ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
28 באוג׳ 2020
יולי, אני לא חושבת שההבדל עקרוני. שתי הגרסאות הסובייקטיביות יכולות בהחלט לתאר את אותה הסיטואציה שעווותה על ידי המשתתפים לא בזדון, אלא בגלל התכנים שכל אחד מהם יצק לתוך ההתרחשות. לדאבוני חוויתי מקרה דומה, כאשר נשלט שהיה לי עמו קשר אינטימי שתק במשך למעלה מחצי שנה ולא השתמש במילת הבטחון ורק אחרי חצי שנה נשבר והודה שהוא סובל, אך פוחד להודות בכך כי אינו רוצה לאבד אותי. זאת הייתה האינטרפרטציה שלו של המצב שלא שיקפה את השקפותיי. מעולם לא הצבתי תנאי למילת הבטחון, ההפך הוא הנכון. למעשה, כהוכחה לכך שאני לא פסיכופטית, אעיד שבמהלך השנתיים שחלפו מאז, סירבתי להפגש עם כלוביסטים כי איבדתי אמון בעצמי ובדינמיקה הכלובית שמעצבת את הנשלט הכמה למערכת יחסים עם שולטת עד כדי אבדן מנגנון הגנה בסיסי. למען הסר ספק, הדברים לא נאמרו בשיחה נעימה בארבע עיניים. הוא צרח את החוויה שלו עלי בנימה מעליבה ונקמנית ולא חסך ממני כינויים כגון ״מתעללת״ (לא רחוק מפסיכופטית, לדעתי). אז הנה לך לא סתם סיטואציה, אלא מערכת יחסים שלמה שנמשכה למעלה מחצי שנה ושבחלקה (בחלק הרלוונטי לדיון) הייתה מבוססת על קצר בתקשורת דווקא סביב מילת בטחון.
את מתייחסת למילת הבטחון כמו שמתייחסים למעבר חציה ולרמזור אדום. אם הולך רגל נפגע מרכב שנסע באור אדום בזמן שחצה את הכביש במעבר חציה, הרי שאין מקום לשיח אודות אחריות אישית, למרות שמומלץ בחום להסתכל לצדדים גם כשחוצים את הכביש במעבר חציה מרומזר, כי מקרה כזה אינו תלוי אינטרפרטציה. לעומת דוגמת חציית הכביש, חוקים שחלים על ורבליזציה (אם א אומר ב, בהכרח נבין רק ג) מראש לוקחים בחשבון את נוכחותה הבלתי נמנעת של הפרשנות האישית. ולכן האחריות חלה על שני הצדדים באותה המידה. הוא יכול להגיד שאם המילה תאמר, האינטימיות הבדסמית תעצר וזאת כדי להבהיר את חשיבותה של התאמה בדסמית מידית עבורו; היא יכולה להבין מכך שלא יהיה לה היכן לישון בלילה כי תגורש מביתו. אם התנאי שלו אינו מתאים לה, זאת האחריות שלה לבדוק מולו אם אכן התכוון למה שחשבה ואף לעזוב. למעלה מכך, בשלב הזה הפריזמה הבדסמית אינה רלוונטית, מכיוון שבשלב הזה שניהם עדיין נמצאים בסטטוס של אישה זרה שהגיעה באישון הלילה אל גבר זר. כלומר, סיטואציה בה חלה עליה חובת זהירות ואחריות אישית, כי טרם היא נכנסת לדינמיקה בדסמית של היררכיה והעברת שליטה, היא שוות ערך לו מכל הבחינות. אילו הייתי היא, הייתי רואה בשרשור הזה עלבון, כי משתמע ממנו שאף אחד לא סומך על ההחלטות שלה. משתמעת ממנו הקטנה שלה והאדרה שלו. היא מצטיירת כאישה בעלת אינטליגנציה מוגבלת חסרת ניסיון שבאופן פלא בכלל הצליחה בכוחות עצמה לצאת מהבית ואף לחצות את מדינת ישראל כדי לפגוש את הנסיך על השוט הלבן. והוא לעומתה, מצטייר כחריף מחשבה, מניפולטיבי וערמומי בעל חושים מפותחים של צייד מיתולוגי ובקיא ברזי נפש האדם עד הנימים השקופים ביותר שלה. 🤦♀️ |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
28 באוג׳ 2020
תודה ברייה. כבר די התעייפתי מהדיון ולא היה לי כוח להסביר עד כמה פרשנות לאותה סיטואציה יכולה להיות שונה מבלי שאף צד משקר. בעבודה שלי אני נתקלת בתפיסות סובייקטיביות כאלה לאותה סיטואציה, כשכל צד בטוח שהוא צודק, אומר אמת ורק את האמת, והצד השני הוא שקרן, גנב ומניפולטור. על דוכן העדים מתבהרת בכלל תמונה שונה משני הסיפורים.
|
|
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
28 באוג׳ 2020
חשבתי עליך בדיוק בהקשר הזה, בכוח המוח והסבלנות. מי כמוך יודעת עד כמה כל העדויות האלה אינן נאמנות לאמת האובייקטיבית.
תודה לך בכוח, וליולי שהוצאתן אותי מאזור הנוחות האנגלוסקסי שלי עם הדיון המבריק הזה. דיונים כגון זה והלך הרוח שלהם הם הסיבה הכי מכובדת שרק אפשר להעלות על הדעת לקרוא את הפורומים של הכלוב. 😍 |
|
|
עבד משועבד{עבד}
|
לפני 4 שנים •
28 באוג׳ 2020
לא יכול. די. זה אונס.
לעצור את הדיון. אדום. צהוב |
|
|
| שרימחמש(אחר) |
לפני 4 שנים •
28 באוג׳ 2020
ברייה כתב/ה: יולי, אני לא חושבת שההבדל עקרוני. שתי הגרסאות הסובייקטיביות יכולות בהחלט לתאר את אותה הסיטואציה שעווותה על ידי המשתתפים לא בזדון, אלא בגלל התכנים שכל אחד מהם יצק לתוך ההתרחשות. לדאבוני חוויתי מקרה דומה, כאשר נשלט שהיה לי עמו קשר אינטימי שתק במשך למעלה מחצי שנה ולא השתמש במילת הבטחון ורק אחרי חצי שנה נשבר והודה שהוא סובל, אך פוחד להודות בכך כי אינו רוצה לאבד אותי. זאת הייתה האינטרפרטציה שלו של המצב שלא שיקפה את השקפותיי. מעולם לא הצבתי תנאי למילת הבטחון, ההפך הוא הנכון. למעשה, כהוכחה לכך שאני לא פסיכופטית, אעיד שבמהלך השנתיים שחלפו מאז, סירבתי להפגש עם כלוביסטים כי איבדתי אמון בעצמי ובדינמיקה הכלובית שמעצבת את הנשלט הכמה למערכת יחסים עם שולטת עד כדי אבדן מנגנון הגנה בסיסי. למען הסר ספק, הדברים לא נאמרו בשיחה נעימה בארבע עיניים. הוא צרח את החוויה שלו עלי בנימה מעליבה ונקמנית ולא חסך ממני כינויים כגון ״מתעללת״ (לא רחוק מפסיכופטית, לדעתי). אז הנה לך לא סתם סיטואציה, אלא מערכת יחסים שלמה שנמשכה למעלה מחצי שנה ושבחלקה (בחלק הרלוונטי לדיון) הייתה מבוססת על קצר בתקשורת דווקא סביב מילת בטחון.
את מתייחסת למילת הבטחון כמו שמתייחסים למעבר חציה ולרמזור אדום. אם הולך רגל נפגע מרכב שנסע באור אדום בזמן שחצה את הכביש במעבר חציה, הרי שאין מקום לשיח אודות אחריות אישית, למרות שמומלץ בחום להסתכל לצדדים גם כשחוצים את הכביש במעבר חציה מרומזר, כי מקרה כזה אינו תלוי אינטרפרטציה. לעומת דוגמת חציית הכביש, חוקים שחלים על ורבליזציה (אם א אומר ב, בהכרח נבין רק ג) מראש לוקחים בחשבון את נוכחותה הבלתי נמנעת של הפרשנות האישית. ולכן האחריות חלה על שני הצדדים באותה המידה. הוא יכול להגיד שאם המילה תאמר, האינטימיות הבדסמית תעצר וזאת כדי להבהיר את חשיבותה של התאמה בדסמית מידית עבורו; היא יכולה להבין מכך שלא יהיה לה היכן לישון בלילה כי תגורש מביתו. אם התנאי שלו אינו מתאים לה, זאת האחריות שלה לבדוק מולו אם אכן התכוון למה שחשבה ואף לעזוב. למעלה מכך, בשלב הזה הפריזמה הבדסמית אינה רלוונטית, מכיוון שבשלב הזה שניהם עדיין נמצאים בסטטוס של אישה זרה שהגיעה באישון הלילה אל גבר זר. כלומר, סיטואציה בה חלה עליה חובת זהירות ואחריות אישית, כי טרם היא נכנסת לדינמיקה בדסמית של היררכיה והעברת שליטה, היא שוות ערך לו מכל הבחינות. אילו הייתי היא, הייתי רואה בשרשור הזה עלבון, כי משתמע ממנו שאף אחד לא סומך על ההחלטות שלה. משתמעת ממנו הקטנה שלה והאדרה שלו. היא מצטיירת כאישה בעלת אינטליגנציה מוגבלת חסרת ניסיון שבאופן פלא בכלל הצליחה בכוחות עצמה לצאת מהבית ואף לחצות את מדינת ישראל כדי לפגוש את הנסיך על השוט הלבן. והוא לעומתה, מצטייר כחריף מחשבה, מניפולטיבי וערמומי בעל חושים מפותחים של צייד מיתולוגי ובקיא ברזי נפש האדם עד הנימים השקופים ביותר שלה. 🤦♀️ לא, זה בדיוק מה שאת עושה. את מציירת אותה כאישה בעלת אינטליגנציה מוגבלת שטעתה בבחירות וההחלטות שלה באותו הערב ומפילה עליה את רוב האחריות, בזמן שהיא (ואני) אומרת שהיא לא אשמה בכלל (לפחות לא האשמה הבלעדית בסיטואציה) והאחריות *לא לפגוע בה* הייתה מוטלת עליו. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שהמנגנונים שהופעלו שם (אני מדבר על הסיפור שסופר בתחילת הדיון) מסוכנים מיסודם. אף אחד לא טען שלא צריכה להיות כאן אחריות אישית, כן טענו שיש כאן הרבה האשמת הקורבן. זה שגם לה הייתה אחריות לא אומר שזה מוריד חלק מהאחריות שלו. זה שגם הוא יכול להפגע מעצם היותה נשלטת מתחילה שלא יודעת איך להתנהל במסגרת הסשן לא מוריד מהאחריות שלו לא לפגוע בה. איך שלא תסובבי את זה - באותה הסיטואציה לו הייתה יותר אחריות, גם על הסיטואציה (הוא היה בסביבה הכי מוכרת שלו) וגם על הגוף שלה מעצם התפקיד שהוא *בחר* לקחת על עצמו. |
|
|
| שרימחמש(אחר) |
לפני 4 שנים •
28 באוג׳ 2020
בכוח המוח כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: אני מבינה שאת אומרת את זה, אני פשוט חושבת שזה לא רלוונטי לסיפור שממנו התחלנו.
אני חושבת שטעויות יכולות לקרות, כשכולם באים עם רצון טוב, וגם אין דרך לדעת אם הסיפור שמישהו מביא לפורום הוא מדוייק. אבל יש דברים שהם כן שחור לבן, וכשמספרים לי על מילת בטחון ממולכדת אני לא מוכנה להגיד שאולי זו אי הבנה ואולי לכולם היו כוונות טובות. מי שממלכד מילת בטחון עושה דבר רע מאד. הבדלי גרסאות הרבה פעמים נובעים מכך שצד אחד (או שניהם) מסלפים את התיאור כדי ליצור את הרושם שרצו, לאו דווקא מפערים גדולים בהבנה. ואני חושבת שבסופו של דבר שתינו הסכמנו שבתור שולט, עלינו לקחת על עצמנו את המשימה להיזהר ולהימנע מלפגוע באנשים ולא להגיד "זו בעיה שלה" (לא במקום האחריות המשותפת אלא בנוסף). זו אמירה שהייתה מאד חסרה לי אצל שולטים שהגיבו פה. הייתה חסרה לי הנכונות לקבוע גבול ברור. דובר פה בציניות על "ספר החוקים" ועיקר הטענה שלי היא שספר החוקים הוא לא "ספר החוקים של הבדס"מ" אלא "ספר החוקים של ההגינות האנושית הבסיסית" ושהוא אשכרה קיים ושהוא יותר חשוב מכל סשן שבעולם. זה הדבר שעליו אני כל פעם אומרת "זה בעצם מאד פשוט". מבחינתי, זה שיש לכל אחד חובה מוסרית להשתדל ולא לפגוע באחרים ולא רק שלא לפגוע בזדון אלא להשתדל ולהתאמץ ולהפעיל מנגנוני הגנה באופן אקטיבי כדי למנוע תאונות, זה חד משמעי וזה תנאי סף. זה הטריף אותי שאנשים לא אומרים על זה "כן, ברור, בחייך". את כן אמרת את זה, אחרי שביקשתי, ואני מסכימה שיש משהו מגוחך בבקשה לומר את זה, אבל אנחנו פה בעמוד 37 ובשלב זה כבר ראינו שלא לכולם זה מובן מאליו. קונטקסט זה המון. למעשה יולי, אמרתי את זה כבר בשורה הראשונה, בהודעה הראשונה שלי (״מסכימה ומוסיפה״). אם אפילו כאן אצלנו, בין שתי נשים וורבליות, יכול להיות כשל בהבנה אחת את השניה, אז תארי לך מה זה אומר לגבי תקשורות בכלל, במקום בו שניים הולכים לשחק בנפש אחד של השני. ובעיני, זה בדיוק העניין. השטחים האפורים והנרחבים. לא מה שחור ומה לבן. לך זה רלוונטי להתמקד במקום אחד, לי זה רלוונטי להתמקד במקומות אחרים בשיח, להבהיר דווקא את האיזורים האפורים והכשלים שיכולים להיווצר שם. לך זה ממש לא רלוונטי (לפי מה שאת כותבת), מה שאני אומרת. בעצם, כל אחד מקשיב, בחיישנים שלו, למקומות אחרים, ומפרש אותם כרצונו. כתבתי ואני כותבת שוב, שבגלל שזה ״ספורט מסוכן״, גם לנשלטת יש אחריות בדרך שהיא מנהלת את המקומות האלה. אני עדיין חושבת כך, ואני כן חושבת שצריך לדבר על זה. בסופו של דבר, הגרסה של השולט, הבהירה תחושת מצוקה שלו. הוא יצא דוש רציני גם לגרסתו, אבל הוא לא הרגיש בנוח, ולא הרגיש חיבור, ובעצם הוא זה שעצר את הסשן, כי נוצרו לו שם קשיים הן בסשן והן בסקס. כנראה שהשיח על שולט טורף פסיכופט, הוא שיח קצת מנותק ממה שהיה שם בפועל. למעשה, הבעיה העיקרית היתה שלא היה מפגש רצונות, וההתמודדות עם סיטואציה כזו היתה תקולה. מותר שהשיח בשרשור הזה, יגע גם במקומות האלה, ולא רק ידגיש את הנקודה שחשובה לך. ששוב, מובהרת כבר בשורה הראשונה. רק שאין שום כשל בהבנה שלה אותך, היא יודעת שאת מתמקדת ב"איזורים האפורים" ובדיוק בגלל זה הדיון נמשך. "גם לנשלטת יש אחריות בדרך שהיא מנהלת את המקומות האלה. אני עדיין חושבת כך, ואני כן חושבת שצריך לדבר על זה", נדמה שאת חושבת שזה הצד שפחות מבוקר על ידי החברה והדעה הפחות רווחת, וזאת בדיוק הבעיה - כולם מדברים על זה. כולם מדברים על זה שצריך ללמד את הבנות של היום לא להיות כיפה אדומה, שלא יהיו קלות דעת, שידעו לשים לב טוב טוב לנורות אזהרה ולהימנע מסיטואציות שיכולות לפגוע בהן. רק שכמו שאמרת - החיים הם לא שחור ולבן, תמיד יש כאלו שיקחו יותר סיכונים, שירצו "לחיות", או שכאלו שפחות יראו בסיטואציה שנכנסים אליה כמשהו מסוכן ומאיים. פחות מדברים על זה שצריך ללמד את הבנים של היום לא להיות הזאב. התגובות שלך מלאות בהאשמת הקורבן. אולי הנקודה שהיא בחרה להדגיש מובהרת כבר בשורה הראשונה, אבל היא לא מיושמת חברתית בשום צורה, וזה למה, לצערי, היא תמשיך להדגיש אותה. |
|
|
|
BonnieLass
|
לפני 3 שנים •
24 בנוב׳ 2020
מעניין.
לא נאנסתי אבל היה אחד מפה שניצל ועוד אחד ששיקר. |
|
|