פרוייקט החונקוּת

Re: בליסנה והשליטה, לתשומת לבכן

DanaDomme​(שולטת) • 20 בספט׳ 2006

[quote="איימי_"][quote="קייסי"]נדמה לי שאל מול חיצי הלעג אל מול רעיון התביעה שלכן, כל הטוענים כי היא חסרת סיכוי/חסרת טעם/בלתי רלוונטית, וכי הסיכוי לתבוע ניק פיקטיבי בפלנטה וירטואלית קלוש - הייתי מציעה שתעיינו בלינק הבא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2892004,00.html

אפשר ללגלג, להשמיץ, לנאץ ולהכפיש בחסות ניקים חמקמקים, אבל נדמה לי שכל מי שניתן יהיה לאתר באמצעים חוקיים שונים (ובמידה שלא - תחול האחריות על בעל הפלטפורמה שלא ימחק את השתלחויותיהם - כלובי), חשופים לתביעת דיבה, אם הוציאו דיבתכן רעה ללא הוכחות מספקות.

נדמה לי שכל מי שפתח את פיו חסר העכבות ואמר דברים מכוערים ובלתי מבוססים דיים (לתחושתו שלו) - דוקא מוטב היה שיתחיל להלחץ.[/quote]

גמרת אותי, קייסי. דווקא את הלינק הזה הבאת?

אגב, למיטב ידיעתי זה לא המקרה היחיד של תביעות על דברים שנכתבו באינטרנט (בארץ). איכשהו זכור לי לפחות עוד מקרה אחד.[/quote]

----------------------------------------------------------------------------------------------
ולמיטב זכרוני, דווקא במקרה הנ"ל , אם זכרוני אינו מטעה אותי (והזכרון שלי לא משהו אבל בכל זאת...) התובעת היא זו ששילמה לנתבע.

Re: לריס (תגובה לבליסאנה)

RIS • 20 בספט׳ 2006

.
בליסאנה, מאחר שפנית אלי באופן ישיר אני אגיב ואסביר לך מדוע אינני רואה צורך לשנות את מה שכתבתי.

מספר הערות מקדמיות.

הערה ראשונה.
נדמה לי שאספת לעצמך ביחד, בראש, את כל מה שנכתב עליכן בכל מיני שרשורים שונים שנכתבו על ידי אנשים שונים ובזמנים שונים, התכת את הדברים למכיתה אחת ועכשיו את מפנה אותה כלפי.

מובן שאתייחס רק לדברים שיצאו ממקלדתי, ואני דוחה את הניסיון שלך להעמיד אותי בראש "כנופיית הגינוי" שכל כך פגעה בך, לדברייך.

הערה שניה לעצם ענין הפרוייקט.
אני אכן, כמו רבים כאן, רואה במגינת לב את התופעה שאתן קוראות לה "דומים מסוכנים" (הסברתי במקום אחר מדוע המונח הזה לא מקובל עלי ומכיל סתירה פנימית לתפיסתי).

אלא שכל המנוף שהקמתן וההובלה להקמת עוד גוף, עוד מנגנון, ועדות קבלה וקורסי הכשרה מהווה לגבי דידי דרך פסולה (וגם מגוחכת) שנזקה עולה על תועלתה ההיפותטית. בעיני הדרך הזו היא דרך שיוצרת עסקונה, מעין אגף בהסתדרות, עוד גוף שאחר כך שם את עצמו ואת המשך קיומו בראש סולם החשיבויות ושוכח לשם מה הוקם.

לטעמי, הדרך לטיפול בבעיות כמו בעיית הנזקים האפשריים לאנשים חדשים, היא דרך אחרת, שקטה הרבה יותר, אפקטיבית הרבה יותר ללא מימסד ומנגנונים ורשימות של מועמדים וסלקציות.
זו דעתי הכללית.

באופן ספציפי אמרתי שלאור אירועים מסוימים אתן שתיכן, את ואור, לא ראויות בעיני להוביל פרוייקט כזה.

יתירה מזאת. אמרתי שהיה ראוי שתשמרו על פרופיל נמוך. חיו את חייכן באושר וכאוות נפשכן אבל בלי להציב את עצמכן בקדמת הבמה הקהילתית.

כל זה מפני שלדעתי - והיא מושתתת לא על רכילות ובודאי שלא על רכילות זדונית - יצאתן מהפרשה ההיא רע מאוד.

הדגשתי ואני מדגיש שוב שאת דעתי זו - המבוססת על ערכיי והשקפות העולם שלי - גיבשתי אך ורק מהחומר שמונח בפומבי לפני כולם, קרי שרשורים שבהם השתתפתן ומדברים שאתן עצמכן עשיתן, סיפרתן, הודיתן בהם והסברתן אותם.

הערה שלישית - וזאת בעיקר נוכח כל הקולות הסכסכניים והארסיים שהתגייסו כאן להגן עליכן ולהכפיש את המתנגדים לכן - אני אישית לא אמרתי דבר שקשור להתארגנות שלכן כהתארגנות נשית בלבד, ואני דוחה בשאט נפש כל ניסיון לייחס לי (ולמתנגדים נוספים) מוטיבציות כמו שנאת נשים או פחד מהתארגנות נגד "דומים" מתחזים ומזיקים.

ועכשיו אשיב לך דבר דבור על אופניו.



נושא זה איננו נוגע לי כלל וכלל. לא כיניתי אתכן דומיות מסוכנות (מושג , שכאמור, לא קיים בעולם המושגים שלי). ההדגש כאן על המילה דומיות בהקשר של הדברים שאני כתבתי הינו,איפוא, מוטעה ומטעה וחבל.

ליבת הדברים שלי היתה אחרת ותמציתה הינה שנהגתן כלפי פרודנס בצורה הפוכה מזו שאתן מטיפות לה ובצורה הדומה מאוד למה שאתן מטיפות נגדה. וציטטתי אתכן: בעד אמפתיה, סובלנות, קשב וחוסר שיפוטיות מזה ונגד מניפולטיביות וחוסר שפיות מזה.

ואני מדגיש שוב. אף דבר מדברי לא היה מבוסס על עדותה של פרודנס אלא רק על עובדות שאינכן מתכחשות להן.
ושוב - לא טענתי שפעלתן מולה כדומיות. ולא ברור לי מדוע את מייחסת לי אמירה שטותית כזאת.
טענתי שאותן תכונות שאתן מנסות לקדם כתכונות שצריך אותן למאבק ב"דומים מסוכנים" ולטיפול בסאביות במצוקה - נעדרו מ"טיפולכן" בפרודנס וזאת למרות שאתן הייתן הראשונות לזהות ולהודות במצוקה שלה.

הדרך שבה נהגתן בה - בקטע הזמן שאני מתייחס אליו - נראית מהצד שונה מאוד ממה שאתן מטיפות לו ויותר דומה לאפיונים שאור ציינה כאפיונים שליליים שצריך להילחם בהם.



בהחלט. אם מישהו מטיל בך האשמות חוזרות וחסרות בסיס כדי להשתיק אותך ולשתק את עשייתך - אל תשתקי.
רק שוב, איך זה קשור אלי?.
אני לא מנסה לשתק את העשייה שלכן הגם שאני מתנגד עקרונית לדרך שלכן. אני רק חושב שהיה עדיף שהייתן מעבירות לאנשים אחרים את המושכות מפני שלאור המקרה ההוא נראית ההתנהלות הנוכחית שלכן באור ציני ומגוחך.

קראתי את הסיפור שלך ושל אור, ראיתי את ההסברים שלכן, ראיתי בפועל את ההתנהלות שלכן מול פרודנס באותו שרשור ובשרשורים אחרים, ועדיין חושב שבעוד כאן הנכן מדברות גבוהה גבוהה על קורס לאמפתיה וקשב - שם עשיתן לה קורס מהתופת.

זו דעתי, אותה הבעתי.
מה לא לגיטימי בה?
כמובן שאתן לא רואות את זה כמוני. אבל איפה לשון הרע שבה?
האם את טוענת שמעשיכן והתנהגותכן הינן מעל לביקורת?

אני חושב שאינכן ראויות להוביל פרוייקט חינוכי בקהילה ומעל דפי הכלוב. ואם כך אני חושב ואם הקהילה כאן חשובה לי הרי שזו לא זכותי אלא אף חובתי להביע את דעתי.

ואני שומע את מקהלת הנחשים הארסיים מעודדת אותך ליפול למלכודת שלא מבחינה בין הוצאת לשון הרע (שמבוססת על שקרים ורכילות חסרת בסיס) ובין ביקורת עניינית, הגם שנוקבת, שמבוססת על העובדות כפי שהוצגו על ידכן ולא על ידי מישהו אחר!



ההתנצלות - כולל האירוניה הדקה שבה לא הבחנת - היתה על כך שהנושא הוסט. בראש הדברים ב"התנצלות" היתה האמירה שאני עומד מאחרי הדברים שכתבתי. והוספתי ואמרתי שחשוב לדבר על האישיו עצמו. לכן גם פתחתי שרשור נפרד.

את אומרת ש -


את יכולה לקרוא לזה האשמה אבל אני אומר מה ראיתי.
ולמה שראיתי אני קורא בשם. זה הכל.
את טועה כאן לא רק בניסוח אלא גם בהבנת הנקודה העיקרית.
הנקודה העיקרית היא זו:
הפרשנות שלי נובעת בדיוק מתוך עובדות והוכחות.
ואיזה עובדות והוכחות - בדיוק מה שאתן אמרתן ומה שאתן טענתן.
אז איפה הקריאה הסלקטיבית?

תכניסי לך לראש בליסאנה: אני מסתמך על ההסטוריה כפי שאת ואור ציירתן אותה. לא מישהו אחר.
לכן אין טעם לשוב ולהטיח בי כביכול אני לוקח צד אחד ומתעלם מהצד האחר.

מי שחייב כאן התנצלות אלה אתן.
ולא בפני.
וגם לא לי לדרוש אותה.



לאור כל מה שכתבתי למעלה אני חושב שדי ברור שהַצָגָתִי כמי שחטא בחוסר צדק מבוססת אך ורק על משאלת הלב שלך ולא על העובדות.

והשרשור לא סטה מהנושא. הוא זנח את הנושא. אבל האם צריך למחוק כל שרשור ששינה כיוון?

הסיבה שנכנסתי בכלל לתוך כל הבוקה והמבולקה הזו היתה שאני מאמין שמבחינה ציבורית אינכן ראויות להוביל קמפיין כזה. או אחר.
לא התכוונתי לפגוע בכן אישית. זה לא אישי. וצר לי שנפגעתן ואתן כואבות הגם שמלכתחילה היה ברור לי שדבר זה הינו בלתי נמנע ושיהיו ריקושטים.

אבל הרגשתי שחשוב שאביע את דעתי למרות הריקושטים הצפויים וכך עשיתי.

מבחינתי הפרשה סגורה, ואת עשי מה שאת מבינה.
.

בחיי יש היסטוריה

esty • 20 בספט׳ 2006

חושבת שזו פעם ראשונה
שאני מסכימה עם כל מילה של ריס
(ואני מדברת רק על ההודעה הראשונה, שאר השרשור ארוך, מעייף, מתיש, מייגע מדי)

לריס

Belisana​(שולטת) • 20 בספט׳ 2006

א. גם האדם האמפתי והרגיש ביותר מפסיק להיות חביב ומאיר פנים כשרודפים אותו במשך שנה, מכפישים אותו תחת כל עץ רענן, אורבים לו ומתנהגים כלפיו בצורה אובססיבית.
יש כאן אנשים שמכירים אותי, קל לבדוק מי ומה אני. לעומת זאת, גם אם תפנה לחבריה הטובים ביותר של האשה המדוברת, הם יודו באובססיה שהיתה לה כלפיי (ויוסיפו אחר כך צידוקים).


ב. מעולם לא התיימרתי להדריך סאביות שאינן הסאבית שלי. כפי שכבר כתבתי כאן שוב ושוב: נערך מפגש בביתי. במפגש סאביות העלו את הצורך בליווי ובהדרכת המלוות. אור ואני התנדבנו לעזור להן לעשות זאת. לא רק שלא הצגתי את עצמי כמי שתלווה את הסאביות, אמרתי וחזרתי והדגשתי שאני מאמינה שעל סאביות ללוות סאביות. מאחר שאני איני סאבית, ברור שאיני מועמדת לתפקיד. מעולם גם לא אמרתי שאני אעשה איזה שהוא תהליך הכשרה למלוות. הכוונה היתה שמייפל, שהדריכה גם בקו החם, תעשה את התהליך. בניגוד לכמה אנשים כאן, יש לי חיים מלאים
בעולם שמחוץ לוירטואליה, תפקידים ציבוריים, פרויקטים לביצוע ועבודה מספקת ביותר. איני זקוקה להערים על עצמי תארים וירטואליים. הקהילה הזאת חשובה לי לא פחות משלך, ראיתי מצוקה ובחרתי לעזור. לא רוצים? ממש לא צריך.

ג. אתה זכאי לדעתך, אבל יש הבדל עצום בין לומר, "ממה שקראתי נראה לי" וכו' לבין לכתוב משפט כמו: "שתי האימהות המייסדות הללו ניצפו - כאמור – כשהן נוהגות בסאבית במצוקה הזו כמו ששדים בגהינום נוהגים בקורבן שלהם".
כאן מדובר בפרשנות שלך ובלשון הרע. לא צפית, אתה לא יודע מה היתה רמת ההטרדה בה הוטרדתי ושלה היו עדים וחברים שהותקפו והושמצו רק כי הם חברים שלי והם נמצאים איתנו כאן בכלוב ויכולים לספר על כך אם ירצו. אין לך מושג מה גרם לי להקשיח את ליבי מול האשה הזאת ואתה יכול להאמין לי או לא, אבל ברור לי שעם כל הצדקנות בדבריך, אתה היית מגיב בצורה הרבה יותר חמורה לו אקסית שלך היתה רודפת אותך במשך שנה אחרי שנפרדתם, בצורה בה אני נרדפתי. בנוסף, היא לא היתה סאבית במצוקה. היא היתה אקסית שכלל איננה סאבית, שפיתחה מצוקה כי סרבתי לחזור אליה. כל הפרטים הללו נמצאים בשרשור אותו פרשת כרצונך. על כך חשבתי ואני עדיין חושבת שמגיעה לי התנצלות.

ד. מאחר וקצתי בשרשור הזה, אם תרצה להמשיך לדון בנושא אשמח לדבר איתך בפרטי.

Belisana​(שולטת) • 20 בספט׳ 2006

ותוספת לדברים שציטטת מדבריךי:

יש אירוניה לא מעטה בעובדה שבראש מסע הצלב הזה עומדות נפשות פועלות שרק לא מזמן התגלו במלוא כיעורן כאשר הסתבר שהתעללו ללא רחמים במי שהיתה הסאבית של אחת מהן, חדרו לחייה במסווה של ניקים מזוייפים וסובו אותה במעטה של כחש, הולכת שולל ורמייה.

אם אכן יוקם מנגנון החושך, נדמה לי שהנפשות הפועלות הללו יסומנו בראש הרשימה של "הדומים המסוכנים"....
(שהרי מדובר על רשימה שיהיו בה כל מי שפוגעים לא רק אלה שפוגעים בטירוניות....וזאת ללא הבדל גזע דת או מין!)


- הסתבר שהתעללו ללא רחמים? חדרו לחייה? ואמרת שלא אמרת דומים מסוכנים?

על כך אני מדברת כשאני אומרת שיש בדבריך לשון הרע.

כאמור, אם תרצה, נמשיך בפרטי.

תגובה לבליסנה שמגיבה לריס ועל הדרך משמיצה אותי

נשמה אבודה • 20 בספט׳ 2006

בליסנה,

עושה רושם שלא יאה לך להגיב את לדבריי ואף לא לפנות אלי בגוף ראשון. כמי שמכירה ולמדה על בשרה את הפסיכולוגיה בגרוש שלך ואת הדרך שלך לנהל מלחמות, אותי היום זה רק מצחיק. צחוק מר. לא גורם לי עונג לפנות אלייך בגוף ראשון אבל פנייה אל הקהל זה לא צד חזק שלי. (רמז)

לפני שאגיב על החיצים שירית לעברי ( ככה בדרך אגב בתגובתך לריס, כי את האנרגיות יש להשקיע במי שנתפס בעינכן כבעל השפעה בקהילה) אתייחס בצורה כללית לכינויי הגנאי שאת נוהגת לפזר נגדי בפוסטים השונים.

את חוזרת ללא הרף על היותי אובססיבית וטומנת מארבים (הפעם משום מה השמטת את הסחטנות והאיומים). לא משנה כמה פעמים אני חוזרת ואומרת שחיכיתי פעם אחת ויחידה על ספסל (ומודה שבדרכי לאותו ספסל הימרתי שיום אחד תנפחו ותעוותו כדרכן בקודש את אותו מעשה), ולא משנה שלא אייימתי אלא רק ישבתי ובכיתי (ואת כשראית אותי, הוד תימומך, חייכת חיוך גדול, מה שמעולם לא הכחשת. אבל נגיד שחיוכים נפלטים. זה לא העיקר)

מכיוון שמי שהגיעה איתך זו "קלייר" ולא אור. ישר נתת לה את הפקודה שתחזור להיות אור. ככה בהבזק של שנייה, תוך קריאה סמכותית, יצא האור...

למה קראת לה? כי כשהיא אור אז היא יכולה להיות תקיפה כלפיי (בדיוק כמו שקרה אז אצלך בבית, לפני הקלוז'ר המחורבן שלך, כשהיא החליפה מולי זהויות. חלקן היו תוקפניות כלפיי בקול גברי - כדרכה של אור- וחלקן חמודות שכאלה, בעלות חיוך ביישני וגינונים של נערה מפתה (מראה מפחיד ומגוחך בה בעת) ....כש"הפעלת" אותה שוב התנהגת כמו בעליו של בולדוג שרוצה לשסות באוייב את כלבו. (אוייב שאליו רק רגע לפני חייכת. אבל נגיד שחיוכים קורים וזו הייתה סתם עווית..). אבל זה לא שחשבת שאני באמת אוייב, הסיבה להתנהגותך זו תאוות השליטה, ההנאה מרדייה באנשים, מלראות כיצד הם מבטלים את עצמם למענך, ממציאים אישיות שונות (לדוגמא) או כותבים אימיילים נואשים (לדוגמא).

את אמרת בהזדמנויות שונות שהכנסת אותי לחייך מתוך רחמים (מרוצה? זה הופך אותך לצדיקה כמו שאת אוהבת?), כי רצית לעזור לי, לקחת אותי למסע. (מאז כבר הספקתי לשמוע על עוד אנשם שרצית לקחת אותם למסע וברחו כמו מאש מפני המגלומניה המפחיד, כשתיארת בעיניהן מהו אותו מסע - את מבינה, בטקטיקה הזו של אנשים מעידים ועוד אנשים חושבים ועוד אנשים אומרים קל להשתמש. רק שאת עושה את בצורה הכי מסולפת שאפשר)

כן, לקחת אותי למסע, לימדת אותי איך הקיצוניות של הרוע והטוב דרים בכפיפה אחת, מתחלפים לפרקים. עשית לי בית ספר. ביד אחת ליטפת ובשנייה סטרת. ללא הרף.

שנה שלמה הטרדתי אותך, כך את טוענת אל מול אימיילים של אהבה ונסיון לדבר עם מי שבאחת ניתקה את הקשר בכמה מילים בצ'אט. (לא, זה לא פשע לעשות את זה. זה לא פשע לא לאהוב או לא לא לרצות. אבל גם האימיילים ששלחתי לא היוו פשע כפי שאת מציגה ללא הרף. וזה לא אומר שבגלל האימיילים הללו היה לשתיכן את הזכות לשטות בי בניקים שונים ולהפוך את האהבה שלי למי שחשבתי שאוהבת אותי, בעצם לאהבה למישהי שנהנית לשחק בי ושמה הטוב חשוב יותר מכל דבר אחר, גם אם זה אומר שצריך לשקר).

ושוב, אותן "הטרדות" מסתכמות באימיילים של אהבה שכתבתי, חלקם הגדול באישורך, על חלקם ענית באהדה. במהלך התקופה הזו אף הצעת לי לחדש את הקשר ולהיות חברות. (את חושבת שיש לזה חשיבות שאת אומרת שזה מתוך חמלה כשאת קוראת לי מסוכנת?)

באותו ערב של ההמתנה על הספסל (מארב אם תרצי), הלכתן ישר להתייעץ עם עורך דין, כך סיפרתן לי בהודעה שהשארתן אצלי במזכירה. מאין החוצפה להתקשר אל מישהי שאתן כה נהנות לקרוא לה מטרידה? מאין הייתה החוצפה להתקשר לידידי הספורים (אני לא מעורה בקהילה) ובה בשעה להתריע בפני כל מי שרק אפשר שאני מטרידה את חברותיכן? (בין המוטרדות הייתה אישה שקיבלה הודעה אחת קצרה ביותרלפרטי של הכלוב, לאחר שתקפה אותי כמעט בכל שירשור. הפלא ופלא גם הפכה למוטרדת)

אז אני מודה שהייתי בדכאון מהפרידה (אותה עשית באחת כמו בפעמים הקודמות), שהדכאון שלי לא היה נעים, שלא כיף לקבל אימיילים ממישהו שאתה לא רוצה (אבל טורח מידי פעם לשדר לו מסרים הפוכים). זה היה לא נעים לא בגלל שרציתי שיהיה למישהו לא נעים. אבל יחד עם זאת ניסיתן להפוך אותי, במין שקרנות פאתולוגית, למאיימת ומסוכנת. להפוך אותי למאיימת בהתאבדות סידרתית, כשבעצם אותה פעם אחת ויחידה שניסיתי להתאבד הייתה אחרי מסיכת ההתחזויות שלכן.

זה סוג הלעג שהכי הכאיב לי. לטעון כלפיי שאני בעלת נטיות אובדניות כשבפעם היחידה שניסיתי לממש זה היה בהקשר ישיר למה שחוויתי אתכן. (ולא כתגובה ישירה לפרידה)

מצחיק עד כמה שזה נהיה שולי בכל העניין. אה, התנצלנו על מה שעשינו בתום לב, את אומרת בביטול וממשיכה בתוקפנות. אין שום ערך להתנצלות כשבאותה השעה מבזים את מושא התנצלותך.


כן, גם אני התנצלתי בפנייך, כשאת ואור ביקשתן זאת בניקים שהמצאתן לכן. ביקשתן שאודה בפני כל הכלוב עד כמה הייתי מטרידה, שזו הדרך שאניגמטית (את בליסנה) תתקרב אלי בחזרה.
בשירשור המעופש ההוא מגיבים כל חבריכם שידעו על ההתחזות ושתקו כי הם חברים טובים.
ההתנצלות נשלחה קודם ל"קלייר" שתשפוט אם זו התנצלות ראויה לפרסום ולאחר שנתנה חוות דעת חיובית היא פורסמה. את חושבת שיש כח להפנות ללינקים? לחפש את כל השירשורים בהן אתן מגיבות אחת לשניה? שמי שירצה יחפש "בבנות על הבנות".

אבל כל זה, זה בסדר ללעוג לי ולהאשים אותי ככל העולה על רוחיכן בלי להביא אף ראיה (חוץ מקריאות ההידד והאישור של חבריכם), תוך כדי בניתוק דברים מהקשרם - בזה אתן מומחיות גדולות.

כמובן שלא עולה בדעתכן שאתן מכפישות את שמי כי הרי לי אין שם בקהילה אז זה בסדר. (את אומרת שגם חבריי יודו שהייתי אובסיסיבית כלפייך - איזה משפט מנצח כשהם לא פה כדי להגיב).

אתן נוהגות כל הזמן לפאר עד כמה אתן אהודות, מצליחות בעבודה, משופעות חברים, בעלות מוניטיו וכו.
אור נהגה להתקשר לחברה היחידה שלי פה (שאיני נמצאת עימה בקשר הדוק) ולספר לה ולנסות לשכנע אותה שאני מסוכנת ויעבור זמן קט עד שהיא תלמד זאת. (משום מה היא לא למדה הקשת עורף...ישר לקורס חונכות)
הן גם נהגו להגיב בבלוגה והתריע על כך. (אבל לא, זאת לא הטרדה. זה רק שירות לקהילה)
גם לידידי הטוב בליסנה התקשרה מעת לעת. בלכיסיקון שלך נדמה לי שזו הטרדה ואיום וסחיטה וכל היתר. אבל מה שתקף אלי בעולם ההגדרות המעוות שהמצאתן, לא תקף אליכן.
המוסר הכפול שלכן, כביכול מוסר, הוא תופעה בפני עצמה. להצטדקויות שלכן אין אח וריע.

ואת אור, חמור קופץ בראש, לכל הזדעקות של בליסנה על ההטרדות שלי, הוספת שגם את הוטרדת.

המילה חוצפה היא מילה עדינה כדי לתאר את ההתנהגות שלך. שקרנות פאתולוגית מייצגת אותך הכי טוב. התוקפנות שלך, האגרסיביות שלך, העבירו עלי ימים של חוסר בשינה.

אני רק משערת, שלאור תחביבך מזה שנים, לתבוע את כל מי שרק אפשר, טחנת את מוחה שאני אישה מסוכנת ושווה לאיים עלי בתביעה.

את טוענת שבשנתיים האחרונות הטרדתי אותך. להלן תיאור ההטרדות:

היו בינינו כמה תחלופות של הודעות בכלוב, כשאת רובן את יזמת, חלקן מאיימות ("אני ארמוס אותך" וכאלה. אני מעולם לא איימתי. לא עלייך ולא עליה. וביקשתי מספר פעמים שתפרסמו את הסו קולד איומים). באמת סליחה שהגבתי.

אני מצטערת שפגעתי והעלבתי אותך והקלסר שלך הוא לא בגודל מידיום, כמו של בליסנה, אלא בגודל דפדפת שמכילה שני דפים. דהיינו שני אימיילים.

אימייל אחד, לאחר ששלחת לי הודעה בכלוב שאת מאיימת לתבוע אותי בגין מארב עם ציטוט באורך הגלות, משהו בסגנון משפטני ומופלץ. עם הקדמה מפוארת שמספרת על התייעצותכן עם עורך וכיצד תנקטו באם אעשה כך או אחרת.

ואז כתבתי מכתב חמוד לאימייל שלך. לא זוכרת מה כתבתי אבל פניתי לכל חמשת הדמויות שלך וכתבתי שתיים-שלוש שורות. (לא קללות חלילה. אני מניחה שמשהו בסגנון שכל אחת מהדמויות שלך מוזמנות לתבוע אותי).

האימייל השני שכתבתי לך נכתב ממקום עבודתי, לפני כשבועיים
אור שלחה פקס למקום עבודתי, ללא ידיעתה שאני עובדת שם (גילוי נאות, אולי פעם תלמדנה את המושג הזה), בנושא שקשור למקום עבודתי. מכיוון שאני מטפלת בסוג כזה של פניות השבתי לה בשלילה.

זה היה האימייל השני.

אולי משום כך השליטה כתבה שהטרדתי אותה ב*שנתיים* האחרונות. (הסבר: אימייל אחד לפני שנתיים ואימייל אחד לפני שבועיים הופך את זה סך הכל להטרדה של שנתיים).


את משהו את, אור. אם היית יכולה היית רומסת במו רגלייך את כל מי שאת לא אוהבת, את כל מי שאת רואה בו כאיום בעינייך המעוותות והמסונוורות.

מסכנים האנשים שאת מחליטה כהרף עין על מסוכנותם.

הייתי קוראת לך דומית מסוכנת אבל את לא דומית, את גם לא אישה בעיני כי אין בך שום אצילות.

את חיה משחרת לטרף ומניפולטיבית בחסד, אם כי יש לך עוד מה ללמוד מבליסנה. (וסליחה שאני מעליבה)

נ.ב. - בליסנה החליטה בהודעתה האחרונה, שלמרות מה שכתבה קודם, בעצם לא הייתי סאבית במצוקה אלא אקסית במצוקה. מעניין כמה הצלפות וסדרות חינוך מבדילות בין התואר סאבית לאקסית. אבל זה בסדר, אני מוותרת על שני התארים האלה בהקשר שלך.

בראשי פרקים

שפיץ רציני • 20 בספט׳ 2006

כואב לעשת טעויות
אבל הפחד מלעשותם
סופו שיכאיב יותר.