Sinister(סדיסט)
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
Kitty frank כתב/ה: Sinister כתב/ה: Kitty frank כתב/ה: יאייקס. בפעם האחרונה שהורמו כלכך הרבה דלים אדומים בבת אחת, סטלין עוד היה בחיים.
סטלין שלט בפחד. אני שולט בהסכמה. ועדיין — כל פעם שמישהי שומעת את המילה "אלימות", ישר נשלפים דגלים אדומים כאילו פתחתי גולאג בסלון. בגולאג היו אנשים שנעלמו כי חשבו לא נכון. אצלי הן באות לבד. מתחננות לאלימות. מבקשות חזק יותר, עמוק יותר, שיכאבו להן עד שירגישו סוף־סוף חיות. אז לפני שאת זורקת שמות של דיקטטורים לשיחה על שליטה מרצון, תעשי טובה — תביני על מה את מדברת. סטלין לא היה נותן להן גישה למיטת עינויים, רק לכדור בראש. אני לפחות שואל איך הן רוצות שיכאב. וואו הוא גם לא מבין הומור פרופס. או נושא ונשוא (רמז: הנושא היה הדגל, לא סטאלין). כמה תכונות מקסימות בבן אחד. כמה שליטה, כמה אלגנטיות. איזה נצנוץ של כשרון. אבל ברצינות, בנות ישראל בבקשה תתרחקו. הלעג הזה לעיניכן, כדי לוודא שכציבור אנחנו מודעות להזהרת מסע החמורה. את לא מבינה - וזה בסדר. אנשים שרגילים להילחם על המילים שלהם, לא באמת יודעים מה לעשות כשמשהו נוגע בהם בלי רשות. אז את צוחקת, מקטינה, מפזרת אינטלקט. קוראת לי דיקטטור, מנתחת תחביר -כי זה נוח יותר מלהגיד שפשוט פחדת. לא ממני. מהרגע שבו אין עוד מטאפורות להסתתר מאחוריהן, ואין "שיח" - רק גוף, אמת, שליטה. תמשיכי לכתוב על מים, ברווזים ופחמימות. אני כותב על מה שאוכל אנשים מבפנים. |
|
1
|
Kitty frank
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
בוא ספר לכולנו עוד על איך אתה נוגע באנשים בלי רשות.
|
|
1
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
"היא לא בורחת כי היא מפחדת ממני — היא נשארת כי היא מפחדת מהיום שבו לא אהיה שם יותר. כי אז לא יהיה מי שיחזיק אותה חזק כששום דבר אחר בחיים שלה כבר לא יציב"
במערכות יחסים מטיבות, אנשים נשארים כי הם מרגישים בטחון ואכפתיות, לא כי הם מפחדים לאבד. לשים פרטנר במצב שהוא מפחד לאבד - זה מניפולטיבי ואנוכי. " ובסוף, זה לא היא שנשברת ראשונה — זו אני שמכריח אותה להבין שהכאב הזה הוא לא רק שלה. זו גם הדרך היחידה שלי לדעת שהיא עדיין שלי". אם כאב הוא הדרך היחידה לדעת שהיא עדיין שלי - סימן שאני לא טוב בשבילה. "כי אחרי זמן מסוים, אתה לומד שהחבלה הכחולה על הגוף שלה זו לא רק חותמת בעלות — זו הדרך הכי פשוטה להגיד לה: "אני יודע איפה נגמר הגבול שלך, ואני היחיד שמעז להגיע אליו."" לתת לבן אדם תחושה שהגבולות שלו הם לא קו אדום בשבילך - זה לא לטובתו. דגל אדום זה לרצות שמישהי תהיה מובלת על ידי פחד לאבד אותך ולא על ידי רצון אקטיבי להיות איתך. אולי היא גם רוצה. אך הרצון הזה נדרס על ידי פחד ואובדן אוטונומיה. אם דיברת רק על סשן תחום, ניחא. אך אם יש בך רצון שהתחושות האלה ילוו אותה כקו מנחה במערכת היחסים - זו כבר לא שליטה "בהסכמה". זו סתם שליטה. לא מהסוג שנעשה בהסכמה ורצון. |
|
12
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
יולי Yuli כתב/ה: "היא לא בורחת כי היא מפחדת ממני — היא נשארת כי היא מפחדת מהיום שבו לא אהיה שם יותר. כי אז לא יהיה מי שיחזיק אותה חזק כששום דבר אחר בחיים שלה כבר לא יציב"
במערכות יחסים מטיבות, אנשים נשארים כי הם מרגישים בטחון ואכפתיות, לא כי הם מפחדים לאבד. לשים פרטנר במצב שהוא מפחד לאבד - זה מניפולטיבי ואנוכי. " ובסוף, זה לא היא שנשברת ראשונה — זו אני שמכריח אותה להבין שהכאב הזה הוא לא רק שלה. זו גם הדרך היחידה שלי לדעת שהיא עדיין שלי". אם כאב הוא הדרך היחידה לדעת שהיא עדיין שלי - סימן שאני לא טוב בשבילה. "כי אחרי זמן מסוים, אתה לומד שהחבלה הכחולה על הגוף שלה זו לא רק חותמת בעלות — זו הדרך הכי פשוטה להגיד לה: "אני יודע איפה נגמר הגבול שלך, ואני היחיד שמעז להגיע אליו."" לתת לבן אדם תחושה שהגבולות שלו הם לא קו אדום בשבילך - זה לא לטובתו. דגל אדום זה לרצות שמישהי תהיה מובלת על ידי פחד לאבד אותך ולא על ידי רצון אקטיבי להיות איתך. אולי היא גם רוצה. אך הרצון הזה נדרס על ידי פחד ואובדן אוטונומיה. אם דיברת רק על סשן תחום, ניחא. אך אם יש בך רצון שהתחושות האלה ילוו אותה כקו מנחה במערכת היחסים - זו כבר לא שליטה "בהסכמה". זו סתם שליטה. לא מהסוג שנעשה בהסכמה ורצון. ניסחת את מרבית המחשבות שהיו לי בנושא בראש תודה |
|
4
|
Sirene
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
ממה שאני הבנתי, היא לא קראה לך דיקטטור. הבדיחה הייתה על דגלים אדומים, ובאמת יש המון מהם בפוסט שכתבת.
קומוניזם, כמובן, התאפיין בצבע האדום ובדגלים אדומים. ההשוואה היא לא בינך לבין סטלין, אלא שמופיעים בטקסט הרבה דגלים אדומים שהעלו אצל קיטי את המחשבה על השלטון הקומוניסטי. יכול להיות שישנן נשים שנמשכות לדגלים האדומים האלו. גם יכול להיות שהכל נעשה בהסכמה ברורה וחד משמעית, ולא נעשית שום מתיחת גבולות. אני נותנת לך את הקרדיט הזה כי הוא מגיע לך בתור אדם שאני לא מכירה - למרות שבנימה אישית, מהצד שלי כקוראת, כמעט כל מה שכתבת נראה לי שנמצא איפשהו באיזור האפור של בין בדס"מ ל codependency מזיק שכולל הזנה של חוסר ביטחון של הנשלטת ביציבות הקשר, וניסיונות חוזרים לבדיקת גבולות. אם הייתי אני שמה את עצמי בנעליים שלה, אני יודעת שאם היה אדם כזה שבמקרה שהיה נעלם מחיי "לא יהיה מי שיחזיק אותה חזק כששום דבר אחר בחיים שלה כבר לא יציב." - ואותו אדם מאכיל את חוסר הביטחון שלי - הגבולות שלי מלכתחילה היו מתערערים ומתגמשים לטובתו ולא לטובתי, כי היציבות שלי תלויה בו, ולכן הגבולות שלי היו הופכים ממשהו שמגן עליי, על השפיות שלי ועל הצרכים שלי, לעלה תאנה שהייתי משתמשת בו כדיי לרמות את עצמי שזה בדס"מ, אני רוצה את זה. דגל אדום - מטרתו להתריע מפוטנציאל של סכנה. אני לא מכירה אותך, או את הזוגיות שלך,את הדינמיקה שלכם, וכו'. אני רק כותבת כקוראת מהצד, במקום בו בחרת לחלוק את זה. וכנראה שגם הייתי חוסכת ממך את דעתי, אם לא הייתי חושבת שהיא חלק מהבנת ההודעה של קיטי. |
|
6
|
|
Sirene
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
יולי Yuli כתב/ה: "היא לא בורחת כי היא מפחדת ממני — היא נשארת כי היא מפחדת מהיום שבו לא אהיה שם יותר. כי אז לא יהיה מי שיחזיק אותה חזק כששום דבר אחר בחיים שלה כבר לא יציב"
במערכות יחסים מטיבות, אנשים נשארים כי הם מרגישים בטחון ואכפתיות, לא כי הם מפחדים לאבד. לשים פרטנר במצב שהוא מפחד לאבד - זה מניפולטיבי ואנוכי. " ובסוף, זה לא היא שנשברת ראשונה — זו אני שמכריח אותה להבין שהכאב הזה הוא לא רק שלה. זו גם הדרך היחידה שלי לדעת שהיא עדיין שלי". אם כאב הוא הדרך היחידה לדעת שהיא עדיין שלי - סימן שאני לא טוב בשבילה. "כי אחרי זמן מסוים, אתה לומד שהחבלה הכחולה על הגוף שלה זו לא רק חותמת בעלות — זו הדרך הכי פשוטה להגיד לה: "אני יודע איפה נגמר הגבול שלך, ואני היחיד שמעז להגיע אליו."" לתת לבן אדם תחושה שהגבולות שלו הם לא קו אדום בשבילך - זה לא לטובתו. דגל אדום זה לרצות שמישהי תהיה מובלת על ידי פחד לאבד אותך ולא על ידי רצון אקטיבי להיות איתך. אולי היא גם רוצה. אך הרצון הזה נדרס על ידי פחד ואובדן אוטונומיה. אם דיברת רק על סשן תחום, ניחא. אך אם יש בך רצון שהתחושות האלה ילוו אותה כקו מנחה במערכת היחסים - זו כבר לא שליטה "בהסכמה". זו סתם שליטה. לא מהסוג שנעשה בהסכמה ורצון. אני חייבת ללמוד לעשות רענן לפני שאני מגיבה בפורומים. |
|
1
|
|
Sinister(סדיסט)
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
Kitty frank כתב/ה: בוא ספר לכולנו עוד על איך אתה נוגע באנשים בלי רשות.
החלק שלא נעים לשמוע הוא גם החלק שנכתב עבורך. כשאת קוראת 'לגעת בלי רשות', את מתעלמת מכל מה שנכתב לפני: על ההסכמה, על הבקשה, על מי שבאה לבד. את יכולה להמשיך ולצעוק 'אלימות!' בכל פעם שמישהי כותבת שהיא רועדת מעונג — אבל אז תצטרכי להודות שהרעש שלך לא מגן על נשים — הוא רק חונק את מי שלא מתנהלות לפי הדף מסרים שלך. |
|
2
|
|
Sinister(סדיסט)
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
יולי Yuli כתב/ה: "היא לא בורחת כי היא מפחדת ממני — היא נשארת כי היא מפחדת מהיום שבו לא אהיה שם יותר. כי אז לא יהיה מי שיחזיק אותה חזק כששום דבר אחר בחיים שלה כבר לא יציב"
במערכות יחסים מטיבות, אנשים נשארים כי הם מרגישים בטחון ואכפתיות, לא כי הם מפחדים לאבד. לשים פרטנר במצב שהוא מפחד לאבד - זה מניפולטיבי ואנוכי. " ובסוף, זה לא היא שנשברת ראשונה — זו אני שמכריח אותה להבין שהכאב הזה הוא לא רק שלה. זו גם הדרך היחידה שלי לדעת שהיא עדיין שלי". אם כאב הוא הדרך היחידה לדעת שהיא עדיין שלי - סימן שאני לא טוב בשבילה. "כי אחרי זמן מסוים, אתה לומד שהחבלה הכחולה על הגוף שלה זו לא רק חותמת בעלות — זו הדרך הכי פשוטה להגיד לה: "אני יודע איפה נגמר הגבול שלך, ואני היחיד שמעז להגיע אליו."" לתת לבן אדם תחושה שהגבולות שלו הם לא קו אדום בשבילך - זה לא לטובתו. דגל אדום זה לרצות שמישהי תהיה מובלת על ידי פחד לאבד אותך ולא על ידי רצון אקטיבי להיות איתך. אולי היא גם רוצה. אך הרצון הזה נדרס על ידי פחד ואובדן אוטונומיה. אם דיברת רק על סשן תחום, ניחא. אך אם יש בך רצון שהתחושות האלה ילוו אותה כקו מנחה במערכת היחסים - זו כבר לא שליטה "בהסכמה". זו סתם שליטה. לא מהסוג שנעשה בהסכמה ורצון. הטעות הכי נפוצה כשקוראים טקסטים כמו שלי היא לבלבל בין תיאור רגשי לבין הנחיה מוסרית. אני לא מציע מודל זוגי. אני מתאר קשר אחד, מוחשי, בין שתי נפשות שהיו שם - ושם, פחד היה לא אמצעי שליטה אלא תוצר של קרבה בלתי ניתנת להכלה. יש נשים שרוצות ביטחון. יש כאלה שרוצות לבעור. היא לא נשארה כי איימתי - היא נשארה כי רק שם היא הרגישה קיימת. ואם זה מרתיע אותך -מצוין. זה לא נכתב כדי שתזדהי, אלא כדי שתדעי שגם זה קיים. שליטה טוטאלית היא לא הסכם שוויוני. היא הבנה שהרצון שלה מתנגש עם הצורך שלה - והיא בוחרת בצורך. בי. ומי שלא בנויה לזה -לא תישאר. לא צריכה. לא אמורה. מי שנשארת רק מתוך פחד - כנראה לא באמת רוצה להיות שם. אבל מי שנשארת למרות הפחד, ואפילו מתעוררת בזכותו -לא באמת קורבן. אם מישהי מרגישה חיה רק כשהיא מפחדת זאת לא שליטה על רצונה, זו הסכמה עמוקה עם הרצון שלה. |
|
1
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
Sinister כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: "היא לא בורחת כי היא מפחדת ממני — היא נשארת כי היא מפחדת מהיום שבו לא אהיה שם יותר. כי אז לא יהיה מי שיחזיק אותה חזק כששום דבר אחר בחיים שלה כבר לא יציב"
במערכות יחסים מטיבות, אנשים נשארים כי הם מרגישים בטחון ואכפתיות, לא כי הם מפחדים לאבד. לשים פרטנר במצב שהוא מפחד לאבד - זה מניפולטיבי ואנוכי. " ובסוף, זה לא היא שנשברת ראשונה — זו אני שמכריח אותה להבין שהכאב הזה הוא לא רק שלה. זו גם הדרך היחידה שלי לדעת שהיא עדיין שלי". אם כאב הוא הדרך היחידה לדעת שהיא עדיין שלי - סימן שאני לא טוב בשבילה. "כי אחרי זמן מסוים, אתה לומד שהחבלה הכחולה על הגוף שלה זו לא רק חותמת בעלות — זו הדרך הכי פשוטה להגיד לה: "אני יודע איפה נגמר הגבול שלך, ואני היחיד שמעז להגיע אליו."" לתת לבן אדם תחושה שהגבולות שלו הם לא קו אדום בשבילך - זה לא לטובתו. דגל אדום זה לרצות שמישהי תהיה מובלת על ידי פחד לאבד אותך ולא על ידי רצון אקטיבי להיות איתך. אולי היא גם רוצה. אך הרצון הזה נדרס על ידי פחד ואובדן אוטונומיה. אם דיברת רק על סשן תחום, ניחא. אך אם יש בך רצון שהתחושות האלה ילוו אותה כקו מנחה במערכת היחסים - זו כבר לא שליטה "בהסכמה". זו סתם שליטה. לא מהסוג שנעשה בהסכמה ורצון. הטעות הכי נפוצה כשקוראים טקסטים כמו שלי היא לבלבל בין תיאור רגשי לבין הנחיה מוסרית. אני לא מציע מודל זוגי. אני מתאר קשר אחד, מוחשי, בין שתי נפשות שהיו שם - ושם, פחד היה לא אמצעי שליטה אלא תוצר של קרבה בלתי ניתנת להכלה. יש נשים שרוצות ביטחון. יש כאלה שרוצות לבעור. היא לא נשארה כי איימתי - היא נשארה כי רק שם היא הרגישה קיימת. ואם זה מרתיע אותך -מצוין. זה לא נכתב כדי שתזדהי, אלא כדי שתדעי שגם זה קיים. שליטה טוטאלית היא לא הסכם שוויוני. היא הבנה שהרצון שלה מתנגש עם הצורך שלה - והיא בוחרת בצורך. בי. ומי שלא בנויה לזה -לא תישאר. לא צריכה. לא אמורה. מי שנשארת רק מתוך פחד - כנראה לא באמת רוצה להיות שם. אבל מי שנשארת למרות הפחד, ואפילו מתעוררת בזכותו -לא באמת קורבן. אם מישהי מרגישה חיה רק כשהיא מפחדת זאת לא שליטה על רצונה, זו הסכמה עמוקה עם הרצון שלה. אבל זה לא כזה שחור או לבן האם אתה לא חושב שכשמישהי הופכת להיות כל כך תלויה בקשר זה לא דבר בריא? האם לעשות פעולות, לקיים דרישות, להגיע למצבים של ביטול עצמי רק בגלל הפחד שאתה כבר לא תהיה שם - האם זה לשם עצמו לא מסוכן? |
|
3
|
|
Sinister(סדיסט)
|
לפני שבועיים •
3 באפר׳ 2025
Purple Phoenix כתב/ה: Sinister כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: "היא לא בורחת כי היא מפחדת ממני — היא נשארת כי היא מפחדת מהיום שבו לא אהיה שם יותר. כי אז לא יהיה מי שיחזיק אותה חזק כששום דבר אחר בחיים שלה כבר לא יציב"
במערכות יחסים מטיבות, אנשים נשארים כי הם מרגישים בטחון ואכפתיות, לא כי הם מפחדים לאבד. לשים פרטנר במצב שהוא מפחד לאבד - זה מניפולטיבי ואנוכי. " ובסוף, זה לא היא שנשברת ראשונה — זו אני שמכריח אותה להבין שהכאב הזה הוא לא רק שלה. זו גם הדרך היחידה שלי לדעת שהיא עדיין שלי". אם כאב הוא הדרך היחידה לדעת שהיא עדיין שלי - סימן שאני לא טוב בשבילה. "כי אחרי זמן מסוים, אתה לומד שהחבלה הכחולה על הגוף שלה זו לא רק חותמת בעלות — זו הדרך הכי פשוטה להגיד לה: "אני יודע איפה נגמר הגבול שלך, ואני היחיד שמעז להגיע אליו."" לתת לבן אדם תחושה שהגבולות שלו הם לא קו אדום בשבילך - זה לא לטובתו. דגל אדום זה לרצות שמישהי תהיה מובלת על ידי פחד לאבד אותך ולא על ידי רצון אקטיבי להיות איתך. אולי היא גם רוצה. אך הרצון הזה נדרס על ידי פחד ואובדן אוטונומיה. אם דיברת רק על סשן תחום, ניחא. אך אם יש בך רצון שהתחושות האלה ילוו אותה כקו מנחה במערכת היחסים - זו כבר לא שליטה "בהסכמה". זו סתם שליטה. לא מהסוג שנעשה בהסכמה ורצון. הטעות הכי נפוצה כשקוראים טקסטים כמו שלי היא לבלבל בין תיאור רגשי לבין הנחיה מוסרית. אני לא מציע מודל זוגי. אני מתאר קשר אחד, מוחשי, בין שתי נפשות שהיו שם - ושם, פחד היה לא אמצעי שליטה אלא תוצר של קרבה בלתי ניתנת להכלה. יש נשים שרוצות ביטחון. יש כאלה שרוצות לבעור. היא לא נשארה כי איימתי - היא נשארה כי רק שם היא הרגישה קיימת. ואם זה מרתיע אותך -מצוין. זה לא נכתב כדי שתזדהי, אלא כדי שתדעי שגם זה קיים. שליטה טוטאלית היא לא הסכם שוויוני. היא הבנה שהרצון שלה מתנגש עם הצורך שלה - והיא בוחרת בצורך. בי. ומי שלא בנויה לזה -לא תישאר. לא צריכה. לא אמורה. מי שנשארת רק מתוך פחד - כנראה לא באמת רוצה להיות שם. אבל מי שנשארת למרות הפחד, ואפילו מתעוררת בזכותו -לא באמת קורבן. אם מישהי מרגישה חיה רק כשהיא מפחדת זאת לא שליטה על רצונה, זו הסכמה עמוקה עם הרצון שלה. אבל זה לא כזה שחור או לבן האם אתה לא חושב שכשמישהי הופכת להיות כל כך תלויה בקשר זה לא דבר בריא? האם לעשות פעולות, לקיים דרישות, להגיע למצבים של ביטול עצמי רק בגלל הפחד שאתה כבר לא תהיה שם - האם זה לשם עצמו לא מסוכן? זה לא שחור או לבן, ואת צודקת - יש גבול דק בין התמסרות טוטאלית לבין אובדן עצמי מוחלט אבל לא כל תלות היא פתולוגית, ולא כל כאב הוא סימן שמשהו השתבש. לפעמים, הקשר הזה נבנה בדיוק מהמקום שבו היא מפסיקה להחזיק את עצמה - ורוצה שמישהו אחר יחזיק אותה. אם הפחד גורם לה לוותר על עצמה לגמרי, בלי רצון, בלי הבנה - כן, זה מסוכן... אבל אם הפחד הוא חלק ממה שמחבר אותה, חלק ממה שעוזר לה להרגיש, להיפתח, להרגיש חיה-זה משהו אחר לגמרי. אני לא ממציא את הרצון הזה שלה. |
|
0
|