ממתקינקי
|
לפני 4 שנים •
30 ביולי 2020
שומר-הסף,
סיפור מעניין. זה מחזק את ההבנה שאנשים שונים באים עם ציפיות שונות לכלוב. חלק אכן מצפים שתהיה התכתבות (אפילו לא שיחות טלפון) ארוכה, מתמשכת, ובסופו של דבר לאף אחד כמעט לא יהיה אכפת מהמראה החיצוני. הם רוצים מכאן דינמיקה שבמציאות (מראה חיצוני זה הדבר הראשון שרואים) הם לא אוהבים מסיבות שונות. ייתכן שבגלל שרובנו נוטים להיות יצורים דוגמתיים, כשאנחנו מרגישים חזק לגבי משהו, הוא הופך להיות עבורנו אמת מוחלטת ואז מי שהולך ״נגד״ האמת הזאת, עלינו להוכיח לעצמנו שהוא לא בסדר (כמו שדתיים מתייחסים לכופרים). |
|
|
|
ממתקינקי
|
לפני 4 שנים •
30 ביולי 2020
גם לי בצעירותי יצא לפגוש עלמות שחלקן היו גם חברות שלי וזה מבלי שראיתי קודם תמונה שלהן. אני לא יכול להגיד שבאתי לפגישות עם יותר מדי משיכה מנטלית או אינלקטואלית (כי מה לעשות, רובן לא היו העפרון הכי מחודד). החיבור נוצר בגלל התנהגות מושכת ולפעמים גם מראה חיצוני סביר שלמדתי לאהוב. ההתכתבות שהקדימה לכך כן יצרה כימיה ראשונה, והבנה שיש בסיס כלשהו. אבל עם כל מי שהתפשרתי על המראה החיצוני שלה, זה הציק לי בהמשך במיוחד כשראיתי בנות יפות מחפשות את תשומת לבי, הרגשתי ״תקוע״.
אני כן יוכל להעיד שברוב המסגרות שהייתי בהן היו בנות חכמות במיוחד, אבל בגלל מראה חיצוני לא החשבתי אותן כאופציה, ואילו הייתי מתכתב עמן לפני (או כל אינטרקציה ששמה את המראה החיצוני בצד) אני מאמין שהיה יותר סיכוי למשהו, לפחות לקשר קצר. מה שנכתב פה בשרשור שופך הרבה אור על ההנאה של חלק מהכלוביסטים לבסס קשר על תקשורת כתובה נטו ושזה יהווה את הבסיס לכימיה. אני אישית מפרש את זה כדרך לעשות לעצמך חברים מבלי לעשות בהכרח אותם: לייעד אותם לתפקיד מיני. ואז בעצם הפגישה אינה דייט אלא פגישה עם מישהו שהוא ממילא חבר בפוטנציה. אני יכול להתחבר לחיבור חברי מכאן. יצא לי להכיר כאן נשים שרציתי להיות חבר שלהן, אבל בגלל שהן דווקא רצו משהו מיני, הרגשתי שלא בא לי לבוא לפגישה שבה מישהי טורפת אותי בעיניים שלה ואני בכלל שם בגישה חברית. |
|
|
Kitty frank
|
לפני 4 שנים •
30 ביולי 2020
כשאני מתכננת לפגוש מישהו, הוא מקבל לפני זה את מספר הטלפון שלי ואנחנו מדברים בווצאפ. לרוב האנשים יש תמונת פרופיל.
|
|
|
Marie'O'Netta
|
לפני 4 שנים •
30 ביולי 2020
מראה תמיד מאכזב. אולי בגלל שאנשים מרגשים 'מוגנים' על ידי האנונימיות של מסך המחשב והאתר ויוצרים לעצמם תדמית מפוארת מדי ואז מתרסקים על הפרצוף.
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 4 שנים •
30 ביולי 2020
Kitty frank כתב/ה: כשאני מתכננת לפגוש מישהו, הוא מקבל לפני זה את מספר הטלפון שלי ואנחנו מדברים בווצאפ. לרוב האנשים יש תמונת פרופיל.
אלוהים אדירים, הרגע קלטתי שהפעם האחרונה שבה יצאתי לדייט כלובי הייתה לפני שהיה ווצאפ. וואו. אז וואלה, צודקת. מצד שני, אנשים שחשובה להם הדיסקרטיות טורחים להפריד ערוצים וגם לא שמים תמונה שרואים בה משהו. זה לא משהו לבנות עליו. |
|
|
|
ממתקינקי
|
לפני 4 שנים •
30 ביולי 2020
״מראה תמיד מאכזב. אולי בגלל שאנשים מרגשים 'מוגנים' על ידי האנונימיות של מסך המחשב והאתר ויוצרים לעצמם תדמית מפוארת מדי ואז מתרסקים על הפרצוף.״
זאת גם ההרגשה שלי. אני חושב שמדיה חברתית טובה במיוחד בעבודה של לייצר רושם מפואר. יותר מזה, היא יוצרת תחרות של רשמים מפוארים ואז בעצם עולה כל הזמן הרף התחתון לרושם דרך המדיה הזאת. אני מתייחס להיבט של מראה חיצוני תחילה, כי זה קל יותר ופשטני יותר לפרט על זה: בניגוד לאופן שפעם אנשים שטפו את העיניים בכל מיני ז׳ורנלים ויכלו לחלום על חתיכים וחתיכות שיגיחו היישר משם, עם החליפה והבלורית והמראה המלוטש, היום זה פתוח לכל דכפין לעצב את עצמו כדמות הראשית בז׳ורנל האישי שלו, עם כלי פוטושופ ופילטרים שזמינים בכל בית. בכלוב זה פחות בולט, כי זה אתר בסגנון של פעם שבו אין דגש כל כך חזק על חשיפה של נראות, אבל גם לכאן זה מחלחל. סתם לצורך הדיון, נשים לא הולכות בנורמל עם הזרועות מורמות כלפי מעלה באופן שגורם לשדיים שלהן להיות מתוחים, והמבין יבין לאיזו תופעה בכלוב אני מתייחס 
בכלוב יש מימד שלם של רושם, שמתובל בהמון דמיון ופנטזיה. אם במדיה חברתית רגילה אדם לרוב צריך קשר יציב לעובדות (במיוחד בפייסבוק שם אתה יודעים שחברים, משפחה ואפילו עמיתים לעבודה רואים את השטויות שאתה כותב על עצמך) כאן אין את המגבלה הזאת, ואז החופש לייצר רושם מרקיע שחקים. מדי פעם אני נתקל כאן באתר במישהי שדווקא באה עם מטען קודם של התלהבות לגביי כתוצאה מהפרופיל או מדברים שכתבתי בבלוג וכו׳ וכמעט תמיד אני מזהה שההתלהבות שלה דועכת עם הזמן עד לרמה שהיא מאבדת עניין. (גברים לא מתלהבים ממני בכל מקרה). אני חושב שיש הרבה קשר כי מי שבא ממקום של התלהבות תחילה, הוא אדם שמושפע מרושם ראשוני וכמו שאומרים מה שבא בקלות הולך בקלות. ואני חושב שחלק מהחוויה שאנשים חולמים עליה היא הריגוש של מישהו ממש מלהיב, גדול מהחיים. והמישהו הזה פחות מלהיב כשמגלים שגם הוא עשה טעויות טיפשיות בעבר וכיו״ב. או כמגלים שהוא לא נראה כמו גיבור שנלקח היישר מאיזה קומיקס, או תמונה בדס״מית אומנתית (או נראה כמו התמונות האירוטיות ששמתי בפרופיל האישי שלי, גם כשהוא יושב בבית בפיג׳מה). אני חושב שאם המישהו הזה הוא בעמדת של ״שׁולט״ האפקט הזה אפילו עוד יותר בולט, כי שולט היא דמות להעריץ, והצורך בהערצה קשור הרבה פעמים בנטיה להגיב לאנשי םמרשימים במיוחד. ואיך אנשים יהיו מרשימים במיוחד, אם לא דרך תדמית שהם מטפחים באמצעות כל הכלים הטובים ביותר לטפח כזאת? |
|
|