שאלה לכותבי וכותבות הסיפורים

בהחלט כן.
גם כשפנטזיה לשמה היא מה שנכתב לי, גם כשמציאות, גם כשביניהן (לרוב).
יותר אחרי או תוך כדי (לפעמים לוקח לסיפור זמן להיבנות ובין לבין הוא מנמנם בטיוטות), אבל יכול להיות גם לפני, אם הרעיון מגובש דיו מבעוד מועד.

בדרך כלל הכתיבה מגיעה אחרי שדמיינתי את הסצינה כמה פעמים תוך כדיי אוננות, ורק אז אני מוציאה את המילים לכתב בהתאם לדמויות (אז כמו שכתבת, אחת הדמויות היא "אני" רק שונה מספיק בכדיי שאוכל לנתק אותה ממני ולהתמקד בכתיבה). אז זה לא על הסיפור כפי שכתבתי אותו, אלא על משהו יותר גולמי שהיה בראש שלי לפני כן.

מעולם לא אוננתי על מה שכתבתי. תמיד חיפשתי איך להגשים את זה.

לא יצא לי אף פעם, מקנאה במי שכן

זה לא סותר.

יצא לי להגשים לא מעט פנטזיות ועדיין לאונן עליהן

אמת, לא סותר.

פרו ורבו בייבי!

ניסיתי כמה פעמים ולא עבד לי.
אני עסוקה מדי במחשבה על הכתיבה והעריכה, לשנות, או לבקר או להחמיא לעצמי.

לא.
רוב הכתיבה האירוטית שלי היא בהשראת ועבור אנשים אחרים ומתרכזת בפנטזיות שלהם.
ובכל מקרה פנטזיות האוננות שלי הן הרבה יותר גולמיות והרבה פחות מעניינות מהדברים שאני כותבת.
אלא אם אנחנו מחשיבות אוננות אינטלקטואלית ואז כן, לגמרי.

אני לא כותב סיפורי פנטזיה כאן באתר וגם לא בפלטפורמות ציבוריות אחרות, אני כותב אותם לעצמי ולא משתף אותם עם אחרים, אבל התשובה היא חד משמעית כן ואני גם יכול להגיד לך שהסיפור הכי פחות מוצלח שאי פעם כתבתי מחרמן אותי עשרות מונים יותר מהסרטון פורנו הכי מוצלח שאי פעם צפיתי בו.