שולט/ת עם ריבוי נשלטים/ות

צ'יטה​(שולט) • 22 במרץ 2006

משום מה, ואולי לא רק משום מה, אני חש, שלא מתייחסים פה לנושא הפוסט.
אפשר לקבל התייחסות לנושא בבקשה ?

יהלום • 22 במרץ 2006

מה בדיוק אתה מצפה שיגיבו לך?
שתי נשלטות, אז סבבה. טוב לך, סבבה. למה אתה מוטרד מזה כל כך הרבה צ'יטה.
יש אנשים שמבטאים את עצמם ככה. יש אנשים שלא.
זה נורא אישי.

ולא, לא חושבת שיש מה להגיב לך.
אם אתה מחפש פידבק של מחיאות כפיים, לא תקבל.
אם אתה מחפץ השמצות, אולי תקבל. אבל אז תלחם בהן.

זה הטפל. זה פשוט טפל.
תעשה את מה שאתה עושה, ומה שנכון עבורך.
תפסיק להסתכל החוצה, ותתחיל לראות מה יש בך בפנים, ואיפה האושר שלך באמת טמון!!!

Succubus​(אחרת) • 22 במרץ 2006

יהלום, את צודקת לגמרי, אבל לדעתי זה לא כזה קל. לרוב האנשים קל יותר לומר "לא צריך להסתכל החוצה" מאשר באמת לעשות את זה.
לוקח זמן להסתגל מחשבתית לדרכי חיים ששונות מהמקובל בחברה, כי זה דורש כתיבה מחדש של ספר חוקים שלם, בחינה מחדש של תפיסות מוסריות ושל דרכי התמודדות. החברה נותנת לנו אוסף מוגדר של דרכי התמודדות עם החיים, וברגע שאנחנו מחליטים לחרוג ממנו, המון דברים נפתחים ודורשים חשיבה עצמאית והתאמה שלהם לדרך שלנו. זה לא תהליך קל, במיוחד לא לאדם שמרגיש צורך לעצור ולחשוב על הכל, כמו שנראה עד היום שנכון לגבי צ'יטה.

יהלום • 22 במרץ 2006

תשמעי.
אני בהחלט בעד לעצור ולחשוב על דברים, ואין ספק שכל אחד מביע את עצמו באופן שונה.
ברור שאפשר לתהות בקול רם, ואפשר מן הסתם גם לשתף ולשמוע דעות של אנשים.
אבל אם זה דבר כל כך אישי, כמו קשר עם כמה נשלטות במקביל, אז או שזה נכון או שלא, ורק מי שחווה את זה יכול להתמודד עם זה ועם ההשלכות של זה. אפאחד אחר לא יעשה את זה עבור אותו אדם.

צ'יטה​(שולט) • 22 במרץ 2006

יהלום: את חווית את זה. אני לא ממש. אז אני עוסק פה בהחלפת דעות. להגיד לי, לך תחווה את זה ותפסיק לדבר על זה. או אפילו שאין טעם בזה, זה לא באמת נכון לדעתי. יש לך מנסיונך ידע שלי אין, שתפי אותי/אותנו. זה נושא לא פשוט עבורי.
אני מחפש מחיאות כפיים ? על מה בדיוק ?

בלאק-בלו: בטח לוקח זמן להסתגל. בחיים שלי לא הייתי ביחסים כאלה, ואת כנראה כן. זה לא נכון לחשוב על דברים ? שתפי מנסיונך. אשמח.

ובכלל אני לגמרי לא מבין פה משהו.
פתחתי פה פוסט, מעניין, על נושא מורכב, שאני לא מבין בו, וכנראה לא רק אני.
התגובות שאני מקבל זה למה אני מתהדר בנוצות, שהן אגב, לא לי בכלל. שאין טעם בשאלה שלי. שאני רק אקבל השמצות פה.

מה נהייה לכם תגידו ?

בלאק בלו ויהלום, שתיכן התנסיתן בשכאלה. שתפו באני מאמין שלכן. אל תעסקו בי. אני לא הנושא בכלל. חוסר הידע שלי כן.

ליידי מפונקת​(שולטת) • 22 במרץ 2006

לטעמי צ'יטה אתה יוצא בהצהרות לאחר זמן קצר מידיי של ניסיון, ממהר מדיי להסיק מסקנות.
אחרי חודש בכלוב יצאת בהצהרה שסאביות תלותיות ועכשיו אתה יוצא בהצהרה נוספת,
לא ממש ברור מה בעצם ההצהרה,
למי שזה טוב פוליגמיה יופי לו ולמי שלא אז לא.
אוקיי אז מה חדש תחת השמש?
אבל בתקופה הכול כך קצרה שבה היו לך 2 נשלטות לא נראה לי שיכולה ללמד אותך משהו על פוליגמיה ועל עצמך.
נסה להפיק לקחים לכאן או לכאן לאחר תקופות קצת יותר ממושכות בתחומים
השונים של הבדס"מ.

צ'יטה​(שולט) • 22 במרץ 2006

מפונקת. תני לי בבקשה את פרטי הדום הראוי שלך, שיתן לך בשבילי ספאנק.



אם תקראי שוב את מה שכתבתי, בעיון בבקשה, תראי שאני בהחלט מציג את עצמי כלא יודע, ומבקש דעות.

לא נכון ?

ליידי מפונקת​(שולטת) • 22 במרץ 2006

אכן ראוי ויש כאלה.
את ההחלטות לגבי העונשים תשאיר לו.
ההודעה שלך יוצאת בהצהרה, במקום בו אתה חושב שהיית בו.
אני חולקת על דעתך בנקודה הזאת,
שבוע, שבועיים להיות במצב מסוים, להגיד הייתי שם,
לא נראה לי מאפשר לחוות דעה
כזאת או אחרת לגבי שום תחום ונושא.
גם אני עדיין לא הייתי שם, עדיין לא ממש סאבית.
מצד שני היית יכול לנסח הודעה קצרה ופשוטה,
יושבי הכלוב היקרים,
הייתי רוצה לשמוע מניסיונכם לגבי תחום שמסקרן אותי ביותר
אשר אותו חוויתי לתקופה קצרה, אך לא נראה לי מספקת להביע דעה,
התחום המדובר הוא פוליגמיה. אשמח לקרוא חוות דעת של מנוסים בתחום.

צ'יטה​(שולט) • 22 במרץ 2006

מפונקת
נראה לי שאני אתן לך ספאנק בלי רשות !
כתבתי במפורש שהייתי שם תקופה קצרצרה, שלא ממש. וכמקור גאווה עבורי, את היית שם גם, איתי. אפילו היית שותפה מלאה ללבטיי בנושא.
חוצמזה אני חושב שהאופן בו כתבתי הוא ראוי. ויש בו מיקוד בפירוט.
אבל את כנראה עוד באיזה מקום אחר, ולא ממקום עינייני את מגיבה. ולא נורא.
חיבוק גדול בכל זאת. ובטח גם על זה יהיה לך מה לומר. נו שיהיה. את זה אני אוכל להכיל.
חוצמזה. רוצה לנצל את הבמה הזו, לאחל לך ים בהצלחה עם אותו דום ראוי. אני בטוח שאכן למדת לבחור ראוי כזה. שיהיה לך הכי מקסים שבעולם. לו בטוח יהיה. את מהראויות שיש, לדעתי. אני לפחות קצת, פחות.

צ'יטה,

venus in our blood​(שולטת) • 22 במרץ 2006

''בנושא הזה עסקו פה רבות. בכל זאת אני רוצה לשתף אתכם במשהו משלי, מנקודת ראות אחרת.

לתקופה ממש קצרצרה, היו לי שתי נשלטות. רוצה לשתף אתכם בדימיונות שווא שפקדו אותי בזמן הזה. הייתי מתעורר עם זעה קרה, מדמיין אותי נכנס עם שתיהן לדאנגן.
כאילו מה נהייה ? מה זו הפלצנות הזו שלי ? מה נהייה לי ?
וחשבתי לעצמי, בדימיונות הללו, שאם ארגיש שאפילו אחת מהן, לרגע קט, תרגיש, אפילו נורא טיפה, טיפה לא נוח עם הסצינה הזו. אני מה זה אתבייש. לא בשבילי, בשבילה.
איזה מקום מסריח זה, הפלצנות המתנשאת הזו. כאילו מי אני בכלל, שככה נכנס כמו מלך סעודי, עם הרמונו.
פיחס.

אמרה לי אחת מהן, אז, שאם אני ארגיש ככה, אחולל תחושת אי נוחות אצלן.
ועניתי: שרק בכוחן, להרגיש עם זה נוח, ולתת לי תחושה ממש טובה עם זה. שהרי אחרת ארגיש ממש מחורבן שם. ממש בוש ונכלם. מהמקום שלי שם, מהמקום שלהן.

אז זהו, שזה לא ממש ככה. אבל רק אם הנשלטות הללו, מרגישות עם זה נוח לגמרי, אין להן ולו שמץ של תחושת אי נוחות.
ואו אז,
זה מקסים, זה לא פלצני, זה נכון. עבור אותם הם שזה ככה אצלם.

ולמה בכלל היו לי שתי נשלטות ? למה לא עצרתי אחרי הראשונה ? למה הפכתי כזה ?
זה פשוט קרה ככה. וזה היה נכון לזמן ההוא. וזה בסדר.
אין בזאת כדי לומר שאני בכלל רוצה יותר מנשלטת אחת. לא נכון בכלל. אין בזאת כדי לומר שטוב לי עם שתיים, או למישהו אחר עם שלוש. זה פשוט קורה ככה, ולא צריך לעצור את זה. לא בגלל הסיבות הלא נכונות, אלא בגלל אלה, שכן נכונות. בגלל שבאה הנכונה, ברגע הנכון, וזה פשוט נכון, לאותו רגע.

אבל למה בעצם לפסול את זה על הסף ? מה לא בסדר בזה בעצם ?
זה פשוט יותר קשה להצליח.
ואם מישהו מצליח בזה. ולדעתי באדי הוא דוגמא טובה. אז הכל בסדר גמור.
הכל טוב שם. ולכן אין בעייה בכלל. תפרגנו למקרים האלה, כשזה מרגיש לכם נכון. אל תעסקו בקינאת חינם, ובעוד יצרים מונוגמיים מושרשים הנעוצים בחינוך.
ויש עוד הרבה כאלה בקהילה הזו שיש אצלם מקרה כזה. הוא פשוט לא מתוקשר כל כך. ואולי אפילו לא עוסקים בו כנושא. וזה גם בסדר.

לסיכום. כשזה בסדר, אז זה בסדר. וכשזה בסדר לא צריך לעשות מזה עניין, שזה לכאורה לא. זה פשוט בסדר וזהו.''
_________________

''משום מה, ואולי לא רק משום מה, אני חש, שלא מתייחסים פה לנושא הפוסט.
אפשר לקבל התייחסות לנושא בבקשה ? ''


_____________________________________________________


אוקיי,
תיארת תמונת מצב, אישית לחלוטין.
גם קצרת זמן יחסית.
האמת ?

גם סיכמת אותה בעצמך : ''לסיכום. כשזה בסדר, אז זה בסדר. וכשזה בסדר לא צריך לעשות מזה עניין, שזה לכאורה לא. זה פשוט בסדר וזהו''


אחרי ששפכת את לבך וסיכמת בכוחות עצמך את את תמונת המצב והרקע הכללי ביקשת התייחסות.

גם קיבלת.

כזו או אחרת.

ואז שללת את הדיעות השונות משהו מ-שלך.

תגיד, מה העניין ?

לדעתי, ליידי מפונקת צודקת. אומדן הזמן מאוד חשוב כאן.

ואם להתייחס לדבריך, '' הייתי מתעורר עם זעה קרה, מדמיין אותי נכנס עם שתיהן לדאנגן.
כאילו מה נהייה ? מה זו הפלצנות הזו שלי ? מה נהייה לי ?
וחשבתי לעצמי, בדימיונות הללו, שאם ארגיש שאפילו אחת מהן, לרגע קט, תרגיש, אפילו נורא טיפה, טיפה לא נוח עם הסצינה הזו. אני מה זה אתבייש. לא בשבילי, בשבילה.
איזה מקום מסריח זה, הפלצנות המתנשאת הזו. כאילו מי אני בכלל, שככה נכנס כמו מלך סעודי, עם הרמונו.
פיחס.

אמרה לי אחת מהן, אז, שאם אני ארגיש ככה, אחולל תחושת אי נוחות אצלן.
ועניתי: שרק בכוחן, להרגיש עם זה נוח, ולתת לי תחושה ממש טובה עם זה. שהרי אחרת ארגיש ממש מחורבן שם. ממש בוש ונכלם. מהמקום שלי שם, מהמקום שלהן.

אז זהו, שזה לא ממש ככה. אבל רק אם הנשלטות הללו, מרגישות עם זה נוח לגמרי, אין להן ולו שמץ של תחושת אי נוחות.
ואו אז,
זה מקסים, זה לא פלצני, זה נכון. עבור אותם הם שזה ככה אצלם.

ולמה בכלל היו לי שתי נשלטות ? למה לא עצרתי אחרי הראשונה ? למה הפכתי כזה ?
זה פשוט קרה ככה. וזה היה נכון לזמן ההוא. וזה בסדר.
אין בזאת כדי לומר שאני בכלל רוצה יותר מנשלטת אחת. לא נכון בכלל. אין בזאת כדי לומר שטוב לי עם שתיים, או למישהו אחר עם שלוש. זה פשוט קורה ככה, ולא צריך לעצור את זה. לא בגלל הסיבות הלא נכונות, אלא בגלל אלה, שכן נכונות. בגלל שבאה הנכונה, ברגע הנכון, וזה פשוט נכון, לאותו רגע. ...''
לדעתי, אתה עדיין בהתלבטות עם עצמך בנוש הזה.

אז,
קח אוויר עם הנושא הזה.
כשיגיע הזמן והרגע הנכון ותרגיש עם זה באמת נוח- אז סבבה, לך על זה. תיהנה. תחווה. תהיה מאושר.

כרגע, ניראה לי שאתה די יושב על הגדר.
מצד אחד, רגשות אשם שהיו שם, והתלבטויות או התחבטויות שעדיין קיימות, ואולי לא הצלחת לפתור אותן עדיין עם עצמך מפאת הזמן הקצר, ומצד שני, תחושה שזה בסדר.

צ'יטה, כל דבר שנעשה באהבה ובקבלה של כל הצדדים, אבל באמת באהבה, הוא בסדר.

האם אתה מרגיש שזה היה כך ?
שזה נכון עבורך ?

( אתה לא מוכרח לענות. אלו שאלות שאתה אמור להפנות אל עצמך ) .

ושוב,
הזמן משחק כאן תפקיד מכריע.

האם היה לך מספיק זמן לבחון את רצף ההתרחשויות והתחושות מול עצמך ?