ארגמןן(אחרת)
|
לפני שנתיים •
6 במאי 2022
BizarreMind כתב/ה: למילה "סאדיסט" יש רק הגדרה אחת: בן אדם שנהנה מסבלו של האחר (בקונוטציה המודרנית- למטרת סיפוק מיני, אבל לא מחייב). בין אם בהסכמה או לא זו לא הנקודה.
אין "סוגים" של סאדיזם זה או שאתה כזה או שלא (כמו שאמרתי, אולי יש רמות של התאכזרות אבל זה משהו אחר). כדי להכאיב או להשפיל מישהו (ולהפיק מזה הנאה) חייב שיהיה לך חוסר אמפתיה כלפיו. מי שמרגיש רגשות אשם לאחר שגרם כאב למישהו אחר לא באמת עונה להגדרה של "סאדיסט"..מצטער לאכזב. ואני גם לא חושב שמישהו צריך להיעלב מזה (כאילו הורידו ממעמדכם) זה רק אומר שאתם נורמטיבים זה הכל, כמו 99% מהאנשים כאן בכלוב ובכלל. ואני בזה סיימתי לשרשור הזה. תהנו בוא ניצמד להגדרה.. ההגדרה היא הגדרה שכתובה שחור על גבי לבן.. אכן, זה "אדם שמקבל סיפוק והנאה מגרימת סבל וכאב לאחרים". קיבלת סיפוק והנאה מגרימת סבל וכאב לאחרים? יופי, אז אתה סאדיסט לפי ההגדרה. זה שאחרי זה אולי מרגישים רע על זה זה סיפור אחר. ההגדרה לא מדברת על מה קורה אחרי זה. בדסמ הוא לא 'בכאילו' סאדיזם ומזוכיזם.. הוא באמת. |
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני שנתיים •
6 במאי 2022
קוראים לזה מנטאלי
וזה אלמנטרי. חרוזים. 🙂 |
|
|
dominica(נשלטת)
|
לפני שנתיים •
6 במאי 2022
לא מזוכיסטית (לא פיזית לפחות), עדיין אקבל ואכיל ואפילו אוהב כאב ו/או מכות. הכל עניין של דינמיקה בין אנשים.
|
|
|
-X-
|
לפני שנתיים •
6 במאי 2022
אצלי הסדיזם הוא מנטלי. זה הדבר שהכי מחרמן אותי.
ברגע שאני ארגיש שהנשלטת נהנת יותר ממני, זה יוריד לי. אני צריך סבל ולו הקטן שבקטנים כדי להדלק. ובשביל המטרה הזו, כאב לא חייב להיות אמצעי. |
|
|
BDSMuse
|
לפני שנתיים •
6 במאי 2022
אני לא אוהבת כאב פיזי (לא מחשיבה ספנקים, או משיכות קטנות בפטמות),
אבל מאוד נהנת מהאלמנט המנטלי של הסאדו. יותר נכון להגיד שהוא הכרחי בעיניי כדי שאוכל להתמסר טוטאלית בתהליך ההכרות של שולט-נשלטת. זה יכול להיות דרך השפלה ("את כלי קיבול לזרע"), או דרך פעולה (להכניס את הזין עמוק עד שיורדות דמעות), אבל שום דבר שנועד -להכאיב להכאיב- לי. יש לי גבול כאב פיזי מסוים, נוח לי איתו, ולשחק איתו לא מחרמן אותי. אז אין לי ספק שזה קיים ואפשרי, השאלה כמה גדול המבחר שמתאים לך ושגם בקטע (סיפור חיי). בהצלחה <3 |
|
|
קטלב(מתחלף)
|
לפני שנתיים •
13 במאי 2022
זה קצת יותר מורכב מכן-סאדו-לא-סאדו-כן-מזוכיסט-לא-מזוכיסט.
רוב השולטות מחפשות מזוכיסטים. כן. אבל כשאני נשלט, אני נהנה לא מהכאב, אלא מההתמסרות. וההתמסרות לרוב תכיל את האפשרות לכאב. אז אם מישהי בוחרת להכאיב לי, אני לא נהנה מהכאב. אני נהנה מזה שהיא בחרה להבאיב לי. |
|
|
|
קטלב(מתחלף)
|
לפני שנתיים •
13 במאי 2022
BizarreMind כתב/ה: טוטאלוס כתב/ה: לא בטוח שאני מסכים עם הקביעה שכדי להיות סדיסט צריך להיות פסיכופת.
הרעיון של להסב כאב בהסכמה מחרמן אותי. אני סדיסט קלאסי. נהנה ממבט מפוחד. מבכי. ומההתמסרות שבאה איתה. נהנה לראות אישה יפה מפורקת ובוכה. זה הופך אותי לפסיכופת? מעבר לזה אין לי מה לתרום לשרשור מי שמפיק הנאה מסבל של אחרים הוא פסיכופת ברמה מסויימת. לקוח מויקיפדיה: "פְּסִיכוֹפַּתְיָה היא מונח בפסיכיאטריה, בפסיכולוגיה ובקרימינולוגיה להפרעת אישיות, שמאפייניה העיקריים הם דפוס נרחב ומתמשך של התנהגות אנטי-חברתית, היעדר אמפתיה, היעדר הרגשת אשמה או חרטה." להפך. האמפתיה היא מה שמסבה את העונג כשמסבים למישהי כאב. אני לא אומר שאין אנשים נטולי אמפתיה לחלוטין, אבל הם נדירים. פסיכופתולוגיה זאת לא תופעה כל כך נפוצה. אבל רוב מי שנהנה מכאב הוא לא לא נטול אמפתיה. |
|
|
ScatNerd
|
לפני שנתיים •
14 במאי 2022
צריך להבדיל בין 2 דברים:
1. להכאיב למישהו ולהנות מזה כי אתה יודע שזה בהסכמה ושהוא גם מפיק מזה הנאה. ואז אתה בעצם לא נהנה ממש מהסבל שלו אלא יותר מהסיטואציה ההדדית שנוצרת. 2. להכאיב למישהו ולהנות מהסבל שלו, מעצם ההתעללות, ללא קשר מה הצד השני מרגיש (שזה אומר פשוט להיות בן אדם רע ללא רגשות אמפתיה). השני הוא סדיסט פר אקסלנס ומהסוג שנדיר לראות, והראשון לא כ"כ. אני לא אומר שצריך להיות שיא הרשע כדי להיות סדיסט, בטוח יש אנשים שעדיין נותרה בהם טיפת רגש (בסופו של דבר אנחנו עדיין בני אנוש ולא רובוטים) אבל כדי שתיחשב סדיסט לפי ההגדרה חייב להיות בך יצר הרסני איפשהו בפנים, משהו רע שיוצא החוצה ברגעים מסויימים, הרצון להכאיב למישהו אחר ולהנות נטו מהכאב שלו (כלומר להתעלל בו). וזה אומר שאתה פסיכופת ברמה מסויימת. יש גם רמות, זה לא חייב להיות הכל או כלום. ואם לרגע נחזור לשאלה העיקרית של פותח השרשור - כן, יש כזה דבר יחסי שליטה ללא סאדו ולמעשה רוב הקשרים שנוצרים כאן הם לא מבוססי סאדו. |
|
|
בוליט-(נשלט)
|
לפני שנתיים •
14 במאי 2022
4 שנים שירתתי, ללא סאדו.
היא כן הרביצה לי כאשר עשיתי משהו לא טוב, אבל זה לא היה הנאה כי אם דרך ללמוד ולדעת איך לשרת אותה יותר טוב. גם את האחרונה ששירתתי, לא היה שום נושא סאדו ביננו. בכלל, 2 הנשים שיצא לי, הכבוד הגדול, לשרת, בכלל לא נמשכו אלי מינית, אולי גם מצאו אותי דוחה, אין לי מושג. האם היה קל?, לא. האם היה כיף לשרת אותה?, אלוהים, כן. אם הייתי רוצה לפעמים לקבל סטירה פה, מכה שם?, בוודאי אבל לא זו מהות העבדות שלי. מעדיף להישאר מתוסכל מינית ורגשית, ולראות כיצד אני עוזר לה, מקל עליה ועושה אותה מאושרת. |
|
|
Aristotle(נשלט)
|
לפני שנתיים •
14 במאי 2022
ברור, למה לא?
אני חושב שבשביל הרבה אנשים פה, המטרה היא תחושת הכניעה / השליטה ולא בהכרח הכאב. יש כאלו שהכאב עוזר להם להתחבר לחוויה (אתה עושה משהו לא בסדר אז אתה נענש, הכאב גורם לך להרגיש מושפל ונשלט....) אבל הוא ממש לא התכלית והוא ממש לא נחוץ. |
|
|