| לא סתם עוד עבד |
לפני 15 שנים •
28 ביולי 2008
טוב, כרגע מסתמן שההופעה תתקיים בסלון של שושו, אבל זה לא סופי ומומלץ לעקוב אחרי ההודעות בתקשורת. ייתכן ובסוף ההופעה תועבר למטבח.
be that as it may, אנחנו - קבוצה לא איכותית אך עם זאת מצומצמת של אנשים מכאן - נהיה שם  אם בא לכם לראות את ההופעה בחברתם של סוטים אחרים, אתם יודעים איפה למצוא אותנו: בסלון של שושו. או במטבח. או בחדר שינה, אבל זה כבר שייך לאפטר פארטי.
Sleep on and dream of Love Because it's the closest you will Get to love Poor twisted child So ugly, so ugly Poor twisted child Oh hug me, oh hug me One November Spawned a monster In the shape of this child Who later cried : "But Jesus made me, so Jesus save me from pity, sympathy And people discussing me" A frame of useless limbs What can make GOOD All the BAD that's been done ? And if the lights were out Could you even bear To kiss her full on the mouth (Or anywhere?) Oh, poor twisted child So ugly, so ugly Poor twisted child Oh hug me, oh hug me One November Spawned a monster In the shape of this child Who must remain A hostage to kindness And the wheels underneath her A hostage to kindness And the wheels underneath her A symbol of where mad, mad lovers Must PAUSE and draw the line. So sleep and dream of love Because it's the closest You will get to love That November Is a time Which I must Put OUT of my mind Oh, one fine day Let it be soon She won't be rich or beautiful But she'll be walking your streets In the clothes that she went out And chose for herself. http://www.youtube.com/watch?v=z9TOyPzgTeo |
|
|
| לא סתם עוד עבד |
לפני 15 שנים •
30 ביולי 2008
אני אתחיל מהשורה התחתונה: זו הייתה ההופעה הכי טובה ובעיקר הכי מרגשת שזכיתי להיות בה.
התחלת הערב דווקא הייתה מעצבנת ומייגעת. נתחיל מזה שמגיע למוריסי מקום הרבה יותר טוב מביתן 1 בגני התערוכה. המקום הזה רחוק מלהיות אידיאלי למופעי רוק. שתי הופעות חימום ארוכות מדי ומיותרות, של הישראלי אסף אבידן, שעוד היה יחסית סביר בהשוואה ל-New York Dolls, שהסולן שלהם נראה כמו אחיו התאום של מיק ג'אגר, ושהצליחו לגרום לי להביט למוות בעיניים ולשאול אותו: how soon is now? כשהשערים נפתחים ב-18:00, מופעי החימום מתחילים ב-19:15 והאומן המרכזי, שלשמו נתכנסנו, עולה לבמה רק שלוש שעות לאחר מכן, ב-22:10, זה מעצבן. התבאסתי, כי הרגשתי שאני מגיע למנה העיקרית כשאני כבר עייף ומותש. אבל אז מוריסי עלה לבמה והכל נשכח. גן העדן הוא כאן. ביתן 1 הלך והתמלא עם השעות, ועדיין לא היה מלא. עצוב מצד אחד, אבל מצד שני זה איפשר לנו קירבה לבמה שספק אם היינו זוכים לה במקום כמו פארק הירקון. אליל נעוריי (ובעצם האליל שלי עד עצם היום הזה) עומד כעת עשרות מטרים בודדים ממני. עם הקול הכל כך מיוחד וכל כך יפה שלו, ועם המראה הסקסי שלו, שלא דהה גם ממרום 49 שנותיו. אם אי פעם הייתי "חוצה את הקווים", הוא היה הראשון שהיה מקבל ממני טלפון
לכל אלו שויתרו על ההופעה, בנימוק של "הוא כמעט ולא שר שירים של הסמית'ס", והיו לצערכם לא מעט כאלה, פספסתם את: Ask Vicar In A Tutu Stop Me Death Of A Disco Dancer Please Please Please Let Me Get What I Want How Soon Is Now (בביצוע מדהים גם ווקאלית וגם מוזיקלית) There Is A Light That Never Goes Out (ההדרן) ופספסתם גם את: Everyday Is Like Sunday מאלבום הסולו הראשון שלו Last Of The Famous International Playboys (השיר הראשון בהופעה) That's How People Grow Up (הלהיט האחרון שלו, שאצלי כבר נכנס לקלאסיקה) All You Need Is Me Life Is A Pigsty Sister I'm A Poet שני שירים מהאלבום החדש שייצא בספטמבר, שאחד מהם לפחות נשמע מצויין ועוד כמה שירים שכרגע אני לא זוכר. ומוריסי לא ויתר גם בתל אביב על הירידות על קיילי מינוג, ואפילו שוקי וייס - מפיק המופע - חטף ממנו ("יש לכם ד"ש מסוזי. אנחנו לא יודעים למה היא לא כאן איתנו הערב. האמת, שגם לה אין מושג למה היא לא כאן"). דווקא ג'ורג' בוש לא הוזכר אתמול, בניגוד לרוב ההופעות בשנים האחרונות. What She Said, השיר של הסמית'ס שמוריסי נוהג לאחרונה לבצע כהדרן, לא היה ההדרן אתמול. מוריסי סיים את ההופעה עם There Is A Light That Never Goes Out, כנראה כמחווה לשלט הגדול שהניפו לעברו המעריצים בשורות הראשונות (שלט שהוא לקח מהם כמזכרת לפני שהתחיל לשיר את ההדרן): "You Are Our Light That Never Goes Out". וכמה שזה נכון. אני מאושר. |
|
|
Uranus
|
לפני 15 שנים •
30 ביולי 2008
לא סתם עוד עבד כתב/ה: אני אתחיל מהשורה התחתונה: זו הייתה ההופעה הכי טובה ובעיקר הכי מרגשת שזכיתי להיות בה.
התחלת הערב דווקא הייתה מעצבנת ומייגעת. נתחיל מזה שמגיע למוריסי מקום הרבה יותר טוב מביתן 1 בגני התערוכה. המקום הזה רחוק מלהיות אידיאלי למופעי רוק. שתי הופעות חימום ארוכות מדי ומיותרות, של הישראלי אסף אבידן, שעוד היה יחסית סביר בהשוואה ל-New York Dolls, שהסולן שלהם נראה כמו אחיו התאום של מיק ג'אגר, ושהצליחו לגרום לי להביט למוות בעיניים ולשאול אותו: how soon is now? כשהשערים נפתחים ב-18:00, מופעי החימום מתחילים ב-19:15 והאומן המרכזי, שלשמו נתכנסנו, עולה לבמה רק שלוש שעות לאחר מכן, ב-22:10, זה מעצבן. התבאסתי, כי הרגשתי שאני מגיע למנה העיקרית כשאני כבר עייף ומותש. אבל אז מוריסי עלה לבמה והכל נשכח. גן העדן הוא כאן. ביתן 1 הלך והתמלא עם השעות, ועדיין לא היה מלא. עצוב מצד אחד, אבל מצד שני זה איפשר לנו קירבה לבמה שספק אם היינו זוכים לה במקום כמו פארק הירקון. אליל נעוריי (ובעצם האליל שלי עד עצם היום הזה) עומד כעת עשרות מטרים בודדים ממני. עם הקול הכל כך מיוחד וכל כך יפה שלו, ועם המראה הסקסי שלו, שלא דהה גם ממרום 49 שנותיו. אם אי פעם הייתי "חוצה את הקווים", הוא היה הראשון שהיה מקבל ממני טלפון
לכל אלו שויתרו על ההופעה, בנימוק של "הוא כמעט ולא שר שירים של הסמית'ס", והיו לצערכם לא מעט כאלה, פספסתם את: Ask Vicar In A Tutu Stop Me Death Of A Disco Dancer Please Please Please Let Me Get What I Want How Soon Is Now (בביצוע מדהים גם ווקאלית וגם מוזיקלית) There Is A Light That Never Goes Out (ההדרן) ופספסתם גם את: Everyday Is Like Sunday מאלבום הסולו הראשון שלו Last Of The Famous International Playboys (השיר הראשון בהופעה) That's How People Grow Up (הלהיט האחרון שלו, שאצלי כבר נכנס לקלאסיקה) All You Need Is Me Life Is A Pigsty Sister I'm A Poet שני שירים מהאלבום החדש שייצא בספטמבר, שאחד מהם לפחות נשמע מצויין ועוד כמה שירים שכרגע אני לא זוכר. ומוריסי לא ויתר גם בתל אביב על הירידות על קיילי מינוג, ואפילו שוקי וייס - מפיק המופע - חטף ממנו ("יש לכם ד"ש מסוזי. אנחנו לא יודעים למה היא לא כאן איתנו הערב. האמת, שגם לה אין מושג למה היא לא כאן"). דווקא ג'ורג' בוש לא הוזכר אתמול, בניגוד לרוב ההופעות בשנים האחרונות. What She Said, השיר של הסמית'ס שמוריסי נוהג לאחרונה לבצע כהדרן, לא היה ההדרן אתמול. מוריסי סיים את ההופעה עם There Is A Light That Never Goes Out, כנראה כמחווה לשלט הגדול שהניפו לעברו המעריצים בשורות הראשונות (שלט שהוא לקח מהם כמזכרת לפני שהתחיל לשיר את ההדרן): "You Are Our Light That Never Goes Out". וכמה שזה נכון. אני מאושר. אז אני מבין שנהנת... |
|
|
Christine Daae
|
לפני 15 שנים •
30 ביולי 2008
אוף...
איך? איך? איךךךךךךךךךךךךך, לכל השדים והרוחות, פיספסתי את ההופעה הזאת?...
תודה לאל על "you tube"... תהנו, קריס http://youtube.com/watch?v=2ylV3tqie9g |
|
|