שבורה

scarlettempress{L} • 16 במאי 2006

ואני לא יודעת אם להמשיך להגיב ביחד עם כולם. כמה שפעם הבנתי את האקסטרים שפלג כותבת, וכמה שהפוסט האחרון שלה וזה שלפניו לא עשו לי טוב. אז אולי אני לא מבינה אותה בכלל כמו שחשבתי. ואולי באמת רע לה. ואולי זה בכלל הכל פנטזיות שלא באמת קרו. ואולי יש אפטר קר ואולי אין. ואולי גם אם אין היא עדיין אוהבת את זה. האם זה בסדר שמישהו מזוכיסט עד כדי כך?
כל העולם הוירטואלי הזה גם ככה מבלבל נורא. והנה מישהי שכל מה שאני יודעת עליה מסתכם במידע המוגבל הזה שהיא כותבת כאן. וכולם נזעקים. הרי התגובות האלה ידועות מראש אז למה היא בכלל ממשיכה? האם היא בכלל קוראת את התגובות האלה? למה זה חשוב לה להמשיך לכתוב את הפוסטים המזעזעים האלה, ולא לומר אף מילה נוספת? למה בכלל זה מטריד אותי ואת האחרים שמגיבים כאן כל כך שאנחנו לא יכולים לדעת מה באמת קורה?...

אני לא יודעת מה לומר.

פלג​(נשלטת){ע_מ} • 16 במאי 2006

מעולם לא התיימרתי ללמד אף אחד איך לעשות את הבדסמ שלו.
אני יוצאת מנקודת הנחה שכל אדם בפורום הזה יודע לעשות את השיקולים שלו ואת הבחירות שלו על הצד שמתאים לו ביותר. אם אדם בחר בדרך מסויימת כנראה שהיא טובה לו ואם הוא בחר בדרך מסויימת ומתמיד בה לאורך זמן כנראה שמשהו משאיר אותו שם.
הקטע הזה הוא אינו קריאה לעזרה (ותודה לכל אלו שפנו בהודעות פרטיות) הקטע הזה כמו הקטעים לפניו נועד בעיקר בשבילי. בשביל הכתיבה שלי. בשביל לשחרר את כל "השדים" החוצה. ובשל כך אין הוא מציג את התמונה כולה ועל כך אני מצרה. בסופו של דבר יוצא שאני הובנתי לא כפי שרציתי.
תודה לדואגים ולאלו ששואלים. ובעיקר לאלו שלא מבינים ומנסים להבין.

scarlettempress{L} • 16 במאי 2006

פלג... תודה על התגובה הזאת. לכולנו, המנסים להבין.



זה העניין יקירתי, כשמציגים חלק אחד מכל התמונה, זה גם החלק היחיד שאנשים יראו. על מנת שיבינו אותך את צריכה לחשוף גם חלקים אחרים. רק אם את רוצה כמובן. הכל תלוי בך ואיך ועד כמה את רוצה שיבינו אותך.

Uranus • 16 במאי 2006

הרבה זמן אני לא מגיב לפוסטים הללו כי אני בוחר פשוט להנות מהם ומהבוטות הלא מצונזרת שלהם במקום להתפלש בתגובות החוזרות ונישנות של אנשים שחושבים או בוחרים לסווג את המוזרויות שלנו כמחלות או חולשות נוראיות, או צדדים אפלים ומסוכנים.

תמיד יש תגובות בעד ונגד ובסופו של דבר המכנה המשותף לכולם זה שאנשים מאוד לא יודעים לעכל מה שלא מהווה הקינק שלהם, ואני אפילו לא אתעכב על לפרט על אלו אשר בתגובות שלהם מבקרים אם יש או אין אפטר קייר או קובעים אם יש או אין אהבה שם ולא מסוגלים להנות מהחלון שהיא פותחת בפנינו.

אם החלון נפתח לתאור אמיתי או תאור פנטזיה, זה עניין שלה.
אם היא מתארת מה שהיא אוהבת זו זכותה.
אם היא מתחרמנת מלהיות חור או מביטול העצמי או מלחוש כמו שפחה תחת שלטון פיאודליסטי וטוטאליטרי זו זכותה.

זכותינו לממש את המוזרויות שבנו ואת הסטיות שלנו כל עוד הם בתחום הבטוח והחוקי כמובן ועם מישהו שאנחנו סומכים עליו וקרובים אליו.
אבל יותר מזה, זו זכותינו לתאר אותן בעיקר באתר שמקבל וקובע ש: מוזר זה נורמלי, ושונה זה בעצם המכנה המשותף של כולם.

תפסיקו לחפש על מה לומר: "אמרתי לכם".
תהיו אביריים בחיים ולא כאן בוירטואלי.

Re: שבורה

סוד לוחש​(נשלטת) • 16 במאי 2006

ומדהים איך זה משפיע ... ומדהים לאן זה לוקח אשה שהיא לפעמים שפחה ודווקא הפעם לא

Dolfi • 17 במאי 2006

ההנחה הזו, מראש, שאין לנו מושג מה קורה מעבר למה שהיא כותבת היא כל כך נכונה. פלג בחרה לבטא בכתב חלק מאוד מסויים בחיים שלה, היא בחרה לשתף בו את הקוראים כאן, אין לי מושג מאיפה היומרה לתת לה עצות כאלו או אחרות על סמך הכתוב פה. כן, גם אני קוראת נאמנה, גם אני יודעת שהדאגה הזו נובעת מהצטברות של הרבה פוסטים שמשאירים אחריהם הרבה שאלות לא פתורות בראש של הקורא... אבל וואלה, זה מה שכל כך יפה בכתיבה של פלג, היא לגמרי לא מעוררת בי שום צורך לנתח אותה כאדם כי היא לא מאפשרת לי להכיר אותה כאדם. היא לגמרי לא נותנת שום אפשרות לנתח את מערכת היחסים הזו כי היא מציגה רק קצה מסויים שלה. היא פשוט גורמת לי לקרוא, לחוות, להרגיש את עצמי שם, לטוב או לרע.

תודה פלג.

galia​(לא בעסק) • 17 במאי 2006

"הקטע הזה כמו הקטעים לפניו נועד בעיקר בשבילי. בשביל הכתיבה שלי. בשביל לשחרר את כל "השדים" החוצה. ובשל כך אין הוא מציג את התמונה כולה ועל כך אני מצרה. בסופו של דבר יוצא שאני הובנתי לא כפי שרציתי.
תודה לדואגים ולאלו ששואלים. ובעיקר לאלו שלא מבינים ומנסים להבין."

הקטע הוא ציטוט מדבריה של פלג. לי אין בעיה עם זה . גם אין לי עצות. יחד עם זאת, כשהכוונה היא לשחרר " שדים" דרך הכתיבה, אין צורך לפרסם את אותם הדברים בשני אתרים בו זמנית. או שכן... לך תדע.

גלתיאה • 17 במאי 2006

השאלה באמת שעולה מה שכתבה פלג, אם שליטה צריכה להיות תמיד, גם שלשפחה לא בא
( וזה טבעי שיהיו ימים שלא בא ) ואז אולי יגידו אבל זו השליטה במיטבה. ומצד שני זה שהאדון שלה " לא ראה " אותה, האם השליטה מהסוג הזה לא משרתת את הצרכים שלו, יותר משלה.
אם בכלל. ואני בכוונה שמתי את הלא ראה בגרשיים כי לפי דעתי במערכת יחסים שלהם, הוא מזהה אותה במבט. מן הסתם דווקא הסוג הזה של שליטה בסאבית, דווקא ברגעים שלא בא לה, היא אלי השליטה האמיתית בעיניו. אולי היא הנכונה גם בעיני פלג, כי השתיקה שלה שהיא מזכירה אותה
לא מרגיש לי שבאה ממקום של כעס, אלא ממקום של קבלה שגם מצב כזה הוא לגיטימי במערכת יחסים שלהם.

לי אישית יש קושי בסוג כזה של שליטה.

כתבתי גם במקום אחר ושוב

פלג​(נשלטת){ע_מ} • 17 במאי 2006

אם לא הייתי נתרמת בקשר שכזה מן הסתם לא הייתי בו. התמורה לא בהכרח חייבת לבוא בחיבוק או אפטר קייר, אם כי גם זה קיים.
זה שמולי יודע בדיוק מה נמצא מולו כפי שאני יודעת מול מה אני עומדת.
חשבתי לעצמי על הקטע הזה שוב. נראה לי שהדבר העיקרי שהוא מנסה להראות זה את השאיפה שלי להיות שם תמיד שפחה. תמיד כפופה למרות. תמיד שפחה. בכל סיטואציה. גם כשלא נוח ולא רוצים ולא מתאים.
ושוב, זה שאין את המילה הקטנה שמרמזת "שהכל בסדר" או שרטוב לי ואני מתחרמנת (גם כשמאוננים לי את החור עד כאב) זה לא אומר שזה לא קיים.
"הצילו" אני יודעת לצעוק. ולא צעקתי מעולם.

לא בהכרח

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 17 במאי 2006

השאלה היא מה יחס כזה עושה לפלג.

האם ההתעלמות שלו מהקשיים שלה וההתרכזות שלו בצרכים שלו ממשיכים להזין אותה, ממשיכים לגרום לה לרחף שלושה סנטימטר מעל המדרכה - או שמא לאט לאט, הם הולכים ומועכים ומרוקנים אותה?

האם יש לו מענה אמיתי לצרכים שלה?

יש רק תשובה אחת טובה - והיא התשובה של פלג לעצמה...