scarlettempress{L} |
לפני 18 שנים •
8 ביוני 2006
לפני 18 שנים •
8 ביוני 2006
scarlettempress{L} • 8 ביוני 2006
ציטוט: ...בסופו של יום כשאני מדברת איתך
אני צריכה שתזכיר לי שוב ושוב שאני בסדר שאני נורמלית וכמו כולם. וכשאתה מדבר ומזכיר לי במילים שלאחרים נראות סתומות את המקום שלי.. לרגע אחד אני מרגישה שלמה עם זה שבריר של שניה שאני מרגישה שהנה אני לא לבד... ולי דווקא נשמע... שלאותו אדון (שכולם כל כך חוששים שמזיק לפלג) יש את היכולת לתת לה בדיוק את מה שהיא רוצה. והוא מבין אותה היטב. וכמו שהיא כבר אמרה במפורש למתקשים בהבנה - טוב לה איתו. כאן היא מדברת על משהו אחר, על חוסר היכולת שלה להשלים עם מה שהיא. וזה עצוב לי נורא לשמוע. וכל התגובות המזועזעות של כולם ממש לא עוזרות אלא עושות בדיוק את ההיפך. נדמה לי שכולנו עוברים אי קבלה של מה שאנחנו בשלב זה או אחר, בצורה זאת או אחרת. יש שיודעים להתמודד, לקבל, לשים זין על הכל ולהנות ממה שאנחנו ללא עכבות. זה מה שאני מאחלת לכל אחד, וגם לך פלג. |
|
Whip(שולט) |
לפני 18 שנים •
11 ביוני 2006
Re: תופעה חוזרת
לפני 18 שנים •
11 ביוני 2006
Whip(שולט) • 11 ביוני 2006
Dan_Kap כתב/ה: - האם יש לך יכולת כלכלית לפרנס את עצמך ללא עבודה סדירה בחיי היומיום שלך?
ואם העבודה לא סדירה? ואם ההורים עוזרים לה? ומה זה קשור בכלל...? |
|
עינבר |
לפני 18 שנים •
11 ביוני 2006
כל אחד רואה מה שהוא רוצה
לפני 18 שנים •
11 ביוני 2006
עינבר • 11 ביוני 2006
אני רואה את עצמי - כבר הרבה ימים אני רואה את עצמי
אני רואה את השלב שהכל היה רע ורק איתו היה טוב שהייתי זקוקה להיות בספייס כדי לשקר לעצמי שהכל בסדר אני רואה בחורה צעירה שהייתה לה פנטזיה שלר יראו אותה והיא בחרה באדון טוטאלי ואכזרי וזה לקח להם זמן עד שהיא הפכה לא קיימת בקשר, אבל היא בדיוק במקום שלה ויש בזה קסם ויש בזה אושר והכל כל טוב ועדיין, הדבר היחיד שאת לא יכולה לעשות זה לצאת מהמקום הזה כי שהיא תצא משם היא תראה את המחירים שהיא שילמה במציאות והאדון שלה באמת נותן לה בדיוק מה שהיא צריכה, להישאר שם ואני חושבת שהשאלה של דן קאפ מאוד קשורה, האם יש מחירים לחיים בספייס על כזאת רכבת הרים בדסמית? אם את מתפקדת בחיי היום יום? בעבודה? האם את יכולה שלא? וכל מי שקורה אותי יכול להגיד בדיוק עינבר רואה בדיוק מה שהיא רוצה ואני דווקא רציתי לקרוא בחורה טוטאלית ושלמה עם עצמה בכל מובן. החוויות שפלג כתבה תמיד היה קשות, הכתיבה תמיד הייתה הכלי להתמודד, השאלה היחידה שרק לפלג יש תשובה עליה, האם היא מתמודדת טוב? והאמת יכול להיות שהיא בשלב שהיא עדיין לא יודעת את התשובה לזה. |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Re: מחזוריות
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
venus in our blood(שולטת) • 13 ביוני 2006
peleg כתב/ה: אני רק צריכה להרים את הראש ולקחת אויר.
שאיפה עמוקה שתנקה את כל הגועל הזה ממני. לשכוח מהדבר הזה אצלי שמתחנן כל כך שישפילו אותו ויורידו אותו הכי נמוך שאפשר באיזה סרט לעזאזל אני חיה? למרות שבאיזשהו מקום כבר מזמן השלמתי עם מה שאני עם הדברים שאני צריכה ומשתוקקת להם בסופו של יום כשאני מדברת איתך אני צריכה שתזכיר לי שוב ושוב שאני בסדר שאני נורמלית וכמו כולם. וכשאתה מדבר ומזכיר לי במילים שלאחרים נראות סתומות את המקום שלי.. לרגע אחד אני מרגישה שלמה עם זה שבריר של שניה שאני מרגישה שהנה אני לא לבד ואחר כך שוב יש את הכעס העצמי על המקום שאני בוחרת להיות בו והמון המון פעמים זה כמו להרגיש חיה בכלוב שמדי פעם נותנים לה את המשחק האהוב עליה ואז לוקחים אותו חזרה. ואחרי הרבה זמן ככה אני פשוט מגיעה מופרעת לגמרי כמעט משוגעת. והכל חוץ מזה נראה שולי ולא חשוב ואז להתחנן אפילו בלי מילים שתמעך אותי שתהפוך אותי לדבר הכי בזוי שניתן שסופסוף אני אוכל להרגיש שיש מישהו שלוקח את זה ממני זו לא אני שרוצה. אלא לוקחים את זה ממני בכוח. ואז.. בסוף כשחוזרים לרחוב ולאנשים שמסביב יש את הכמה שעות האלו של חסד הכל רפוי ורגוע ושלם ותחושה חזקה של שקט ממלאת אותי סופסוף השלמה עד שזה חוזר שוב.. _____________________________________________________________ כאשר מישהי חושפת את נבכי עצמה, צפוי שיהיו תגובות לכאן ולכאן. אני לא חושבת שאף אחת מהתגובות הייתה מבקרת או שופטת. הן התגובות של איימי ושל דן קאפ הביעו אמפתיה ודאגה, והן התגובות האחרות הביעו הזדהות. אף אחד כאן לא שפט את פלג או העביר ביקורת. ואולם, הפירסומים שלה מאוד חזקים, מאוד מאוד נוגעים בעצבים החשופים, ואני חושבת שכל תגובה ראוייה. אי אפשר לצפות מאנשים להישאר אדישים לתחושות החזקות שפלג מעבירה בדבריה. לא ראיתי בשום תגובה כאן שיפוטיות או ביקורת. אישית, ראיתי כאן המון אמפתיה . מכל הצדדים. ובאופן אישי, לגביי,... פלג, מעולם לא הייתי במקום שלך, אני רק יכולה לדמיין על פי מה שאת מתארת ואין לי ספק שזה לא מתקרב לעוצמת חוויותייך. אני מוקירה ומעריכה אותך על החשיפה . אני חושבת שאת מעוררת מהומות רבות עמוק עמוק בנפש קוראייך ( גם הדוממים שבינינו..) תודה לך על השיתוף. |
|