האבי
|
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
ארכ יקירתי..
אם אני עונה תשובה חיובית על כל השאלות הנ"ל , ובנוסף אני בדכאון.. אז יש מצב שזו לא התמכרות ? והצלחה במיגור הדכאון תרפא גם את הכפייתיות ? |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
havv11, אני לא אשת מקצוע (לפחות לא בנתיים) ולכן כל תשובה שאענה תהיה בגדר השערה וזה יהיה רשלני מצדי.
כל מה שאני יכולה להגיד זה שאם אתה דיכאוני ומרגיש שהאוננות שלך היא כפייתית, כדאי לך מאוד לפנות לייעוץ מקצועי בעניין הזה. |
|
|
מלכת הלבבות XXX(שולטת)
|
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
יש משפט יפה של חז"ל שאומר " איבר קטן לו לאדם ירעיבנו -שבע ישביענו-רעב" התכוונו לומר כשאתה מגזים במין או אוננות (כלומר רצון בסיפוק מיני גירוי מיני אורגזמה וכדומה )אתה יכול להתמכר וההתמכרות לא יודעת שובע כי ככל שתתמשיך תתמכר יותר.
אוננות או מין בכלל יכולים להגיע למצב של התמכרות וזה עובד על אותו מנגנון. כיום יש קבוצות רבות בארץ שמטפלות במכורים למין. יש מחקר מאד ידוע של קרנס שמדבר על התמכרות לסיפוק מיני שמתחילה לרוב מרצון להמנע מלחוש רגשות כואבים. קרנס טוען למשל שאינטרנט כיום הוא בבחינת קראק או הרואין למכורים לסיפוקים מיניים. רוב המכורים אגבים מתנתקים באיזשהו שלב מרגשותיהם בזמן הפעילות המינית (בעיקר אוננות כפייתית ) או בזמן שהם תרים אחר האובייקט המיני. |
|
|
SUZANA(שולטת){..........}
|
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
יש צורך
לקרוא את התגובה שלי ואז לענות,
לפי "ההרצאה" לא קראתם/ן. לקרוא או לא לקרוא סיפור שלכן/ם אך אם מגיבים לא מוציאים דברים מהקשרם, ועושים סלט.... בכל מקרה תהנו בוקר מבורך |
|
|
שפנפן לבן
|
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
בנאדם רוצה אהבה ואפוף תשוקה מינית אז הפתרון זה תרופה לדיכויים?
|
|
|
| מטפלת CBT |
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
עירבו פה שמחה בשמחה
חלק מהמידע שנמסר פה נכון וחלק לא. אני אנסה לעשות סדר: - אוננות בפני עצמה, כשהיא בתדירות מתונה היא בריאה, נורמלית ואין בה כל נזק. מתי התנהגות או חומר הופכים להיות התמכרות? 1) כשהעוצמה או התדירות או המעשה כשלעצמו פוגעים באורח החיים התקין של האדם, בתחום אחד או יותר וגורמים למצוקה לאדם או לסביבה (בסופו של דבר כמעט לא קורה שההתמכרות גורמת רק לסביבה למצוקה). כל עוד ההתנהגות או החומר (אלכוהול, סמים ואפילו מיץ תפוזים...) לא באים על חשבון דברים אחרים (תחביבים, משפחה, מציאת בת זוג או אי רצון לקיים יחסים עם בת זוג קיימת, עבודה וכו'), לא גורמים לנזק פיזי (כפי שציינו שפשוף על העור, לדוגמה) והם נעשים באופן מתון- אז אין מצוקה. 2. ההבדל בין הרגל להתמכרות, היא שהרגל אדם יכול להפסיק למרות הקושי- ובהתמכרות לא. האדם חש חוסר יכולת להפסיק לגמרי את ההרגל או השימוש בחומר בעצמו. יש לו דחף חזק להמשיך לחזור להתנהגות או החומר למרות שהוא לא מעוניין ולמרות שהוא יודע שזה פוגע בו. בעצם האדם צריך איש מקצוע או מוסד גמילה כדי לסייע לו להיגמל מאותה התמכרות. באופן עקרוני, אין רמה נומינלית שיכולה להגדיר מעל איזו כמות של חומר או מספר פעמים של אירועים שבהם מתנהגים בצורה מסוימת זו התמכרות. היפותטית, גם כשאדם מעשן רק שלוש סיגריות ביום, זה עדיין יכול להיחשב כהתמכרות אם הוא ממש חייב את הסיגריות האלה ולא מסוגל לתפקד במהלך היום בלעדיהן (לא מתרכז בעבודה, חושב על הסיגריה ללא הרף וכו'). אבל, כמובן שזה לא ממש תואם את המציאות. במציאות כשיש התמכרות, האדם רוצה להרגיש את התחושה הטובה בגוף ואת הרגשות הנעימים שמתלווים לאותו שימוש ולכן הוא חוזר על כך שוב ושוב. הרבה פעמים הרף הולך ועולה, וככה אנשים מגיעים לעישון של קופסת סיגריות ביום, שתיים ואפילו שלוש. או להבדיל מכוס יין בארוחת הצהריים לבקבוק וודקה ואז עוד בקבוק יין כל יום... (או התמכרות למין, הימורים, קניות, אינטרנט, פורנו וכו'). בוא נגיד שכמה שעות ביום, כל יום, לאונן- על פניו נשמע לא נורמלי וסביר להניח שזה בא על חשבון דברים אחרים. אני מניחה שאם אתה חוזר הביתה ב- 5 בערב, ובמקום לאכול ארוחת ערב ולשטוף כלים אתה יושב מול פורנו ומאונן שעתיים רצוף- זה כנראה בא על חשבון דברים אחרים שצריך לעשות... עוד בעייתיות שצריך לשים לב אליה- זה אוננות כפייתית של אנשים שמתקשים לשלוט ביצר שלהם ומסוגלים לאונן בכל מקום, גם בסיטואציות לא נורמטיביות, בהיחבא או שלא (זה לא מאפיין את כולם, מן הסתם, ונדיר יותר). בקיצור, אם אתה רואה שזה גורם לך פגיעה בתיפקוד ואתה חש מצוקה נפשית או רגשית כלשהי- לך למטפל מיני שייתן לך מענה נפשי וגם התנהגותי (טיפול CBT רווח, אבל רצוי שיינתן על ידי מטפל מיני). יש פרטיים ויש דרך הקופה בהסדר. אם כיף לך, זה לא גורם למצוקה ואתה מאמין שתוכל להפסיק או להקטין תדירות מתי שתרצה- אז שיהיה לך בכיף. |
|
|
| מטפלת CBT |
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
Re: אמממ אנג'ליקה בלבן כתב/ה: ברגע שזה מפריע ליום יום זה מוגדר כהפרעה טורדנית,חלילה איני מתיימרת להיות רופאה,
אך ברגע שזה פוגע בפעילות היום יומית ופוגע באיכות חיים יש צורך בטיפול,ציפרלקס יכול לפתור את הבעיה,אך יש להיוועץ הרופא. התגובה שלי אינה מחליפה ייעוץ עם רופא ואין בה דבר וחצי דבר לתת אבחנה או משהו, פשוט להיוועץ עם רופא והפתרון קל. 1. לא נוטים לטפל בהתמכרות עם תרופות פסיכיאטריות, בטח לא ציפרלקס שנועדה לשימוש בדכאון או בחרדה. טיפול נפשי שניתן על ידי טיפול מיני אמור בהחלט להספיק. 2. מה קשור הפרעה טורדנית? התמכרות אינה הפרעה טורדנית- כפייתית (OCD). לכל אחת יש בסיס שונה לגמרי מכל בחינה שהיא. |
|
|
| מטפלת CBT |
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
בלנדר כתב/ה: אני שואל מה רע ב OCD על גבול הטעם הטוב?
הוא לא יכול להשאיר את החדר מבולגן אז אוקיי, הוא בניגוד אלייך יבזבז על החדר 45 דקות במקום 23 אבל הוא שלם עם זה. זו בעיה ? ? צריך להביא את חיינו לאופטימיזציה מקסימלית בכל התחומים ? הלוואי היה לי תחת לשבת מעל 4 שעות לשיעורי בית. אין לי. פוגע ביעילות... חיים עם זה. כל דבר לרוץ לטפל? אם זה בגבול הטעם הטוב- זה לא OCD. בהגדרה, כל הפרעה פסיכיאטרית גורמת למצוקה והיא חורגת משמעותית מהנורמה. יש מעט מאוד הפרעות שלא גורמות מצוקה לאדם עצמו, אבל הן גורמות לחוסר תיפקוד מסוים בהשוואה לנורמה או גורמת מצוקה לסביבה. גרימת מצוקה היא קריטריון מוביל כמעט לכל הפרעה בDSM. זה בדיוק ההבדל בין "סתם" אדם ביישן לאדם עם חרדה חברתית, בין "סתם" אדם שמפחד מעמידה על צוק לאדם עם פוביה מגבהים, בין "סתם" אדם מסודר מאוד ופדנט לאדם עם OCD וכו וכו. יש הבדל ענק בין אופטימיזציה לנורמליות, ולנורמה יש טווח. ברור שלא צריך להיות באופטימיזציה- אבל בטח גם לא בנקודת הקיצון השניה (ואגב, המרדף אחרי אופטימיזציה כמו בOCD, בעצמה גורמת למצוקה!) אדם עם OCD לא שלם אחרי שהוא מסדר את החדר. זו הפרעת חרדה קשה. וזה לא ייקח לו "רק 45" דקות במקום 23. הוא יסדר את החדר ואז יסדר אותו שוב ושוב. הוא לא יוכל לנוח עד שלא כל דבר יהיה במקומו מדויק, בזווית המדויקת, מסודר בצורה מושלמת (לפי תבנית כלשהי, שלא תמיד יש לה היגיון בכלל). גם אחרי שהכל יהיה מסודר- הוא לא יהיה בטוח שזה אכן מסודר לחלוטין ויבדוק שוב ושוב. ואם מישהו יעיז להזיז מעט את הכרית על המיטה שלו או את המפתח על השידה למקום אחר, הוא ממש עלול "להתחרפן" (בשפה לא מקצועית), כלומר לאבד שליטה ולחוש דחף כמעט בלתי נשלט לסדר הכל מחדש בדיוק כפי שהוא רוצה. הם לא יכולים לסבול שום סטייה מהטקס שהם עושים ולא רק זה- גם כופים את זה על הסביבה. למשל לא רק שהם יהיו חייבים להוריד נעליים בכניסה לבית ולנעול נעלי בית, הם יכריחו את כל תושבי הבית לעשות את זה. הטקסים שלהם קיצוניים, חוסרים עלע צמם הרבה מעבר לרצוי (שטיפת ידיים לא תהיה 2-3 דקות כמומלץ על ידי משרד הבריאות אלא לפחות רבע שעה, ולא רק אחרי ולפני האוכל והביקור בשירותים, אלא גם עשרות פעמים ביום, כל נגיעה בידית בשירותים ציבוריים או בדלת משרד כלשהי תעלה בהם חרדות איומות שמא ידבקו במחלות קשות וכו'). נתתי פה רק כמה דוגמאות שכיחות לטקסים, אבל יש המון, זה יכול להיות כל דבר. בשורה תחתונה- יש מחשבה אובססיבית שבבסיסה חרדה ואז סוג של טקס או התנהגות שאותו אדם חייב לבצע, ואם הוא לא יבצע אותו בדיוק כמו שהוא חושב לבצע- יקרה משהו איום ונורא לו או למישהו שקרוב לו. האמן לי שהם לא נהנים מזה, הם סובלים מזה, הם יודעים שזה מוגזם בדכ- אבל לא מסוגלים להפסיק. ArchAnge- אמרת לא להשוות OCD לפרפקציוניזם. זה נכון שזה לא אותו דבר, במובן שOCD הוא הפרעת חרדה ופרפקציוניזם זה סוג של תכונת אישיות (יש גם הפרעת אישיות אובססיבית- קומפולסיבית שיותר מתחברת לפרפקציוניזם). הרבה פעמים פרפקציוניסטים אמיתיים (לא כאלה שחושבים שהם כאלה ואומרים את זה בראיון עבודה כתכונה רעה כביכול...), הפרפקציוניזם שלהם ממש פוגע בהם ונובע מחרדות- שאם לא יעשו משימה באופן מושלם, אז אולי יפטרו אותם או שהם יהיו כשלון או כל מיני מחשבות אחרות קיצוניות מאוד שמעוררות בהם חרדה איומה... עד כדי כך שהם יטפלו לפרטים הכי קטנים במשימה כדי שתהיה מושלמת ובינתיים יזניחו דברים אחרים, ובסופו של דבר הם בכלל לא פרודוקטיביים... זה די מזכיר אפילו קצת OCD ברמה זו או אחרת... הם ישקיעו הרבה זמן במשימה הזו באופן לא פרופורציונלי על חשבון דברים אחרים. בעצם גם אנשים עם OCD הם פרפקציונסטים כלפי אותו טקס מסוים (או כמה) שהם עושים. רק שהבסיס של האמונות שלהם- הוא בד"כ לגמרי חסר ביסוס ומעוות מציאות (למשל אני לא אשטוף ידיים טוב מספיק אחרי שהייתי בשירותים, אני אדבק בחיידקים ואהיה חולה במחלה קשה ואפילו אמות). |
|
|
| מטפלת CBT |
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
havv11 כתב/ה: ארכ יקירתי..
אם אני עונה תשובה חיובית על כל השאלות הנ"ל , ובנוסף אני בדכאון.. אז יש מצב שזו לא התמכרות ? והצלחה במיגור הדכאון תרפא גם את הכפייתיות ? אתה מדוכדך או בדכאון? במה הדכאון מתבטא? בדרך כלל אנשים שהם בדכאון קליני דווקא מאבדים את החשק המיני. יכול להיות שאתה מכור ואולי לא. יכול להיות שאתה מדוכדך או סובל מחרדות או מי יודע מה. יכול להיות שהכל קשור להכל. שבבסיס של ההתמכרות (אם ישנה) יש חרדות סמויות או מחשבות שליליות שמאפיינות דכדוך ולכן אתה "בורח" להתמכרות כדי לא להתמודד עם הרגשות הכואבים (כמו שציינו פה מקודם). אם ישנה התמכרות, היא בד"כ באה למלא איזשהו חסך רגשי באמצעות גורם חיצוני. הצלחה במיגור הדכאון יכולה להשפיע על ההתמכרות- אם ההתמכרות באה מדכאון. ועדיין, סוג הטיפול בהתמכרות שונה בהשוואה לדכאון לגמרי. בכל מקרה, אם אתה עושה טיפול התנהגותי- קוגניטיבי, מטפלים בדפוסי החשיבה השליליים שלך וזה כן יכול להשפיע על כל בעיה שהיא.. אבל צריך כמובן להתאים את הכלי. בכל מקרה, כמו שנאמר לפני כן (וסליחה על כל החפירות שלי פה בתגובות ארוכות, היה לי חשוב לתת מידע מלא), לא ניתן לאבחן אותך באינטרנט, ממילא לא סיפקת מידע מקיף מספיק כדי לקבל אפילו לא תמונה מינימלית. נתתי לך מידע בסיסי מאוד וכללי רק כדי שתדע אם יש חשד או לא לכך שיש לך בעיית התמכרות. ובשורה תחתונה, זה לא באמת משנה אם יש לך הפרעה שניתן לאבחן או לא- מה שמשנה זה אם אתה סובל מזה ואם אתה רוצה לשנות את זה. ואז המטפל כבר מחליט מה זה ומה רמת החומרה ואיך לטפל. בהצלחה! |
|
|
גון קונור מקלאוד(נשלט)
|
לפני 7 שנים •
9 בינו׳ 2017
Re: אוננות של שעות ביום ללמוד להיות כנוע כתב/ה: שלום לכולם
יש לזה פיתרון אחד
טוב אז ככה - אני מחפש אהבה כבר לא מעט זה ממש מציק לי אני רוצה מאד למצוא מישהי לקשר משמעותי אבל לא קל למצוא העניין הריגשי חשוב לי מן הסתם גם העניין המיני הבעיה שמצטברת בי תשוקה ממש עזה ואני מוצא עצמי מאונן כמה שעות טובות כל יום זה נשמע לכם בסדר? קרה למישהו או מישהי? מניעת אוננות על ידי גמילה מוכוונת ומשמעו לפי הפורום בו אנחנו נמצאים כלובון פלדה cb6000 ומלכה שאוהבת שהנישלטים שלה מרוסנים חרמנים מוות לאונן וליגמור חייבים להשתין רק בישיבה. ולא כמו גבר אמיתי מצייתים לכול פקודה כי הזין נלחץ מול הדפנות נמעך בכוח בשל הזיקפה שלא מגיעה והבייצים מתמלאות וכואבות איסור האוננות ואי היכולת לגמור עם הזמן הופכים לקורס גמילה |
|
|