מאמר מתוך Psychology Today בענייני BDSM

רפאל • 16 במאי 2014

כחולית,

ממה בדיוק את מזהירה? מכך ש"סמים" עלולים לגרום לפסיכוזה, למרות שלא בקיאה בספרות הרלוונטית ולא מכירה שום מחקר שאומר זאת? אני רואה כאן צדקנות יותר מאשר חובה אתית. ומילה על צדקנות: היא ממכרת והרסנית לאדם ולסובבים אותו. אני אומר את זה מנסיון אישי. (:

דבר נוסף: סמים הם חומרים שיש להם הפעה ביולוגית עלינו. לפיכך, כמעט כל תרופה היא סם. ולהזהיר מפני סמים באשר הם זה לא רציני כמו להזהיר מפני מולקולות באשר הן.

פור גוד • 16 במאי 2014

בהחלט, וללא צל של ספק. ולפחות בשפה האנגלית לא מנסים לשקר אותך, ו"קוראים לילד בשמו". כי בואי ניזכר רגע איך הם קוראים לבית מרקחת ? הם קוראים לו drugstore, שפירושו בפשטות 'חנות סמים'.
כי באמת, בכל פעם שאת נכנסת לבית-מרקחת, אתה בעצם הולכת לקנות סמים. ולא סתם סמים, אלא רעלים ממש ( ולכן מצויינים המינונים שלהם במרשמים המצורפים ). אבל האמת היא שכל חומר יכול להיות רעלני, אפילו מים - אם תשתה מהם יותר מדי.
אבל חשוב שתביני שזה לא מקרי שהסמל הבינלאומי של כל הזמנים של מדע-הרפואה הוא הנחש-המכיש. את מכירה את הסמל של מדע-הרפואה ? והוא נבחר להיות הסמל הבינלאומי שלו, מפני שאת כל התרופות אנו מפיקים מרעלים ( בדיוק כמו שאנו מפיקים את הנוגדנים מהארס ). פשוטו כמשמעו.
והרי רק בתחום עיסוקך נרשמים בכל יום מאות ואלפי מרשמים - אפילו אם את נגד המגמה הזאת -לסמים המשפיעים באורח אקוטי, ולעתים גם בלתי-הפיך, על מערכת-העצבים, ושלחלקם יש תופעות-לוואי שהן פשוט מזעזעות - וכל זאת בניגוד מוחלט לכל משפחת הסמים המסויימת שאנו משוחחים עליה כעת, שאין להם שום השפעות-לוואי שליליות ידועות.
אבל אל תביני אותי לא נכון. אני לא אומר שאני בעד או נגד השימוש בתרופות פסיכייאטרות בחברה שלנו. כל מקרה צריך להיבדק לגופו, וכמו תמיד ( עבור הפציינט ) להישקל במונחים של עלות-מול-תועלת.
אבל בואי לא ניתמם. זה הכי חשוב (:

James Bondage​(מתחלף) • 17 במאי 2014

אם נשתמש באותה אמת מידה שבה רפאל ואתה התייחסתם לסמים בכמה פוסטים האחרונים, ונפנה אותה לאירועים קוונטיים, ברור שהם משפיעים על המוח (ולכן התודעה): העין אצל כל היונקים היא, למיטב ההבנה היום, מקלט פוטונים ברמה הקוונטית ומסוגלת למדוד עירור של פוטון בודד. אין ספק שאירועים קוונטיים משפיעים על תהליכי החשובה והמודעות.

אבל למרות שכבודו של פנרוז במקומו מונח (ומקומו הוא בפיזיקה והמתמטיקה), המודלים שלו לחישוב ומחשבה עד עכשיו רלוונטיים בערך כמו תורת המיתרים, שלמרות שהיא מעסיקה אחוז לא מבוטל מהפיזיקאים (ומספקת חומר לעבודות דוקטורט לרוב בעשורים האחרונים, ניתן לסכם אותה באופן מצוין באיור הבא:



אני חוזר ומזכיר שתמונת העולם הניוטונית עדיין מחזיקה מעמד (ויש לה רקורד של לפחות 400 שנה - גלילאו לדוגמא היה מהמפלגה של ניוטון) למעט בגבול קטן שלא משנה לרוב האנשים. כשאתה סומך על מהנדס הבניין שחתם על החדר שלך, שהוא חישב עומסים נכון - דע לך שהוא עשה חישוב ניוטוני לחלוטין. וגם לא נותנים לניוטון מספיק קרדיט - מצטטים אותו ש- F=ma למרות שמה שהוא אמר זה F=d(mv)/dt, שתופס בתחום הרבה יותר רחב - ממש עד הגבול הקוואנטי (בניגוד ל- F=ma שמפסיק לתפקד כבר בגבול היחסותי).

והנקודה שלי הייתה שעד שזה לא רלוונטי לדיון, אין מה להתייחס לזה: "המודעות היא קוונטית" מקדם אותנו כמו "המודעות היא חד-קרן שמפליץ קשת בטעם פלאפל". החומר זה לא מה שחשבנו, נכון, וגם הסכיזופרניה זה לא מה שחשבנו - וחוץ מאשר כשמדברים על סכיזופרניה או אטומים (או חדי-קרן), זה לא רלוונטי.



פור גוד, חשבתי שאתה מכיר אותי יותר טוב אחרי כל השנים שבילינו ביחד.

קודם כל, אני כבר משוגע. אבל מעבר לזה, אני בעד לנסות כל דבר שאינו גרם נזק שאינו ניתן לתיקון במאמץ סביר (ובמובן הזה, אני לא מתייחס לטריפ רוחני כדבר בלתי הפיך למרות שנראה לי שאתה דווקא כן). לטוב ולרע, החברה שאני מסתובב בה היא לא כזאת שיש בה DMT זמין, או מישהו עם ניסיון שיכול לשמור עלי במהלך הטריפ - מה שלמיטב הבנתי מומלץ עבור רוב החומרים. אני מודה שטרם הספקתי להכין שיעורי בית בנושא DMT, אבל בהחלט הייתי מנסה כל דבר שהיה מגיע לסביבה שלי שאני בטוח בפרופיל הבטיחות שלו (וזה אחוז גדול מהחומרים שמופיעים בפקודת הסמים). באופן מפתיע, זה לא קורה אפילו עם מריחואנה. אני חי בבועה, אני יודע.

ואמנם יש לי הרבה יותר מרבע שעה לטובת זה, אבל מה שלא היה לי עד היום הוא הצורך לחפש את החומרים האלה (וכאמור, בסביבה שלי הם לא מופיעים בעצמם - צריך לגרום להם להופיע).



ברוחי כן, ועדיין אין לי מושג מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. אבל בתעודת הזהות שלי כתוב שאני לא.



כל מה שקראתי על סמים וסכיזופרניה עד עכשיו נגוע במה שנקרא "base-rate-neglect". אין ספק שהסטטיסטיקה שלך מייצגת. אבל השאלה היא, האם זה משמעותי ביחס לאוכלוסיה. אם 1% ממעשני הסמים לוקים בסכיזופרניה, ו- 1% ממי שאינו מעשן סמים לוקה בסכיזופרניה, אז ברור שאלה לא הסמים אשמים - אבל איך שהוא, לא מצאתי אף סטטיקטיקה אמינה. וקצת קשה גם לעשות סטטיסטיקה כזאת, כי קשה לדעת מה בדיוק אתה מעשן/מזריק אם לא הכנת את זה בעצמך החל משלב העלים. ומעבר לזה - אם יסתבר ש- 10% מהפונים לעזרת פסיכולוג/פסיכיאטר לוקים בסכיזופרניה, האם תמליצי לאנשים להתרחק מהם? איך מבדילים בין מי שפנה לסמים לשימושים יצירתיים, ואלה שפינו בחיפוש עזרה?

יותר מזה, מן הסתם אתם מכירים מיד ראשונה (אני ממקרה אחד שהיה שותף שלי במעונות והשאר מלקרוא על זה), שהתפרצות של סכיזופרניה, התמוטטות עצבים או פסיכוזה מגיעה הרבה פעמים קצת אחרי חזרה בתשובה, התחלת עישון (סיגריות) מסיבי, או שינוי סביבתי דרסטי. בהנחה שאני לא מדבר שטויות, אזהרה כמו שנתת כאן צריכה לבוא גם במקרה של התגייסות לצבא או חזרה בתשובה. וגם כאן, יש ויכוחים על ביצה ותרנגולת. אמנם ליתר בטחון, אני מתרחק מירושלים http://en.wikipedia.org/wiki/Jerusalem_syndrome - אבל מהעיר פריז (שלגביה יש סינדרום דומה אצל תיירים יפניים) לא הדרתי רגלי.

מיתוסית​(שולטת) • 17 במאי 2014

"אבל השאלה היא, האם זה משמעותי ביחס לאוכלוסיה. אם 1% ממעשני הסמים לוקים בסכיזופרניה, ו- 1% ממי שאינו מעשן סמים לוקה בסכיזופרניה"

אני לא בטחה שההשוואה הזו נכונה. זה נכון שבערך 1% מהאוכלוסייה לוקה בסיכוזפרניה- מדובר באוכלוסיה כללית.
אני לא מכירה את הסטטיסטיקה לגבי אחוז החולים בסכיזופרניה מתוך המשתמשים בסמים- אבל ברור שאוכ' הסמים קטנה משמעותית מהאוכלוסיה הכללית, כך שבפועל, אחוז הסכיזופרנים שמשתמשים בסמים גדול יותר (קצת סיבכתי את עצמי.... קשה לי להסביר למה התכוונתי בלי נתונים סטטיסטיים מדוייקים).
אני כן יכולה לומר שהמושג "תחלואה כפולה" מתייחס לאנשים שיש להם מחלה/הפרעה נפשית + התמכרות, כלומר זה עד כדי כך נפוץ, שהמציאו לזה כבר מונח משל עצמו ושיטות טיפול עבור זה. הבעיה היא שיש מעט מסגרות שמאפשרות לאנשים כאלה להיות אצלן ולטפל בהם, בעוד שמסגרות רגילות לנפגעי נפש בעלות 0 סבלנות לקבלת אנשים שמשתמשים כרגע בסמים או אלכוהול (גם אם מעט). משתמשים בעבר עשויים להתקבל, בהתאם להיסטוריה שלהם.

לא הבנתי מה זה רלבנטי באיזה סוג של סם הם השתמשו. אפשר לבדוק סטטיסטית כשפשוט לוקחים כל אינטק שנעשה עם כל אדם שאובחן בסיכופרניה, מאניה דיפרסיה, דיפרסיה, הפרעות אישיות וכן הלאה, וממילא תמיד שואלים אותם אם בעבר או כיום השתמשו בסמים ולעשות מחקר סטטיסטי. יותר קל לבדוק את זה בקרב אנשים עם סכיזופרניה, כי זו לא מחלה שאפשר לחיות איתה כל החיים בלי להגיע איתה ולו לאישפוז אחד ופשוט להיות מטופל בה בקהילה (בניגוד לשאר הדברים שציינתי). אז אפשר למצוא יופי של מידע בבתי החולים הפסיכיאטרים ואפשר גם לעשות מדגם מכל אלה שמקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי- למרות שמי שזכאי לשירותי סל שיקום זה רק מעל 40% נכות- אבל אני לא מכירה אף סכיזופרן שקיבל פחות מזה (אבל יש הרבה כאלה שלא מוכרים על ידי ביטוח לאומי כנכים).

"אם יסתבר ש- 10% מהפונים לעזרת פסיכולוג/פסיכיאטר לוקים בסכיזופרניה, האם תמליצי לאנשים להתרחק מהם? איך מבדילים בין מי שפנה לסמים לשימושים יצירתיים, ואלה שפינו בחיפוש עזרה?"
מה הקשר להתרחק מהם?

לא הבנתי את כוונתך.
מה זה רלבנטי מה הסיבה שהם פנו לסמים? וכאמור, קשה מלכתחילה לדעת מה הגיע קודם- אלו שפנו לסמים ואילולא הסמים הם היו בריאים והמחלה לא הייתה מתפרצת, או שהמחלה הייתה מתפרצת ממילא, והסמים היוו טריגר ואולי אף דרך לטיפול עצמי (אני מניחה שאפשר לתשאל אנשים לגבי הנסיבות שבעטיין החלו להשתמש בסמים ולהבין מה היה מצבם הנפשי באותו זמן).


"יותר מזה, מן הסתם אתם מכירים מיד ראשונה (אני ממקרה אחד שהיה שותף שלי במעונות והשאר מלקרוא על זה), שהתפרצות של סכיזופרניה, התמוטטות עצבים או פסיכוזה מגיעה הרבה פעמים קצת אחרי חזרה בתשובה, התחלת עישון (סיגריות) מסיבי, או שינוי סביבתי דרסטי. בהנחה שאני לא מדבר שטויות, אזהרה כמו שנתת כאן צריכה לבוא גם במקרה של התגייסות לצבא או חזרה בתשובה. וגם כאן, יש ויכוחים על ביצה ותרנגולת. אמנם ליתר בטחון, אני מתרחק מירושלים http://en.wikipedia.org/wiki/Jerusalem_syndrome - אבל מהעיר פריז (שלגביה יש סינדרום דומה אצל תיירים יפניים) לא הדרתי רגל"

לא שמעתי על מקרים כמעט של התפרצות סכיזופרניה לאחר חזרה בתשובה ולא שמעתי מעולם על קשר בין עישון סיגריות מסיבי להתפרצות סכיזו'
שינוי סביבה דרסטי- בהחלט כן.
סכיזו' פורצת כמעט תמיד לאחר מצבי משבר בחיים- חיוביים או שליליים ושינויי חיים וסביבה דרסטיים: לידה, נישואין, גירושין (של אותו אדם או של הוריו אם מדובר במתבגר, למשל), תאונות, מוות במשפחה, גיוס לצבא וכן הלאה.
ישנם גם כאלה שלא היה אירוע משמעותי, אלא הידרדרות מתמשכת ואיטית עד להתפרצות המחלה. בכל מקרה, בחלק ניכר מהמקרים, גם כשהייתה התפרצות פתאומית, או בודקים טוב את העבר של האדם, מגלים שהוא לא בדיוק היה אדם נורמטיבי או שהמשפחה שלא לא הייתה כזו.
במקרים של משבר שגרם להתפרצות המחלה, דווקא קל מאוד למצוא קשר ישיר וסיבתי בין האירוע להתפרצות המחלה. זה קורה תוך זמן קצר יחסית לאחר מכן.
החיים שלנו רצופי משברים, וכמובן שלא ריאלי להימנע מהם.
אבל דווקא בגלל שמשברים ואירועים משני חיים הם דבר שכיח, ולמרות זאת, המחלה מתפרצת אצל חלק קטן מהאנשים- מראה שלא ניתן להתגונן מזה וזה יקרה עכשיו או אחר כך בכל מקרה, לעומת שימוש בסמים שעדיין נחשב לאירוע לא שכיח ונורמטיבי (לא מדברת על עישון גראס פעם ב... וגם זה מקובל בחוגים מסויימים ובאיזורים מסויימים בארץ יותר מבאחרים)- שכן ניתן להימנע ממנו והוא עשוי להגדיל את הסיכון.

לגבי סינדרום ירושלים- הסר דאגה מליבך. אם עד כה לא פרצה המחלה ולא היו כל סימנים, רוב הסיכויים שלא תקבל את הסינדרום הזה- כי רובם המכריע של האנשים שלוקים בזה, היו "לא בסדר" עוד לפני זה.

לגבי לא להתגייס לצבא- דווקא כן הייתי ממליצה להתגייס לצבא, כי אם כבר לקבל סכיזופרניה- אז רק שם. לצערי הרב, להיות נכה משרד הביטחון "שווה" הרבה יותר מלהיות נכה של משרד הבריאות או הרווחה. אצלנו, אנשי המקצוע, אנחנו אומרים בחצי צחוק שאם כבר לקבל את זה- אז לפחות בצבא. ככה אתה מסודר הרבה יותר טוב.

מיתוסית​(שולטת) • 17 במאי 2014

מצאתי דו"ח על שימוש בסמים בקרב נפגעי נפש שנעשה במחלקות פסיכיאטריות בשיתוף עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.
אני יודעת שאתם יכולים לזלזל בו כי הם לא אובייקטיביים לכן אני מביאה נתונים ממחקרים בסקירת הספרות שלהם, שהם, נקווה, בלתי תלויים.

"odestin ועמיתיו
(1997) דיווחו על %20 משתמשי בסמים "קשים" כמו אופיאטים או קוקאין ו %30 שצרכו חומרים אסורים אחרי בקרב מאושפזי במחלקה פסיכיאטרית חריפה. "

במחקר אחר דובר על 15%.

במחקר שנעשה בארץ ב- 2000, שליש מהנבדקים דיווחו של שימוש משמעותי בסמים, ואצל רבע נמצאו עקבות סמים בשתן.

ורק דיברנו על זה- והם ערכו מחקר בבי"ח פסיכיאטרי ובמחלה פסיכיאטרית בבי"ח כללי. בדקו גם את שכיחות השימוש בסמים וגם את השפעתם על הפרוגנוזה ועל הפתולוגיה עצמה של המטופלים.
הם בדקו קשר בין תחילת השימוש בסמים להופעת הסימפטומים החולניים ובדקו את השפעת המחלה ומהלכה על עוצמת שימוש בסמים.
בסוף בדקו מקרב אלו שמשתמשים בסמים כמה מאובחנים בהפרעות נפשיות וכמה מאלו שמאובחנים בהפרעות נפשיות משתמשים בסמים.

התוצאות: בקרב חולי נפש מאושפזים, 24% השתמשו במהלך החיים בסמים, 16.5% בשימוש פעיל (בחודש האחרון ו/או היו עקבות בשתן).
ברוב המקרים, המחלה הופיעה סמוך או לאחר השימוש בסמים.

אין שם את כל הנתונים, כי זה דו"ח סופי. לצערי, כבר אין לי יותר גישה למאגר הידע של הספריה באוניברסיטה, אז אני אתקשה למצוא את המחקר המלא אבל, הוא עדיין נראה לי מעניין:"
http://www.izun.org.il/imageBank/articales/2007.pdf

מכאן רואים שהממצאים במחקר הזה לגבי היקף השימוש (שנראה לי גדול מאוד, הרבה יותר מהאחוז הבודד שג'יימס ציין) דומים למה שמתרחש בעולם.

פור גוד • 17 במאי 2014

הסיבה היחידה שבגללה ל.ס.ד הוצא אל מחוץ לחוק ( ויחד איתו גם כל שאר החומרים הללו ), ושכל המחקר שלו הופסק באחת לחלוטין ( סוכני אפ.בי.איי סגרו את כל מעבדות-המחקר בכל האוניברסיטאות ) לא הייתה בגלל שהוא באמת "מסוכן ", כמו בדמגוגיה המקובלת, או בגלל הפראנויה ( שתכנתו אותנו להאמין בה ) מ"התקפים פסיכוטיים", אלא מפני שהבעייה האמיתית עם לס.ד הייתה שאתה יכול במהלך יום אחד במעבדה פשוטה לייצר 10 מיליון היטס של ל.ס.ד ( פטריית סילוסייבן או אוויאסקה אתה לא תוכל בחיים לגדל בכמויות כאלו. אלא רק לתת פעם בכמה חודשים למעט מאד אנשים. גם די.אמ..טי אי אפשר לייצר בכמויות כאלו. לא קרוב ולא ליד ). ובסיקסטיז כל המהפכה החברתית, המינית, הפמינסטית, והמוזיקלית התרחשה במידה רבה מאד בגלל שהרחובות הוצפו בל.ס.ד - וכולם התחילו ל'קחת אותו, מקטן ועד גדול. והממסד השליט חטף ת'פאניקה. כי מה שLSD באמת עושה ( וזה משהו אחר לגמרי מהתקפים פסיכוטיים ) זה למוסס את כל הגבולות ( הגבולות בין עשיר ועני, לבן ושחור, גבר ואישה וכו' ) ולמוסס את האגו. והוא עושה את זה בצ'יק. הוא לוקח את האנשים הכי-הכי דוגמאטיים, ואחרי טריפ אחד משחרר אותם מכל הקיבעונות-המחשבתיים שלהם. וזה כמובן מאד הפחיד את הממסד השליט, שהיה מעוניין בשימור הכוח שלו בתוך הסדר-החברתי הקיים, ובעידוד חשיבה צרכנית ומיליטנטית בחברה שהיא MALE-DOMINATED.
אני מכבד את כל מה שכחולית אומרת. ואיני מזלזל חלילה. אבל היא כותבת בפרופיל שלה שיש לה נטיות "אמנותיות". אבל כרגע נראה שהיא מתייחסת לחיים יותר בצורה "מקצוענית" גרידא. כי אם היינו חיים בעולם שהיה בצלמה ובדמותה ( בלי סמים בכלל ), רק אלוהים היה יודע כמה היינו מפסידים מזה. כל רוח היצירה האמנותית והחקירה המדעית היו נפגמים קשות.
המון המון אנשים מציינים טריפ של ל.ס.ד בתור אחת משלושת החוויות הכי משמעותיות והכי משנות-חיים שהיו להם, הכי פותחות ( בניגוד לסוגרות ). סיטב ג'ובס למשל. ופרנסיס קריק ( שהשיג את התובנה פורצת-הדרך שלו בנוגע למבנה של מולקולת הדי.אנ.איי במהלך טריפ של ל.ס.ד ) - ואני בכוונה לא מדבר עכשיו על מוזיקאים ועל אמנים כי אז הרשימה תהיה אינסופית.
אבל כאמור אני רוצה להזכיר שאנחנו אפילו לא מדברים פה על ל.ס.ד - שבעיני ( ולא רק בעיני ) הוא לא ממש הלוצינוגן אמיתי - אלא אם כן אתה לוקח ממנו כמויות פסיכיות וגם מעשן אולי גראס בפיק של הטריפ. וגם אז זאת לא תהיה בדיוק הלוצינציה, פרופרלי ספיקינג... אלא על המשפחה של הסילוסיייבן, האייואסקה והדי.אמ.טי ( על די.אמ.טי היו לדעתי עד תחילת שנות האלפיים אולי - אולי ! - תריסר מאמרים בכתבי עת מדעיים רציניים, שאף הם היו מסוף שנות השישים, כי גם הוא כמובן הוצא מייד אל מחוץ לחוק. פטריית הסילוסייבין התגלתה בסך הכל בשנת 1953 - השנה שבה התגלתה גם שנת ה REM ונהנתה אולי משש שנים של מחקר. זה הכל )

אבל למרבה המזל יש כבר בשנים האחרונות יותר ויותר פסיכאטרים נאורים ( והנאורות היא משהו שהבנאדם צריך לעבוד עליו. זה לא בא בקלות. וזה ממש לא כמו להיות "איש-מקצוע טוב ואחראי " בחברה החולה שלנו. והם כבר לפחות מודים, בתור התחלה, שאף הם מטפלים בסמים . והעיקר - שכל תעשיית התרופות-הפסיכיאטריות היא תעשיית-ענק שמגלגלת מליארדים של דולרים, ושהמון-המון מ"המחקרים", "הסטטיסיקות", ו"סדרי העדיפויות" שלה הם לגמרי אינטרסנטיים.
ותקצר היריעה מלהביא את אינספור הדוגמאות לכך. זה פשוט לא כזה מעניין.

ובואו, לסיום, גם לא נשכח לרגע את האמת הפשוטה והחותכת, והיא שאנחנו כולנו כל הזמן על סמים. כי המוח, איך שלא הופכים את זה, הוא בית חרושת לסמים.
ודבר אחרון. השפה היום שבה אנשים מדברים על סמים - ראיתם את המחקרים שכחולית הביאה לעיוננו. יש בהם כמו תמיד "סמים קשים" ו"סמים קלים" ( וזו בערך כל ההבחנה שעושים היום רוב 'אנשי המקצוע' ) - היא מאד לא אינטילגנטית.
וכאשר השפה היא כל כך לא אינטיליגנטית, איך המציאות יכולה להיות אינטיליגנטית ?

Melody303​(נשלטת) • 17 במאי 2014

קבל תיקון.


היא מפני שהמתודולוגיה שהייתה בשימוש במרבית המחקרים שבוצעו עד אז בLSD25 (על ידי הCIA תחת פרויקט MK Ultra) הייתה טראומטית בפני עצמה, אפילו אם לא היו סמים כלל בניסויים המדוברים. המטרות ההזויות להן הם כיוונו (כגון לתכנת sleeper agents, לייצר סם אמת, remote viewing, ושאר כהנה וכהנה לא פחות הזויים) בפני עצמן נתנו זווית שלילית מכתחילה, ואפשר להרחיב אינסוף בנושאים אלו (או לפחות עד כדי כמה שאפשר לחטט במעט המסמכים שלא נגנזו בכיסוי תחת מהתוכנית הזאת.)

אילולא חוסר האחריות המשווע של הCIA בניסויים שלהם עם LSD25, לא הייתה אף סיבה מוצדקת לנדות את הסם הזה ממחקר, ואף משימוש מושגח.

פור גוד • 17 במאי 2014

נכון מלודי, זאת עוד סיבה. אבל הרבה-הרבה פחות חשובה

James Bondage​(מתחלף) • 17 במאי 2014

לא כך עובדת מתמטיקה. אם 1% מהאוכלוסיה שאינה צורכת סמים לוקה בסכיזופרניה, ו- 1% מהאוכלוסיה שכן צורכת סמים לוקה בסכיזופרניה, אז מתקיימת אי-תלות סטטיסטית בין שני הדברים - שהיא הצורה החזקה ביותר של אי-תלות שאפשר להגדיר. (בניגוד לדוגמא, לאי-תלות לינארית שנקראת גם "אי-תאום", שהרבה אנשים חושבים שמוכיחה אי-תלות, והיא לא). אם 2% מהאוכלוסיה שצורכת סמים לוקה בסכיזופרניה, אז יש תלות סטטיסטית, למרות שעדיין אין הוכחת סיבה-מסובב.



אם תוסיפי את השאלה "האם נשמתם אויר", תגלי שבערך 98% מחולי הסכיזופרניה נשמו אויר (ו- 2% שיקרו או לא הבינו את השאלה - תמיד יש כאלה בכל סקר). המסקנה מפה איננה שנשימת אויר גורמת לסכיזופרניה, למרות שבעולם הרפואי והפסיכולוגי מקובל להסיק מסקנות כאלה על דברים אחרים. בלי להשוות לאותו נתון באוכלוסיה בריאה, אין משמעות לנתון הזה באוכלוסיה חולה. צריך להשלים את "איזה אחוז מהסכיזופרנים צרכו סמים" עם "איזה אחוז מצורכי הסמים פיתחו סכיזופרניה". כל אחת מהשאלות לבד הינה חסרת משמעות.



כתבת שזה לא אחראי מצד פור גוד להמליץ על חומרים פסיכואקטיביים, וההסבר (עד כמה שהבנתי) היא הנסיון שלך והתפישה המקובלת בשרותי בריאות הנפש, שיש קשר בין השימוש הזה למחלות נפש ובראשן סכיזופרניה - אני מתנצל אם לא הבנתי נכון. לגבי "להתרחק מהם", זה היה המשך שלי לקו שנראה לי שהתחלת בו - תתרחקו מסמים כי המשותף למשתמשים בהם ולמחלות נפש גדולה. אותה לוגיקה (שאני מתנצל אם ייחסתי לך בטעות, כאמור) מובילה לזה שצריך להתרחק מבעלי מקצוע בתחום הנפש, מכיוון שהמשותף למשתמשים בהם ולמחלות נפש גם הוא גדול (ואולי פי כמה). אבל נראה לי שלמרות הניסוח הקלוקל שלי, את מסכימה איתי:



בדיוק. אז מה, אם כך, הסיבה שמפריע לך שפור גוד ממליץ על כל מיני דברים? (אם נשים בצד את הבעיה החוקית; למיטב הבנתי, אף חומר שפור גוד המליץ עליו על עכשיו אינו ממכר ואינו בעל פרופיל סיכון בעייתי יותר מאשר אלכוהול).



שעת סיפור: כשהייתי סטודנט שנה א', במוסד .. שקר כלשהו .., היה לי שותף בחדר במעונות שנקרא לו "משה" (לא, זה לא השם שלו). בסמסטר הראשון משה סחב איכשהו, וסיים עם ממוצע 70. בסמסטר השני, הוא פשוט לא הצליח להסתדר עם החומר. בהתחלה הוא ניסה, אחר כך ראיתי שהוא יושב שעות ובוהה בספרים שלו. קצת אחר כך, הוא התחיל להעיר לי על איך שאני מנהל את החיים שלי, ועוד איזה יומיים אחר ההערה הראשונה שלו הזאת, הוא התחיל לדבר לעצמו ולמלמל כל הזמן - אבל עדיין ללכת לשיעורים. בשלב הזה נהייתי מודאג, ושאלתי אותו אם הכל בסדר. הוא הבטיח שכן, קצת קשה לו עם הלימודים, אבל יהיה בסדר. בערב של אותו יום חזרתי לחדר, ורוב החפצים שלו נעלמו - והוא גם השאיר לי פתק עם מתנה - איזשהו פריט, לא זוכר מה זה היה - קומקום חשמלי, אני חושב - משהו שהיה חסר ערך לגבי אבל היה לו ערך עבורו. בשניה הזאת טסתי החוצה למצוא את החברים שלו שהכרתי ומישהו רלוונטי בקמפוס. חיפשנו אותו כמה ימים, ואז התברר שהוא הצטרף לאיזו ישיבה, ולא גרם לעצמו נזק גופני (שזה היה הדבר שחששתי ממנו). שבוע אחר כך, אחד מהחברים שלו סיפר לי שהייתה לו התמוטטות עצבים, וכנראה סכיזופרניה אבל עוד לא היה אבחון ודאי. זה גרם לי להתעניין, לקרוא ולשאול קצת יותר, ומה שאני זוכר שלמדתי (ואני לא זוכר ממי ואיפה) היא שחזרה בתשובה היא הרבה פעמים אינדקציה להתפרצות של משהו נפשי, לא הגורם - אלא ניסיון לרפואה עצמית בסגנון "העולם הזה לא מסתדר לי, אני צריך להחליף אותו במשהו אחר, שונה דרסטית". כנ"ל התחלה של עישון מסיבי, למרות שזה לא בא עם תירוץ (השערה שהניקוטין מדכא, אפילו באופן קל, את הרגשת ההתפרצות - אבל זה לא נתמך בשום מקום).

אפילו אם יש תלות סטטיסטית בין התפרצות של מחלות נפש ושימוש בסמים (או חזרה בתשובה), מה שסביר - הרי שכמו שגם את ציינת, יתכן שזה נסיון ריפוי ולא ברור קשר של סיבה ומסובב. יותר מזה, כל זמן שהגישה החוקית לסמים תשאר כמו שהיא, כנראה שלא נוכל ללמוד את האמת על זה. אם כי, יש נקודות אור - בפורטוגל יש דה-קרימינלזציה של כל סוגי הסמים, במספר מדינות בארה"ב של מריחואנה. למיטב ידיעתי, בכל המקומות נרשמת ירידה בכמות המכורים, ולא נרשמת עליה באף סוג של בעיות נפשיות - אבל עדיין מוקדם להסיק מסקנות (בערך שנה בארה"ב, 6 שנים בפורטוגל).



אם נחזור לפן המדעי ונשים את הנורמטיביות בצד לרגע, זה בערך כמו המלצה להתרחק מעקיצות דבורים, גלוטן או בוטנים, או אפילו אלכוהול לצורך העניין: יש אחוז לא זניח באוכלוסיה שהדברים הללו גורמים להם לסכנת חיים. יש הבדל - אחרי ההתקפה הראשונה, בהנחה ששורדים אותה, ברור בדרך כלל הגורם, וברור שמשהו קרה (בניגוד להתפרצות של מחלת נפש). אבל אף אחד לא יחשוב להמליץ לכלל האוכלוסיה להתרחק מהדברים האלה.

ויש תגלית מפתיעה בנושא הזה - מדינת ישראל היא המדינה המערבית בעלת השכיחות הנמוכה ביותר של אלרגיה לבוטנים. מסתבר שזו לא גנטיקה יהודית, אלא - כמעט בטוח - העובדה שילדים נחשפים לבמבה העשויה מבוטנים מגיל 0. בניגוד מוחלט לכל המלצות ה"מומחים" לאלרגיה שממליצים (בלי שום מדע תומך) להמנע מהכנסת גורמים אלרגניים לתזונה עד לגיל מאוחר. (למעט דבש, דבש זה סיפור אחר - לא משנה כרגע).



סינדרום ירושלים קורה אצל אנשים שלא היו בסדר לפני כן, אבל הטריגר הוא ירושלים, והייחוד שלה. לא מן הנמנע שזה נכון גם לגבי סמים (אם זה נכון), והייחוד שלהם (בהיותם אסורים) הוא טריגר, שלא היה מהווה כזה אם לא היה בהם שום דבר מיוחד?



עצוב. נכון.

James Bondage​(מתחלף) • 17 במאי 2014

יש דוגמא אחת שאני חושב שמעניין להביא - המקרה של דיוויד נאט, פרופסור לפארמקולוגיה, שישב בראש ועדה שהוקמה ע"י הממשלה הבריטי למטרת הערכת מדיניות הסמים שלה. משום מה, שכחו שהוא מדען, ושכחו להגיד לו מראש מה התוצאות שהוא אמור להגיע אליהן (או שלא שכחו, אבל הוא התעלם). בכל מקרה, המסקנה הייתה שצריך להפוך הכל על הראש ואין שום הגיון במדיניות הקיימת - רק שהממשלה פזרה את הועדה ופיטרה אותו יום לפני פרסום המסקנות הרשמי, מכיוון שזה לא התאים לאג'נדה הממסדית. מכל בחינה שמעניינת את הציבור, לדוגמא, רכיבה על סוסים מסוכנת יותר מצריכת קנביס.

למי שחושב שהמדיניות הקיימת מבוססת באיזשהי צורה על מדע, מומלץ לקרוא את http://en.wikipedia.org/wiki/David_Nutt#Dismissal או את ספרו "Drugs without the hot air" (קראתי רק חלק קטן בעצמי, מתישהו אסיים). כל הקונספירציות, כבודן במקומן מונח - ואני לא אומר את זה לגנאי. כל הכבוד לקופירייטר שהצליח לשכנע את הציבור שאין דבר כזה באף זמן באף מקום באף תחום (ובאמת, הוא הצליח; לגבי רוב האנשים, אין שום דבר באמצע בין הרשעה בבית משפט לבין תיאוריית קונספירציה מטורפת חסרת בסיס. למעט, כמובן, התיאוריה הפרטית שלהם, שהיא אמת לאמיתה). אבל אותי אישית, העובדה שקבוצת אנשים נפגשים בחדר חשוך או מואר כדי לקדם אינטרסים שלהם על חשבון אינטרסים של החברה כולה, לא משכנעת אותי באופן אוטומטי שהאינטרסים שלהם בהכרח מזיקים לי. אנשים כמו נאט מתייחסים באופן מדויק לצד המדעי, וזה כבר מדבר אלי יותר.