lain
|
לפני 19 שנים •
15 במאי 2005
אופטימיות
שמתי
מגן ברכיים מגן מרפקים קסדה אופטימית נפלתי לבור. |
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
16 במאי 2005
אוי מדהים! נפלא.
פשוט מושלם. |
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 19 שנים •
16 במאי 2005
|
|
|
דנדיליון(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
16 במאי 2005
lain
זה יפיפה תודה 
|
|
|
Belisana(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
16 במאי 2005
פסימיות
הצחקת אותי
|
|
|
|
lain
|
לפני 19 שנים •
16 במאי 2005
תודה לכולם
גם לאלו שהיממתי (מה קרה טוסט?) וגם לאלו ששעשעתי (בליסנה -הציניות שלי בשיאה  )
זה נכתב במסגרת השירים היפניים שלי (מספר הברות מוגבל) ותחת חוקים נוקשים אלו ניסיתי להביע שלא משנה באלו הגנות נקיף עצמנו, תמיד יחכה לנו איזה "בור" שאליו ניפול ודווקא כשלא נהיה מוכנים לו. |
|
|
|
Belisana(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
16 במאי 2005
הייקו
מקריות יוצאת דופן. בשבוע האחרון אני עוסקת בשירה יפנית.
בהחלט חוקים נוקשים, לא הייתי מאמינה שתצייתי להם כה בחן ובהתמסרות
ולגבי הבורות שבדרך: אפשר לשבת ולא לזוז וכך בטוח לא תפלי לאף בור, אבל גם לא ממש תחיי ואפשר להסתכן וליפול או לא ליפול. אני בטוחה שהשירה היפנית לא היתה כה יפה אם לא היתה רוויה ביצרים, סכנות, רגשות ולקיחת סיכונים. דווקא באיפוק הזה, בחוקים הנוקשים, מסתתרות סערות גדולות. |
|
|
ספל חמאה
|
לפני 19 שנים •
17 במאי 2005
נהדר!
אבל אני שואלת את עצמי - זו אופטימיות או פסימיות?
מצד אחד - אני חושבת שצריך להרוג אנשים אופטימים עוד כשהם קטנים (לחסוך מהם את שברון הלב מהאכזבות, ולחסוך לנו את קיומם המעיק). מצד שני - האנשים הפיסימים שאני מכירה הם האנשים הכי אופטימים שאני מכירה. וזה: השירה היפנית רוויה ביצרים, סכנות, רגשות ולקיחת סיכונים. דווקא באיפוק הזה, בחוקים הנוקשים, מסתתרות סערות גדולות. אמת ויציב >ספל חמאה פסימית< |
|
|
|
lain
|
לפני 19 שנים •
17 במאי 2005
"אבל אני שואלת את עצמי - זו אופטימיות או פסימיות?"
גם וגם ספל חמאה, אופטימיות בגלל התקווה כי נשאר מוגנים והמחשבה כי החומות שלנו (בשיר: הקסדה מגני הברכיים והמרפקים) חזקות דיו ואכן נועדו על מנת לעשות לנו טוב פסימיות בגלל הידיעה כי מחכה לנו בור ליפול אליו אמר פעם מישהו : "אני יודע מה מחכה לי בפינה ,אני רק לא יודע באיזו מהן זה יקרה". לגבי האופטימיים אני לעומתך מקנאה בהם לדעתי אדם אופטימי הוא אדם שהצליח ,למרות כל הקשיים ותהפוכות החיים, להשאר במצב טבעי, להשאר מזוכך כמו ילד, להשאר טהור מתחלואים כגון ציניות מרירה וסקפטיות מעכבת מעוף הפסימיים התקלקלו ברבות השנים, כי חדלו להאמין שיהיה טוב בליסנה - אכן צירוף מקרים
ליין שמקווה שאופטימיות היא דבר נרכש ככלות הכל... |
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 19 שנים •
17 במאי 2005
האופטימיות
נרכשת.
כמו כל תכונה אחרת שלנו, יש את הבחירה. אנחנו יכולות לבחור להצמד אליה או להפנות לה גב. אנחנו יכולות לבחור להיכנע לפחדים או להתייצב מולם. המגנים שאת מניחה עלייך הם כאלה שרק שומרים מפני המכה? או שהם אוסרים עלייך תנועה? את יכולה תמיד ליפול לבור שלך, כשהם עלייך או כשבדיוק הסרת אותם לרגע כדי לשכב לישון. את יכולה לבחור לחיות בפחד ובהמתנה לנפילה, או לקחת בחשבון שכשתפלי - תקומי. ושבכל נפילה קיים אלמנט הכאב, קיימת פציעה קלה או חמורה. אבל לא מתים מנפילה אלא אם כן קופצים מהגג. שימי לב שלא תעטפי אותך בהגנות שימנעו ממך חיים. לא בשביל זה קיימות ההגנות. השיר כשיר מצויין, אירוני, וכואב. |
|
|