Blondie the good(מתחלף) |
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
Blondie the good(מתחלף) • 11 בינו׳ 2006
Morticia כתב/ה: בלונדי
Live a little... (אמרתי שאני אקספרימנטליסטית...) אז אנחנו יותר דומים ממה שחשבת, גם אני מאד אוהב לנסות דברים חדשים והסיבה שאני לא מתחבר לבדסמ כזה הוא כי ניסיתי ולא אהבתי. ועם המישהי הנכונה (כולנו יודעים מי זאת) אין סיבה שלא אמשיך לנסות מה שכן, את הסיפור שלך דווקא כן אהבתי |
|
Anubis |
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
ברכותי יקירתי (לא ידעתי שיש לך את זה בתוכך)
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
Anubis • 11 בינו׳ 2006
מצטרף לתשבוחות.
איך היתה הארוחה בסוף? |
|
T O M(שולט) |
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
T O M(שולט) • 11 בינו׳ 2006
יש הרבה תשוקה ומיניות בסיפורים שלך.
נהניתי לקרוא. |
|
Morticia |
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
Re: ברכותי יקירתי (לא ידעתי שיש לך את זה בתוכך)
לפני 18 שנים •
11 בינו׳ 2006
Morticia • 11 בינו׳ 2006
Anubis כתב/ה: מצטרף לתשבוחות.
איך היתה הארוחה בסוף? הארוחה היתה מצויינת... ככה הטלת בי ספק? תודה רבה! לך ולכולכם, באמת נורא שמחה שנהנתם! בלונדי, כבר אמרתי ואומר שוב - אתה מותק אתה! תומצ'וק נשמתי - תענוג עם המילים שלך... מורטישה |
|
Morticia |
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
[B]נו מה?[/B]
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
Morticia • 12 בינו׳ 2006
נמשיך?...
|
|
Blondie the good(מתחלף) |
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
Blondie the good(מתחלף) • 12 בינו׳ 2006
כן, כבר הכנתי את הפופקורן
|
|
Truth Seeker |
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
Truth Seeker • 12 בינו׳ 2006
כבר יצא ואני בטוח שעוד ייצא לי להתנסות בדברים שאני אחליט לוותר עליהם אחרי כמה פעמים. אבל בדיוק בשביל זה חייבים להתנסות
סיפור מעולה. אל תשאירי אותנו במתח |
|
T O M(שולט) |
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
Re: [B]נו מה?[/B]
לפני 18 שנים •
12 בינו׳ 2006
T O M(שולט) • 12 בינו׳ 2006
Morticia כתב/ה: נמשיך?...
מבקשת רשות? כן תמשיכי. |
|
Morticia |
לפני 18 שנים •
13 בינו׳ 2006
Re: [B]נו מה?[/B]
לפני 18 שנים •
13 בינו׳ 2006
Morticia • 13 בינו׳ 2006
Tom. כתב/ה: מבקשת רשות? נסה משהו כמו דורשת תחנונים... שוב תודה לכל המפרגנים אני ממשיכה - חלק אחרון: עוד מיומני עבדי הנאמן... ביום אוגוסט אחד, היה לי חם. כל כך חם שחשבתי שאני משתגעת... החום הזה – כשהאוויר לא זז והלחות נוטפת מכל כיוון ובא לי לחיות במקלחת או על איזה ערסל בחוף ים תכלכל, עם איזה משקה קוקוס ביד ומשרת אישי... כזה חם היה. ואני יושבת בבית ומשתגעת, עוד שניה מתחרפנת! והחרמנות... הוי! החרמנות... מה אומר לכם? התקשרתי אליו ואמרתי לו: "אתה נדרש להגיע לכאן בהקדם האפשרי אז תפנה את אחה"צ והערב שלך ויאללה..." חייכתי... ידעתי שיום חם כזה אפשר לנצל רק למטרה אחת המסוגלת לתת לי איזה מרגוע, איזו שלווה... GOD היה לי חם!!! איכס... אני שונאת שככה חם לי... והמאוורר הזה תופס לי את הצוואר והגב! דחוף חייב להיות כאן עבדי הנאמן! ואכן הוא הגיע. חלק מהיופי בעבדי הנאמן היה שהוא לא ידע כיצד לסרב לי. גם לא רצה... כל כך נרגש היה בכל פעם שהיה בו צורך... ברגע שדפק בדלת, פתחתי, אחזתי בחולצתו בחוזקה וגררתי אותו פנימה, זורקת אותו אל הרצפה. הוא חייך אלי החמוד הקטן הזה ונישק את כף רגלי. לבשתי כותונת קטנטנה ללא תחתונים – היה לי חם!!!!!!!!! רכנתי מעליו והתיישבתי על פניו. אמרתי: "תאכל אותי, אני בוערת!" החום הזה עלה לי לראש וקודם כל הייתי צריכה להירגע... היה לי כל כך חם שהייתי חייבת לגמור. וזה לא לקח יותר מדי זמן... עוד יאמר לזכותו של עבדי הנאמן, הוא היה מלא רצון טוב... ואהב אותי. אז הוא עשה כל מה שביקשתי בשמחה גדולה. אורגזמה קלילה וחביבה לא איחרה להגיע... התרוממתי מעליו, הבאתי לו ספנק קטן בישבן והכנסתי את גופי אל המקלחת... הוא בינתיים שם לי את המוסיקה המתאימה – I love the gentle people – וקצת סידר לי את הבלגן, מעיז עוד למלמל משהו על כך... כשאני לא לידו, הוא היה מרשה לעצמו... סיימתי להתקלח ונעמדתי מולו. במבט אחד הוא נפל ארצה. סימנתי לו להתקרב אלי והוא זחל לעברי, נעמד על ברכיו לצדי. הייתי ערומה וליטפתי את ראשו. הוא חיכך ראשו בירכיי ונישק אותן. "OK! בוא נראה מה הבאת...." אמרתי וניגשתי אל שקית ההפתעות שהביא עמו. הוא זינק בשמחה אל מרגלות המיטה בזמן שהוצאתי את התכולה. הייתה שם מניפה... הוצאתי אותה, חייכתי והגשתי אותה לידו. "אכן חם..." אמרתי. היה שם שמן קוקוס לעיסוי, הייתי מבסוטה. היו שם עוד כמה פיצ'פקס קטנים... אני אוהבת את השטויות האלה. התבוננתי בכלבלב שלי ובעיניו. כמה הערצה הייתה בהן. לו היה בי פגם, הוא לא ראה. הוא נפנף לי במניפה מתחתית המיטה בזמן ששוחחנו. מדי פעם רקדתי... אני אוהבת לרקוד... ובעיקר התלוננתי על החום... היה לי נורא חם! הוא כיוון את המאוורר ועיסה את גופי עם השמן שהביא. הוא עיסה כל חלקה ושחרר מתחים... מספר לי כמה הוא נהנה מעיסוי גופי, מתפעל מקימוריו, מסביר לי לפרטי פרטים מדוע הוא ראוי לכזו סגידה... כל זה רק עשה אותי יותר חרמנית... גם ככה חם...! עבדי הנאמן ואנוכי היינו מבלים שעות ארוכות בשיחות והאזנה למוסיקה. תמיד הוא דאג להחליף את המוסיקה בכל פעם וידע בדיוק מה אני אוהבת... הוא למד בדרכים לא קלות לפעמים... אבל בשלב הזה, הוא כבר היה די מחונך. היינו ב-Red Snapper, גופי המעורטל נוטף משמן וחום ועבדי הנאמן מעסה אותו בחושניות ובאהבה, מרפא במגעו. "לקק את פטמותיי!" אמרתי לו. הוא גירה את פטמותיי בלשונו. זינקתי מהמיטה והורתי לו לא לזוז. ניגשתי אל הארון והוצאתי צעיף משי שחור, הדלקתי נר שחור וניגשתי אליו. "על הבטן!" אמרתי. הוא הסתובב על בטנו כשידיו כבר היו מוכנות מאחור. הוא ידע... קשרתי את ידיו עם הצעיף וסובבתי אותו אל גבו. חקרתי את גופו, ציירתי ציורים ושוחחנו. לימים נהיינו חברים טובים, עבדי הנאמן ואנוכי. סמכנו זה על זו, הרגשנו בטוחים. טפטפתי עליו את החלב והוא היה מתמתח ושואף שאיפה עמוקה, מתבונן עלי ואוהב אותי. אהבתי אותו בחזרה. הוא עשה כל מה שרציתי. הוא כבר הוכיח לי את זה כל כך הרבה פעמים ולמד על בשרו ועל נפשו את מחיר ההתעקשות פעמים כה רבות אחרות... פלא שבסופו של דבר זה הסתיים? אבל אותו אחה"צ עוד היה נפלא. כבר נכנסנו אל תוך הלילה והוא עוד שם ולי עוד חם... הורתי עליו ללקק את כל גופי, בעטתי בו ולפתתי בכוח את חלקי גופו. ציירתי אותו בחלב, החדרתי אצבעי לתוכו. כל גופו היה שלי ועשיתי בו כרצוני. חקרתי בכל דרך אפשרית את הגוף הכנוע הזה למאוויי. והוא? מודה לי, עדיין ביישן לעיתים, מאושר שיש לו אותי בחיים. התענגות גופים וחגיגת בשרים בליווי אורות שקיעה מאוחרים ונר התרחשו שם. אה, כן! היה שם גם צעיף משי שחור אחד... הוא עבר כל מיני גלגולים בעצמו... כשהאורגזמות החלו להגיע והיה לי חם... כל כך חם... השפרצתי אותן על פניו. באחת החזקות שחררתי את השתן שלי אל תוך פיו. הוא גמר מזה בשניה! זה היה שיא התענוג עבורו. היינו באורגזמה מסעירת חושים במקום רחוק מכאן... אלה היו רגעי התאחדות שהצדיקו היטב את משחק התפקידים. בסופו של דבר הורתי לו לרדת מהמיטה. "סיימת את תפקידך כאן" אמרתי לו. והוא ירד אל הרצפה והשעין את ראשו אל כפות רגליי. הכלבלב שלי... "לך הביתה" אמרתי לו. הממממממממ............ הוא יילל... התכופפתי אליו, אחזתי בראשו והרמתי אותו אלי, התבוננתי בעיניו ונישקתי את שפתיו. הוא התבונן בי בשמחה. "לך הביתה" אמרתי לו. אז הוא הלך. ואני? נרדמתי... היה לי נורא חם אבל הייתי רגועה |
|
T O M(שולט) |
לפני 18 שנים •
13 בינו׳ 2006
לפני 18 שנים •
13 בינו׳ 2006
T O M(שולט) • 13 בינו׳ 2006
מחרמנת כהרגלך בקודש.
"היה לי נורא חם אבל הייתי רגועה" סיום מעולה לסיפור מעולה. |
|