למה , לכל הרוחות, אין פה פורום סגור לדומים (שולטים ) ??!!!

Brave Dwarf • 5 ביוני 2010

*אני הדגשתי את המשפט, לא פרלין

את רואה פרלין? זה ההבדל בינינו, בינך לביני (ולא, אני לא אומר את זה לטובתי אלא בסך הכל קובע עובדה). חשבתי בהתחלה שכיוון שאיני אישה הסובלת מעודף משקל, אל לי להתערב כי אין לי את הסיכוי / היכולת / הזכות לנסות להבין, אבל הגבתי לו רבות בבלוג שלו וניהלתי עמו את מה שלא ניתן בשום פנים לכנות שיחה וזכיתי בנתח לא קטן ממרירותו ועדיין נותרתי בתחושה שאין שם רוע. אפילו לא OZ אחד.

כשאני קורא אותו (וכבר מזמן הפסקתי לקרוא אותו באמת) אני מרגיש בעיקר עצב. ולא רק את שברירי החמלה כלפיו אלא את העצב שלו עצמו אותו הגדרת במילים "ילד בן 53 שבוכה על זה שהעולם לא בדיוק מה שהוא רצה והכלוב הוא הרצפה עליה הוא משליך עצמו בזעקות שבר". אבל, ואולי כי אני לוקה בעיוורון כלשהו או אטום מדי להבין ללבם של אלה בהם הוא פגע, מבחינתי "רוע" אין שם.


מישהי הפרישה מספר דקות מזמנה ושיגרה אלי אדומה עם הסבר משלה על הילד הרע שמושך אליו תשומת לב על ידי "דווקא". וגם לה השבתי שאפילו אם זה נכון והוא באמת דורך בכוונה תחילה על מקומות כואבים כדי לזכות בבומבה בתגובה, עדיין היבלות בהן הוא בוחר כל כך נדושות וסתמיות עד שאפילו להן איני יכול להקנות את העוצמה שיש לרוע טהור.

ולדידי, פרלין, רוע מהווה את המבחן ואת המסנן המשמעותיים ביותר בכל הקשור ליחסיי עם העולם. אם התשובה על השאלה "ומהם מניעיו" אינה "להרע" אז שימשיך.

(להבדיל ממנו, ראיתי לא אחת באנשים שמולו רוע אמיתי, כזה שנובע מתוך כעס ונקמה ורצון "להחזיר" או אפילו לזכות באהדה כלשהי על חשבונו.... אבל זה כבר שייך לשרשור אחר.)

פרלין​(נשלטת){ש} • 5 ביוני 2010

זה מה שקורה כשאני מנסה להגיב מתוך תחושת הנמנום של שבת בצהריים.
אני גם לא חושבת שעוזארד רע. לא סתם המרכאות. מה שניסיתי לומר הוא שאני חושבת שיש שני דברים כשאתה בא לשפוט מעשיו של אדם, או אולי שני מישורים. על מישור אחד, המעשים שלו. על מישור אחר - המוטיבציה, או אולי הרקע, לאותם מעשים. לפעמים הרקע בהחלט מכשיר את המעשים, או לפחות נותן להם צידוק מסוים.
אצלי, בכל מקרה, למרות שאני רואה בהיר-בהיר את אותה בדידות שאתה מדבר עליה, היא לא מכשירה את הדיבור האלים הזה. כי הדיבור הוא אלים, הוא גס, הוא עושה דה-לגיטימציה. מבחינתי, עד הדה-לגיטימציה. לא הייתי רוצה שלרגע אחד תצטרך לחוות את תחושותיה של אשה שמרגישה שעצם קיומה בעולם, בגודל שלה, במראה שלה, הוא לא לגיטימי. ולמה הוא לא לגיטימי? כי אשה אמורה להראות כך ולא כך. למה היא אמורה להראות כך וכך? מה זאת אומרת? היא אשה. המראה שלה הוא מה שמצית את תשוקתו של הגבר ומה למען השם יותר חשוב מאותה תשוקה? מאותו ארוס מדומיין של האמע"ל?
אני לא כועסת על עוזארד כי אני אשה בעלת עודף משקל, אני כועסת על עוזארד כי אני בן אדם. כי שלילת קיום היא מעשה הרסני, בעל תוצאות הרסניות.

על "בועל בתשוקה" ושכמותו

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 5 ביוני 2010

כמו שאני רואה את זה, יש שלוש דרכים להתייחס לבועל בתשוקה ולשכמותו:

דרך מס' 1 היא לכעוס עליו. ממש לכעוס. להתעצבן, להיפגע, למלא את עצמך ברגשות שליליים ולזעום למשך כל היום. לרצות לנקום. לכתוב לו דברים משפילים ומגעילים בחזרה. להסביר לו כמה שהוא אפס עלוב (מה שנכון נכון), כמה שהזין הקטן שלו רופס (סביר מאוד להניח שנכון), כמה שהוא מכוער (שוב, לא לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת) ועוד.
יתרונות: מאפשר להוציא קיטור. אנחנו ישראלים, אנחנו אוהבים להתעצבן.
חסרונות: לא בריא לגוף ולנפש, מעלה את לחץ הדם, מלווה בתחושות שליליות ולא נעימות.
המלצת הכותבת: לא מומלץ.

דרך מס' 2 היא לרחם עליו. לצאת מתוך הנחה שמדובר בבחור רגיש ופגיע, שלא מצליח להסתדר עם העולם הזה. להניח, שהאומללות שלו מניעה אותו לכתבו את מה שהוא כותב (שוב, לא לחלוטין לא סביר). להבין, שמדובר בבחור שסבל, וכנראה עדיין סובל, מדחיות חוזרות ונשנות. שמדובר באדם אומלל, באדם שאפילו בגיל מתקדם לא מצליח ליצור קשר אמיתי עם בני אנוש אחרים, לא עם גברים ובטח ובטח שלא עם נשים. וזו הדרך שלו להוציא את זה.
יתרונות: מאפשר למרחמ/ת להרגיש אנושי/ת יותר, אדם טוב ונעלה יותר. מאפשר לגלות חמלה כלפיי הזולת.
חסרונות: משעמם, טרחני. לעיתים מקומם: למה אני צריכה לשאת על גבי את משאם של אנשים אחרים? למה אני צריכה לתקן עוולות שלא אני גרמתי להן?
המלצת הכותבת: אפשרי לעיתים.

דרך מס' 3: להגיד לעצמי: מדובר באדם אומלל, או באדם מרושע במיוחד. או בטרול משועמם: מישהו שהחליט לעשות ניסוי פסיכולוגי על גולשות הכלוב, לייצר פרובוקציות כדי לקבל תגובות.
בכל מקרה, מניעיו אינם מעניינים אותי. מה שחשוב הוא, שהבחור עושה מעצמו צחוק, מביך את עצמו ללא הרף, כותב דברים שאפילו אל באנדי לא היה מעז להגיד. מציב את עצמו במיקום של ליצן החצר, של שוטה הכפר.
במקרה זה, אפשר וכדאי ללעוג לו. אפשר בדרך הישירה, להסביר לו כמה הוא קטן. אלא שבמקרה זה קיים חשש אחד: אנשים עלולים להתבלבל בין תגובה זו לבין דרך מס' 2. אפשר גם ב"הפוך על הפוך": להגיד לו שהוא מושלם, לתאר כמה את משתוקקת שיבעל אותך בתשוקה. להגיד שהוא ושכמותו נותנים לך תמריץ להשיל מעליך את הקילוגרמים העודפים, רק כדי שתזכי ליריקה ממנו. בהיותו שוטה הכפר, לא יבין הלז כי הדוברת לועגת לו, ישתף איתה פעולה - ובכך יבזה את עצמו אף יותר.
יתרונות: משעשע. שעות של הנאה. בריא לגוף ולנפש.
חסרונות: טרם נמצאו.
המלצת הכותבת: מומלץ ביותר.

פרלין,

Brave Dwarf • 5 ביוני 2010

זהו שאני לא רואה בדבריו שלילת קיום. הוא לא מספיק... אין לו את הכלים, פרלין. הוא לא יותר מתוכי שהיה כלוא תקופה ארוכה מדי בשירותים ציבוריים ולמד לצעוק "תפוס" ולהפליץ.

אבל טוב, כמו שאמרת, זה נושא כל כך רגיש עד שאני כנראה לעולם לא אצליח לאמוד את ממדי הפגיעה שתוכי כזה עלול להסב.

ותודה על כי הקדשת לי מזמנך (-:

תוספת אחרי פרסום: גם לגבי היתר לאחרים אין לו הכלים. הוא כל כך לא הדמות שקובעת את החוקים עד שאני פשוט לא מסוגל לדמיין לעצמי מישהו מתבסס על נוכחותו של עוזרד ועל דבריו כדי להביע את דעתו.

Re: פרלין,

פרלין​(נשלטת){ש} • 5 ביוני 2010

[fade]

כאילו יש לי משהו טוב יותר לעשות! לא, לא, סתם, נו. אין בעד מה. תודה אליפל

אתה צודק. הוא לא באמת "מסוגל" לעשות משהו. אבל הוא מטנף לי את המרחב. הוא כמו קקי של כלבים שאני כל הזמן נאלצת לדרוך עליו.

יאללה! NEXT

עוזארד? מיהו עוזארד?

תודה רבה על "הפסיכואנליזה" שעשיתם לי...

אדון בועל בתשוקה • 5 ביוני 2010

תודה רבה על "הפסיכואנליזה' בפרוטה שחוקה שעשיתם לי בענין "הרוע" שיש או אין בי. ממש "הסעיר " לי את התחתונים...
אני מבקש לחזור ולהסב את תשומת ליבכם לנושא הדיון שפתחתי בו, ואין בו שום קביעות נורמטיביות, אני דן כאן רק ב - ע ו ב ד ו ת !!!
1. יש סאביות שמפנטזות על אונס, מפלרטטות עם רעיון האונס, מתלטפות עם רעיון האונס, כמו גם סאביות חולות נפש, מטופלות בידי פסיאטרים וכו' וכו' - פגיעתם של אלו רעה ואנושה. מסיבות ברורות לא נקבתי כאן בניקים , אך מי שיודע יודע. צריך להזהיר מפניהן באופן דיסקרטי - ופורום סגור של דומים הוא מקום ראוי לכך - אלו הן כאמור עובדות. הדיבור על עובדות אין לו דבר וענין לנורמטיביות של טוב או רע - הוא מחייב דיון.
2. יש נשים רבות מסוג השמ"ד בסצינה הבדסמית - הרבה מעבר לשיעורן באוכלוסיה הכללית - גם זו עובדה קורעת עיניים, שכל מי שנכח פעם באירוע חברתי או במועדון בדסמי מודע לתו]עה זו - הכתיבה בענין הזה גם היא נטולת נורמטיביות של טוב או רע. אני מנסה להבין את התופעה, מקורותיה, סיבותיה - נדמה לי שהתבערה החוזרת ונשנית שדברי בענין הזה מעוררים כאן, חדשות לבקרים, מעידה שנגעתי בסיבות האמיתיות לשכיחותה של תופעה זו.

3. מכאן ולטענות של "שינאת נשים" או "דה-לגיטימציה" לקיומן של הנשים השמ"ד - אין דבר וחצי דבר. להיפך, אני חוזר ומדגיש, שוב ושוב, שאין לבוז להן, כי לא מרצונן באו להן מימדי גופן ולרוב היסטוריה כאובה של פגיעה וניצול מיני מסתתרת מעבר למימדי גופן.
4. יחד עם זאת, וגם את זה חזרתי והדגשתי:

א. המרחב הרומנטי שבו נשים וגברים נפגשים המתנהל עפ"י חוקי היצע וביקוש של כלכלת רומנטיקה שבו , לדיאבון הלב, קלוש הסיכוי של השמ"ד להשיג גבר ראוי.

ב. קנה המידה של הארוס הפרטי שלנו מעצם הגדרתו הוא סוביקטיבי בתכלית - אין להפנות כלפיו תביעות "לשיוויון ודימוקרטיה "- כלפי מכלול המין הנשי/גברי ( על פי הענין בהתאמה ).

ג. יופי איננו מושג רלטיביסטי. יש עוגנים קבועים וברורים ליופי. אני לא אחזור על ההגדרה שלי בענין הזה. די אם נאמר - השמ"ד לא יכולות להיות יפות. חד וחלק !!!

Re: פרלין,

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 5 ביוני 2010

אני מנחשת שמדובר בטרול קדום שנהג לשרוץ כאן. כנראה משנתו היתה דומה לזו של אב"ב, לכן רבים נוהגים לפנות לאב"ב בכינוי זה. או, שזה היה פשוט הכינוי הקודם שלו.
(שוב: אני רק מנחשת.)

ולך, אדון בועל בטרוליות, הנה משהו לעמוד מתחתיו:

לאור דבריו האחרונים כאן למעלה

נוריתE • 5 ביוני 2010

נו טוף, בואו נערוך הצבעה
מי בעד לשים אותו באיזה מקום "סגור" לתמידות ולהפטר ממנו אחת ולתמיד.
אני ,בעד.

למה?
אחד ,תחושה כוזבת של עליונות,הוא יודע הכל ויכול לפתור לאחרים את הבעיות שלהם,קרי כלשונו שמ''ד,והן הרי קיימות כי הוא ראה אותן והוא אומר לנו שהן קיימות.

שתיים ,פארנויה מתקדמת,קרי הפחד מסאביות או בכלל נשים,מסוכנות נושאות סכין אקדח וכ''וד,כי הרי,דוע לכ-ולם
שנשים שמנות ומכוערות, נוהגות תמיד,לשאת בכיסן דוקרן קרח רק בכדי לצאת לפגישה להידחות ולהרוג,ומי שלא ידעו את זה,עכשיו כן יודעים כי הוא אמר לנו.

שלוש,מצב דילוזי אקוטי,הוא כבר לא ממש חי במציאות שלנו,שבה יש גברים ונשים מכל המידות והסוגים שמסוגלים לאינטראקציה זוגית חברתית. ומואים אחת את השני,גם.

ארבע,וזה קשור לדילוזיה והניתוק מהמציאות,הוא קובע חד משמעית אבחנה פסיכאטרית מבדלת לגבי מושא פחדיו,קרי ,נו אנחנו כבר יודעים מי , ובזה נותן להם ,לפחדים,הסבר הצדק וביסוס,כי הוא הרי מומחה מוסמך בנושא.כי ככה הוא החליט.

ולסיכום,זה ידוע ,שאדם שסובל מכאלו פוביות ודילוזיות,ברמה שהוא הולך וצועק "זאב זאב" בכל מקום אפשרי ומנצל עד תום את אופציית ההעתק הדבק ,כשאין בסביבה שום זאב אמיתי, אז,לטובתו הוא
עדיף לו להיות מוגן במקום סגור חמים ונוח,שם הוא יהיה בטוח מכל הפגעים והסכנות שמתרוצצים בראשו הוא,הוא וכל החברים פרי דמיונו שצריך וחובה, להגן עליהם.

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 5 ביוני 2010

נורית יקירתי,
הרשי נא לי לחלוק על הצעתך.
הבחור משמש אתנחתא קומית. כמה כבר יוצא לך לפגוש אדם שהוא פארודיה על עצמו?

אני בעד להשאיר אותו כאן, ולהשתשעשע בכל פעם מחדש.

(רותם, מנסה בכוח לגרום לאנשים להתייחס לניתוח המעמיק אותו כתבה לעיל.)

נוריתE • 5 ביוני 2010

מי זאת רותם? לא חשוב
תראי ,צחוק בריא לבריאות(אני תומכת בהצעה השלישית שלך פה למעלה)
אבל ברצינות עכשיו
אני חוששת מאוד לגורלה של יד ימין של ההוא,
זה הכל מדאגה לשלומו.