לקקן ביישן(נשלט)
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
hrgiger כתב/ה: שום ספר לא שינה את חיי, אבל יש כמה בולטים שהשפיעו מאוד. אולי בעצם כן אפשר לטעון ששינו, זה פשוט נשמע לי דרמטי מדי (:
בכל אופן, "סיפור העין", "הבושם", "צל הימים" ו"איש הקובייה" הם בין המשמעותיים. +1 לגבי איש הקובייה. ספר חתרני ומבריק. |
|
|
NobleSavage
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
hrgiger כתב/ה: שום ספר לא שינה את חיי, אבל יש כמה בולטים שהשפיעו מאוד. אולי בעצם כן אפשר לטעון ששינו, זה פשוט נשמע לי דרמטי מדי (:
בכל אופן, "סיפור העין", "הבושם", "צל הימים" ו"איש הקובייה" הם בין המשמעותיים. הבושם הוא הספר האהוב עליי (: |
|
|
| שעשועון |
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
מבחינת ספרים שהשפיעו עליי יש לא מעט.. אבל נראה לי שהיחיד שהתקרב למקום הזה של שינה לי את החיים זה כתבי אפלטון. הוא גרם לי לשנות את התפיסה שלי מ-"אני יודע ש...." ל-"אני מאמין/חושב ש...".
תכלס, סדרת הספרים הזו לא יצרה אצלי את השינוי הזה לבד אלא בשיתוף עם עוד כמה הוגים, אבל את המנטרה של "אני יודע שאני לא יודע" אני לחלוטין שאלתי משם |
|
|
RED SPELL
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
״ מעשה בחמישה בלונים״
|
|
|
little girl(נשלטת){KM}
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
“סרט לבן על כיפה אדומה״
של לימור נחמיאס. זאת היתה הפעם הראשונה בחיים שנתקלתי במושג בדסמ וזה היה משנה חיים עבורי כי הבנתי שיש שם למה שאני מרגישה. |
|
|
Yet again
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
הצד השני של הגשר של מרי לוסון או חורף קיץ של שי פניגר
|
|
|
Marcus Wright(אחר)
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
The TCP/IP Guide by Charles M. Kozierok
פשוט כי הוא תרם לידע שלי. בשילוב של עוד כמה דברים זה עזר לקריירה לצמוח. |
|
|
| gilsherr |
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
1984 של ג'ורג' אורוול- עיצב את השקפותי הפוליטיות לנצח.
המאהב של א.ב. יהושוע ליווה את נעוריי. כל ספריו של נאבוקוב- אלוהים של הכתיבה. ושני ספרים דיי דביליים שקיבעו בי אמונות והתנהגויות: מרכבות האלים של אריק פון דניקן- מאז אני לא יכול לחשוב על אלוהים ברצינות וכל מה שרצית לשאול על מין ולא העזת לשאול של דיוויד רובן- לא יכול ללקק לבחורות מאז שקראתי על הפעולה הזו בגיל מוקדם מידיי... |
|
|
מחנך אותך
|
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
"אם יש גן עדן"
|
|
|
| האיש ההוא |
לפני 4 שנים •
22 במאי 2020
כול ספר נוגע בך במקום אחר וכולם יחד מעצבים את החלק בך שפתוח לעיצוב.
בגיל העשרה הספרים של איין ראנד, כולם לצורך העניין, היו אלו שעיצבו את החלק בי שקשור להווית הכלוב כי הם המנון לאינדיבידואליזם ולדרך אחת, שבזמנו הייתה הדרך שלי. היום כבוגר לאותם הספרים יש השפעה הפוכה כי אני רואה בכתיבה שלה את הנכות הרגשית, את העצב והבדידות שב my way or the highway. כול מה שמשך אותי אל אותו האינדיבידואליזם נעלם ומה שהתפתח זו חמלה כלפי דמויות הגיבור בספרים שלה והסובבים אותם שכול חטאם היה היותם אנושיים. |
|
|