שיר כאב(שולטת){סוליקר} |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
שיר כאב(שולטת){סוליקר} • 27 במרץ 2018
לא אמרתי שזה רק הפן הכימיקלי בעיני, רק ציינתי שהיתה התעלמות גורפת ממנו.
כמובן שזה לא מתיימר להסביר כמיהה שטרם מומשה. דעתי בדבר המקור למה? |
|
חשופית שתוקה(נשלטת) |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
חשופית שתוקה(נשלטת) • 27 במרץ 2018
שיר,
המקור לרצון והמקור לצורך במימוש. ממה שראית על נשלטים שלך ויכולה להעיד אישית. |
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר} |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
שיר כאב(שולטת){סוליקר} • 27 במרץ 2018
במרוצת השנים נתקלתי בהרבה מאד מאזוכיסטים פיזיים, חלקם הפכו לאנשים הקרובים אלי ביותר.
אני חייבת לציין שהמאפיין את רובם, הוא לא טראומה, אלא פנטזיה מוקדמת. א.נשים רגישים עם דמיון עשיר. שמעתי ויותר מפעם "התחלתי לחשוב על זה בגיל 8" (מנשים וגברים, או גיל צעיר מאד אחר ובהחלט לפני גיל העוררות המינית וללא טראומה רלוונטית) דווקא מהרציניים יותר, האקסטרימיים יותר. ברוב המקרים הם ניסו דברים על עצמם, לא בקטע שלילי, לא פגיעה עצמית כדי "לאיין את עצמם" או משהו רע בסגנון הזה, אלא כדי לחוות משהו מרגש ומלהיב. אגב, נתקלתי באתר במקרים של טראומה ופגיעה עצמית,לא מדברת עליהם. ואם בא לך רגע של צחוק - תקראי מה יש להם להגיד על סאדיסטים: https://www.psychiatry.org.il/%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%99%D7%96%D7%9D/ מה אגיד לך? לא מצאתי את עצמי ברשימה |
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר} |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
שיר כאב(שולטת){סוליקר} • 27 במרץ 2018
אה, לא משנה
|
|
היד |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
היד • 27 במרץ 2018
רגע רגע, מה הלינק המדויק בבקשה. אני לא מוצא את זה שם.
חוץ מזה לא הייתי מתרגש מהאתר הזה. מי שהוא בבעלותה היא פסיכולוגית (מיה שפילמן) ואני לא בטוח שקלינית. מלבד זאת בסופו של דבר זו רק דיעה אחת. ולנושא המקורי, אני לא יודע למה יש שנהנים מכאב. אבל לבוא ולומר שאוהבים כאב כי אנחנו פגומים או מקולקלים זה כמו לומר שהומוסקסואלים או לסביות הן הפרעה נפשית. כן, אני מבין שאולי ישמע כאילו אני מערב שמחה בשמחה אבל אם זה מעניין אותך למקורות ההנאה מכאב הייתי ממשיך לחפש וללמוד (לבד או ע"י הפניית שאלות לבעלי מקצוע). סתם ככה לידעתך לפעמים שיש לי קוץ ביד או משהו כזה אני נהנה מהכאב שכרך בהוצאה שלו גם אם זה לחטט מתחת לעור ואני לא אוהב כאב באופן כללי ואני לא חושב שאני פגום בגלל זה |
|
Grey / Green |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
Grey / Green • 27 במרץ 2018
מזוכיסם סה כמו מוסיקה. אי אפשר להזביר את סה.
|
|
James Bondage(מתחלף) |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
James Bondage(מתחלף) • 27 במרץ 2018
חשופית שתוקה כתב/ה: אני מדברת על פנטזיות אפלות יותר מזה. נניח הגבלות נשימה עד כדי עילפון. או פגיעות עמוקות - כמו חריטה וברנדינג. אני מדברת על קייגינג לתקופות ארוכות (נניח מעל 8 שעות). על דברים שהם גם בסקאלה הבדסמית הרגילה (אם יש כזו) נחשבים כאקסטרים. אני מדברת על הקצנה. על משיכה לאופל ברמה הכי קיצונית שלה. ... מה מקור הצורך הזה? אני לא חושב שתמצאי תשובה גורפת לזה, יש הרבה תשובות נכונות (כל אחת למישהו אחר), ויש הרבה מחסור בתשובות. מה שלא פחות חשוב להבין, זה שדברים שנראים לך אקסטרימיים / אפלים במיוחד, הם דבר של מה בכך לאנשים אחרים, ולהיפך. הגבלת נשימה עד עילפון, לדוגמא, לא נחשבת בדסמית אצל הרבה אנשים, ואצל הרבה פשוט מגבירה את העונג המיני של האורגזמה. למעשה, אחוז נכבד ממקרי ההתאבדות חשוד כניסיון להעצים אורגזמה ע"י מחסור בחמצן - אני ממליץ בחום לקרוא את https://en.wikipedia.org/wiki/Erotic_asphyxiation או את הגרסה העברית https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%A7_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%99 ; אז אצלך (ואצל מי שהמודעות לסכנות חזקה אצלו) זו פנטזיה אפילה, אבל אצל אחרים זה בסך הכל מגבר הנאה. כנ"ל, חריטה וברנדינג - יש מי שלא יקעקע לעולם, ויש מי שקעקועים מבחינתו הם כמו תספורת (עושים פעם בכמה חודשים) - וכנ"ל ברנדינג. אין סקאלה. יש מי שנמשך לאדרנלין, יש מי שמכור לאנדורפינים, יש מי שמנסה לשחזר חוויות או לייצר חוויה מתקנת, ויש כאלה שסתם מוצא חן בעיניהם. יש הרבה תיאוריות, חלקן אבולוציוניות, חלקן פסיכולוגיות, חלקן פיזיולוגיות, ומה שמשותף לכולם הוא שהן מסבירות חלק מהמקרים ונכשלות בלהסביר מקרים אחרים. כאמור, אין תשובות נכונות באופן גורף. השאלה את צריכה לשאול את עצמך, לדעתי, היא לא "האם זה נכון", "האם זה מתאר אותי", או וריאציות על הנושא, אלא: "זאת אני. האם זה פוגע בי? האם זה מפריע לי? האם אני פוגעת באנשים אחרים? האם אני רוצה לשנות משהו בעצמי?" אם התשובה לאחת השאלות האלה היא "כן", שווה לחפש עזרה מקצועית (מטפל/ת או אפילו רק להתחיל מספרות), ולהיות ריאלי לגבי זה שככלל אין טיפול שמרפא או מעלים פטישים - בדרך כלל מגיעים להבנה או השלמה, ויכולת התנהלות טובה יותר. ואם ענית על כולן ב"לא", אז פשוט תמשיכי להנות Safe, Sane and Consensual. |
|
Green eyed girl(נשלטת){Sheperd} |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
Green eyed girl(נשלטת){Sheperd} • 27 במרץ 2018
|
|
היד |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
היד • 27 במרץ 2018
James Bondage כן! כן! כן! בום!!! על הנקודה. לא יכול להאמר טוב יותר. שאפו
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית} |
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
לפני 6 שנים •
27 במרץ 2018
דרקן ראהל(נשלט){מית} • 27 במרץ 2018
ג'יימס צודק במאה אחוז.
המילה פסיכופתולגיה משמעה תורת הסבל. אם אין סבל, אין בעיה. חשוב לציין שזה יכול סבל של הסביבה, כמו במקרה של הפרעה נרקסיסטית. אז באמת יותר חשוב לשאול אם מישהו, את או הסובבים אותך, סובל. אם כן - שווה לחפש עזרה. אם לא - למה אנחנו בכלל צריכים את המילה מזוכיזם? אולי בשביל היכרויות. אולי בשביל לומר לאחרים משהו שקל להם לעכל. אבל מול עצמנו? |
|