בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סרטון הסברה בנושא גבולות 67.

הדורבנים​(נשלט)
לפני 13 שנים • 14 ביוני 2011
הדורבנים​(נשלט) • 14 ביוני 2011
גמד,
קשה לי לראות מתוך תגובתך באילו מהנקודות אתה לא מסכים איתי.

השאלה האם יהיה או לא יהיה שלום בנוכחות החמאס היא חשובה מאוד. אבל היא לא הוצגה כלל בסרטון, וזו הייתה הביקורת שלי עליו.

הסרטון טוען שאין לסגת לגבולות 67 *אלא לגבולות אחרים* בהסכם שלום, ככה אני הבנתי אותו.
זאת כיוון שבמקרה של מלחמה, ישראל אינה יכולה להגן על עצמה מגבולות 67, אלא *מגבולות אחרים*, אותם הוא מפרט (בקעת הירדן, מרחב אווירי, וכו').

זאת, לעניות דעתי האישית והצנועה, טענה לא נכונה. ויותר מכך, בהנתן כוחה הרב של ישראל על אוייביה כרגע, ואחרי שהרסנו את השכונות השיעיות של ביירות ואת עזה תוך שלוש שנים, זוהי טענה שקשה מאוד "למכור" לאנשים לא משוכנעים.
דרך אגב, הסרטון סותר את עצמו, כשאומר שבקעת הירדן היא כמו ציר פילדלפי. הנה, החזרנו את ציר פילדלפי, ואפילו בלי שלום! ניתן להתווכח האם זה היה חכם מבחינה מדינית. אבל לפחות, כשפרצה מלחמה ב2009, האם לא יכולנו להגן על עצמנו? בוודאי שיכולנו. הרי עשינו זאת.

דרך אגב, אני סבור שזאת טענה מאוד נכונה, ביחס לרמת הגולן. קשה לראות איך נוכל לכבוש את רמת הגולן שוב, במקרה של מלחמה. ב1967 היה לנו מזל מהסרטים.
daniel222
לפני 13 שנים • 14 ביוני 2011
daniel222 • 14 ביוני 2011
Franchesca כתב/ה:
daniel222 כתב/ה:
על דבר אחד אני יכול להסכים עם fog, זה באמת לא משכנע.
אבל ממש אין טעם להכנס כאן לויכוח פוליטי (כלובי יוריד את הפוסט הזה)



למה, אסור לדבר פה על פוליטיקה?
אסור להתווכח על דעות?
אם כבר פוסטים שצריך להוריד, אלה פוסטים שבאמת פוגעים באנשים.
ולא פוסט שמלווה בעיקר בדעות.
וזה לא שאני ששה להכנס לדיון פוליטי, זה דיון שאף פעם לא יגמר.
רק החלטתי לחלוק את הוידאו ו..זהו בערך.
המשך יום מקסים לכולם.



פשוט זוכר שפוסטים קודמים שנכנסו לפוליטיקה הורדו ע"י כלובי, כנראה כיוון שמהר מאד זה הפך
למלחמת ימין ושמאל.
אני רואה שהפוסט עדיין כאן אז אולי זה השתנה.
oxymoron​(שולט)
לפני 13 שנים • 14 ביוני 2011
oxymoron​(שולט) • 14 ביוני 2011
ציטוט: באמת לא אקטואלי להשוות ל-73, אבל מהכיוון ההפוך. ב-73 היינו אמנם שיכורי כוח, אבל לא מעט בצדק. עובדה, ניצחנו (מבחינה צבאית) במלחמה שנפתחה בתנאים הכי איומים שאפשר מבחינתנו, וזה אפילו לא כל כך מפליא כשלאויב שלך, במלחמה מודרנית, אין חיל אוויר רלוונטי, כשאין לו שום יכולת לפגוע בעומק השטח שלך, כשלך ולו ברור שבקרב שב"ש אין לו סיכוי וכשהוא עצמו כל כך מודע לנחיתותו עד שמראש הוא קובע לעצמו את מטרות המלחמה הצנועות ביותר שניתן להעלות על הדעת. היום, עם נשק אמריקאי וטק"ק למכביר, הסיפור שונה לגמרי, ולא לטובתנו
.

אני מבין שבחרת לדסקס רק על מצרים. מבלי לפתוח דיון על מלחמת יום כיפור, אז בעוד ניתן לטעון שישראל ניצחה מהבחינה הצבאית, ניתן גם לטעון שהיא הפסידה בקרב הפוליטי, בחזית המצרית. ואמנם המצרים ידעו מראש שלא כ"כ כדאי להם להכנס עם צה"ל לקרבות שב"ש קלאסיים ולכן הם השתמשו בהצלחה מרובה בסאגר וRPG בשביל לחפות על כך ורוב המלחמה מנעו מצה"ל בהצלחה, לשהתמש בטקטיקות שהוא היה מעוניין בהם.

וגם מבלי להכנס לדיון מיותר של אבראמס(הגירסה המצרית) VS מרכבה, אני קודם כל לא מאמין כ"כ מהר לנבואות החורבן של מלחמה עם מצריים מפני שלמצרים אין שום אינטרס כרגע לפתוח במלחמה עם ישראל ומעבר לכך, הציוד האמריקאי הוא גם החולשה שלהם, מפני שהאמריקאים לא יספקו להם תחמושת וחלקי חילוף אם הם יתקפו את ישראל ומבלי להעליב, אין להם ממש את יכולות ההנדסה של איראן.

מעבר לכך, הזמן משחק לטובת ישראל מבחינת טכנולוגיה, מהחץ, מעיל רוח, כיפת ברזל וכו'. (ולא, אני לא חושב שצריך להסתמך רק על הגנה).

ומכיוון שבחרת לדבר רק על מצרים, אני מניח שאתה מסכים איתי שכנראה אין שום כח טנקים במזרח שהולך להשמיד את נתניה בזמן הקרוב.

ציטוט: גם התמיכה האמריקנית בנו לא דועכת כפי שיש מי שמצייר. קודם כל, מפני שהאמריקנים מעולם לא היו מאחורינו במאה אחוז. תמיד היו שם קולות, בציבור ובממשל, שקראו לצינון היחסים עמנו. למעשה, הידידות הצינית משהו של ארה"ב כלפינו בתקופת המלחמה הקרה היתה בלא מעט מובנים מסויגת יותר מידידותה כיום. כל סקר שיצא לי לראות מראה תמיכה עזה של הציבור האמריקני בישראל (למשל גאלופ:
http://www.gallup.com/poll/146408/americans-maintain-broad-support-israel.aspx ), תמיכה שאינה נופלת ואף עולה במימדיה על זו שהתקיימה בעבר (אם יעניין אותך, פה יש נתונים כלשהם: http://pewresearch.org/pubs/491/six-day-war . מן הסתם אפשר למצוא גם אחרים).


ציטוט: אחת השאלות בסקר היתה "האם ארה"ב צריכה לתמוך בישראל". באוגוסט 2009 השיבו 63% מהנשאלים האמריקאים כי על ארה"ב לתמוך בישראל, אולם מאז החלה צניחה בתמיכה. ביוני השנה השיבו 58% כי על ארה"ב לתמוך בישראל וביולי השיבו ככה רק 51% מהנשאלים האמריקאים.


ציטוט: שאלה נוספת היתה "האם ממשלת ישראל מחויבת לשלום עם הפלסטינים". בדצמבר 2007, כמה שבועות אחרי ועידת אנאפוליס השיבו 66% מהנשאלים האמריקאים כי ממשלת ישראל, אז בראשות אהוד אולמרט מחויבת לשלום. ביוני 2009, חודש אחרי ביקורו הראשון של ראש הממשלה נתניהו בבית הלבן השיבו רק 46% מהאמריקאים שממשלת ישראל מחויבת לשלום.

בחודשים מאי ויוני השנה חלה שינוי חיובי מסוים בדעת הקהל האמריקאית, כאשר 53 אחוזים מהנשאלים השיבו שממשלת נתניהו מחויבת לשלום, אולם בחודש יולי חלה צניחה דרמטית של לא פחות משמונה אחוזים. בסקר שהתקיים ביולי השיבו רק 45% מהאמריקאים שממשלת נתניהו מחויבת לשלום. 39% השיבו כי נתניהו וממשלתו אינם מחויבים לשלום עם הפלסטינים.


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185220.html

בנוסף לכך, מאז שאובמה נכנס לתפקיד, ארה"ב מסרבת למכור לישראל ציוד מסויים, כגון מסוקי אפאצ'י, מחשש שהם ישמשו לפגיעה באזרחים פלסטינים.

ונכון, שכבר היו עליות וירידות ביחסים של ישראל עם ארה"ב ושישראל תלויה הרבה יותר מדי בארה"ב, אבל כל הסיכסוך הישראלי-פלסטיני והתמיכה בהתנחלויות, הם אלה שגורמים לישראל להיות כ"כ תלויה בארה"ב, כמגן מזעם שאר העולם וכמה זמן זה כבר יימשך? מתישהו ימאס גם לאמריקאים.

ציטוט: למרות הכל, אני לחלוטין לא מזלזל בעמדה שלך, דווקא משום שלדעתי אנחנו כל כך חלשים כיום ותלויים בארה"ב ובשימורה לצדנו, כי אם לא, שום שטח לא יעזור לנו.

כשלעצמי, אני לא רואה שום טעם שאינו בטחוני בהיאחזות בשטחים, ומנגד רואה לא מעט תועלות, חלקן מוסריות וחלקן טקטיות, בויתור עליהם (את חלקן ציינת). מנגד, אני לא רואה שום סיבה להאמין שאי פעם יהיה שלום עם השכנים, שגם ה"מתונים" שבהם אינם מעזים אפילו לחשוב על מתן לגיטימציה למדינה יהודית, יהיו אשר יהיו גבולותיה, והם שטופי שנאה פרנואידית ששום הסכם לא יוכל לה (זוכרים את הכריש הציוני שהמוסד שלח לתקוף תיירים בחופי מצרים? ואלה עוד השכנים היותר נורמליים). לכן די ברור לי שלא יהיה מנוס מויתור על שטחים, אבל גם שהויתור הזה מוכרח להיעשות תוך שימור מקסימלי של יכולתנו להגן על עצמנו, מפני שלעולם נזדקק לה.

לדעתי אפשר בהחלט לאחוז במקל משני קצותיו במקרה הזה: הטענות כלפינו ייחלשו בהרבה ברגע שתהיה מדינה פלסטינית עצמאית ושוב לא נשלוט באוכלוסייה ערבית גדולה ונטולת אזרחות, וזאת גם אם הגבולות לא יהיו בדיוק הגבולות השרירותיים שיכולת הכיבוש הישראלית והירדנית קבעה ב-1948


בשום שלב לא טענתי שאני מאמין שרק צריך לחתום על חתיכת נייר ואז כולנו נחייה פה באושר ובעושר ונרקוד עם דובוני איכפת לי וחדי קרן ונאכל מרשמלו ביחד עם בני דודינו. אני טוען שמבחינה פרגמטית, עם חשיבה לעתיד ישראל חייבת להגיע להסכם כרגע, או לפחות לגרום לצד השני להראות כסרבן השלום, מפני שבסופו של דבר אנחנו נגיע לכזו רמה של בידוד בינלאומי, שבסוף נאלץ לחתום על הסכם הרבה יותר גרוע ממה שניתן לחתום עליו כיום וייקח שנים לשקם את המעמד הבינלאומי של ישראל ואת הנזק הכלכלי.

אז נכון, וויתור טריטוריאלי מביא איתו סכנות, אבל זה הרע במיעוטו. מפני שאם חושבים טיפה קדימה, אז האלטרנטיבה היא הרבה יותר גרועה.

אני חושב שאנחנו די מסכימים בקשר לכך.
אי זוגי
לפני 13 שנים • 14 ביוני 2011

מצחיק

אי זוגי • 14 ביוני 2011
בחור מצחיק ,האמפרי.

אולי ,בעצם, זה כבר הופך להיות עצוב.

אנחנו אלה שחיים בפראנויה,אנחנו אלה שכל הזמן מפחידים בסיסמאות כמו "אל תתנו להם נשק", "מדינת חמאסטן" , וכו'.

יכול להיות . בנתיים המציאות מוכיחה שאנחנו גם צודקים,פעם אחר פעם.

כעת נבדוק את הפארנויה וההפחדות של המחנה בשמו אתה מדבר:

-כבר 30 שנה שאנחנו שומעים את האיום : " תוך עשר שנים יהיה רוב ערבי בשטח שבין הים והנהר".

בפועל:

נחבר את ערביי ישראל והפלשתינים ביו"ש, נהיה לארג'ים איתך ונוסיף את ה"פליטים" המוסלמים מאפריקה ( קצת מוזר, שאותו מחנה שחושש מהבעיה הדמוגרפית ,תומך בהכנסתם של מאות אלפי "פליטים" מוסלמים למדינה) והפלא ופלא ,עדיין יש רוב יהודי מוחלט.

-עם עליית נתניהו לשלטון ב-1996 צפיתם לנו אפוקליפסה עכשיו.

בפועל:

שלוש שנות שלטונו של נתניהו היו אחת מהתקופות השקטות ביותר מבחינה בטחונית ,מאז הסכמי אוסלו .
ארועי מנהרת הכותל פסקו בתוך ימים אחדים. במהלך אותן שנים אירעו "רק" שלושה ארועי טרור. התקופה היחידה, שבה עראפאת נלחם, באמת, בחמאס ,הייתה אותן שלוש שנים.

צחוק הגורל, ( משום מה ,יש לו ,לגורל, נטיה לצחוק עליכם לא מעט) דווקא כאשר ברק הציע לפלשתינים יותר ממה שהם דרשו ,קיבלנו אינתיפדה רצחנית בה נטבחו כ-1500 ישראלים.


-רק לפני מספר חודשים הפחדתם אותנו, שאמריקה תחדל מלהטיל וטו על הצבעות באו"ם כנגד ישראל ,בגלל המשך הבניה ביו"ש.

בפועל:

בפברואר 2011 ,ארה"ב מטילה וטו באו"ם על הצעה לגינוי ישראל .
כן כן , אפילו שאובמה הניח את רגליו על השולחן בזמן שדיבר עם נתניהו בטלפון.

-יום הנאכבה והנאכסה,לא שכחתי.
"הבטחתם" לנו מאות אלפי פליטים על הגדרות ועל הישובים ביו"ש.


בפועל:

בקושי מאתיים מפגינים בקלנדיה ועוד כמה מאות שאסד הוציא באוטובוסים לטיול שנתי .

טוב נו,אולי ביום הכחבה.

קח תרגע קצת לפני שנמשיך:

http://www.youtube.com/watch?v=pn_WNyG-scM&NR=1



כעת הגיע תור "הצונאמי המדיני" בספטמבר.

אוי ואבוי מה שהולך להיות . כל העולם יחרים אותנו.

אבל רגע, הרי הפלשתינים כבר הכריזו ב-1988 על הקמת מדינה וקיבלו את תמיכת 107 מדינות באו"ם והשמיים לא נפלו.

אהה עוד רגע אחד.הרי להחלטת האו"ם אין בכלל "שיניים" ומי שקובע זה בכלל מועצת הבטחון,שם כבר הובטח וטו אמריקאי כנגד המהלך.מה יהיה עם האמריקאים האלה???

מחכה ,בקוצר רוח, להפחדה הבאה.

ועוד סרטון לכל החוששים מחרם עולמי על ישראל:

http://www.youtube.com/watch?v=MhtJxC6NwFw

וככה לסיום,סרטון על הנחת רגליים על השולחן:

http://www.youtube.com/watch?v=_Ty_0R84U0Y&feature=related
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 14 ביוני 2011
Brave Dwarf • 14 ביוני 2011
הבנתי את הביקורת שלך טוב יותר עכשיו, פוג. הבנתי שהיא הופנתה כלפי הסרטון בלבד שכפי שציינתי מאוד בסיסי וכמדומני גם לא מתיימר לפתור את כל הבעיות ולענות על כל השאלות ופי כמה להראות את כל התמונה. ולפני הכל כי זה בלתי אפשרי. תודה על ההסבר שלך.



--------------------------------------------

נכון לרגע נוכחי, ה"אביב הערבי" הסתבר להיות סתיו. המפלגהן שעתיד לעלות לשלטון במצרים הינה "האחים המוסלמים" שזו מפלגת אם של חמאס. אני מניח שאין צורך להסביר את הקשר בין חיזבאללה לאיראן ושל חמאס לאיראן. איראן היא זו שעודדה את ההפגנות של השיעים בבחריין, שטהרן רואה בה מחוז איראני, והגבירה את התערבותה בקרב השיעים בכווית. בועידת פיסגה מיוחדת שהתקיימה בריאד ב-10/5 ביוזמת מלך סעודיה שדנה בהתפתחויות החמורות באזור המאיימות על שלום הממלכה ומדינות המפרץ, הוחלט לצרף אל שורותיה של מועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ את ירדן ומרוקו וזאת מחשש הגובר של מנהיגי מדינות המפרץ נוכח התערבותה של איראן בענייני הפנים של המדינות חברות במועצה, המתבטאת בהתנכלות לביטחונם הלאומי. אז אם להם יש ממה לחשוש הרי שלנו יש ועוד איך.

למרות שאיני מחזיק בדעה פוליטית, הייתי אומר בזהירות ולא לציטוט שנסיגה לגבולות 67' על רקע "סתיו ערבי" תהיה טעות גורלית מאי פעם. אך לא רק בגלל השתלטותה של איראן ומעורבותה בכל המתרחש בעולם הערבי. גם שכנינו, להם אנו עתידים למסור את השטחים, עוברים כרגע מהפכה בעלת השלכות ישירות על בטחונה של מדינת ישראל ואת עיקרם ניתן לראות כאן:

http://www.al-akhbar.com/node/13186

בקיצור נמרץ למי שאינו קורא ערבית:
מחמוד אל-זהאר, חבר הלשכה המדינית של הארגון ושר החוץ בממשלת חמאס ברצועת עזה, התבטא בפומבי נגד מנהיגי הארגון הממוקם נכון לעכשיו בדמשק וכפי הנראה עתיד להעביר את לשכותיו לקהיר (אין שום סיבה שלא, אחרי הכל מפלגת האחים מוסלמים שעתידה לעלות לשלטון במצרים היא כאמור מפלגת אם של חמאס), בין היתר נגד מנהיג התנועה ח'אלד משעל. מסורתית האחים המוסלמים קרובים יותר להנהגת חמאס ברצועת עזה, ובשנים האחרונות התהדק הקשר בין הארגונים שבא לידי ביטוי בהעברת סיוע כספי גדול לחמאס בעזה, כולל לרכישת נשק. הקרע בין הנהגת חוץ להנהגת פנים של חמאס יש לו השפעה רבה על עתידה של מדינת ישראל כי חמאסטן היא המדינה שתתפרש מעבר לגבולותינו ברגע שנחזור אל גבולות 67'. חמאס היא הארגון עמו תדון מדינת ישראל את כל הנושאים הקשורים לביטחונה.

יש לשים לב גם לנאומו האחרון של אובמה ולהשפעתו על העולם הערבי. אובמה ציין כי גבולותיה של המדינה הפלסטינית חייבים לעבור בירדן ישראל ומצרים. הסברתי כבר את פניו של הצד המצרי (אחים מוסלמים) ומה עם הצד הירדני? הממלכה האשמית, שמאז ומעולם התנגדה לעמדתו העקשנית והנושנה של ערפאת שלא תהיה שום חציצה בין המדינה הפלסטינית לירדן, הבהירה בערוצים דיפלומטיים כי המצב הנוכחי בו צבא ירדן ניצב מול צה"ל לאורך גבול הירדן הוא המצב הטוב ביותר מבחינתה והיא איננה חפצה לראות כוח צבאי פלסטיני ניצב מולה. בהקשרים של הפתרונות שהוצעו בסוגיית הביטחון לאורך בקעת הירדן, ירדן תמכה בכוחות נאט"ו או בכוחות בינלאומיים אחרים - רק לא כוחות ביטחון פלסטינייים.

אז כפי שאמרתי מעלה – אם להם יש ממה לחשוש הרי שלנו פי כמה.

וזה עוד לא הכל.
איימן אלזוואהירי, המנהיג החדש של אלקאעידה פרסם לפני מספר ימים סרטון חדש. יש לשים לב לכך שלהבדיל מאוסמה בן לאדן, שנהג להפנות את זעמו כלפי ארה"ב והעולם המערבי, לראשונה זעמו של הארגון הופנה כלפי ישראל על רקע הבעיה הפלסטינית. על מנת להבין את ההבדל בין בן לאדן לבין אלזוואהירי יש להכיר את הרקע השונה שמהם באו השניים. בעוד אוסמה בן לאדן היה תימני שגדל בערב הסעודית והשתייך לזרם הסלאפי, הרי איימן אלזוואהירי הוא מצרי שמקורו באחים המוסלמים (שהבעיה הפלסטינית קרובה ללבם ואף התגייסו במלחמת השחרור אל צבא המצרי) ושעבר תהליך של הקצנה במסגרת ה"גמאעאת" של מצרים, שמתוכם יצאו רוצחיו של הנשיא סדאת.

ברור שגם זה עוד לא הכל ושזהו רק אספקט אחד של הבעיה. את הפן הצבאי, בהתבסס על גבולות בני הגנה, הסברתי בתגובתי הראשונה. חשוב מכל כאשר ניגשים לבעיה הפלסטינית ומהמרים על עתידה של ישראל (האם טנקים יתקיפו את נתניה או שהטילים ייפלו אך ורק על רוחצים בים כנרת) להבין שהעולם הערבי פועל קודם כל עפ"י נוסחא: האויב של האויב שלי הוא החבר שלי. מה שאומר שלא ניתן להתייחס למצריים או לכל שכנה ערבית אחרת כאל אויבת אופציונאלית בודדת. מדינות ערב הוכיחו מכבר את יכולתן לפעול להשמדתה של ישראל כיחידה אחת. אגב, גם לסטאטוס הפליטות שכל המדינות הערביות משמרות בקרב הפליטים הפלסטינאים בקרבם קיימת השפעה על עתידה של ישראל ולא רק בימי הנכבה הנכסה והאיכסה, אלא כנשק לעורר התקוממות ולשמר את השנאה.

אחזור ואומר שאין לי דעה פוליטית ופרט למשפט שלא לציטוט, כל מה שכתבתי הינן עובדות יבשות מהן כל אחד מוזמן להסיק מסקנות לכאן או לכאן.
.