בלי מילת בטחון

אני לא נוהג להגיב לתגובות על הפוסטים שלי. הקריאה היא בחירה של הקורא.
העולם שלי הוא שונה. עולם של שליטה ללא רחמים. אין אצלי הנחות.
המשכים יבואו .

מדהים איך שהאינטואיציה הנשית קוראת נכון....
מעניין גם ללמוד עולם מושגים של מישהו אחר.

כשקראתי את הקטע, חשבתי כמו שתיאר יוספוס,
שזהו סוג של סשן בתוך מערכת .
כשהגבת, ברזל, הבנתי שזה פשוט אתה.
אם יש מישהי שאוהבת כך וטוב לה, אז זה בסדר.
לי היה קשה קצת עם הפומביות.
והיה אפילו חיבוק (לרפואה...)
והכתיבה שלך לעצמה, מרתקת.

ברזל איש קשוח
ותכלס לא עושה רוח
קירבי שפחה , על ארבעות
וקבלי את האצבעות ..
טרם היה לך אדון כה נשגב
מה תרצי ידע , לא אכזב
בפוסט על המתעלל
לא נבין ונמלמל ...

אי רסט מי קייס ...
אי אי אי ...
( זה הפזמון )

כאשר משיכה מוצאת חברות והחברות הופכת לאהבה ...

חשבתי שאני היחידה שזה שעשע אותה.