| טוסברהינדי |
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
טוסברהינדי • 5 בספט׳ 2026
הסכמה היא עניין פשוט מאוד. אין היא מבלבלת כלל ווינילים מבינים אותה מצוין. יותר מזה, גם אנסים מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט בוחרים שלא לכבד את מי שמולם ומתעלמים מאי-הסכמה. וגם אנשים בעלי חיבה להתקרבנות מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט לא מכבדים את עצמם ומזיפים בדיעבד אי-הסכמה. אם היינו צריכם פסיכואנליזה או את חוכמת החיים של גיל 80 בשביל להבין מהי הסכמה, לא היה בה ערך של ממש.
הסכמה היא בסך הכל תנאי ללגיטימיות חברתית. זאת אומרת, היכן שדברים נעשים בהסכמה השלטון אינו מתערב ויש לאנשים אוטונומיה. או בלשון עממית: גם אם השכנים המלשנים התקשרו, המשטרה אינה מגיעה. כי בדס"מ, כמו הומוסקסואליות, אינו אסור בחוק (לפחות כרגע). האיסור הוא רק ביחס לכפיה. לא כפיה בדס"מית, אלא כל צורה של כפיה. הסכמה אינה ערובה לכך שיהיה לכם טוב באקט שהסכמתם לו. אין היא ערובה לכך שלא תיגעלו מעצמכם או מהאדם שהייתם איתו. הסכמה אינה חזות הבדס"מ, היא המינימום של אינטראקציה אנושית. לכן כדאי מאוד (וזו כבר חוות דעת אישית) להיות עם אנשים שמלבד קשר הסכמה יצרתם איתם גם קשר של דאגה, אכפתיות ואהבה. כל הדברים היפים האלו שעל-פי חוק אף אחד לא חייב לכם, אבל יכולים לעשות לכם ממש טוב. אני סבור שלא אמרתי כאן משהו עמוק במיוחד. זה פשוט שבמסווה של "דיון עמוק" על "טבעה המבלבל של ההסכמה" אנשים זורעים בלבול. אם אתם באמת מבולבלים - תחכו עד שלא תהיו. אם אינך בטוחה שקיבלת הסכמה - חכי. אם אינך בטוח שאתה מסכים - חכה. |
|
|
| המרכז למיניות אלט' |
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
המרכז למיניות אלט' • 5 בספט׳ 2026
► יולי Yuli כתב/ה: האמת? לא בטוחה שלונילים זה כל כך קשה.
בעיני הפתרון טמון לא בדיכוטומיה הזאת אלא דווקא בביטולה - ככל שנפטרים מהפוריטניות ומפנימים שמה שחשוב זה לא אקט כזה או אחר אלא ההתחשבות והאכפתיות - הכל מסתדר. נכון שיש אקטים בדסמים אהובים ומהנים שלא מקובלים חברתית וטוב שכך, אבל יש הרבה דברים שהם סבבה במרחב מותאם ולא סבבה בפרהסיה. בשנים האחרונות עלתה מאד המודעות לכך שהתעללות לא חייבת להיות פיזית, גם אקטים כביכול תמימים יכולים להיות צורה של אגרסיה אם משתמשים בהם באופן מניפולטיבי. כמו שבדסמ יכול לקרות בהסכמה, כך גם מין ונילי יכול להתרחש בכפיה - כלומר, זה לא האקט אלא איך עושים אותו. ובהתאם, לא בוניל ולא בבדסמ ולא בקינק ולא באפיית עוגות, מה שחשוב זה לא אם האנשים "הסכימו" אלא האם נהגו בהם בהתחשבות ובכבוד ואיפשרו להם חופש בחירה והיו הוגנים כלפיהם. עקרונות של דרך ארץ שלומדים בגן חובה נשארים רלוונטיים גם בסשן פומבי במועדון. תודה, זו תשובה חשובה ומעניינת מאוד. השאלה שלי היא אם לדעתך אין בעצם שום צורך במודל/ים נוקשים שיעידו שיש כאן הסכמה אמיתית, אלא מספיק לנהוג בצורה מכבדת באופן כללי, וכך ההסכמה האמיתית ממילא תנבע מכך? |
|
|
| המרכז למיניות אלט' |
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
המרכז למיניות אלט' • 5 בספט׳ 2026
► טוסברהינדי כתב/ה: הסכמה היא עניין פשוט מאוד. אין היא מבלבלת כלל ווינילים מבינים אותה מצוין. יותר מזה, גם אנסים מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט בוחרים שלא לכבד את מי שמולם ומתעלמים מאי-הסכמה. וגם אנשים בעלי חיבה להתקרבנות מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט לא מכבדים את עצמם ומזיפים בדיעבד אי-הסכמה. אם היינו צריכם פסיכואנליזה או את חוכמת החיים של גיל 80 בשביל להבין מהי הסכמה, לא היה בה ערך של ממש.
הסכמה היא בסך הכל תנאי ללגיטימיות חברתית. זאת אומרת, היכן שדברים נעשים בהסכמה השלטון אינו מתערב ויש לאנשים אוטונומיה. או בלשון עממית: גם אם השכנים המלשנים התקשרו, המשטרה אינה מגיעה. כי בדס"מ, כמו הומוסקסואליות, אינו אסור בחוק (לפחות כרגע). האיסור הוא רק ביחס לכפיה. לא כפיה בדס"מית, אלא כל צורה של כפיה. הסכמה אינה ערובה לכך שיהיה לכם טוב באקט שהסכמתם לו. אין היא ערובה לכך שלא תיגעלו מעצמכם או מהאדם שהייתם איתו. הסכמה אינה חזות הבדס"מ, היא המינימום של אינטראקציה אנושית. לכן כדאי מאוד (וזו כבר חוות דעת אישית) להיות עם אנשים שמלבד קשר הסכמה יצרתם איתם גם קשר של דאגה, אכפתיות ואהבה. כל הדברים היפים האלו שעל-פי חוק אף אחד לא חייב לכם, אבל יכולים לעשות לכם ממש טוב. אני סבור שלא אמרתי כאן משהו עמוק במיוחד. זה פשוט שבמסווה של "דיון עמוק" על "טבעה המבלבל של ההסכמה" אנשים זורעים בלבול. אם אתם באמת מבולבלים - תחכו עד שלא תהיו. אם אינך בטוחה שקיבלת הסכמה - חכי. אם אינך בטוח שאתה מסכים - חכה. ומה בעצם הסימנים שמעידים בעיניך על הסכמה, לאחר שחיכית? מספיק שאדם יגיד: "אני מסכים"? |
|
|
| המרכז למיניות אלט' |
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
לפני שעתיים •
5 בספט׳ 2026
המרכז למיניות אלט' • 5 בספט׳ 2026
► פרלין כתב/ה: הסכמה איפה?
בסשן? בתוך מערכת יחסים? קודם כל צריכה להיות מסגרת ואז בתוכה, ללכת בזהירות. כי אם אני במערכת יחסים טוטאלית (או איך שתקראו לזה, אני יודעת שאני זקנה ויש אלפי מונחים לכל דבר) שבה ההסכמה היא כללית, החוזה הוא כזה שהצד הנשלט לא נדרש להסכמה עבור כל אקט, העניינים נהיים אפורים ומעורפלים. ברוס דיבר על רצון נלהב, אבל יכול להיות זוג שדווקא רצון לא נלהב, על גבול הכפייה, זה הדבר שמדליק אותם. זה באמת מאוד מסובך ולא סתם הרבה אנשים לא מוצאים את עצמם בתוך חוקים כאלה. כי זה תלוי דינמיקה, מערכת יחסים, מה שאתה מחפש בתוך מערכת יחסים. בסשן וגם בתוך מערכת יחסים. אגב, במערכת יחסים טוטאלית, כשהעניינים נעשים אפורים ומעורפלים כפי שציינת, יש לך אולי רעיון איך להתמודד עם הערפול הזה? ונכון, גבול הכפיה יכול להיות מדליק. השאלה איך מונעים את הזליגה לכפיה אמיתית. נשמח לשמוע שכל מחשבות שתרצי לשתף בנושא. |
|
|
| כחש(נשלטת) |
לפני שעה •
5 בספט׳ 2026
לפני שעה •
5 בספט׳ 2026
כחש(נשלטת) • 5 בספט׳ 2026
► המרכז למיניות אלט' כתב/ה: ► יולי Yuli כתב/ה: האמת? לא בטוחה שלונילים זה כל כך קשה.
בעיני הפתרון טמון לא בדיכוטומיה הזאת אלא דווקא בביטולה - ככל שנפטרים מהפוריטניות ומפנימים שמה שחשוב זה לא אקט כזה או אחר אלא ההתחשבות והאכפתיות - הכל מסתדר. נכון שיש אקטים בדסמים אהובים ומהנים שלא מקובלים חברתית וטוב שכך, אבל יש הרבה דברים שהם סבבה במרחב מותאם ולא סבבה בפרהסיה. בשנים האחרונות עלתה מאד המודעות לכך שהתעללות לא חייבת להיות פיזית, גם אקטים כביכול תמימים יכולים להיות צורה של אגרסיה אם משתמשים בהם באופן מניפולטיבי. כמו שבדסמ יכול לקרות בהסכמה, כך גם מין ונילי יכול להתרחש בכפיה - כלומר, זה לא האקט אלא איך עושים אותו. ובהתאם, לא בוניל ולא בבדסמ ולא בקינק ולא באפיית עוגות, מה שחשוב זה לא אם האנשים "הסכימו" אלא האם נהגו בהם בהתחשבות ובכבוד ואיפשרו להם חופש בחירה והיו הוגנים כלפיהם. עקרונות של דרך ארץ שלומדים בגן חובה נשארים רלוונטיים גם בסשן פומבי במועדון. תודה, זו תשובה חשובה ומעניינת מאוד. השאלה שלי היא אם לדעתך אין בעצם שום צורך במודל/ים נוקשים שיעידו שיש כאן הסכמה אמיתית, אלא מספיק לנהוג בצורה מכבדת באופן כללי, וכך ההסכמה האמיתית ממילא תנבע מכך? מודל נוקשה? 🙄 כיף איתכם במסיבות, אה?אני כל כך לא בעד הכיוון הזה, ניסיון למשטר וליישם גישה כה מכנית ורובוטית לחיים בכלל ולקשרים אינטימיים בפרט. |
|
|
| טוסברהינדי |
לפני שעה •
5 בספט׳ 2026
לפני שעה •
5 בספט׳ 2026
טוסברהינדי • 5 בספט׳ 2026
► המרכז למיניות אלט' כתב/ה: ► טוסברהינדי כתב/ה: הסכמה היא עניין פשוט מאוד. אין היא מבלבלת כלל ווינילים מבינים אותה מצוין. יותר מזה, גם אנסים מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט בוחרים שלא לכבד את מי שמולם ומתעלמים מאי-הסכמה. וגם אנשים בעלי חיבה להתקרבנות מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט לא מכבדים את עצמם ומזיפים בדיעבד אי-הסכמה. אם היינו צריכם פסיכואנליזה או את חוכמת החיים של גיל 80 בשביל להבין מהי הסכמה, לא היה בה ערך של ממש.
הסכמה היא בסך הכל תנאי ללגיטימיות חברתית. זאת אומרת, היכן שדברים נעשים בהסכמה השלטון אינו מתערב ויש לאנשים אוטונומיה. או בלשון עממית: גם אם השכנים המלשנים התקשרו, המשטרה אינה מגיעה. כי בדס"מ, כמו הומוסקסואליות, אינו אסור בחוק (לפחות כרגע). האיסור הוא רק ביחס לכפיה. לא כפיה בדס"מית, אלא כל צורה של כפיה. הסכמה אינה ערובה לכך שיהיה לכם טוב באקט שהסכמתם לו. אין היא ערובה לכך שלא תיגעלו מעצמכם או מהאדם שהייתם איתו. הסכמה אינה חזות הבדס"מ, היא המינימום של אינטראקציה אנושית. לכן כדאי מאוד (וזו כבר חוות דעת אישית) להיות עם אנשים שמלבד קשר הסכמה יצרתם איתם גם קשר של דאגה, אכפתיות ואהבה. כל הדברים היפים האלו שעל-פי חוק אף אחד לא חייב לכם, אבל יכולים לעשות לכם ממש טוב. אני סבור שלא אמרתי כאן משהו עמוק במיוחד. זה פשוט שבמסווה של "דיון עמוק" על "טבעה המבלבל של ההסכמה" אנשים זורעים בלבול. אם אתם באמת מבולבלים - תחכו עד שלא תהיו. אם אינך בטוחה שקיבלת הסכמה - חכי. אם אינך בטוח שאתה מסכים - חכה. ומה בעצם הסימנים שמעידים בעיניך על הסכמה, לאחר שחיכית? מספיק שאדם יגיד: "אני מסכים"? בוודאי. אינך דורש בהסכמה של אדם אחר, או מבצע אנליזה שלה. אינך מפרש "לא" בתור "כן", ואינך מפרש "כן" בתור "לא". זה לא מקומך. זו המשמעות האלמנטרית של כבוד לאחר והכרה בו כישות אוטונומית שלא מתנשאים עליה. כמובן, אם אדם נותן את הסכמתו לכך שתחשמל אותו, אינך חייב לבצע זאת. אתה רשאי לחשוב שזה לא טוב, לא בריא, לא ראוי... אתה רשאי שלא להסכים לכך בעצמך. אבל זה שונה מפטרונות על אחר. ההנחה היא שאדם בגיר בן 18 מבין את הדברים האלו. אם זה לא ברור - אפשר גם לחכות עם הניהול של מרכז למיניות אלטרנטיבית. |
|
|
| פרלין(נשלטת){ש} |
לפני שעה •
5 בספט׳ 2026
לפני שעה •
5 בספט׳ 2026
פרלין(נשלטת){ש} • 5 בספט׳ 2026
► המרכז למיניות אלט' כתב/ה: ► פרלין כתב/ה: הסכמה איפה?
בסשן? בתוך מערכת יחסים? קודם כל צריכה להיות מסגרת ואז בתוכה, ללכת בזהירות. כי אם אני במערכת יחסים טוטאלית (או איך שתקראו לזה, אני יודעת שאני זקנה ויש אלפי מונחים לכל דבר) שבה ההסכמה היא כללית, החוזה הוא כזה שהצד הנשלט לא נדרש להסכמה עבור כל אקט, העניינים נהיים אפורים ומעורפלים. ברוס דיבר על רצון נלהב, אבל יכול להיות זוג שדווקא רצון לא נלהב, על גבול הכפייה, זה הדבר שמדליק אותם. זה באמת מאוד מסובך ולא סתם הרבה אנשים לא מוצאים את עצמם בתוך חוקים כאלה. כי זה תלוי דינמיקה, מערכת יחסים, מה שאתה מחפש בתוך מערכת יחסים. בסשן וגם בתוך מערכת יחסים. אגב, במערכת יחסים טוטאלית, כשהעניינים נעשים אפורים ומעורפלים כפי שציינת, יש לך אולי רעיון איך להתמודד עם הערפול הזה? ונכון, גבול הכפיה יכול להיות מדליק. השאלה איך מונעים את הזליגה לכפיה אמיתית. נשמח לשמוע שכל מחשבות שתרצי לשתף בנושא. הדעה שלי שעדיף לא להיות במערכת יחסים כזאת. אבל אני מבינה את המשיכה הגדולה. אני חושבת שגם במערכת יחסים כזאת צריכה להיות אפשרות מיידית וחדה לפוס משחק. אבל זה כמובן לא מספיק כי הרבה פעמים מאוד קשה לעשות פוס משחק מלמטה. אני עוד לא פתרתי לעצמי את זה ולכן מעדיפה שלא. |
|
|
| המרכז למיניות אלט' |
לפני 40 דקות •
5 בספט׳ 2026
לפני 40 דקות •
5 בספט׳ 2026
המרכז למיניות אלט' • 5 בספט׳ 2026
► טוסברהינדי כתב/ה: ► המרכז למיניות אלט' כתב/ה: ► טוסברהינדי כתב/ה: הסכמה היא עניין פשוט מאוד. אין היא מבלבלת כלל ווינילים מבינים אותה מצוין. יותר מזה, גם אנסים מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט בוחרים שלא לכבד את מי שמולם ומתעלמים מאי-הסכמה. וגם אנשים בעלי חיבה להתקרבנות מבינים מצוין מהי הסכמה, הם פשוט לא מכבדים את עצמם ומזיפים בדיעבד אי-הסכמה. אם היינו צריכם פסיכואנליזה או את חוכמת החיים של גיל 80 בשביל להבין מהי הסכמה, לא היה בה ערך של ממש.
הסכמה היא בסך הכל תנאי ללגיטימיות חברתית. זאת אומרת, היכן שדברים נעשים בהסכמה השלטון אינו מתערב ויש לאנשים אוטונומיה. או בלשון עממית: גם אם השכנים המלשנים התקשרו, המשטרה אינה מגיעה. כי בדס"מ, כמו הומוסקסואליות, אינו אסור בחוק (לפחות כרגע). האיסור הוא רק ביחס לכפיה. לא כפיה בדס"מית, אלא כל צורה של כפיה. הסכמה אינה ערובה לכך שיהיה לכם טוב באקט שהסכמתם לו. אין היא ערובה לכך שלא תיגעלו מעצמכם או מהאדם שהייתם איתו. הסכמה אינה חזות הבדס"מ, היא המינימום של אינטראקציה אנושית. לכן כדאי מאוד (וזו כבר חוות דעת אישית) להיות עם אנשים שמלבד קשר הסכמה יצרתם איתם גם קשר של דאגה, אכפתיות ואהבה. כל הדברים היפים האלו שעל-פי חוק אף אחד לא חייב לכם, אבל יכולים לעשות לכם ממש טוב. אני סבור שלא אמרתי כאן משהו עמוק במיוחד. זה פשוט שבמסווה של "דיון עמוק" על "טבעה המבלבל של ההסכמה" אנשים זורעים בלבול. אם אתם באמת מבולבלים - תחכו עד שלא תהיו. אם אינך בטוחה שקיבלת הסכמה - חכי. אם אינך בטוח שאתה מסכים - חכה. ומה בעצם הסימנים שמעידים בעיניך על הסכמה, לאחר שחיכית? מספיק שאדם יגיד: "אני מסכים"? בוודאי. אינך דורש בהסכמה של אדם אחר, או מבצע אנליזה שלה. אינך מפרש "לא" בתור "כן", ואינך מפרש "כן" בתור "לא". זה לא מקומך. זו המשמעות האלמנטרית של כבוד לאחר והכרה בו כישות אוטונומית שלא מתנשאים עליה. כמובן, אם אדם נותן את הסכמתו לכך שתחשמל אותו, אינך חייב לבצע זאת. אתה רשאי לחשוב שזה לא טוב, לא בריא, לא ראוי... אתה רשאי שלא להסכים לכך בעצמך. אבל זה שונה מפטרונות על אחר. ההנחה היא שאדם בגיר בן 18 מבין את הדברים האלו. אם זה לא ברור - אפשר גם לחכות עם הניהול של מרכז למיניות אלטרנטיבית. אהבתי את הפינלה |
|
|
| המרכז למיניות אלט' |
לפני 39 דקות •
5 בספט׳ 2026
לפני 39 דקות •
5 בספט׳ 2026
המרכז למיניות אלט' • 5 בספט׳ 2026
► כחש כתב/ה: ► המרכז למיניות אלט' כתב/ה: ► יולי Yuli כתב/ה: האמת? לא בטוחה שלונילים זה כל כך קשה.
בעיני הפתרון טמון לא בדיכוטומיה הזאת אלא דווקא בביטולה - ככל שנפטרים מהפוריטניות ומפנימים שמה שחשוב זה לא אקט כזה או אחר אלא ההתחשבות והאכפתיות - הכל מסתדר. נכון שיש אקטים בדסמים אהובים ומהנים שלא מקובלים חברתית וטוב שכך, אבל יש הרבה דברים שהם סבבה במרחב מותאם ולא סבבה בפרהסיה. בשנים האחרונות עלתה מאד המודעות לכך שהתעללות לא חייבת להיות פיזית, גם אקטים כביכול תמימים יכולים להיות צורה של אגרסיה אם משתמשים בהם באופן מניפולטיבי. כמו שבדסמ יכול לקרות בהסכמה, כך גם מין ונילי יכול להתרחש בכפיה - כלומר, זה לא האקט אלא איך עושים אותו. ובהתאם, לא בוניל ולא בבדסמ ולא בקינק ולא באפיית עוגות, מה שחשוב זה לא אם האנשים "הסכימו" אלא האם נהגו בהם בהתחשבות ובכבוד ואיפשרו להם חופש בחירה והיו הוגנים כלפיהם. עקרונות של דרך ארץ שלומדים בגן חובה נשארים רלוונטיים גם בסשן פומבי במועדון. תודה, זו תשובה חשובה ומעניינת מאוד. השאלה שלי היא אם לדעתך אין בעצם שום צורך במודל/ים נוקשים שיעידו שיש כאן הסכמה אמיתית, אלא מספיק לנהוג בצורה מכבדת באופן כללי, וכך ההסכמה האמיתית ממילא תנבע מכך? מודל נוקשה? 🙄 כיף איתכם במסיבות, אה?אני כל כך לא בעד הכיוון הזה, ניסיון למשטר וליישם גישה כה מכנית ורובוטית לחיים בכלל ולקשרים אינטימיים בפרט. לא אמרנו שיש צורך במודל נוקשה, אלא הניסיון הוא להבין האם יש צורך במודלים כאלו בכלל. |
|
|

