ההשפלה שלי, היא לא ההשפלה שלו

יש לקוות שהלומי קרב מלווים ביועצים טובים שמקפידים להרחיק אותם משיט בדסמ כל עוד זה לא מתאים

למרבה הצער הם לא. לכן יש פה מקום לעוד יותר אחריות כי בדסמ הוא לא מרחב טיפולי ושולט לא בהכרח יודע לטפל בטריגרים.

נכון. גם אני חושבת שאינטימיות שפועלת לפי הוראות הפעלה של מדיח כלים, היא לא הדבר הסקסי ביותר בעולם.
אבל מעניין אותי למה זה לא מפריע לך כשאת בוחרת מערכת יחסים ממנה תוכלי לצאת ברגע שלא יתאים לך, ולא בוחרת להיות כלואה בצינוק של פרדי קרוגר? כלומר, כשהוראות ההפעלה משרתות אותך, את בעד, אבל כשהן משרתות מישהו אחר, אז זה מייבש?

ואני מבינה שכל מי שאי פעם פגשת, הוא מינימום זיגמונד פרויד שיודע להסתכל עמוק בעיניים של האדם ממול ולהחליט מתי הסיגר הוא בסה״כ סיגר ומתי מדובר בטראומה בה עדיף לא לגעת, כי אין לו את הכלים להתמודד עם השדים שהיא עלולה לעורר. אז באמת סליחה, ורה, אבל מסתבר שקיימים בעולם אנשים שלא עומדים ברשותם כוחות-על כאלה, ואחת מהם זאת לוטוס, שמבררת מראש, בודקת איך ניתן לעקוף את מה שצריך לעקוף ואיך לגעת במה שמגרד את בלוטת השליטה שלה. מצד אחד בלי להזיק ומצד שני כדי למקסם את ההנאה מהחוויה של ההליכה על הקצה. את יודעת, גם לעוף כמו ציפור וגם להיות קשור לתאילנדי חמוד או לשלט שמציע קפיצות בנג׳י במחיר סביר ועם חבל שלא ייקרע.

במאמר מוסגר אוסיף, שאת ואני כנראה מסכימות יותר ממה ששתינו מבינות. אבל זה לא אומר שהמחירים שאת מוכנה לשלם הופכים את ההנאה שלך לנכונה יותר מזה שבוחר לשלם מחירים אחרים, ושאת טוענת שהם מייבשים. זה רק אומר שכולנו בנויים אחרת והגבולות שלנו ממוקמים במקומות שונים. אבל הם שם. גם הגבולות, גם הוראות ההפעלה. וגם האחיזה בידיעה שנדע לרדת מהבמה לפני שמסך הברזל ינחת על המפרקת. אלה יכולים להיות האנשים שאנחנו בוחרים להכנס איתם למערכת היחסים כי הם לא ידחפו אותנו מהצוק טרם וידאו שיצליחו לתפוס; כאלה שלא ידחפו כי הם לא רוצים לקחת אחריות; או כאלה שמראש בוחרים בך שמקפידה לשמור על עצמך היטב גם כשאת מאבדת שליטה.

שולט הוא לא מטפל. לא יודע ולא צריך לדעת. אדם חולה צריך לקחת אחריות על מחלתו ולטפל בה ובעצמו בראש ובראשונה

כולם פצועים בדרך כזו או אחרת. גם העדר חמלה זה פצע.

כולנו חולים. הרוב לא מאובחנים.
אנחנו באג, וירה. ולא יהיה עדכון תכנה. כי הבאג הוא התוכנה. ובדס״מ מעצם ההגדרה שלו, נוגע בקווי המתאר של הבאג הזה. כמו רכבת הרים שכולם יודעים שיגיעו לסוף המסלול ללא הפגע ובכ״ז צורחים את השיניים התותבות החוצה בירידות חדות.

אני פחות מתחברת לגישות של "שליטה בהזמנה אישית". זה לא מדליק אותי שהוא עושה את זה כדי להדליק אותי. אני נדלקת כשהוא משתמש בי כדי לחרמן את עצמו. כמובן שיש טרגירים. אבל כדאי לציין אותם ספציפית , כל השאר זה לפי מה שמחרמן אותו.

ועדיין, אני נוטה להיות בעמדה של ורה כאן.
אני חושבת שזה קריטי שא.נשים יטפלו בעצמם.ן, במיוחד אם יש להם.ן פוסט טראומה והם.ן בוחרים.ות לעסוק בבדס"מ
איזה טיפול? זאת כבר שאלה אחרת, באמת שיש מלא סוגים
אפשר לעסוק בבדס"מ ועדיין להיות בטיפול, בחיי שזה עובד
מה שבטוח, בדס"מ הוא לא טיפול והשולט.ת הוא/היא לא מטפל.ת
אני לא מצפה או רוצה שלוקי יהיה המטפל שלי, זה פשוט לא בריא
(לגבי הפוסט המקורי כאן, לוטוס טרם קראתי ואני בהחלט אקרא אבל חשוב לי להודות לך על ההשקעה כאן)

אני בטוחה שאינך רומזת דבר, לוטוס

נו, ו?