מאמר מתוך Psychology Today בענייני BDSM

פור גוד • 19 במאי 2014

וכן פייה, יש הבדלים דרמטיים בין ההשפעה של DMT ושל אייוואסקה. הטריפ של הDMT הוא הרבה יותר קצר אבל הרבה יותר "חזק", וההתרחשויות בו הן כל כך מהירות שקשה מאד למוח לעבד את כל האינפורמציה במהלכו. זה די Overwhelming. לא סתם מתארים אותו כמו "קפיצת באנג'י" במהירות האור אל העולם הזה...ולפני שאתה מתאמן קצת על האמנות הזאת ( צריך להתאמן על זה קצת, ויש כמה דברים שאפשר לתרגל ושעובדים לא רע ), יהיה לך קשה זכור ממנו משהו ( כלומר להביא חזרה, או "להבריח" כמו שהפסיכונאוטים אוהבים לומר, משהו מהטריפ חזרה אל העולם שלנו ), כי הוא כמו חלום שחומק מהזיכרון די מהר אחרי שאתה מקיץ משנתך.
ואני לא מכיר את חוקי פקודת הסמים בכל המדינות בעולם, ולא יודע אם הוא חוקי היום באיזושהי מדינה בחצי הכדור המערבי. אני לא חושב, אבל אני צריך לברר את זה

פור גוד • 19 במאי 2014

תפסיקי להיות "במצב רוח", מלודי. את יודעת שאני מאד מחבב אותך. מה זאת "השפעה X" במקרה של ל.ס.ד ? אני מדבר על המשתנה של "ההשפעה" שרצית להשיג, לא של הכמויות.

Melody303​(נשלטת) • 19 במאי 2014

זה כיף כשפוסלים את הנסיון שלך בתחום מסוים ואז מבקשים פירוט נוסף. ואז עוד מוסיפים לזה ספין של "מצב רוח".

להלן הטקסט מההוראות שהגיעו עם דליסיד, כשנמכר בבתי מרקחת ככל תרופה אחרת:
http://www.psymon.com/psychedelia/images/delysid.html

ההכללות המאוד נתמכות של ארווויד בנושא מינון:
http://www.erowid.org/chemicals/lsd/lsd_dose.shtml

ודוגמא אחת לרשמים של משתמשים מנוסים מאוד לגבי מינון והשפעותיו השונות. הרבה רשמים כגון זה - רובם מארוויד - היוו את העיקר כשבחרתי איזה מינון ברצוני:
http://www.shroomery.org/forums/showflat.php/Number/7295174#7295174

הנסיון האישי שלי מוגבל לחוויה אחת בלבד, אבל הידע המצטבר בנושא שקיים באינטרנט לא יכול שלא להביא לזלזול בדעתך שאין סיבה לדיוק במינון.

בחרתי ב170 מיקרוגרם לעצמי (על 70 ק"ג). והחוויה שלי נמשכה קצת מעל 36 שעות, מתוכן קצת יותר מ8 שעות של הזיות ויז'ואליות (שתואמות לתיאור של מנה של 500 מיקרוגרם בלינק השלישי.) כל מה שרציתי לדמיין הוחצן לתפיסה (הויז'ואלית, האודיטורית, הקינסתטית) שלי כפרקטל. והכל מוכתב ומנוהל על ידי קצב המוזיקה שליוותה אותי ברקע.
תרגיש חופשי להמשיך להתעקש שכנראה לקחתי מעט מדי. זה מאוד קל מבחוץ.

פור גוד • 19 במאי 2014

או קיי, מלמל. את חוזרת לעצמך (: עכשיו, שימי לב, מה שהתכוונתי לשאול הוא, האם את באמת חושבת שאנשים היו יכולים להזיק לעצמם, במובן הרעלני של המילה, אם הם היו מלקקים במקרה של ל.ס.ד שמונה קרטונים או עשרים קרטונים בבת-אחת במקום אחד או ארבע ? האם את חושבת שהם היו סובלים מהרעלה מסוכנת ? או שהם היו מעלים את הסיכוי שלהם לעבור "התקף פסיכוטי" ? או את הסיכוי לאכול "טריפ רע" ? התשובה עד כמה שידוע לנו היא - לא.
ואני בסך הכל מנסה לומר פה את האמת בלי יותר מדי דעות-קדומות או פחדים אי-רציונאליים. ואחר כך, שכל אחד יעשה מה שהוא מוצא לנכון. כולנו ילדים גדולים. ( הערה: הבעייה של "טריפ-רע" עם ל.ס.ד היא אמיתית. אבל גם היא אינה תלויה דווקא במינון. אתה יכול לאכול טריפ-רע גם מהכמות המינמלית הנדרשת כדי להרגיש השפעה כלשהי. וביחס לבעייה הזאת, אני הייתי שוב מעדיף לחיות במדינה שבה ניגשים אליה מתוך רצון להשכיל,ללמד,להזהיר. אבל לא למנוע... מה גם שטריפ-רע הוא לא "התקף פסיכוטי". ומרבית האנשים שעוברים טריפ רע, פשוט אינם רוצים להתנסות יותר אחריו די הרבה זמן. וזה הכל .אבל גם יש המון דברים שאפשר ללמוד לעשות כדי להימנע כמעט ללחלוטין מהסיכוי שיתפתח "טריפ רע ". ודרך אגב, היו לי כבר כמה דייטים בחיים, שהיו ממש "טריפ רע".בלי קשר לסמים (:
ההבדל במינונים בנוגע לל.ס.ד ישפיע בעיקר, הייתי אומר, על מידת "העומק" של החוויה ( ודי קשה להגדיר את זה ) ועל משך הזמן שלה.
ודווקא לגבי סמי-ההזייה האמיתיים - הפסילוסייבין, הDMT והאייואסקה - קל לנו הרבה יותר להגדיר את אותו משתנה "חמקמק" שקראת לו "השפעה X" (=ההשפעה הרצויה ), כי אנחנו רוצים להרוויח את מה שהסם אמור לתת לנו, קרי את ההלוצינצייה ( אחרת מה הטעם ? ). ויש קריטריונים טובים כדי לקבוע את הכמות הדרושה לכך. בDMT לדוגמה אם לקחת את הכמות הדרושה את אמורה להתחיל לשמוע מייד בהתחלה מעין קול של שריקת רוח מוזרה, מעין הוווווו כזה..., שהווליום שלה ילך ויתגבר עד שהוא יהיה כמעט מחריש אזניים ובלתי נסבל, ואז תיקרע לפתע בבת-אחת המחיצה שמפרידה ביננו לבין "הממד האחר" ואת תעברי אליו. אם זה לא קרה לך, את צריכה לעשן עוד. ברגע שזה קרה, את בעניינים.
ואם כבר מישהו טורח לנסוע לדרום-אמריקה או בטח אם הוא עובר על החוק פה בארץ ועושה ניסיונות להשיג את החומר, מה שמכריח אותו לעתים לבוא במגע עם טיפוסים שבנסיבות אחרות הוא בשום פנים ואופן לא היה מעוניין להחליף איתם מילה, כדאי כבר שהוא יתארגן על כמות מספקת. וכפי שכבר אמרתי, המצב היום הוא כמעט תמיד שאנשים לוקחים מעט מדי.
ודבר אחרון. אם הקריטריון שבגללו סם היה אמור להיות לא-חוקי היה היכולת שלו להדליק התקפי-חרדה
או התקפים פסיכוטיים הרי שגראס היה כנראה אחד הסמים שהיו צריכים להיחשב הכי מסוכנים. ישנן הרי מה שקוראים לו "פסיכוזות-גראס" - אצל אנשים שיש להם פרה-דספוזיציה של מחלת-נפש. אבל בחיים שלי לא ראיתי ולא שמעתי על שום מקרה ( אפילו לא אחד ) שבו הרואין גרם למישהו להתקף-חרדה או לאפיזודה פסיכוטית. למעשה, פעולתו הפיזיולוגית הפוכה בדיוק. הוא מרגיע, נותן שקט. ובכלל, כמו שג'יימס כבר ציין בצדק, העובדה שלאנשים מסויימים יש אלרגיה לדבש, לא אומרת שאנחנו צריכים להפוך את הדבש לחומר אסור ולמנוע את הגישה אליו מכל שאר האוכלוסיייה שעשויה להרוויח ממנו ולהנות ממנו. אנחנו רק צריכים לשאוף למצוא דרך טובה יותר לידע מראש את האנשים שיכולה להיות להם האלרגיה הזאת.

נ.ב - אבל אני רוצה כשיהיה לי קצת זמן, להתייחס לשאלה אחרת שג'יימס העלה, כי אני חושב שלא היית מספיק ברור בנקודה הזאת, ולנסות להסביר יותר במדוייק למה התכוונתי בביטוי שכתבתי ( חצי בצחוק חצי ברצינות ) - "ההתמכרות הדי-מהירה לסקס סאדו-מאזוכיסטי" ( וכמובן שלא התכוונתי לזה דווקא במובן הרע של המילה ).

Melody303​(נשלטת) • 19 במאי 2014

לא.



כן.
עם עליה במינון, יש עליה באינטנסיביות החוויה, ויותר מדי אינטנסיביות בפני עצמה יכולה להפוך טריפ טוב לטריפ רע. תלוי במשתמש.

פור גוד • 19 במאי 2014

עם עליה במינון, יש עליה באינטנסיביות החוויה, ויותר מדי אינטנסיביות בפני עצמה יכולה להפוך טריפ טוב לטריפ רע. תלוי במשתמש. [/color][/quote]

כן, מל. רק תזכרי שזה נכון לגבי כמעט כל החוויות השוות בחיים. האם תבחרי למשל במודע בקשר עם מישהו שתהיה לך פחות תשוקה ומשיכה אליו, פחות הערכה ואהבה אליו, פחות צורך ועניין בקשר איתו, רק כדי שהחוויה שלך תהיה פחות "אינטנסיבית" ( כך שגם האפשרות שלך לכאוב ולהיפגע בקשר יהיה נמוך יותר ) ? הרבה אנשים, עושים בדיוק את זה...

James Bondage​(מתחלף) • 19 במאי 2014

פור גוד, אם אפשר לשאול - מה הרעל שלך? אני כבר יודע שזה לא LSD, לא DMT, לא Psiilocybin, לא Ayahuasca. והערת גם לגבי בעיה בסיווג לדעתך של Meth, ולא נשמע שקוקאין או הרואין (ואני יודע שהמרחק ביניהם ענק) צריכים לדעתך להיות בפקודת הסמים המסוכנים. אז מה הביא אותך ל- NA במקור? ולמה אתה עדיין שם?

Melody303​(נשלטת) • 19 במאי 2014

נראה לך שאני מחפשת למתן את האינטנסיביות הרגשית בעולם שלי?
לא.

פור גוד • 19 במאי 2014

בלי להרבות יותר מדי בדיבור, ג'יימס, מה שהביא אותי בזמנו לNA זה הרואין וקראק-קוקאין ( לפני די הרבה שנים כבר ) - כמו את כולם, כמעט. והם בוודאי, כמו גם הקריסטל-מת', סמים מסוכנים לדעתי. מה שלא אומר כמובן, שאני חושב שאי-החוקיות שלהם פותרת משהו. אני מכבד ומעריך יותר את הגישה שיש היום לבעיה במקומות כמו אנגליה וספרד.
במילים אחרות: אני "שלט-עצור" אנושי. כלומר אתה יכול לחשוב על כל מה שעשיתי בימי חיי, ופשוט לעשות את ההפך. אני בטוח שתגיע רחוק.. (-:
ומה שמשאיר אותי שם, כבר הסברתי: זה עוזר לי להישאר נקי.

פור גוד • 19 במאי 2014

אני אסביר טיפה יותר, ובקיצור נמרץ, למה אני מתכוון. כפי שכבר אמרתי, אי-החוקיות של הסמים המסוכנים ביותר אינה פותרת את הבעיה כלל-וכלל, כי דווקא אותם הכי קל להשיג היום. וזאת פשוט עובדה. אלא היא קרוב-לוודאי אפילו מחריפה אותה ( את כל הפשיעה, הזנות והאומללות סביבה ). לגבי כל הסמים כולם, כפי שכבר אמרתי, צריך כמובן קודם-כל להשכיל, ללמד, להזהיר וכו' - ואני מקווה שמשהו מכל זה גם קורה בשרשור הזה. לא כל הסמים הם היינו הך. והבלבול המצער בין קטגוריות הסמים השונות, והבורות וההיסטריה, אינם תורמים שום דבר טוב.
לגבי הרואין, לפי דעתי צריך לחלק לנרקומניים סופניים ( כלומר לכאלו שכבר אינם יכולים או אינם רוצים להיגמל, ויש כאלו ) את החומר במינונים מבוקרים ותחת השגחה רפואית. למעשה, הייתי מתחיל לספק את החומר במינונים מבוקרים– שבפיקוח רפואי אין לו שום נזקים גופניים לטווח ארוך - לכל מי שהתמכר אליו, מה שיסלק לחלוטין את כל הפושרים, הדילרים וסוחרי הסמים מהרחובות ( כי זה לא ישתלם להם יותר ; ברגע שתוכיח שאתה מכור, תתחיל לקבל את החומר מהמדינה. המחיר הריאלי של הרואין הוא מהזולים ביותר שיש, ורק אי-החוקיות שלו מאמירה אותו ), והייתי שולח את כל מי שרוצה למרכזי-גמילה, קהילות, ואח"כ ( אחרי שהוא מתנקה מהחומר פיזית, ומרגיש יציב יותר נפשית ) לחדרים של ה-NA. אני לא מכיר כמעט שום מכור שאינו רוצה בכל ליבו ומאודו לרדת מהחומר - יותר מכל דבר שהוא רצה אי-פעם בחיים שלו (אבל אינו מצליח בכך לבדו כרגע ).
לגבי קוקאין וקראק ( = קוקאין מבושל, או "קריסטל" ) - אין לי פתרון טוב. אבל אני בטוח שלא הייתי רוצה שיימכרו אותו בפיצוציות.
לגבי MDMA (שהוא הרבה-הרבה פחות מסוכן ) או לגבי "ספישל קיי" ( סם-המסיבות החדש, שהוא כן מסוכן, בהחלט מסוכן ) - - כנ"ל עוד אין לי דיעה מגובשת מה הכי נכון לעשות בנידון, או מה הרע במיעוטו, מעבר לדברים שכבר אמרתי – להשכיל, ללמד, להזהיר..