קוהולד

להיות bull זה אחת החוויות רק אומר

בתור אחת שלקחה חלק בסיטואציות כאלה וכתבה על זה 11 פוסטים שמתארים את החוויה אני יכולה לתת כמה טיפים איך זה עבד נכון אצלנו .
1. תקשורת פתוחה וכנה -לפני הכל
2. בטחון של שני הצדדים בקשר
3. בחירת פרטנר שיש לו ניסיון, שהוא מכבד את המרחב שלכם ומבין את התפקיד שלו במערכת הנ״ל.
4. קביעת גבולות ברורים בין כולם - מה יגרום לכם להרגיש נוח ובטוח ומה לא.
5. לעשות את זה בהדרגה ולא להגיע ל100 בפעם אחת.
6. לפתוח קבוצה משותפת של כל המשתתפים ולהתנהל בה בשקיפות כדי שאף צד מהזוג המצטרף לא ירגיש מחוץ לתמונה וזה יערער אותו.
7. בהצלחה

בחו״ל זה נפוץ הרבה יותר. בעיקר בארצות הברית וגרמניה הסצנה מתרחשת בגדול. בארץ זה בבודדת.
אומנם מלא נשלטים ( כולל עבדכם הנאמן ) מפנטזים.
אבל זה לא מיושם ברוב המקרים.

חברה ואני הגענו למסקנה שזה בגלל שלגברים בארץ יש זין קטן ביחס לחבריהם האירופאים או האפרו אמריקאים.
ואז לישראלית הממוצעת לא בהכרח יהיו חוויות מיניות עם זין באמת גדול לפני שהיא מוצאת את האחד, וזה משפיע על הפנטזיה הזו ישירות.
(יש כמה עם זין גדול, אבל הם נדירים באוכלוסייה הישראלית)

הפנטזיה הזו לא חייבת לנבוע מגודל האיבר כדי שהיא תהיה בלבבות.

אכן, לא קשור לגודל האיבר (ולא, אני לא כותב זאת משום שאני מודאג שיש לי זין נורא קטן...). הפנטזיה הזו קשורה במזוכיזם רגשי: היא נהנית ומעניקה, אבל לא איתך ולא לך. פט פליי קשור לאותו עולם: היא מגיבה אליך בחום ובדאגה, אבל לא כאדם אלא כחיית מחמד. בתת-הסוגה הזו, האישה אינה המלכה הקרה האכזרית והמתעללת, אלא מי שמסוגלת לחום, אבל מסרבת להעניק אותו לך.

סווריןן, מה שתיארת מתכתב לי עם תיאוריית ההיקשרות בפסיכולוגיה ההתפתחותית, לסגנון ההיקשרות האמביוולנטי- כשיש רצון בקרבה, אבל גם חרדה מפניה בגלל חוויות נטישה או דחייה שקטעו אותה והציפו בחווית אובדן. אז רוצים בה ולא רוצים בו-זמנית.

כשחושבים על זה, יש מעין "פתרון" בבדס"מ כשהשולטת דואגת ומעניקה לך, אבל "לא יותר מדי" כשאתם שמים "פילטר" של "כלב" עליך, או כשאתה חווה את הדאגה והענקה נוכחים באותו חלל איתך אבל לא כלפיך.
מעין "מרחוק בטוח" מפני דאגה והענקה, שמצד אחד זוכים לחוש ברסיסים ממנה, ומצד שני אי אפשר לאבד אותה כי או שמלכתחילה לא הייתה שלך או שהייתה "בערך" שלך אבל כלפי דמות שעטית ולא כלפיך ישירות.
אם השולטת נוטשת את "הכלב" שאתה, היא נטשה אותו, לא אותך.
והקנאה שפנטזיית קאקהולד מעלה, היא כמו להתפלש בתחושת הנטישה המאיימת עד שהיא מאבדת מהאיום ומזוקקת לעונג מאזוכיסטי. הפעם חווית הדחייה היא מתוך הבחירה שלך, בתסריט שהסכמת לו.

*כן, ברור לי שאין לתגובה שלי שום תוקף מחקרי חד משמעי, ויש סיבות שונות לקינקים שונים, לפעמים סיגר הוא בסה"כ סיגר וכו', אבל זו האסוציאציה שהעלתה בי התגובה שלך.

תודה. כאן השאלה היא אם המשחק המיני מפצה על בעיה עברית (היקשרות אמביוולנטית) או מנכיח אותה מחדש, מבלי בהכרח 'לנחם' על משהו שלא היה שם.
פם דום מהסוג 'האמהי' קשור, נראה לי, לתסריטים בהם אהבה מוחלפת בריצוי ועידוד מקטין. גם כאן, מי שמרצה לא מקבל את סוג הזיהוי שהוא היה רוצה, למרות שהוא מבין שיש בה את היכולת לעשות זאת. מי שמופעל מטריגרים כמו 'כל הכבוד', 'ילד טוב' , 'אני גאה בך' בעודו נכנס עמוק יותר ויותר לעמדה שירותית ולא זוגית, מתמקם מחדש בעולם בו רק כך יכולת להשתייך (אדלר). הקקולד מייצר את המודעות לכך שהיא בהחלט מסוגלת לאהוב באופן הרגיל. לכן, למרות מה שמקובל בפורנו בעניין זה, מה שיפעיל אותנו זה פחות 'הזין העצום' שיש למאהב, ויותר הרומנטיקה שנוצרת איתו.
כל זה לא שלי. שמעתי זאת פעם, וכתבתי זאת כאן לפני מאתיים שנה (https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=106181&postid=763303)

הסברים מחרמנים

ואם הפנטזיה שלה היא שתצליף בה או אתה זה שתטחון לה את הצורה?