סנדרה מכשפה קוסמת(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
14 בדצמ׳ 2012
גם אצלי זה היה בתוך הבדסמ
תמיד היה לנו פנטזיה לי ולבן זוגי לצרף אף פעם לא מצאתי את הטיימינג או האומץ לעשות את זה.... כאשר נכנסתי לעולם הזה היה לי ברור ואין לי מושג מהיכן, שאם אצטרף משהיא זו תהייה נשלטת... כמובן שבתחילה היא לא ידעה על החוסר נסיון בנשים, אבל זה היה כל כך טבעי, וכל כך זרם שהיא לא ידעה כלום ומאז זה הסטוריה... היו לי כמה וכמה מערכות יחסים, זה הרבה יותר עמוק לדעתי יותר רך ומצד שני יותר נקשה.... כל אחת היא עולם אחר...
|
|
|
נועה בשמלה ארוכה(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
14 בדצמ׳ 2012
כמו שהכניסה לשליטה התחילה ממשחקים קטנים עד שבאמת הבנתי על מה מדובר, גם ההתנסויות עם נשים
קשה להגיד מה קדם למה, אבל תמיד הייתי פתוחה לנסות מה שכן, התנסתי בכל דבר עם גברים לפני שהתנסתי עם נשים, מאמינה שזו סוג של השפעה חברתית |
|
|
| socken(אחר) |
לפני 11 שנים •
15 בדצמ׳ 2012
שאלה מהצד...
פותחת הפוסט ושמש צפונית ציינו פחד. מסקרן אותי מה מפחיד\הפחיד בזה בעצם?
האם מדובר בעניין חברתי, חשש מתגובתה של הפרטנרית המיועדת או רק מחוויה לא-מוצלחת? לגבי נסיון אני יוצא מנקודת הנחה שההכרות של אישה את עצמה הופכת את העניין להרבה יותר קל לעומת הנסיון הראשון עם גבר, נכון? |
|
|
Dark halo(אחרת)
|
לפני 11 שנים •
15 בדצמ׳ 2012
Re: שאלה מהצד... socken כתב/ה: פותחת הפוסט ושמש צפונית ציינו פחד. מסקרן אותי מה מפחיד\הפחיד בזה בעצם?
האם מדובר בעניין חברתי, חשש מתגובתה של הפרטנרית המיועדת או רק מחוויה לא-מוצלחת? לגבי נסיון אני יוצא מנקודת הנחה שההכרות של אישה את עצמה הופכת את העניין להרבה יותר קל לעומת הנסיון הראשון עם גבר, נכון? אני מצרפת פה פוסט שכתבתי לפני שנתיים שהיה נכון לגבי הפחדים שלי שהיו לי בנושא אולי זה יענה לך קצת תהיות של חמש וחצי בבוקר לסבית? סטרייטית? בסקסואלית? מאיפה ההגדרות האלו באו? מה מישהו קם בבוקר יום אחד ואמר בואו נכבול את האדם בתוך תגיות אשר מאפיינות אותו?.... הומוסקסואל סטרייט בסקסואלי חח כבר פעמיים שאני כותבת את המילה בסקסואלי\ת ומסמן לי שגיאות כתיב, אפילו את הכלא ההגדרתי שלי אני לא יודעת לכתוב כמו שצריך. למה אני עדיין נבוכה מזה? למה שאני מתעניינת בבחורה אני אוטומטית חושבת שאם אני אראה לה את זה אני אפגע בה? גם אם אני יודעת שהיא נמשכת גם לנשים....... למה שאני עם גבר אני שלמה עם המיניות שלי עם הגוף שלי ושאני עם אישה אני מרגישה לא ראויה לגעת בגוף היפיפה הזה? למה הרבה יותר קל לי לאהוב מרחוק מאשר מקרוב? חודשים עמדתי מרחוק והיה לי בסדר עם זה.... שקרנית שכמותי....הרי נקרעתי מבפנים, נגעלתי וכעסתי על עצמי. אני מרגישה שאני בוגדת באמון של החברות שלי.... אני תמיד מנסה לספר קודם כול שידעו, שידעו שיכול להיות שלא אוכל לראות אותן רק כחברות שלי, אלא הן יהיו גם אובייקט, שיכול להיות שלא כול חיבוק יהיה טהור, שיכול להיות שבפעם הבאה שהן יגעו בי גם בצורה החברית ביותר, זה יעורר אצלי משהו שהמחשבה האוטומטית שעוברת לי בראש היא שהוא לא טהור. חח לא טהור, וואי איזה פלצנות בשעות האלו. אבל זה נכון זה מה שאני מרגישה, מטונפת, מזוהמת, בוגדת, שקרנית..... אני חייה יותר בפחד שאני ארגיש משהו שלא ראוי שאני ארגיש לחברות שלי מאשר תכלס להתאהב ולהימשך לאחת מהן. שלוש פעמים הייתי מאוהבת באמת בבחורה, כול הנסיון המיני שלי עם המין הנשי מושתת על סטוצים, לא הייתה לי מערכת יחסים עם אישה עדיין. אבל שלושה פעמים,.... שלושה פעמים כול כולי הייתי שבוייה בתוך הסיוט הזה שלהיות מאוהבת בבחורה. למה סיוט אתם שואלים? לא לא כי היא ידעה וניצלה את זה, לא לא כי היינו ביחד ולהיות עם נשים זה סיוט ממש לא.... סיוט בגלל שהשופטת הכי אכזרית בעולם זאת אני וכמות השפיטה והענשה העצמית שהייתה לי בסיטואציות האלו היא מגוחכת. וזה לא עוזר בפעם היחידה מתוך השלוש האלו שאזרתי את האומץ לספר (גם כן מטומטמת שכמותי) כול מה שקיבלתי היה, אני רוצה להגיד יריקה לפנים אבל מה היא חייבת לי?? אני עדיין מנסה להבין מה קיוויתי שיקרה שם.... מה שיהיה לנו לילה מושלם ביחד ו? הרי ברור שזה לא היה מתקדם לשום מקום. כמובן שזה מה שקיוויתי...... אבל חשבתי שיש לי יותר שכל מזה בשביל להבין שזה לא יקרה. ממה פחדתי? פחדתי שבאותו הרגע במקום היא תיגעל ממני כול כך שבאותו הרגע זה יהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותה בחיי. אז נכון, באותו הרגע הופתעתי, היא הגיבה לא כמו שקיוויתי ולא כמו שפחדתי ולרגע, לרגע אחד האמנתי באמת שזה יהיה בסדר, שאני בסדר, שאני לא מעוררת גועל ודחייה. חה עד כמה שטעיתי. תמיד יש את הקטע הזה, שלא יודעת למה מגיעים למצב שנשים מתפשטות אחת ליד השנייה... אחרי סווטלודג', אחרי בריכה\ים\אגם ואז תמיד יש את הקטע הזה שאני לא יודעת אם הן זוכרות.... כלומר אם קשה לכן להתלבש ליד גברים למה קל לכן להתלבש לפני? ואז אני אף פעם לא יודעת איפה לקבור את עצמי, לא בגלל שהמראות של החברות שלי ערומות יעסיקו את ראשי בפנטזיות המיניות שיבואו בעתיד. אלא מהפחד שאחר כך תבינו שהתלבשתם לידי ותרתעו מזה שאולי זה בדיוק מה שהולך לקרות. אני תמיד חיה בפחד שמחר מחר אחת החברות שלי תכעס עלי כול כך שבגלל הנטיות המיניות שלי לא תדבר איתי יותר. אני מנסה, אני באמת שאני מנסה לא להעמיד את חברות שלי בסיטואציות כאלו, למצוא תירוצים למה לא להיות איתן באותו החדר שהן מתלבשות, למה לא לשחות איתן בעירום באגם וכו'.... ועדיין אני בטוחה שזה יותר בשבילי מאשר בשבילן.... אני יודעת שלחברות שלי זה לא אכפת כול כך אני יודעת שהן מקבלות אותי כמו שאני, אז למה לעזאזל אני לא יכולה לקבל את עצמי? אני משדרת ביטחון עצמי, קבלה עצמית ושלמות עצמית....... מישהו צריך לתת לי את מדליית מקום הראשון של העמדות פנים |
|
|
Alas
|
לפני 11 שנים •
15 בדצמ׳ 2012
כמעט כולכן דברתן על "ניסיון עם בנות מינכן" כדבר נרכש, שמתרגלים אליו עם הפרקטיקה.
זה לא נתון של משיכה יצרית, רגשית? בולבלתי. אשמח לסדר. |
|
|
hrgiger
|
לפני 11 שנים •
16 בדצמ׳ 2012
בכיתה ו' חזרתי הביתה בוכה כי אחיה הגדול של אחת הבנות הרביץ לי. בהפסקה של אותו היום הצעתי חברות לאותה ילדה והוא הרביץ לי כי "ככה עושים ללסביות". כשסיפרתי לאמא שלי מה קרה היא אמרה שאם אשאר כמו שאני באמת אולי הרבה ינסו להכות אותי אבל לפחות אהיה אמיתית עם עצמי. ושהיא אוהבת אותי.
זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי חיבה כלפי בת מיני ולחלוטין לא האחרונה. תמיד הייתי אמיתית עם עצמי. בדס"מ גיליתי בגיל 19 בערך, ניסיתי ב-23. זה ללא ספק היה קודם ומעל לכל ספק מה שגרם לי להבין שבחיים לא אסתיר את מי שאני, מאף אחד. |
|
|