מאמר מתוך Psychology Today בענייני BDSM

James Bondage​(מתחלף) • 18 במאי 2014

אני רואה שהיום אני מטריד את מנוחתך (או, לכל הפחות, את מקלדתך). אז ראשית, הרשה לי להרגיעך שאני לא מכור לפורנו, או לסקס סאדו מזוכיסטי, או לקפה, או לכל דבר אחר. יש לי התמכרות אחת בלתי נשלטת והיא ל-DHMO - Dihydrogen Monoxide - למעשה, אני חושב שאם אשאר באי בודד בלעדיו, אני אמות. אבל כל מה שאני צריך זה DHMO וקצת אוכל, ואני אוכל לשרוד אפילו על אי בודד - בלי פורנו, ובלי פור גוד.

יש לך סטטיסטיקה על מהירות ו/או אחוז ההתמכרות לסקס סאדו מאזוכיסטי? זה נשמע לי מאוד מעניין.



לא ברור לי אם בהקשר הזה אתה בעל ניסיון, אבל אתה בטוח קרוב יותר ממני, אז ... האם זה כולל גם את צלילות המחשבה שמגיעה ברגע הזה? כמו שכבר הזכרתי באיזשהו דיון, ליפנים יש מילה במיוחד לזה:

אני מכיר לפחות מתמטיקאי אחד מפורסם שמייחס חלק מפריצות הדרך שלו לצלילות הזאת. האם לדעתך הרואין ייתן לו אותה למשך כמה שעות? פאול ארדש האמין באמפטמינים, אבל הם לא היו למיטב הבנתי למטרה הזאת, אלא פשוט בתור קפה-על-סטרואידים בשבילו.



שוב אני?



אה, שוב אני. אז קודם כל, תרשום לפניך שהפגישה של Jamesaholics Anonymous תערך בתאריך ... שקר כלשהו .. ותכלול רק אחד עשר צעדים. לשאלתך האם זה גל או חלקיק, התשובה היא כמובן כן.

James Bondage​(מתחלף) • 18 במאי 2014

לא יודע אם את מכירה את ניסוי Rat Park שהזכרתי קודם (ויש ויכוחים על תקפותו, רוב ניסיונות השחזור לא הצליחו), אבל הרבה מהאמונה המקובלות עם יצר ההשרדות הבסיסי ודברים שחזקים ממנו, נובעים מניסויים על עכברים ועכברושים שתנאי המחייה שלהם הם כאלה שלו הייתה להם אפשרות והבנה, יתכן שהיו מתאבדים - ולכן לא ממש מפתיע שתענוג מזוכך יהיה חזק אצלם מיצר ההשרדות. מה שניסוי Rat Park הראה הוא שאצל עכברים שטוב להם בחיים ושיש להם חיי חברה מספקים, לא מוותרים על החיים בקלות לטובת עונג מזוכך.

את ההשלכות הפילוסופיות לגבי אנשים אני משאיר לקורא לפתח בעצמו.

רפאל • 18 במאי 2014

[quote="פייה"]
היה נחמד (ובעיקר מרגיע, בשבילי לפחות) אם היה אפשר לדייק איכשהו במינונים של זה - נשמע שלחקחים כמות די אקראית ואיתה את הצמח עם ה-MAOI שגם כמותו די אקראית, ואז אלוהים יודעת כמה חומר פעיל באמת מגיע בסוף לשכל...
[/quote]
בהנחה שיש "מתכון" לאיוואסקה אז זו לא כמות אקראית.
נגיד שהמתכון אומר לקחת בין X ל-Y ענפים של צמח כלשהו, ושמענף של אותו צמח אפשר להפיק בין a ל-b של "חומר פעיל", אז בסופו של דבר יש לך תמיד טווח מוגדר וקבוע של "חומר פעיל" בכוס של איוואסקה (אם שותים את זה בכוסות).

לכל מדידה יש טווח טעות, ויכול להיות שבכל הקשור להשפעות של DMT ו-MAOI, המדידה הזו מספיק מדוייקת. כמובן שזה היה מרגיע מאוד אם מישהו היה מקבל תקציב בשביל לבדוק את ההשערה הזו כמו שצריך, ולא היינו צריכים רק לסמוך על מנהג אבות של ילידי דרום אמריקה. :)

פור גוד • 19 במאי 2014

כן, התכוונתי כמובן לכתוב MAOI, אבל ההכנות הספורטיביות למשחק הסיחו את דעתי... לא פשוט לקחת את גביע-אירופה עם קבוצה כל כך גרועה ( וכל הכבוד לטייריס ריס. כבר שנים לא היה פה כזה ווינר! )
ועוד כן אחד : הסוטול של ההרואין כולל גם את הצלילות (של האורגזמה ), ג'יימס. כמובן. הרואין הוא משכך כאבים – גם כאבים פיזיים וגם נפשיים. ואתה תרגיש עליו הרבה פחות מוטרד. והוא יאפשר לך בהתחלה של השימוש לחשוב ביתר צלילות על כל בעייה שרק תרצה. אבל מהר מאד הדבר היחיד שתוכל "לחשוב עליו בצלילות", יהיה על איך אתה משיג את המנה הבאה.
אבל לא בכדי עוצבה דמותו של הרופא הטלביזיוני הציני והאפאטי ד”ר האוס – שפייה כל כך מתחרמנת ממנה, אם אני זוכר נכון – כמכור להרואין, כלומר לוויקודין, שהוא עוד נגזרת סינטטית של אופיום.
והאוס הרי חושב על כל מקרה-רפואי כמו על חידה בלשית, ווהוא חושב עליה תמיד מתוך אותה צלילות רציונלית ומנוכרת ( וזה אולי הרופא האידאלי שהייו רוצים שיחשוב על הבעייה הרפואית שלנו - לא רגיש, אטום ומנוכר, אבל הגיוני וצלול-כמו-בדולח... בלי יותר מדי בלגנים אמוצניונליים ). והמון מקווי האופי של דמותו בסדרה הם נגזרת של ההתמכרות שלו לוויקודין.
אני מסכים שהאייווסקה ראויה למחקר פרמקולוגי מעבדתי נוסף. אבל אל תהיי יותר מדי צדקנית, פייה. הרי, בינינו, הפסיכאטרים היום מעלים בבתי החולים ( ובכלל ) את המינונים לתרופות המשפיעות על המערכת של הסרוטנין כמה-שרק-בא-להם ( והמשפט הכי שכיח שאפשר לשמוע היום כנראה בהתייעצויות במחלקות-הפסיכיאטרים הוא :” בואו נעלה לX את המינון של...). אני הייתי סומך בעניין הזה הרבה יותר על האינדיאנים דווקא. אבל כל אחד מאיתנו חופשי כמובן לסמוך בחיים האלו על מי שהוא רוצה...
ודבר אחרון, את כמובן צודקת מלודי. תארתי את הסוטול של ההרואין מתוך התייחסות לאורגזמה הגברית בלבד. אני לא מכיר לצערי מתוך התנסות-אישית את האורגזמה הנשית... (:

פור גוד • 19 במאי 2014

אה, ועוד דבר מלודי, סתם לידע כללי. כדי להעריך את רמת-הרעילות של חומר, הפרמקולוגים משתמשים במדד שהם קוראים לו LD50 (=רמת המינון הגורמת לתמותה אצל מחצית האוכלוסייה ). ככל שרמת הLD50 היא גבוהה יותר, החומר ייחשב כפחות רעיל. רמת הLD50 של ל.ס.ד הוא מהגבוהים ביותר שיש, ודרושות כמויות בלתי סבירות כדי שיהיה רעיל. במלים אחרות, אין מה לדייק עם ל.ס.ד בדיוקים של מיקרוגרמים, אז אל תעשי לנו הצגות (:
כנראה שלקחת מעט מדי
גם הפרופיל הבטיחותי של ההלוצינוגנים ( פטריית הפסילוסיייבין והDMT ) הוא מאד גבוה ( והמצב היום הוא שאנשים לוקחים כמעט תמיד פחות מדי כשהם כבר רוצים להתנסות. אבל כמובן שמי שלוקח עוד תרופות המשפיעות על מערכת העצבים באותו הזמן, כדאי גם שיברר את האפשרות של תגובות בין-תרופתיות, שפייה התייחסה אליה )
אני לא חושב שכדאי שאני ארשום פה את הכמויות המומלצות, אבל כל אחד שרוצה יכול לברר אותן היום באמצעות האינטרנט די בקלות.

פייה • 19 במאי 2014

פור גוד יקר, עוד שאלה קטנה -
אם העיקר באיוואסקה זה ה-DMT, יש באמת הבדל משמעותי בהרגשה או בחוויה הרוחנית או ווטאבר בין שניהם? (בהנחה שלוקחים MAOI לפני ה-DMT בשביל להאריך את משך השפעתו)?
ידוע לך אם ה-DMT עצמו חוקי איפשהו?

Melody303​(נשלטת) • 19 במאי 2014

אתה לא מחדש לי כאן.
אם אתה רוצה לקבוע את סדר גודל המנה שלך על פי LD50 בלבד, אתה מוזמן לכך, אבל אני לא ניסיתי לזכות בתחרות של מי יקח יותר, ויש כמויות מומלצות בדיוק כמו שאמרת, והן כן מופיעות בדיוק של מיקרוגרמים, ומחושבות כמיקרוגרמים*משקל האדם עבור השפעה X.
תשמור את הנסיונות האלה להשוויץ למישהי שלא חקרה את החומר עשור לפני שחוותה אותו. בסדר?
"הצגות".

Melody303​(נשלטת) • 19 במאי 2014

כפול.

פור גוד • 19 במאי 2014

ששש, מלודי... אל תתרגשי לנו יותר מדי. אנחנו מנהלים פה דיון מדעי טהור, בעל מטרות הומאניטריות טהורות. כנראה שלקחת מעט מדי, קורה
אבל סתם מתוך סקרנות, את יכולה להגדיר לי בבקשה את המדד שהשתמשת בו - "השפעה X", במקרה של ל.ס.ד ? כי אני מטפס פה על הקירות מרוב סקרנות...(-:

Melody303​(נשלטת) • 19 במאי 2014

עם יחס חביב יותר, הייתי עונה בשמחה. שמור אנטגוניזם לעצמך.