|
|
לפני 5 שנים •
3 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
3 בספט׳ 2020
Winnie The Game(נשלטת) • 3 בספט׳ 2020
הייתי ממש רוצה להגיד השני,
אבל אני יותר הראשון ;( |
|
|
| שרימחמש(קינקי) |
לפני 5 שנים •
3 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
3 בספט׳ 2020
שרימחמש(קינקי) • 3 בספט׳ 2020
כישלון מפואר.
|
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
3 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
3 בספט׳ 2020
אלפא-בטא(מזוכיסט) • 3 בספט׳ 2020
"עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה"
כן, יותר זה. |
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
מטפורה • 4 בספט׳ 2020
שניהם משקפים חשיבה טוטאלית. אין לך שיר על לנסות בקטנה, בסביבה מבוקרת, חצי כח?
|
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
טלי35(שולטת) • 4 בספט׳ 2020
כמו שאני רואה את זה לא צריך עוד שיר, מטאפורה.
יש פה שתי קצוות שמגדירות סקאלה וכל אחד שמגיב - את כמו גם אחרים לפניך - ממקמים את עצמם ומספרים בעצם התגובה משהו על עצמם (קראתי לזה "בואו נכיר") זה מרתק בעיניי. |
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
מטפורה • 4 בספט׳ 2020
אז אני כן קראתי תגר על הצירים והספקטרום. בום.
|
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
טלי35(שולטת) • 4 בספט׳ 2020
והנה, הכרנו קצת יותר 😉
אגב, השם האינדיאני שלך יכול היה להיות "קוראת תגר". |
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
מטפורה • 4 בספט׳ 2020
זה גדול עליי. השם האינדיאני שלי הוא 'בינונית כשיטה'.
|
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
Lanya Colson • 4 בספט׳ 2020
אני חושבת שהנחת הבסיס שלך טלי35 היא שחוויות אולטימטיביות/טוטליות קיימות ושיש לשאוף אליהן, וכל חוויה במציאות נבחנת בסופו של דבר על פי המרחק שלה מהגירסה האולטימטיבית שלה. (ע"ע "כמעט" - כמעט מה? או "כישלון מפואר" - מה זאת הצלחה?)
ופה אני נאלצת להצטרף למטפורה ולקרוא תיגר על הצירים ועל הספקטרום. (בום) יש אפשרות לחוות בלי סרגל חיצוני של ציפיות. להיות ברגע, ולהתבונן ברגע רק ביחס לעצמו. אפילו "חצי כוח" מטפורה, זה שיפוטי מדי בעיני. אולי "חקירה משוחררת משאיפות ואידאות"? |
|
|
|
|
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
לפני 5 שנים •
4 בספט׳ 2020
מטפורה • 4 בספט׳ 2020
► Lanya Colson כתב/ה: אני חושבת שהנחת הבסיס שלך טלי35 היא שחוויות אולטימטיביות/טוטליות קיימות ושיש לשאוף אליהן, וכל חוויה במציאות נבחנת בסופו של דבר על פי המרחק שלה מהגירסה האולטימטיבית שלה. (ע"ע "כמעט" - כמעט מה? או "כישלון מפואר" - מה זאת הצלחה?)
ופה אני נאלצת להצטרף למטפורה ולקרוא תיגר על הצירים ועל הספקטרום. (בום) יש אפשרות לחוות בלי סרגל חיצוני של ציפיות. להיות ברגע, ולהתבונן ברגע רק ביחס לעצמו. אפילו "חצי כוח" מטפורה, זה שיפוטי מדי בעיני. אולי "חקירה משוחררת משאיפות ואידאות"? להלן הגרסה הלא בינונית של הטענה. אכן, לזה התכוונתי. באופן אישי לי יש תחושה שהרבה אנשים כאן מאדירים את האידיאה ולכן עלולים למצוא את עצמם מאוכזבים תמידית. |
|
|

