שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על ההסכמה

ארתור דנט​(נשלט)
לפני 15 שנים • 1 ביולי 2009
ארתור דנט​(נשלט) • 1 ביולי 2009
אני מכיר כל כך הרבה שהיו צרכים לעזוב וכבר לא יכלו ולא היה להם מספיק כח רצון. אנשים שנשארו במערכות יחסים שהרגו אותם...
זה לא כל כך קשור לBDSM לדעתי. בעולם הוונילי יש כל כך הרבה זוגות במצב הזה, אחד מאיים בעזיבה, השני חייב לעזוב ובסוף הם נשארים ביחד ונרקבים יחד. אז במקרה הוונילי אין את האלמנט של הסיכון הפיזי, אבל הסיפור הוא אותו סיפור.
את לא תהיי הראשונה לקיים מערכת יחסים עם גבר שלא יכול לצאת ממנה למרות שהיא הורסת אותו. זו לא רק פריווילגיה של דומיות.
Morticia
לפני 15 שנים • 1 ביולי 2009
Morticia • 1 ביולי 2009
ארתור דנט כתב/ה:
אני מכיר כל כך הרבה שהיו צרכים לעזוב וכבר לא יכלו ולא היה להם מספיק כח רצון. אנשים שנשארו במערכות יחסים שהרגו אותם...
זה לא כל כך קשור לBDSM לדעתי. בעולם הוונילי יש כל כך הרבה זוגות במצב הזה, אחד מאיים בעזיבה, השני חייב לעזוב ובסוף הם נשארים ביחד ונרקבים יחד. אז במקרה הוונילי אין את האלמנט של הסיכון הפיזי, אבל הסיפור הוא אותו סיפור.
את לא תהיי הראשונה לקיים מערכת יחסים עם גבר שלא יכול לצאת ממנה למרות שהיא הורסת אותו. זו לא רק פריווילגיה של דומיות.


אני מניחה שכמעט בכל מערכת יחסים בין גבר ואישה יש אלמנטים כאלה ואחרים של שליטה, לפחות פה ושם
זה לא זה רק אם קוראים לזה נחמה ומצהירים על זה כפנטזיה כאן באתר

לנשים חזקות ודומיננטיות אולי יכולה להיות הפריבילגיה להכיל את החולשות והקשיים של בן זוגן ולא להרוס אותו או את עצמן
האם דורסנות היא דוגמא טובה לדומינציה?
אני בוודאי לא בטוחה ובעיני יש משהו מאוד קטנוני ואולי אפילו מרושע בהתניית הקשר בכזו צורה
איפה האהבה???

אבל כמובן שגם זו הכללה גסה
וזה תלוי לא מעט בטיב הקשר ועד כמה הוא מבוסס על אמון, חברות, רגשות...
כאלה מין...
סוס בלי שם
לפני 15 שנים • 1 ביולי 2009
סוס בלי שם • 1 ביולי 2009
ליידי תמרה - נושא מעניין שכמותו לא הועלו כבר תקופה ארוכה.
טיגריס כחולה - תשובה יפה, נהינתי לקרוא כל מילה.

תודה לשתיכן.

ולעניין:
עפ"י השקפת עולמי - משמעותו של קשר בדס"מי ושל שליטה הם קבלה ולקיחה.
אני רוצה להשתמש באנלוגיה שהועלתה ע"י ליידי תמרה ולה הגיבה טיגריס כחולה, אולם בכיוון ההפוך:
מה משמעותה של השליטה אם הדומית נאלצת לוותר על רצונה אל מול לע האקדח המאיים בפרידה...
האם היא באמת שולטת כאשר שליטתה מוגבלת לגבולות אותם קבע הנשלט?
לדידי התשובה היא לא,
ולכן במערכת יחסים של שליטה אין ממש מקום להסכמה כאשר פירושה של זו ויתור של השולטת על מה שחשוב לה, ועל מה שהיא רוצה באמת.
ההסכמה, מקובלת עלי כאשר הדומית מסכימה להתחשב בגבול וברצון הנשלט מבחירתה החופשית.
ליידי תמרה​(שולטת)
לפני 15 שנים • 2 ביולי 2009
ליידי תמרה​(שולטת) • 2 ביולי 2009
תודה רבה על כל התגובות המעניינות והמחכימות.

לא הבאתי דוגמא ספציפית לגבולות שנחצים, כי אני חושבת שבמערכת בדס"מית ארוכה, תמיד נחצים עוד ועוד גבולות. לאו דווקא דברים קיצוניים כפי שהזכרתם, מבחינתי בטח שלא דברים הרסניים לסאב, פיזית או נפשית. אבל לכולנו יש עכבות ולחצות אותן, להתגבר עליהן אחת אחת, זה (מבחינתי) מספק ומתגמל, בעיקר כשההתגברות נעשית למעני, גם אם היא מתוך קושי. אני חושבת שזה בסופו של דבר גם לטובת הסאב להתפתח ולא להשאר בדיוק כפי שהיה כשנכנס לקשר.

תחשבו על עצמכם, כשהייתם צעירים ותמימים, וגם דברים "קטנים" כמו הצלפות או מילצור מסור לאישה נראו לכם מפחידים. שלא לדבר על מקלחות זהב. האם קפצתם למים לבד, או אולי מישהי גרמה לכם להתגבר על עצמכם וללמוד לשחות?

וטיגריס, כתבת: "ואם נוסיף לבעייתיות הזו גם רגש,אז- השאלה שעומדת בפני היא מה באמת ישבור אותו. לחצות גבול שכזה, או להישאר בלעדי. ואם חציית הגבול היא התשובה, למרות הכל, כנראה שצריך לשחרר." נראה לי שזו אבן בוחן טובה, תודה.
Morticia
לפני 15 שנים • 2 ביולי 2009
Morticia • 2 ביולי 2009
ליידי תמרה כתב/ה:


לא הבאתי דוגמא ספציפית לגבולות שנחצים, כי אני חושבת שבמערכת בדס"מית ארוכה, תמיד נחצים עוד ועוד גבולות. לאו דווקא דברים קיצוניים כפי שהזכרתם, מבחינתי בטח שלא דברים הרסניים לסאב, פיזית או נפשית. אבל לכולנו יש עכבות ולחצות אותן, להתגבר עליהן אחת אחת, זה (מבחינתי) מספק ומתגמל, בעיקר כשההתגברות נעשית למעני, גם אם היא מתוך קושי. אני חושבת שזה בסופו של דבר גם לטובת הסאב להתפתח ולא להשאר בדיוק כפי שהיה כשנכנס לקשר.


כאן אני מסכימה אתך על כל מילה
icon_smile.gif
אנדרפוט
לפני 15 שנים • 2 ביולי 2009
אנדרפוט • 2 ביולי 2009
האם קפצנו למים לבד? לא. נשאבנו אליהם באובססיביות. אני זוכר את התקופה היחסית תמימה שלי שבה כפות רגליים ריגשו אותי מינית וזהו בערך. ואז זה נהיה כפות רגליים שהיו כל היום סגורות, פתאום גם גרביים משומשות, הריח נכנס לתמונה, ואז הגיעו הנעליים. לנשק נעליים זה כבר חצה בשבילי את גבולות התמימות.
אבל הקו העקום תמיד ימשיך להתקדם באופן עקום וכך גם נטיה עקומה. אצלי אחת לחמש שנים נרשמת החמרה ברמת הפנטזיות, עוד אלמנטים של ביזוי השפלה צייתנות וכאב נכנסים ומצטרפים לתמונה הזאת.

כיום אני לא חושב שאני מסוגל בכלל להיות בסאב-ספייס בלי אגרסיביות קשה, בלי שישברו את רוחי וינצלו את גופי. יחס טוב הוגן פיירי ומתחשב הוא טרן-אוף קטלני במים המסוכנים בהם אני שוחה.

ההסכמה שלי להיות בסיטואציה כזאת היא קצת כמו ההסכמה של שחקנית הפורנו - מסכימים אבל מתוך אומללות ולא מתוך בחירה אמיתית. או אולי קצת כמו סיגריות, אתה מסכים לעשן אבל עושה זאת מתוך חולשה ולא מתוך בחירה אחראית ושקולה.
סוחר ההרואין יכול לנשום לרווחה, הוא בעצם לא עושה שום דבר רע על ידי סיפוק חומר מסוכן לאנשים שמאוד רוצים להשתמש בו. המוסר נהיה מקום מאוד גמיש נוזלי ונמס כאשר מדובר בהתעסקות עם אנשים שאוהבים להרוס את עצמם ולשקוע בחוסר אושר כרוני והתמכרות לריגוש מיני.
Morticia
לפני 15 שנים • 2 ביולי 2009
Morticia • 2 ביולי 2009
אני לא בטוחה שאתם בהכרח מדברים על אותו הדבר, גם אם הפרקטיקות המיניות אולי לפעמים דומות

ראשית, אני די משוכנעת שליידי תמרה מדברת על עשייה ולא על פנטזיות
שנית, לא משנה מה הליידי רוצה - המטרה של הנשלט הוא לתת לה להוביל ולהתמסר לידה
בעוד אתה תמיד מדבר על הצורך שלך וחוסר הגמישות שלך כלפי צרכיה של אישה

וזה באמת לא משנה אם הם חופפים או לא לשלך.

התמסרות לאישה זה גם לוותר על הצרכים האלה שלך וללמוד את דרכה - אם זה מה שהיא רוצה
וזו בדיוק כאן הנקודה.
astaro
לפני 15 שנים • 2 ביולי 2009
astaro • 2 ביולי 2009
אנדרפוט כתב/ה:
האם קפצנו למים לבד? לא. נשאבנו אליהם באובססיביות. אני זוכר את התקופה היחסית תמימה שלי שבה כפות רגליים ריגשו אותי מינית וזהו בערך. ואז זה נהיה כפות רגליים שהיו כל היום סגורות, פתאום גם גרביים משומשות, הריח נכנס לתמונה, ואז הגיעו הנעליים. לנשק נעליים זה כבר חצה בשבילי את גבולות התמימות.
אבל הקו העקום תמיד ימשיך להתקדם באופן עקום וכך גם נטיה עקומה. אצלי אחת לחמש שנים נרשמת החמרה ברמת הפנטזיות, עוד אלמנטים של ביזוי השפלה צייתנות וכאב נכנסים ומצטרפים לתמונה הזאת.

כיום אני לא חושב שאני מסוגל בכלל להיות בסאב-ספייס בלי אגרסיביות קשה, בלי שישברו את רוחי וינצלו את גופי. יחס טוב הוגן פיירי ומתחשב הוא טרן-אוף קטלני במים המסוכנים בהם אני שוחה.

ההסכמה שלי להיות בסיטואציה כזאת היא קצת כמו ההסכמה של שחקנית הפורנו - מסכימים אבל מתוך אומללות ולא מתוך בחירה אמיתית. או אולי קצת כמו סיגריות, אתה מסכים לעשן אבל עושה זאת מתוך חולשה ולא מתוך בחירה אחראית ושקולה.
סוחר ההרואין יכול לנשום לרווחה, הוא בעצם לא עושה שום דבר רע על ידי סיפוק חומר מסוכן לאנשים שמאוד רוצים להשתמש בו. המוסר נהיה מקום מאוד גמיש נוזלי ונמס כאשר מדובר בהתעסקות עם אנשים שאוהבים להרוס את עצמם ולשקוע בחוסר אושר כרוני והתמכרות לריגוש מיני.


בדיוק שם המוסר הוא מה שמשחק תפקיד, אני לא הייתי נכנס לעמדה של שליטה על מישהיא עם נטיות להרס עצמי, זה פתח לצרות בשבילי. לא תמיד בחירות נעשות מתוך חולשה, אני לדוגמא מעשן כי אני אוהב את זה. אני יודע שזה לא בריא, אני יודע שאני מוריד את תוחלת החיים שלי בכל סיגריה שאני מדליק. אבל בסופו של יום אני גם יודע שאני אוהב את זה ונהנה מזה. אני כנראה אחליט לוותר על זה ביום מן הימים כי אני יודע שזה לא עושה לי טוב פיזית. אנחנו בני אדם וככאלה האהבות שלנו לא בהכרך חופפות עם מה שנכון או לא נכון לנו. אני תוהה עם אתה מבין שיכול מאוד להיות שחוסר האושר שלך נובא מהגישה ולא מהדברים שאתה עושה. זה נשמע כאילו אתה מחפש משהוא וממש אותו בצורה עקיפה דרך בדסמ. במידה ולאדם טוב נפשית עם הבחירות שלו אז שימשיך להתנהג כמו שהוא מתנהג. במידה ולא כנראה הגיע הזמן לשנות משהוא.
sun light​(נשלט)
לפני 15 שנים • 1 בספט׳ 2009

זו סוגיה שקיימת בכל מערכת זוגית

sun light​(נשלט) • 1 בספט׳ 2009
ללא תלות אם זה קשר וינילי או קשר של שליטה
לכל צד יש את הדברים שהוא רוצה / מרגיש שצריך לקבל מהקשר
כל צד קובע לעצמו על מה הוא מוכן להתפשר ועל מה לא
לקום ולעזוב בגלל שאינך מקבל/ת מהקשר את אשר את/ה חפץ/ה זו אינה מניפולציה .. אלא הדבר הנכון לעשות
זה נכון במערכת וינילית ונכון בין שולט/ת לנשלט/ת

אם נצא מהנחה שאנו נמצאים כאן פעם אחת בלבד .. אם נזכור שאנו חיים כאן ועכשיו ..ושנכון לנו לעשות את אשר עושה לנו טוב (ואל תקחו את זה במובן הצר של המשפט ) ... זו זכותנו להציב את רצונותינו מעל הכל ... הצד השני יכול לבחור להסכים או לבחור שלא ..זו הזכות שניתנה לו .. זו ההסכמה
והיה והצד השני בוחר להתפשר על אותה דרישה שהצבנו, זה רק אומר שמערכת השיקולים שלו/ה נתנה את המשקל העודף להחלטה להשאר ולוותר מאשר לא לוותר ולא להשאר ....ואם אותו צד לא עשה את הבחירה הנכונה לו לזה אין אנו יכולים להיות אחראים ... והוא יכול לתקן את בחירתו בעתיד

זוהי אינה זכות להיות מאושר/ת ומסופק/ת ... זוהי חובה וזה נכון לשני הצדדים .. זה נכון לכולם

ההיגיון תמיד נמצא כאן .. לעיתים אנו יכולים לבחור להתעלם ממנו .. אבל הוא תמיד נמצא
רפאל
לפני 15 שנים • 1 בספט׳ 2009
רפאל • 1 בספט׳ 2009
כידוע, כל אהבה גובלת בשיגעון. רק בדס"מ אמיתי ומזוקק הוא שפוי.