כתבה שלילית על "המטפלת המתעללת" בYNET

ועוד את הפטריות לקחו אנשים שכבר היו תחת טיפול תרופתי שאותו הם נאלצו להפסיק בשביל להכניס את אותם סמים.
מזעזע בעייני. וכמו שרשמתי בתגובה שלי,
לא נשמע לי כמו משהו שרופא אחראי המבין בתחום הבריאות ובפרט בריאות הנפש,היה מאפשר דבר כזה.
מאוד תמוה בעיניי כל הסיפור הזה

קודם כל, אני מאשר שאכן אני שי. פשוט זה הוזכר כמה פעמים בתגובה שלך ולא הייתי בטוח אם זה מתוך נימה נזפנית או שאתה לא בטוח שאני אני

בכתבה המדוברת לא מופיע מישהו אחד שאומר איזה מישהו לעיתונאי עלום (או פרופיל עלום בכלוב שקל לזרוק ממנו חצים) - אלא מופיעים שבע אנשים שמעידים. אני לא מעורב בכתבה הזאת בשום צורה. אבל יצא לי מאז שהכתבה יצאה לדבר עם אחד העדים ולדבריו יש עוד לא מעט אנשים שהוא יודע עליהם ופשוט לא רצו להתראיין לכתבה.
חשוב להבין שבשביל שכתבת תחקיר כזאת תצא צריכים להתקיים כל מיני תנאים, ביניהם חשוב לעיתון ולעיתונאי לדעת שהם מאמתים ככל הניתן את העדויות שלהם ושיש להם מספיק חומרים, כדי שאם נושא הכתבה מחליט לתבוע, הם יכולים להתגונן משפטית בהצלחה. מעבר לכך, הם באמת לא יכולים לבסס כתבה על עדות אחת או אפילו שתיים, בדרך כלל בשביל שדבר כזה יגיע לעיתון צריכה להיות הצטברות של עדויות, או לפחות איזשהו גיבוי שמאשש את העדויות אם הן מועטות.


אני לא עו"ד, אבל ככל שהתנסיתי בזה מקצועית - קשה מאוד להוכיח דברים בבית המשפט. בטח כשהדברים מערבים בדסמ באיזושהי צורה. זה לא אומר שהם לא קרו. עד היום, אם תסתכל בהיסטוריה של הכלוב, לדעתי תגלה רק מקרה אחד של הרשעה כלשהי בהקשר של פגיעה מינית על רקע של בדסמ.
לי ידוע על אנשים בקהילה שיש לגביהם מספר עדויות שפגעו ואין כל תלונה נגדם במשטרה בגלל המחיר הכבד שיש לתלונה כזאת, לעומת הסיכוי הקטן להרשעה. אנשים (בעיקר נשים) לא מעוניינות להיחשף לתגובות כמו שלך ואחרים פה שיטילו דופי בחוויה שלהן, לא מעוניינות לגעת בטראומות שלהן חזור ונשנה לעומק עם שאלות קשות, מול חוקרים שלא מבינים אפילו מה זה בדסמ, להיגרר שנים במשפטים חסרי תכלית ובסוף עוד לא יצא מזה כלום. אז כן, אני מאמין לעדויות. בטח לאלו ששמעתי מיד ראשונה. ובחזרה לנושא הכתבה, לא חידשתי פה שום דבר מעבר למידע שכבר פורסם.

מעבר לזה אתה צודק, היה נכון לכתוב "פוגעת סדרתית לכאורה".
לפי מה שכתוב בכתבה, היא קיבלה את הזכות להגיב לכתבה בגוף הטקסט ומכחישה את כל הדברים, כולל דברים שלפי הכתוב מגובים בהתכתבויות.

מעניין אותי להבין ממך, מה אתה חושב שמניע *שבע* אנשים ללכת ולהפיק כתבה כזאת אם הם לא באמת עברו את מה שהם מתארים? עם כל הסיכון שיגידו עליהם שהם שקרנים כי לא הוכחו דברים בבית המשפט והסיכון לחשיפה אישית? באמת מעוניין לדעת.

וגם מעניין, לא בהכרח במקרה שלך, אבל להבין את אלו שבאופן קבוע יוצאים להגנתם של פוגעים לכאורה, בשקלול המוסרי של הספק בחשיפה או פעולה של הרחקה נגד מען דהוא, בהינתן כמות גדולה של עדויות, לעומת הסיכוי שעוד אנשים יפגעו. אילו פתרונות אתם מציעים? ועד כמה אתם מתמצאים בעבודה עם פגיעות מיניות ומול מערכת החוק בשביל באמת לדעת להציע פיתרונות שיהפכו את הקהילה ליותר בטוחה?

"בשבוע שעבר קרה דבר חשוב בעולם הפסיכיאטריה הקובנציונלית. מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, אחד הגופים הזהירים והשמרניים בתבל, הכיר בכך שה-MDMA, אחד החומרים שנמצאים בסם האקסטזי, עשוי להיות טיפול פורץ דרך למי שסובלים מפוסט טראומה (PTSD)"

https://www.gov.il/he/pages/by-new-mdma

ועדיין...כדי לעשות טיפול זה צריך להיות מטפל מוסמך המתמקצע בתחום הזה ובפרט בתחום בריאות הנפש...
ולא אדם שאין לו תעודה בטיפול..
זה יפה שהיה לה רצון לעזור,אבל טיפול כזה עושים אצל אדם המוסמך לכך עם ניסיון וידע רב בתחום,
כי מדובר בטיפול שאינו קל ועם מספר סיכונים

בנתיים חבר שלה אמר שהיא לא טיפלה במשני תודעה.

אז בלי קשר אליה, יש שמאנים שעושים את זה אלפי שנים.
והם ממצאים שטויות. ובכל זאת אנשים מחליטים ללכת אליהם. אז לא יודע אם חייבים לעצור את זה בחוק כל עוד הם לא מרמים את הציבור.

וגם הרבה אנשים יגידו שהפסיכולגיה הקלינית, גם היא מבוססת על הרבה תאוריות לא מבוססות מחקרית.