שימוש חוזר בקוֹלָר

אין דבר כזה ״נשלטת גנרית״

צעצועים בשימוש חוזר? 🤮🤮🤮
בתחילת הקשר אני מעדיף להשתמש בצעצועים של הנשלטת ואם אני קונה משהו הוא *שלה* זה מתנה בשבילה.

בנוגע לקולר - אותו דבר, זה משהו שהענקתי ונתתי לה. לא לוקחים בחזרה מתנה.

ה״גנרי״ לא נלקח אישית וגם לא אכפת לי להצטייר ככזו. כמוך, הגבתי ממקום אישי.

למה שתקחי את זה אישית? 🤣🤣🤣
תקראי את התגובה שלי לפני שאת מגיבה, תראי לאיזו קבוצה ייחסתי את המילה ״גנריות״ ותראי שזה לא הופנה כלפייך, לא במרומז, לא בעקיפין, לא אישית ולא כללית.
מי שהשתמשה במילה ״גנרי״ בנסיון לעקוץ זו את, אני סהכ אימצתי את הניסוח שלך והסברתי, בפעם השנייה, את דעתי האישית, שהיא לגופו של דיון.

בהמשך לתגובה שלי ממוקדם (שלא הייתי מסכים לקבל חזרה את הקולר), אני אוסיף שאם משום מה כבר כן יש מערכת יחסים שבסופה הנשלטת מחזירה את הקולר לשולט שלה לשעבר, עליה לקבל את האפשרות שבסבירות לא מבוטלת הוא יתן אותו לנשלטת אחרת.

למה, מה עוד הוא אמור לעשות עם זה? לשמור את זה במוזיאון?

זה תלוי בכל מיני גורמים. לפעמים הטבעת היא טבעת עם משמעות משפחתית מיוחדת, וכזאת שעוברת מדור לדור, אז כן, יש הצדקה לבקש אותה חזרה, וזה נעשה ומקובל בארצות הברית למשל, וגם בבתי מלוכה. המשמעות שלה חורגת מעבר לחיבור ולקידוש של בני הזוג, אל קבלה לתוך משהו שהוא גדול יותר מהזוג, למשפחה, לשושלת, ולכן במקרה של גירושין מבקשים אותה חזרה, ככה שיש פנים לכאן ולכאן להכל ולא הכל מוחלט ובינארי תמיד[/quote]




נכון מאוד.
מה אם זה הקולר שאיתו סבא קילר את סבתא במעברות?
זה קולר עם משמעות!

נכון מאוד.
מה אם זה הקולר שאיתו סבא קילר את סבתא במעברות?
זה קולר עם משמעות![/quote]

"הייתי הקולר של המלך"

מה אם זה הויברטור שסבתא של יונתן ברק הביאה מהגטו?


אני מבינה את הטענה של טבעת שעוברת בירושה. אבל גם אז... יש דברים שמרגע שהם התרחשו אי אפשר למחוק אותם.
אם נגיד אני אהיה מאורסת למישהו, שהיה מאורס בעבר והאקסית החזירה לו את הטבעת של סבתא, אני ארצה טבעת אחרת. ושהבן דוד ישתמש בטבעת של סבתא, או נשמור לילדים שלנו. מרגע שהוא נתן אותו למישהי אחרת, אני לא ארצה אותו.

והאני בי, יא מהממת. תמיד כיף לשמוע פה טוויסטים. נראה לי שאת מרגישה כמונו, שזה נגוע במלא קנאה. פשוט לך לפעמים מחרמן לשחק על הקנאה הזו. נראה לי שהשאר, מי שענה כמוני פשוט פחדן מדי לשחק על קנאה כזו, יש בה משהו שובר. סאדו קיצוני זה בסוף לא מחטים והצלפות, אלא בדיוק החרא הזה שדיברת עליו. חלילה לא מזלזלת בקיצוניות שלך, אלוהים יודע שגם לי יש את המקומות שלי. אבל נראה לי שטוב לדעת מה מהמאזו שלנו קיצוני, וזה גם קצת הקטע של הכרוב. לא לדעת כדי להתבייש, אלא כדי אולי לדעת להיותקצת ויתר זהירים במעשים. את בעצמך אמרת שהשולט האקס שלך לא היה עושה דבר כזה. לפנטז על הכל תמיד אפשר

לא.
כל היופי זה להעניק קולר חדש לנשלט/ת החדשים.
בעיניי זה מאוד סימבולי ומרגש