כלובי
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
לטעמי היה מצחיק מאד וטוב.
ובאמת לא חסרים יצורים מוזרים בקהילה שלנו, אפשר להודות בזה, ובתוכנית שמסתכלת על העולם במבט ציני גם ההסתכלות על הקהילה נראתה לי צינית בגבול הנורמלי כמו שמותר לצחוק על כולם מותר גם על הסצינה הזאת. וכמו שיש "זכות ביטוי" בעניינים אחרים, יש גם זכות ביטוי לעשות פארודיה (בעיני די אינטליגנטית וטובה) גם מהסצינה שלנו. כמו הרבה בעלי חיים אחרים גם אנחנו לא פרות קדושות. רמי הויברגר שיחק סוג של דום מבולבל, פריק של כח, אך עם זאת רגיש ומתאים את עצמו. דמותו היתה מוגזמת ומגוחכת אבל עם גרעין אותנתי. וזה בסדר לצחוק על טיפוסים שעושים בדס"ם בדיוק כמו שבסדר לצחוק על כל טיפוס אחר. אני חושב דוקא שהסאב-טקסט (שימו לב למשחק המילים) של התוכנית ששודרה אתמול היתה שבדס"מ הוא כבר חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית והעיסוק ביחסים בדסמים היה מצחיק ולא מעמיק (כי התוכנית הזאת לא מוגדרת ולא מתיימרת להיות מעמיקה) אבל בהחלט בא ממקום של נסיון והיכרות עם הדבר הזה שנקרא BDSM. מוצר לתחוק על טיפוסים בדסמ"ים כמו שמותר לצחוק על ואנילים כאלה ואחרים לא צריך להזדעזע ולקחת ללב כל כך ברצינות. היה בידור טוב בסך הכל אתמול ואני חושב שהמסר העיקרי שעבר למי שצפה בסדרה זה שסצינת ה-BDSM הישראלית היא כבר חלק מהתרבות הישראלית. אנחנו על המפה ונשאר על המפה 
|
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
מזכיר לי את פוסט רוזי VS פלג
|
|
|
| walking dead |
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
למרות שבהיותי חובבת (מוצהרת
) של סאטירה איכותית, אני מסכימה מאוד עם זה:
כלובי כתב/ה: וכמו שיש "זכות ביטוי" בעניינים אחרים, יש גם זכות ביטוי לעשות פארודיה (בעיני די אינטליגנטית וטובה) גם מהסצינה שלנו. כמו הרבה בעלי חיים אחרים גם אנחנו לא פרות קדושות. קשה לי להסכים לזה: ציטוט: רמי הויברגר שיחק סוג של דום מבולבל, פריק של כח, אך עם זאת רגיש ומתאים את עצמו. דמותו היתה מוגזמת ומגוחכת אבל עם גרעין אותנתי. וזה בסדר לצחוק על טיפוסים שעושים בדס"ם בדיוק כמו שבסדר לצחוק על כל טיפוס אחר.
הוא לא שיחק בכלל דום מבולבל... אולי אתה, כחבר בקהילה מסוגל לראות זאת כך, אך תחשוב על וניל/ית שרואה את הדמות הזו שמייצגת לכאורה "שולט" בקהילת הסאדו-מאזו. מסופקני אם הרושם יהיה חיובי ואם הם יגחכו כמו שאנחנו מגחכים. ונילים, או אנשים שגם כך חושבים על קהילת הבדס"מ שמדובר בקבוצה הומוגנית של סוטים מסוכנים ואלימים שזקוקים לאשפוז בכפייה פשוט מקבלים עוד יותר חיזוקים לחששותיהם, שכך מתנהג כל "שולט" בקהילת הסאדו-מאזו - ושזו ההתנהגות המקובלת. וזה מה שלי אישית מפריע. לא ראיתי כאן שום סאטירה, האמת. די נראה לי שזה מה שהתסריטאי חושב... ולא מעבר. ובקשר לזה: ציטוט: אני חושב דוקא שהסאב-טקסט (שימו לב למשחק המילים) של התוכנית ששודרה אתמול היתה שבדס"מ הוא כבר חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית והעיסוק ביחסים בדסמים היה מצחיק ולא מעמיק (כי התוכנית הזאת לא מוגדרת ולא מתיימרת להיות מעמיקה) אבל בהחלט בא ממקום של נסיון והיכרות עם הדבר הזה שנקרא BDSM.
גם כאן אני מתקשה להסכים איתך. דווקא כחברה בקהילה, אני לא קיבלתי את הרושם הזה. כשהפרק הסתיים בכך שכל המשפחה יושבת וצוחקת "מזל שאנחנו נורמליים" על אותו אומלל שאיבד את עבודתו עקב היותו חובב בדס"מ - לא הרגשתי שמתייחסים לבדס"מ כחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. אבל שוב - זה היופי באומנות - כל אחד רואה משהו אחר 
נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי יונ' 19, 2007 4:38 pm, סך-הכל נערך 2 פעמים |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
מותר לצחוק, ומקומו של הצחוק בתוכניות מצחיקות כמו שהיה בתוכנית של עדי אשכנזי או מועדון לילה שברור שזה צחוק..
לא בתוכנית דרמה. מצד אחד זה הראה שאנשים בכל מיני עיסוקים ועמדות בקטע ושזה שכיח יחסית, מצד שני הם הראו דמויות מוקצנות מידי, לא קרובות בכלל למציאות ואם אני לא הייתי בדסמית, הייתי בטוחה שזה אמיתי ושזה באמת מגעיל וסוטה.... ניחא להצחיק עם דמות קיצונית, אבל לפחות שיהיו נאמנים לאמת ויראו דמויות נוספות בעלות גוונים שונים (נגיד הסאב שביקש חתימה) |
|
|
מUחדת
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
נו, אותי זה הצחיק. מאוד.
ולא, ממש לא חשבתי שדמותו של הויברגר נכתבה על מנת להשחיל מסרים סמויים וגלויים כנגד קהילת הבדס"מ בארץ. נראה לכם שעל כל דמות של הומוסקסואל סטראוטיפי כל הקהילה ההומו לסבית מארגנת עצומת מחאה? נציגיה נשלחים לתכניות אירוח להסביר את פילוסופיית האהבה החד מינית? בחייכם. קצת הומור. ובינינו, היה מצוין. |
|
|
scarlettempress{L}
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
טוב, אותי התוכנית הזאת לא ממש הצחיקה באופן כללי.
בעקרון אין לי שום בעיה שיצחקו על אנשים שעושים סאדו, או על הומואים ולסביות, או על הומואים ולסביות שעושים סאדו... באמת, שיצחקו כמה שיותר. ובאמת כשה"דום" רמי הויברגר "העניש" את הדמות הראשית ולא נישק אותה כשהם נפרדו בסוף הדייט, זה היה מצחיק. וצחקתי. אבל בהמשך הפרק כל העוסקים בסאדו הוצגו כפריקים סוטים ומגעילים שגם אין לעשות איתם עסקים, וה"דום" המהולל דפק את הראש של הבחורה בקיר. כדי שיהיה מצחיק, כדאי שתהיה אחיזה במציאות (כמו בדוגמא שהבאתי שאכן הייתה הדבר היחיד שהצחיק אותי בפרק) ולא ערימה של דיעות קדומות בנאליות שגורמות לאנשים וניליים לחשוב שזו מהות הבדס"מ. דוגמא נוספת - ב"עקרות בית נואשות" צחקו על בדס"מ, היה קטע פשוט מבריק שבו ברי ובעלה ניסו לבחור מילת בטחון. הבעל הוצג בצורה אמיתית ואנושית כמישהו שמשתוקק שישלטו בו ובגלל שמתבייש לספר לאשתו (בדיוק בגלל הדיעות הקדומות הנפוצות!) נאלץ לחפש את זה בחוץ. אמיתי, אנושי. וגם מצחיק. אז נגיד ועל חוש הומור אין טעם להתווכח ואולי היו פה כאלה שחשבו שהפרק המדובר היה מצחיק וצחקו. יחד עם זאת הפרק מנציח את הדיעות הקדומות וזה סתם מרגיז. כי זה בדיוק מסוג הדברים שגורמים לאנשים להרתע בגועל. והאמת היא שגם כשעושים צחוק מהומו סטראוטיפי זה בנאלי, שטחי, מרגיז ולא מצחיק בכלל בדיוק באותה המידה. רק שהומואים באמת מיוצגים יפה מאוד כבר מזמן מכל מדיה אפשרית, ובדס"מ לא. וזה לא בושה לדבר על בדס"מ גם ברצינות לפעמים. כי רוב האנשים הוניליים הממוצעים לא יחשבו: "טוב זאת רק סדרה טיפשית, ברור שכל הסאדו-מזוכיסטים הם אנשים שפויים ומדובר בהנאה מינית לגיטימית ונהדרת", הם יחשבו "וואלה, יש אנשים חולים בעולם הזה", הם יחשבו עלינו ברתיעה ואולי אפילו ברחמים. אני יודעת, כי גם אני הרגשתי כך פעם. ובאף מקום לא ראיתי ייצוג אמיתי של בדס"מ שיגרום לי להבין שבעצם גם אני כזאת, וזה בסדר. אז לא, זה לא מספיק לעשות צחוקים בכמה תוכניות בידור. צריך גם ייצוג רציני יותר, אמיתי, שיגרום לאנשים להגיד "וואו, בכלל לא ידעתי שזה ככה... בכלל לא ידעתי שיש חוקים, שזה שפוי, שאנשים עושים את זה באהבה ובהנאה". כי לקחת משהו חריג ושונה ולעשות מזה צחוק זה הכי שטחי והכי קל. ברור שזה מותר, אבל אפשר גם אחרת. |
|
|
|
מUחדת
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
scarlettempress כתב/ה: טוב, אותי התוכנית הזאת לא ממש הצחיקה באופן כללי.
בעקרון אין לי שום בעיה שיצחקו על אנשים שעושים סאדו, או על הומואים ולסביות, או על הומואים ולסביות שעושים סאדו... באמת, שיצחקו כמה שיותר. ובאמת כשה"דום" רמי הויברגר "העניש" את הדמות הראשית ולא נישק אותה כשהם נפרדו בסוף הדייט, זה היה מצחיק. וצחקתי. אבל בהמשך הפרק כל העוסקים בסאדו הוצגו כפריקים סוטים ומגעילים שגם אין לעשות איתם עסקים, וה"דום" המהולל דפק את הראש של הבחורה בקיר. כדי שיהיה מצחיק, כדאי שתהיה אחיזה במציאות . זה בדיוק העניין. אין שום סיבה לעגן דמות קומית באיזושהי מציאות, כוחה עובר בכך שהיא שטוחה ופסיכית. זה כל מה שהדמות שלו הייתה. רמי הויברגר לא שיחק דום {גם אם היה שם דאנג'ן וגם כשהוא רצה להעניש אותה או "ללקק לה את הדובדבן הקטן"}, אלא בחור שרוט באופן כללי. פחמימה, מישהו? אנשים היום לא כל כך קלים לזעזוע, ולא מאמינה שמול, למשל, "ספרות זולה", היו כאלה שהסיקו שכל הקהילה הסאדומזוכיסטית באמריקה מורכבת מגברים שחורים הנאנסים בברוטליות ע"י סאבים. הפתיחות היום הכניסה לסלון ביתנו סאדו בתכניות בידור כמו שהכניסה איזכורים לו בפרסומות שונות- כי זה טרנד ולא "הכלוב" יצר אותו, אלא תופעה עולמית. מדונה הוציאה את "אירוטיקה" לפני שנים והיום לכל זוג מתחתן קונים ערכת קשירה למתחילים. אגב, ההומואים דווקא הבינו שזו שיטת שיווק מצויינת, ההקצנה, ולמדו להשתמש בה לטובתם. לא צריך לשלוח נציגי הסברה על כל אייטם שלא כולל מילת ביטחון. שיצחקו עלינו. סימן שאנחנו קיימים. |
|
|
|
scarlettempress{L}
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
מיוחדת. כתב/ה: זה בדיוק העניין. אין שום סיבה לעגן דמות קומית באיזושהי מציאות, כוחה עובר בכך שהיא שטוחה ופסיכית. זה כל מה שהדמות שלו הייתה. רמי הויברגר לא שיחק דום {גם אם היה שם דאנג'ן וגם כשהוא רצה להעניש אותה או "ללקק לה את הדובדבן הקטן"}, אלא בחור שרוט באופן כללי.
אני חושבת שאת נותנת לאנשים יותר מדי קרדיט. במיוחד אחרי שכבר נמצאים בתוך הבדס"מ, יש נטיה לשכוח שיש שם בחוץ המון אנשים שלא יודעים, שרואים קטע כזה בסדרה (גם אם זאת סדרה קומית) וחושבים שזאת בערך המציאות. אני לא אומרת שאין מקום לקטעים בסגנון הזה. יש, אבל רק אם יש גם קטעים בסגנון אחר. בינתיים עוד לא יצא לי לראות ייצוג אחר לבדס"מ, תמיד זה סוג של קרקס שלועג לסוטים החולים האלה... ואני בסך הכל רוצה לראות גם את הייצוג האחר. |
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
שידור חוזר? לא סתם עוד עבד כתב/ה: במסגרת הפרק השני של הסדרה החדשה "הכל דבש", רמי הויברגר לוקח את יעל פוליאקוב לביקור בדאנג'ן. לשם שינוי, הפעם בלי 009. למי שפספס את הפרק הראשון - המצויין - מדובר על סדרה שנכתבה על ידי יעל פוליאקוב, שמתבססת על החיים האמיתיים של משפחת פוליאקוב, ומשתתף בה גם אבא של יעל, הלא הוא פולי מהגששים.
הערב, ערוץ 2, בשעה 22:00, אחרי יאיר לפיד. ולמי שיחמיץ - סביר להניח שבימים הקרובים אני יעלה את הקטע ל-YouTube ואפרסם כאן את הלינק. לס"ע, האם תוכל להעלות את הקטע לYouTube- לטובת אלו שפיספסו את השידור בערוץ 2? |
|
|
Goddess Selene
|
לפני 17 שנים •
19 ביוני 2007
אופטימיות זהירה
דוקא המשפט האחרון בפרק
כשרואים את כל בני המשפחה ביחד בצורה הכי מגוחכת שרים בעילגות מוקצנת 'איזה מזל שאנחנו נורמלים', נסח בי פרור של תקוה שאולי יוצרי הסידרה ניגשו אל נושא ה BDSM ממקום נאור ומודע כשבסופו של הפרק לא לגמרי ברור לצופה מי פה ה'נורמלי', הסוטה החרמן או הונילה המדחיקן. |
|
|