איך מוצאים קשר כשישלך שולט?

לא רק שגם בפוליאמוריה יש התחייבות הדדית, יש בה אפילו התחייבות גדולה הרבה יותר, שכן היא דורשת מאמץ הרבה יותר אקטיבי.

לא פוליאמורית, אבל גם לא בדיוק מונוגמית.
כביכול כשאפגוש את בעלי לעתיד (חמסה חמסה) אגיד שלום לבעלים שלי.
אבל בתכלס, וזה מה שרלוונטי בעיני גם למצב שלך: כשאני במקום המתמסר-שייך אני לא חושבת שיש לי עיניים למישהו אחר.

אני לא רוצה להיכנס לדיון על עצם הפולי, אלא על פולי שמערב היררכיה. בראש שלי אם יש בך את הדבר הזה שנהנה להישלט, האם האדם שאת רוצה להיות איתו בזוגיות לא יהיה מספיק אגו-מנייאק כדי לרצות שתעיפי את השולט שלך? והאם לא תרצי שהוא יהיה ג'נטלמן מספיק כדי לא לחטוף צעצוע של ילד אחר? יש שם איזה פרדוקס בעיני, שאולי אני משליכה עלייך. בעל ובעלים זה לא אותו דבר, עזבי את כן חתונה לא חתונה, שותף לחיים זה לא אותו דבר כמו בעלות שטנית על נשמתך. ושניהם לא יכולים לדור בכפיפה בעיני. כל אחד מהם יותר מדי ענקיסטי.

אלא אם את מחפשת זוגיות מקורננת, ואז זה עניין אחר לגמרי.

טוב לשמוע דעות בוגרות ומנומקות ולא ססמאות חלולות

אני גם אמונוגמית, ודעתי דווקא תומכת בשל ורה ברמה מסוימת שאני חושבת שצריך קודם להיות רווק, ולמצוא זוגיות, ולאחר מכן שמבוססים קשר על אמון ועל גבולות ותיאום ציפיות ניתן לפתוח, או שמההתחלה פותחים עם תיאום ציפיות וגבולות, אבל שיש ברקע מישהו קיים או מישהי מאוד מקשה באמת לחפש מערכת יחסים אקטיבית שתהיה מעליה

לא אומרת להיפרד מהשולט אלא לקחת פסק זמן ולראות אנשים,שתמצאי מישהו שאת מרגישה שהוא מתאים,תספרי לו ותתאמו ביחד ציפיות וגבולות *שלכם* שתצטרכי להתייחס אליהם גבוה יותר מאשר השולט, ומשם לראות כיצד זה מתנהל.

אמנם לא פולי ...
את צריכה להגדיר לעצמך מה יותר חשוב לך כי אולי כמו שאמרו פה אפשר לפעמים לקבל את הכל אבל אין ספק שזה הרבה יותר נדיר בנוסף כנראה שיהיה לך יותר קל למצוא שולט כשאת במערכת יחסים זוגית מאשר בן זוג כאשר יש לך שולט