| KusKunstler |
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
לא עצוב
הדנג'ן היה חור דוחה (תרתי משמע) שהיה כרועץ באחד האזורים היפים של תל אביב ושהצליח באופן מדהים, לאגד את היצורים (הנקביים בעיקר) השמנים והדחויים ביותר במזרח התיכון ואולי באזור שלנו של שביל החלב (הגלקסיה, לא חברת הבת של תנובה) . בנוסף, קבוצות הבבונים "הרגילה" שפקדה את המקום בשנים האחרונות לא היתה מביישת שום הרמון או שוק רוכלים בכלכותא או בסומליה. טוב, אולי בסומליה (ואולי בכלכותא).
המקום קטן, דחוס, מהונדס כמחסן לניר טואלט ולא כמועדון, עם קירות, כוכים, ועמודים במיקומים הזויים כך שלא ברור אם מגיע לארכיטקט התורכי/פלסטיני 22 מלקות או מריחת זפת ונוצות בכיכר. המוסיקה הנוראית (מה הקשר בין סינדי לאופר ובדסמ פור פאקינג סייק??), האלכוהול הדלוח, וקבוצת הקבועים הנצחיים עם המבטים הריקים של עובדי דואר... אה! ומגיפת לקקני הנעליים הכפייתיים! בעעעעעעע' - רק בדנג' הצלחתי להבין שנעלים הם סוג של גלידה. לא פעם חזרתי מעוד בילוי מתיש כאשר באמתחתי זכרון "מחרמן" של 150 ק"ג של 100% שומן נקבי טהור מפזז לו ערום באמצע המועדון לצלילים צווחניים של זמר אנגלי מנוח כזה או אחר משנות השמונים (ושוב, מה הקשר לבדסמ?) וכל זה כאשר מגיח משומקום גבר וניגש לאותו גוש שומן טהור נקבי מפזז ומיד יורד על ברכיו השריריות ומלקק מה שנראה כמו שכבת עור עבה עם עקב בחלק התחתון של השומן ..המפזז..והערום. THE HORROR ! THE HORROR ! לא צריך להזיל דמעה אלא לעודד את בית משפט העליון שהפך בעל כורחו למחדש סצינת הבדסמ הישראלית בכך שהעלים את הכוך היפואי שלא תרם כהוא זה לבדסמ ישראלי הן מהבחינה הסמלית והן פרקטית אלא רק תרם לכך שבדסמ ממשיך להתפס בעיני כלל האוכלוסיה - עם אלפי הסוטים החבויים בה - כסוג של טירוף או טמטום ולכל היותר, מטרד. ועכשיו שינוי. |
|
|
ללא גבולות'
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
Re: לא עצוב KusKunstler כתב/ה: הדנג'ן היה חור דוחה (תרתי משמע) שהיה כרועץ באחד האזורים היפים של תל אביב ושהצליח באופן מדהים, לאגד את היצורים (הנקביים בעיקר) השמנים והדחויים ביותר במזרח התיכון ואולי באזור שלנו של שביל החלב (הגלקסיה, לא חברת הבת של תנובה) . בנוסף, קבוצות הבבונים "הרגילה" שפקדה את המקום בשנים האחרונות לא היתה מביישת שום הרמון או שוק רוכלים בכלכותא או בסומליה. טוב, אולי בסומליה (ואולי בכלכותא).
המקום קטן, דחוס, מהונדס כמחסן לניר טואלט ולא כמועדון, עם קירות, כוכים, ועמודים במיקומים הזויים כך שלא ברור אם מגיע לארכיטקט התורכי/פלסטיני 22 מלקות או מריחת זפת ונוצות בכיכר. המוסיקה הנוראית (מה הקשר בין סינדי לאופר ובדסמ פור פאקינג סייק??), האלכוהול הדלוח, וקבוצת הקבועים הנצחיים עם המבטים הריקים של עובדי דואר... אה! ומגיפת לקקני הנעליים הכפייתיים! בעעעעעעע' - רק בדנג' הצלחתי להבין שנעלים הם סוג של גלידה. לא פעם חזרתי מעוד בילוי מתיש כאשר באמתחתי זכרון "מחרמן" של 150 ק"ג של 100% שומן נקבי טהור מפזז לו ערום באמצע המועדון לצלילים צווחניים של זמר אנגלי מנוח כזה או אחר משנות השמונים (ושוב, מה הקשר לבדסמ?) וכל זה כאשר מגיח משומקום גבר וניגש לאותו גוש שומן טהור נקבי מפזז ומיד יורד על ברכיו השריריות ומלקק מה שנראה כמו שכבת עור עבה עם עקב בחלק התחתון של השומן ..המפזז..והערום. THE HORROR ! THE HORROR ! לא צריך להזיל דמעה אלא לעודד את בית משפט העליון שהפך בעל כורחו למחדש סצינת הבדסמ הישראלית בכך שהעלים את הכוך היפואי שלא תרם כהוא זה לבדסמ ישראלי הן מהבחינה הסמלית והן פרקטית אלא רק תרם לכך שבדסמ ממשיך להתפס בעיני כלל האוכלוסיה - עם אלפי הסוטים החבויים בה - כסוג של טירוף או טמטום ולכל היותר, מטרד. ועכשיו שינוי. צורת ההתבטאות שלך גם אם שזורים בה נתוני אמת וגם אם לא ,מבחילה. |
|
|
NelieL
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
Re: לא עצוב KusKunstler כתב/ה: הדנג'ן היה חור דוחה (תרתי משמע) שהיה כרועץ באחד האזורים היפים של תל אביב ושהצליח באופן מדהים, לאגד את היצורים (הנקביים בעיקר) השמנים והדחויים ביותר במזרח התיכון ואולי באזור שלנו של שביל החלב (הגלקסיה, לא חברת הבת של תנובה) . בנוסף, קבוצות הבבונים "הרגילה" שפקדה את המקום בשנים האחרונות לא היתה מביישת שום הרמון או שוק רוכלים בכלכותא או בסומליה. טוב, אולי בסומליה (ואולי בכלכותא).
המקום קטן, דחוס, מהונדס כמחסן לניר טואלט ולא כמועדון, עם קירות, כוכים, ועמודים במיקומים הזויים כך שלא ברור אם מגיע לארכיטקט התורכי/פלסטיני 22 מלקות או מריחת זפת ונוצות בכיכר. המוסיקה הנוראית (מה הקשר בין סינדי לאופר ובדסמ פור פאקינג סייק??), האלכוהול הדלוח, וקבוצת הקבועים הנצחיים עם המבטים הריקים של עובדי דואר... אה! ומגיפת לקקני הנעליים הכפייתיים! בעעעעעעע' - רק בדנג' הצלחתי להבין שנעלים הם סוג של גלידה. לא פעם חזרתי מעוד בילוי מתיש כאשר באמתחתי זכרון "מחרמן" של 150 ק"ג של 100% שומן נקבי טהור מפזז לו ערום באמצע המועדון לצלילים צווחניים של זמר אנגלי מנוח כזה או אחר משנות השמונים (ושוב, מה הקשר לבדסמ?) וכל זה כאשר מגיח משומקום גבר וניגש לאותו גוש שומן טהור נקבי מפזז ומיד יורד על ברכיו השריריות ומלקק מה שנראה כמו שכבת עור עבה עם עקב בחלק התחתון של השומן ..המפזז..והערום. THE HORROR ! THE HORROR ! לא צריך להזיל דמעה אלא לעודד את בית משפט העליון שהפך בעל כורחו למחדש סצינת הבדסמ הישראלית בכך שהעלים את הכוך היפואי שלא תרם כהוא זה לבדסמ ישראלי הן מהבחינה הסמלית והן פרקטית אלא רק תרם לכך שבדסמ ממשיך להתפס בעיני כלל האוכלוסיה - עם אלפי הסוטים החבויים בה - כסוג של טירוף או טמטום ולכל היותר, מטרד. ועכשיו שינוי. בואנ'ה, תחשוב מה שאתה רוצה, למה להתבטא ככה?! גם לאנשים שהולכים "לחור האיום והנורא הזה" עלפי דבריך, יש רגשות. ממש מכוער, עכשיו לבוא ולפתוח את הג'ורה, לרדת כ"כ נמוך. איכסה. לא ככה כותבים. |
|
|
| לא סתם עוד עבד |
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
אני חוזר ומבהיר, מאחר ויש כאלה שגם בערב עצוב כזה מתקשים להצניע את הרוע, שיש אישור של עיריית ת"א לקיים את מסיבת הפרידה היום.
|
|
|
האמפרי
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
יש מקום להרגע גבירותיי ורבותי קהל נכבד.
מועדון "אם הקירות האלה יכלו לדבר" (להלן, הדאנג'ן) משול מבחינתי לסיינפלד. הרי אנחנו כבר שנים עם שידורים חוזרים של הסדרה וגם אם זפזפנו והגענו במקרה לפרק כלשהו אין סכוי שנעביר הלאה ערוצים ולכן לס"ע, מילי, אני בונה על כך שבכל שבוע תפתחו פוסט חדש על "השבוע בדאנג'ן" ואנחנו נקרא ונשקול מחדש בכל פעם האם ללכת או לא ללכת השבוע ואם כן אז האם יהיה זה בשלישי או בחמישי שהרי ידוע שבשלישי זה קהילתי יותר רק שקשה לקום בבוקר ואז נשקול ברצינות את חמישי ושוב מחדש את שלישי וחוזר חלילה. קהילה (להלן, אנחנו) בלי דאנג'ן זה כמו ישראל בלי אל-על. זה כמו מדינה בלי שימון פרס. זה כמו ארץ בלי ה"גשש החיוור". (אממ, כן. הגשש החיוור... בעייתי). זהו? סוגרים? אין יותר שתי גדול לירדן - זאת שלנו זו גם כן? עיר האבות? משהו? הנחה לחיילים במדים? 60 שנה למדינה? חמש שנים לדאנג'ן? חמש שנים על מיכאל? (כתבת תחקיר על ההומלסים החדשים מיפו ביומן של ששי. תקליטו). |
|
|
קטסטרופה{Adonai}
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
"לא סבלתי את המקום"
אומר פגוש.
אני רק שליח שלו. מי שרוצה להתחשבן איתו שיבוא הלילה. |
|
|
BlackDragon(מתחלף){תפוס}
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
Re: לא עצוב KusKunstler כתב/ה: הדנג'ן היה חור דוחה (תרתי משמע) שהיה כרועץ באחד האזורים היפים של תל אביב ושהצליח באופן מדהים, לאגד את היצורים (הנקביים בעיקר) השמנים והדחויים ביותר במזרח התיכון ואולי באזור שלנו של שביל החלב (הגלקסיה, לא חברת הבת של תנובה) . בנוסף, קבוצות הבבונים "הרגילה" שפקדה את המקום בשנים האחרונות לא היתה מביישת שום הרמון או שוק רוכלים בכלכותא או בסומליה. טוב, אולי בסומליה (ואולי בכלכותא).
המקום קטן, דחוס, מהונדס כמחסן לניר טואלט ולא כמועדון, עם קירות, כוכים, ועמודים במיקומים הזויים כך שלא ברור אם מגיע לארכיטקט התורכי/פלסטיני 22 מלקות או מריחת זפת ונוצות בכיכר. המוסיקה הנוראית (מה הקשר בין סינדי לאופר ובדסמ פור פאקינג סייק??), האלכוהול הדלוח, וקבוצת הקבועים הנצחיים עם המבטים הריקים של עובדי דואר... אה! ומגיפת לקקני הנעליים הכפייתיים! בעעעעעעע' - רק בדנג' הצלחתי להבין שנעלים הם סוג של גלידה. לא פעם חזרתי מעוד בילוי מתיש כאשר באמתחתי זכרון "מחרמן" של 150 ק"ג של 100% שומן נקבי טהור מפזז לו ערום באמצע המועדון לצלילים צווחניים של זמר אנגלי מנוח כזה או אחר משנות השמונים (ושוב, מה הקשר לבדסמ?) וכל זה כאשר מגיח משומקום גבר וניגש לאותו גוש שומן טהור נקבי מפזז ומיד יורד על ברכיו השריריות ומלקק מה שנראה כמו שכבת עור עבה עם עקב בחלק התחתון של השומן ..המפזז..והערום. THE HORROR ! THE HORROR ! לא צריך להזיל דמעה אלא לעודד את בית משפט העליון שהפך בעל כורחו למחדש סצינת הבדסמ הישראלית בכך שהעלים את הכוך היפואי שלא תרם כהוא זה לבדסמ ישראלי הן מהבחינה הסמלית והן פרקטית אלא רק תרם לכך שבדסמ ממשיך להתפס בעיני כלל האוכלוסיה - עם אלפי הסוטים החבויים בה - כסוג של טירוף או טמטום ולכל היותר, מטרד. ועכשיו שינוי. שתוק. פשוט שתוק. מי אתה שתחליט מה קשור לBDSM ומה לא?! מי אתה שתדבר ככה?!?! ולזאת שכתבה שזה רק מזימה כדי להרוס את המסיבה בשרון.. צריך כישרון רב כדי להגיע לרמת טימטום כזאת. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
הדאנג'ן, המקום והאגדה.
המקום שקיבל אותי בתחילת דרכי, ליווה אותי, שאיתו גדלתי. נורא שאנחנו לא יכולים להגיע הערב, ממש חבל. שולח מפה חיבוק ענק, למקום שהיווה עבורי, את הסמל לבדסם. כן, הכוכים המוזרים, כן החרכים בקירות, כן הלפידים שהיו פעם תחובים שמה, כן האנשים, כן הקהילה. כמה עצוב. לוויה, או שאולי יש עוד תקווה. הו מאמה. |
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
לעמוס וכל צוות הדאנג'ן
תודה על חוויות בלתי נשכחות. מצטערת על הסגירה המאולצת ומאחלת לכם למצוא טריטוריה חדשה לכבוש, ולהמשיך לתת בית חם וסוטה לכל דורש. |
|
|
ג'ולי(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
15 בנוב׳ 2007
Re: לא עצוב
"שתוק. פשוט שתוק.
מי אתה שתחליט מה קשור לBDSM ומה לא?! מי אתה שתדבר ככה?!?! ולזאת שכתבה שזה רק מזימה כדי להרוס את המסיבה בשרון.. צריך כישרון רב כדי להגיע לרמת טימטום כזאת" נכון... אבל גם לשים מודעת אבל לדאנג'ן, לא מפגין רגישות רבה. בספר שלי, מי ש"עושה" את הסצנה, אלה האנשים ולא הקירות שעוטפים אותם. |
|
|