|
|
|
StreetCat(שולטת)
|
לפני 9 חודשים •
11 במאי 2025
הייתי בקשר ונילי כשחשבתי שהבדסמ זה משהו חולף, תשוקת נעורים
אחרי שנפרדנו הבנתי שעבורי זה חלק בלתי נפרד מהזהות שלי. לא מתכוונת לוותר על זה יותר מצד שני, אין בי איזה רצון או צורך בקשר זוגי כך שאני לא חווה את הקשיים הנלווים לכך. החשק עצמו עולה ויורד, משתנה לאורך התקופות ובהתאם לקשרים שאני בונה אבל לא רואה את זה נעלם ממני |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 9 חודשים •
12 במאי 2025
אני חושבת שכשהייתי צעירה, חשבתי שזה יכול לעבור. ובכל מקרה, למצוא זוגיות ואהבה היה אצלי במקום הראשון.
היום אני כבר יודעת שאצלי לפחות, הבדסמ לא הולך לשום מקום כל עוד היצר המיני עדיין קיים. |
|
|
|
KINKI OZZY(קינקי)
|
לפני 9 חודשים •
12 במאי 2025
במקרה שלי הגיל (כמעט 40) הוביל בעיקר לפתיחות והכלה עצמית הרבה יותר עמוקה, נפטרתי מכל האספקטים של הבושה, ואחרי שעברתי מערכת יחסים בדסמית ארוכה הרגשתי שלם יותר וקרוב יותר לעצמי האמיתי. בקיצור הגיל לפחות לי עשה טוב במובנים הבדסמים...
|
|
|
|
Blonde
|
לפני 9 חודשים •
12 במאי 2025
אני אומנם יחסית צעירה אבל אני כבר בסטטוס אחר, אני הבאתי ילד ראשון בגילך והצלחתי יחסית לשלב את כל העולמות, כשהילד השני הגיע...זה כבר הפך להיות קשה יותר ולפעמים מאוד קשה למצוא מקום לבדסמ ומיניות, בעלי מאוד פעיל בפטישים שלי ולכן אנחנו מסתדרים טוב ביחד.
הכי חשוב זה לדעת שגם יש תקופות קשות יותר או פחות זה שהכל חולף וצריך להוקיר מה שיש ולדעת להעריך מה שיש לך. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 9 חודשים •
12 במאי 2025
בלי קשר לבדסמ זמן מביא להבנה וראיה רחבה לבשלות. ובין אם זה קשר בדסמי או לא יש תקופות שהצורך גובר ויש תקופות בהן האנרגיות יורדות . מאחר וזו נטיה מינית מובהקת התשוקה והצורך תמיד נוכחים גם אם תנסה לספר לעצמך סיפורים אחרים על וניל ויכולות.
|
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 9 חודשים •
12 במאי 2025
הכלוב מלא בבוגדים שחשבו שבדס"מ זו סתם גחמה שהם "יתגברו עליה" והיום הם חיים חיים כפולים, נאצלים להתמודד עם קושי כפול גם של חוסר קבלה עצמית (שלאט לאט החיים במילא מכריחים לקבל) וגם של חוסר קבלה מבן הזוג שנדחה ממשהו שהוא חלק בלתי נפרד מהם.
המיניות שלנו לא משתנה, לא משנה כמה לא בא לנו לקבל אותה, לא משנה כמה היא מביכה וכמה חונכנו שהיא "לא ראויה". לא משנה גם אם נשלם עליה מחיר חברתי- גם הומו באיראן לא מפסיק להיות כזה אפילו במחיר של עונש מוות. כי מיניות היא מעבר לסיפוק מיני, מעבר ללגמור, היא האינטימיות שלנו, היא הביטוי שלנו, היא חלק ממי שאנחנו. אי אפשר למחוק אותה, אפשר רק ללמוד לחיות איתה וליישם אותה באופן מטיב ובריא. ואין אופן מטיב ובריא כשמנסים להכחיש אותה, לנסות להתאים את עצמנו לתבניות של אחרים רק כי חינכו אותנו "שככה צריך". בסוף עושים את זה בסתר, והסתר מושך אליו גם אנשים שרוצים לנצל את אלו שנמצאים בו מתוך בדידות. עצתי לכל רווק היא לא לקוות שזה יעבור לו כשיתחתן, כי זה לא. הבדידות עצומה יותר לא כשנמצאים לבד כי קשה למצוא פרטנר שמרגישים איתו גם אהבה וגם בדס"מ, אלא כשאתה נמצא עם פרטנר שנותן לך תזכורת יומיומית שמשהו בך דוחה עבורו- וגם שם אהבה אין כל כך, כי היא על תנאי שתהיה משהו שאתה לא. |
|
|