שוטרת*
|
לפני 18 שנים •
8 בנוב׳ 2005
בתור אחת שתמיד אומרת שאין כזה דבר "ספר חוקי הבדס"מ הלא כתובים" , מכריזה על מה שכתבת כאן כעל "ספרון לדומית המתחילה".
מיותר לציין שמאוד אהבתי. 
|
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 18 שנים •
8 בנוב׳ 2005
קודם כל מצטרף לקודמי שאהבו והתחברו.
אני מבין את הקושי העצום שאתה נמצא בו, אתה מחפש את אחת הוריאציות הקשות ביותר שיש לבדס"מ בעיני. אני חושב שבכדי לתת את כולך, נתינה מוחלטת ללא עכבות, אתה חייב להרגיש רגשות עזים ביותר כלפי זו שמעליך. ראיתי שקראו לזה כאן קודם אהבה, אולי צדקו. לא פשוט למצוא אהבה, ובטח שלא בגבולות העולם הצר שנקרא עולם הבדס"מ. היתה תקופה ארוכה שנהגתי לתמוך ולעודד אנשים רבים כאן שחשו כמוך (הייתי ממשיך עם זה באמת, זה פשוט באמת מתיש, ואני נורא עסוק, והכלב אכל לי את המחברת, ויש לי ערפל בקיטבג...) בדרך די פשוטה, סיפרתי להם את הסיפור שלי. אם זה קרה לי זה יכול לקרות גם לך. אם הצלחתי למצוא את האחת שתהיה בו זמנית אשתי, אם ילדי ומלכתי הנערצת אולי גם אתה תמצא. להגיד לך שזה פשוט? זה לא. להגיד לך שאחרי שתמצא תחיו באושר ואושר עד סוף ימיכם, ואללה לא יודע. מערכות יחסים הן דבר קשה ומורכב, בטח ובטח כשהן כוללות מרכיבי שליטה שכאלה. בסופו של דבר מה שאני מנסה להגיד (ובשעה זו של הבוקר בטח לא מתנסח מי יודע כמה) זה שאל תאבד תקווה. אתה שואף לשליטה מהמקום העמוק והנכון מכולם, אתה צריך למצוא את זו שיש בה את הבגרות והנכונות לתת את כל אלו ואז גם לקוות שהיא תרצה בך. בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה, 
|
|
|
דריאון(מתחלף)
|
לפני 18 שנים •
8 בנוב׳ 2005
לגיטימי וצודק אך כואב
בקשת את המושלמת
ואולי היא בלילה עליך חולמת אך ראה לך STRANGER פנטזיה למלכה כזו רק ב POWER RANGER המציאות אכזרית ונושכת הגברת אולי מושכת אבל כדי למצות את הטוב שבה תצטרך גם לגרום לשינוי עמוק בליבה . |
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
9 בנוב׳ 2005
בהחלט אחד הפוסטים היותר איכותיים שנכתב כאן לאחרונה ובכלל, ולא רק בגלל איכות הכתיבה - אלא ובעיקר בשל תכנה.
stragnger כל פסקה שקראתי נשמעה כמו הד של מחשבות שלי. אך למרות שאתה מתאר בדיוק את אותה פנטזיה שהלואי ויש אי שם עם מי לממש אותה - המציאות פשוט לא מקיימת אותה לעיתים קרובות. אז יש שתי ברירות, להיות סבלני/ת ולהמשיך ולחפש את אותו/ה אחד/ת שי/תגשים איתך את החלום, או להתפשר. אני בדיעה שאת החלום הזה אפשר לממש. לא בקלות, ולא במיידי. וכמו שתארת בחלקים שונים של הפוסט שלך, גם כשנוצר קשר בעל משמעות, יש בו תהליך והתפתחות. זהו תהליך הדרגתי. ובכל מדרגה ניתן לטפס גבוה יותר ויותר ואולי אולי בסוף.... אלה תתגלינה כ- stairways to heaven ! |
|
|
|
Queencie(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
9 בנוב׳ 2005
Re: לגיטימי וצודק אך כואב דריאון כתב/ה: בקשת את המושלמת
ואולי היא בלילה עליך חולמת אך ראה לך STRANGER פנטזיה למלכה כזו רק ב POWER RANGER המציאות אכזרית ונושכת הגברת אולי מושכת אבל כדי למצות את הטוב שבה תצטרך גם לגרום לשינוי עמוק בליבה . טעות במילותיך דריאון - נהפוך הוא - לדעתי stranger אינו מחפש את אותה אחת שהוא יגרום לשינוי בליבה.... אלא את זו שתקבל את עצמה ואת גחמותיה כפי שהן ותראה בו את הכלי למימושן. |
|
|
| cheshire cat(שולט) |
לפני 18 שנים •
15 בנוב׳ 2005
מרגיש בבית
STRANGER, תודה !
אתחיל בזה שזה הפוסט הראשון שלי פה בכלוב (מזל טוב לי). אני התחלתי לשוטט פה בכלוב רק לאחרונה והתחבטתי בשאלה האם זה מה שאני בעצם מחפש? האם זה מה שהיה חסר לי? כשקראתי את הפוסט שלך הרגשתי שזהו, אני בבית. אני כבר כמה זמן חושב על הדברים האלה שאתה כתבת פה. הצלחת לבטא את מה שלא הצלחתי אני. הצלחת לבטא את הכמיהה למשהו אמיתי. אולי אני חשבתי עליהם במונחי העולם הונילי עד עכשיו ולא הצלחתי לשלב אותם כי השליטה והכניעה הזו שבאהבה שאני מחפש הם יותר שייכים לעולם הזה שאני נחשף בו לראשונה. נגעת בי במקום שגורם לי לחשוב שוב על ההנאה שבכאב של יחד ועל הסבל שבכאב של ה"לבד". הכמיהה לתת למישהי את כל האמון שיש לי ולוותר על הצורך שלי בלבחון את מעשיה בכל פעם מחדש היא רגש שאינו זר לי. אצלי הביטוי לא בא בכמיהתי לרגליה (אולי כי לא יצא עדיין) אבל הרגש כפי שכתבת אותו הוא כל כך ברור וחזק שהבנתי שזה בדיוק זה. הכמיה היא לא לרגליים או לכאב עצמו. אולי זה חלק מהעולם הזה של ה בדס"מ אבל הכאב הוא רק חלק בביטוי (החלק החלש יחסית אצלי בינתיים) החלק של השליטה עוסק בדיוק בכמיהה הזו, בהדדיות של ההרגשה ובידיעה הוודאית שלא יאונה לך כל רע. ולסיום, שוב תודה על שעזרת לי להפסיק לשבת על הגדר. |
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 15 שנים •
19 ביוני 2009
איך מרגישים כשלא צריך לשאול 'מה אתה אוהב'.. Stranger כתב/ה: כן כן, אני כבר יודע – לכל אחד יש את הבי.די. שלו – הבנתי וקראתי את זה בערך בכל שרשור שני.
סבבה, לא מדבר על כל אחד, מדבר כאן עליי ואולי קצת עליה. אז כל מי שמרגיש, חושב ורואה דברים אחרת או במקביל נפגע, מתעצבן וכו' צר לי. אין זו המטרה לבקר אחרים, לא בצורה עקיפה וגם לא בישירה – ולכן אדגיש, מי שטוב לו איך שהוא עושה דברים – אחלה. קטונתי. ------------------------------------------------------------------------------------------------------- מה אתה אוהב ? איך מסבירים שהתשובה לזה לא יכולה לבוא ע"י פרוק לרכיבים בנאליים וריקים מתוכן ? איך מסבירים שהשאלה - בדיוק מהמקום בו היא צומחת - מחטיאה לחלוטין את המטרה ? איך מסבירים שהקונטקסט (וכבר נמאס לי השימוש במילה הזו) הוא הדבר היחיד שמשנה ? פוט פטיש ? אחלה הנה המתכון, '' רד על ארבע לקק, נשק, כן כן גם בין האצבעות תעשה עבודה טובה תריח, הלו בלי שיניים, קצת מסאג' והנה אתה שם '' האומנם ? איך מסבירים שלא הרגליים כרגליים הן אלו שמטריפות והאקטים הנדושים נטולי כל משמעות זה פשוט לא זה ? איך מסבירים, שההתמסרות והרצון לענג ולהקריב היא כל כך עמוקה שהנך מוכן אף לרדת על ברכייך ולהעריץ מה שתתן לך כחלק מתהליך ההתמסרות (וכן, זה תהליך)...אפילו את כפות הרגליים שהלכה עליהן כל היום - ולמרות שהן לא מריחות הכי טוב וגם אם הן מסורתית נחשבות לאחד האברים הכי נחותים בגוף, גם אותן אתה תטרוף בשקיקה ותטפח לא בגלל שיש לך ''פוט פטיש'' אלא בגלל שזה מה שהיא מאפשרת לך כרגע ואת זה בלבד. זה מה שעושה לה טוב וכך היא בוחנת עד כמה אתה משתוקק לה, לגופה ולקבלתך... אה פוט פטיש ? אז יש גם טרמפלינג...עכשיו נדרוך לך קצת על הגוף והביצים למה ? התשובה ברורה אידיוט, כי יש כזה דבר טרמפלינג וזה אומר שככה צריך. מה, לא ? איפה הרעיון של הכנעה כוחנית והנחתה מנטלית לרצפה בעזרת החלק הכי ''נחות'' - הרגליים ? איפה המבט בעיניים של עליונות ? איפה הבטחון ? שלוות הנפש ? הזרימה הטבעית ? איפה ? כאב ? אה בטח, הצליפי ב 1001 סוגי שוטים חינניים כל אחד עם עוצמת כאב שונה – אחד למתחילים אחד משאיר סימנים כאלו, אחד לא משאיר בכלל, אחד קטן, אחד כחול, אחד מזמש ואחד מעור. מצבטים משוכללים ואטבים תמימים הכל בכדי לגרום כאב, למה ? אה יש הרבה הסברים על רמות אנדורפינים בדם. כן, כן באמת ...אהה, והכי חשוב כי זה מה שאתה אוהב – מה, לא ? איך מסבירים, שאני כל כך רוצה אותך שמוכן לעמוד במבחנים שיכללו כאב ? למה ? כי ככה החלטת לבחון ולא כי זה עושה לי ''טוב''. למרות שזה עושה לי ''רע'' אני אספוג עבורך כל מה שתערימי ואהנה מכל רגע...ובשקט אגלה לך שכשאני שם – אבל ממש שם – זה כבר לא כואב, הכל מפסיק לכאוב והכאב שהיה שם קודם (לפני שהיית איתי) מאפיל שבעתיים על כל כלי המשחית שאת יכולה לחשוב עליהם. באמת צריך כל כך הרבה טכניקות ושיטות בכדי ליצור התמחות ? במה את מתמחה ? בסוגי כאב ? בואי תתמחי בי לא בטכניקה...הנה אני כאן ולא אלך לשום מקום גם אם תמציאי כלי משחית חדשים, לא מזיז לי ! נוכחותך מפצה על הכל. איך מסבירים שלא עוצרים ? הפסקות ועצירות יש במשחקים, למה את לא מבינה שזה לא משחק...זה אמיתי לי – כל כך אמיתי שאני פשוט לא יכול אחרת. את רוצה מנוחה ? מותר לך, תביני כבר, מותר לך הכל אפילו להפסיק, אבל לא השתנה כלום, את עדיין מעליי ואני לא רוצה ללכת לשום מקום אחר. סשן ? מה זה ? בכאילו ? לא מבין ולא מתחבר להגדרות האלו, למה את זקוקה להן ? כי זה הזמן בו מותר לך להיות דורשת וקצת ''רעה'' ? ואחר כך ? אסור ? את צריכה עצירות ? לראות שאת לא מדיי ''רעה'' אליי ? שאת לא חזקה מדיי ? לא מבין !!! פשוט קחי מתי, איך ולכמה זמן שבא לך. זה לא קשור ל 24/7 זה גם לא קשור לריקון כזה ואחר, אני שם נקודה, למה ? לא בגלל שיש לך ניק דומיננטי וגם לא בגלל שתמיד היית ''דומיננטית'' מגיל צעיר ב''חברה''. אלא רק בגלל שאני פשוט רוצה אותך ולא יכול מבלי להראות לך כמה...כמה רחוק וכמה עמוק אלך ואצלול בשבילך. איך מסבירים שה''סשן'' לא מתחיל מכלום, הוא לא מתחיל בנקודת זמן כזו או אחרת...איך מסבירים לך שכבר במקלחת לפני שאני רואה אותך אני כבר שם שלך – מכין את הגוף שלי ומצחצח הכל בשבילך כי זה הגוף שעוטף את כל מה שאני רוצה להעניק לך. כבר אז אני שלך, בציפייה לדבר איתך לשמוע ממך – מייל, טלפון, פגישה מה שתאפשרי...כן, את כל הזמן איתי. ודי כבר עם הפרוק המעצבן הזה לגורמים של תפאורה חסרת תוכן – קחי מה שבא לך, מה שאחשוש או לא אוכל לתת לך אגיד זאת במלוא הכנות – עמתי אותי, חקרי, התריסי, אני ילד גדול ולא סמרטוט. מה שלא אוכל לתת לא תקבלי, מה שיסכן אותי מעבר לנכונותי לסכן אני אגיד...זה שאני מוכן מרצון ומתשוקה אלייך לעמוד בכל ההשפלות, הכאב והמבחנים לא אומר שאני חסר אופי ואישיות – אני יודע איך לשמור על עצמי... את תתרכזי במה שאת רוצה, ואני אנסה לתת לך הכל. לא מפחיד אותי שתדרשי יותר מדי. כן מפחיד אותי שאת רק משחקת... קחי כבר מהמקום הכי עמוק שלך כי אני זקוק לך שתקחי...בבקשה תביני כבר. ''מלכות'' מתוודות, ''וואו, זה ממש מפתיע, ואני חשבתי לתומי שבתור מלכה לא אצטרך לעבוד קשה ... מה שארצה יהיה מונח לרגליי – טעיתי.'' לא מאמי, לא טעית. כל כך חבל שזה מה שהצלחת להפנים... פלא שאת מתעייפת ? אחרי שיחת הכרות קצרה מיד מתחילה רשימת המכולת, מה כן ? מה לא ? מה אולי ? את כל כך זקוקה לה, למה ? את פוחדת לטעות ? את פוחדת לבקש יותר מידי ? את חושבת שככה תלמדי לקרוא אותי ? איך מסבירים שלא פלא שאת מתעייפת וה"שליטה" הזו מרוקנת אותך. את לא שולטת, את מנסה להתאים את רצונותייך למה שאת מניחה שאני אוהב או אסכים לעשות. ושוב, כשהתשובות שלי לא פורטות הכל לטכניקות מוכרות לך, את לא מניחה...לא מניחה לעצמך להיות מי שאת באמת או אולי את לא באמת כזו, אולי את רק משחקת בכאילו. לא יודע. מצחיק, אני אפרוט הכל, כל מה שאסכים לעשות ואז מה ? מה יישאר ? לממש ולמתוח את ה''גבולות'' לאט לאט יותר ויותר – סליחה, זה פשוט לא זה. לא רוצה שתקטלגי אותי לתוך תבניות שהומצאו בכדי ליצור רושם של התמחות ובכדי להקל על התקשורת לפני ה''משחק'', אין כאן משחק. יש אותי ואותך ! יש את השאלות, הקשיים והאתגרים שאת תציבי, ויש אותי שאנסה להשיב לך במעשים, במילים ובמבטים. כל השאלות שלך יענו, אבל לא קודם !!! לא מראש !!! קחי, תחקרי, תגלי תוך כדי, תאמיני לי התשובות יהיו הרבה יותר כנות, מגובות ועוצמתיות. איפה הביטחון לקבל סירוב בתור אתגר ולא בתור דחייה, איפה התחכום לכופף אותי לרצונותייך ואיפה ההבנה העמוקה שאם הצלחת לכופף אני כבר אהנה מזה לפחות כמוך (אם לא יותר). את מפחדת לצאת ''לא בסדר'', אין דבר כזה אם הדרישה באה ממך ושוב, אני לא רכיכה, אם לא אוכל לעמוד בדרישותייך אני מספיק בוגר בכדי להודות בזה, איפה הביטחון שלך בי ? כורע לפנייך ? זה לא סתם אקט, זה לא רצף ברור של איזה סיפור נדוש ושחוק. זה גבר, גבוה, בטוח עם המון עוצמה שמוריד מעצמו הכל ויורד על ברכיו מולך...חשוף גלוי ומוכן. איך מסבירים שאם הכריעה המנטלית לא מקדימה את הפיסית אנחנו שנינו בובות מאיזו פנטזיה ריקה וחלולה, אין שם כלום. תחכום, אלגנטיות, שלווה, בטחון, עוצמה, קור. מה קרה להם ? הם הוחלפו במשחקי פלסטיק ועור ? הם לא יכולים לבוא יחד ? ואז זה מגיע, אני מסתכל לתוך עינייך. מה חשבת שאני לא חוקר ? מה חשבת שאני לא יכול לראות אותך ? השאלות, והקשיים שאת מערימה מלמדים עלייך לא פחות. אז מה ? את לא מספיק עוצמתית להתמודד עם המבט שלי ? אמרת תשפיל עיניים – השפלתי. בפעם השנייה שחדרתי לעינייך ראיתי את חוסר הנוחות שלך...מה קרה ? את חושבת שאני לא יודע שאת בן אדם בדיוק כמוני ? איך מסבירים שיש המון עוצמה לכניעה שמגיעה ממקום עמוק ובטוח ? איך מסבירים לך שחייבת להיות לך עוצמה פי כמה בכדי שתוכלי באמת לקחת שליטה ? באמת לקחת אותי לשם איתך. איך מסבירים לך שכל מה שנכתב כאן הוא לא, אבל ממש לא חיפוש ל"שליטה אירוטית רכה" ? זה מה שאת מצליחה להבין ? שליטה אירוטית ? רכה ? בסדר...הבנתי כבר שאולי אני לא מצליח להסביר את עצמי. אז הנה, אני יושב וכותב דברים. אני אפרסם בפורום תחת ניק פיקטיבי כי ברור לי שזו לא הדרך למצוא אותך. אולי אצליח להבין האם אני רואה דברים כל כך שונה ? או אולי אני פשוט לא מצליח להעביר מה זה אומר בשבילי ומאיפה זה מגיע. נראה... הלו !!! את קיימת ? לא יכול להיות שלא, אני מחכה לך מגיל קטן – הפנטזיות אז היו עצומות...ולא, לא הכרתי את כל הטכניקות והפטישים, אז איך זה יכול להיות ? איך יכול להיות שרציתי ופינטזתי בלי להכיר את התפאורה ? כנראה שיש מעבר לתפאורה, לא ? אוף איתך, בואי כבר...בואי וקחי את מה ששנים הסתרתי מכולם. לא אני לא מכיר ולא מעורה בקהילה, אולי טעות שלא ניסיתי קודם ? אולי כן, אולי לא...אבל אני כאן עכשיו ויודע שאין נשימה שנכנסת בגופי שאני לא תוהה האם את קרובה. אז כן, בזמן האחרון אני חושב שאולי את לא ממש קיימת, אבל אני לא מוותר...זה בסדר אני ממשיך לחפש אותך, בחצי השנה האחרונה תר אחרייך בחוץ, אולי עוד מעט יגיע הזמן לצלול חזרה פנימה ולמצוא אותך שם, את הדמות שלי שכל כך התגעגעתי אליה. בבקשה בואי, אני מחכה לך הרבה זמן...תני סימן, תני משהו. באתי. ומאותו הרגע, לא אני ולא אתה ידענו או ניחשנו, או העזנו לפנטז על מה שעתיד היה לקרות. זה היה גדול יותר ממה שאי פעם הכרנו או קראנו או חלמנו עליו. כמו מגנט,רק כזה עם רגשות, שחיפש את החצי השני שלו, משך גילגול חיים שלם, ונתקל בו לפתע. כך אנחנו. רק התמסרות שכזו, רק אהבה שכזו, רק טוטאליות בלתי מתפשרת שכזו- היתה יכולה לגרום לכזה שינוי אצלי. "דרך לא סלולה" .. אז טוב שלא וויתרת. טוב שקראת לי. כי רק מחיבור נדיר כזה, יכול היה "להיוולד" כזה "'תינוק" מושלם. התינוק הזה לא יחזור לרחם. לא עם הורדת קילור, אפילו לא עם הפרדת אוקיינוס. יקר שלי, הקילור ירד אבל אנחנו לא אומרים 'שלום', כי אדם לא יכול להיפרד מעצמו. אנחנו נראה את הילדים שלנו גדלים, אנחנו נראה איך אנחנו גדלים, אנחנו תמיד נהיה שם אחד בשביל השניה ולהפך. הפיזי רחוק, אבל ממילא אני ואתה תמיד היינו יותר בקטע המנטאלי.. }{ אוהבת. Immor-tality " There is a vision and a fire in me I keep the memory of you and me, inside "..We don't say goodbye http://www.youtube.com/watch?v=-Spkpt1geCk&feature=related |
|
|