שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בואו נדבר על אלימות בכלוב

Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
Brave Dwarf • 21 ביוני 2010
בכוח המוח,
אני חייב לרוץ אחזור בעוד שעה.
מי זה אליפלט שמחצית מדברים שטענת כי טען בהודעתך הראשונה לא מצאתי אצל אף אחד שהגיב כאן?

(את השניה אקרא אחרי הישיבה)
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
Brave Dwarf כתב/ה:
בכוח המוח,
אני חייב לרוץ אחזור בעוד שעה.
מי זה אליפלט שמחצית מדברים שטענת כי טען בהודעתך הראשונה לא מצאתי אצל אף אחד שהגיב כאן?

(את השניה אקרא אחרי הישיבה)


icon_smile.gif))

טוב.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
זאלופון כתב/ה:
אין לי כוח כרגע להכנס להגדרה של אלימות כלובית. אני חושב שברור שהיא אפורה כמו הניקים של מי שאינם חברי זהב, ובאותה מידה ברור שבדרך כלל אנחנו מזהים אותה כשאנחנו רואים אותה.

כן אכנס למה שצריך ואפשר לעשות. ברוב המקרים לא אתמוך בחסימה או הרחקה. לא כשמישהו מעליב קבוצה ולא כשמישהו מעליב אדם. כולנו אנשים בוגרים (נכון? icon_wink.gif ) ולא נמות מכמה מילים.

מצד שני, אין לאף אחד זכות לפגוע בשמו הטוב של אחר או להרוס לו את חווית הגלישה באתר במזיד ובאופן כרוני. אם מישהו מסנן כלפיך הערה מרושעת באיזה שרשור, אפשר לצפות ממך, כאדם בוגר, שתדע להתעלם (או להחזיר, אם בא לך). אבל אם מישהו מסנן כלפיך הערה מרושעת בכל פעם שאתה כותב משהו, ומוסיף ומסנן כלפיך הערות מרושעות גם כשאתה בכלל לא באזור, ופותח פוסטים מרושעים אודותיך ונכנס לכל פוסט של אחרים וזורע גם שם קצת רשע שעוסק בך - במקרה כזה נדמה לי שהזכות שלך לגלוש באתר בשקט עולה על הזכות שלו לנהל מסע צלב נגדך.

כמו כן ישנה אלימות שלא ניתן פשוט להתעלם ממנה, וגם לא כל כך להתגונן ממנה. שקרים, למשל. אם מישהו מפיץ אודותיך שקרים, הנזק יגרם גם אם לא תגיב. בעולם שבחוץ אפשר לתבוע אותו. פה האופציה היחידה להתגונן היא העפה. בינינו, שקרנים הם לא הפסד גדול, וגם אנשים כפייתיים לא.

את השאר צריך לדעתי להשאיר, גם כי לפעמים הם משעשעים וגם בגלל האפור-אפור הזה. אם רוצים לעשות איתם משהו בכל זאת, הפסיכולוגיה הקלאסית של חיזוק ועונש נותנת תשובות.
אם הטרדן שמולך עושה זאת כי הוא משווע לתשומת לב (לא שיש פה מישהו כזה, חלילה) - כל תגובה לו תהווה חיזוק שיעודד אותו להמשיך, בעוד התעלמות חוזרת ונשנית תוציא לו את הכיף ותרפה את ידיו. אם הוא לא אחד שמאונן על כל תגובה מרושעת שהוא מקבל - אז תגובות מרושעות ועוקצניות יכולות להיות מה שיגרום לו לחדול, ולעומת זאת ליטופים מילוליים והתייחסות רצינית יעודדו אותו להמשיך בהתנהגות שעצבנה אתכם. בקיצור, יש חלאות שצריך להתעלם מהן, יש חלאות שצריך להתעלל בהן ויש חלאות שהן פשוט חלאות וזהו.


ממך זה לא מספיק, זאלופון.
אמנם אין לי (כרגיל) כלום להוסיף, אז אני אשאל -
במקרה של אב"ב, רק לשם ההדגמה כמובן, איך צריך לפעול?
ואני מדברת על פעולה שתאפשר פתרון אמיתי. יש לדעתך פתרון כזה?
זאלופון​(שולט)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
זאלופון​(שולט) • 21 ביוני 2010
'בכוח המוח' כתב/ה:
זאלופון כתב/ה:
אין לי כוח כרגע להכנס להגדרה של אלימות כלובית. אני חושב שברור שהיא אפורה כמו הניקים של מי שאינם חברי זהב, ובאותה מידה ברור שבדרך כלל אנחנו מזהים אותה כשאנחנו רואים אותה.

כן אכנס למה שצריך ואפשר לעשות. ברוב המקרים לא אתמוך בחסימה או הרחקה. לא כשמישהו מעליב קבוצה ולא כשמישהו מעליב אדם. כולנו אנשים בוגרים (נכון? icon_wink.gif ) ולא נמות מכמה מילים.

מצד שני, אין לאף אחד זכות לפגוע בשמו הטוב של אחר או להרוס לו את חווית הגלישה באתר במזיד ובאופן כרוני. אם מישהו מסנן כלפיך הערה מרושעת באיזה שרשור, אפשר לצפות ממך, כאדם בוגר, שתדע להתעלם (או להחזיר, אם בא לך). אבל אם מישהו מסנן כלפיך הערה מרושעת בכל פעם שאתה כותב משהו, ומוסיף ומסנן כלפיך הערות מרושעות גם כשאתה בכלל לא באזור, ופותח פוסטים מרושעים אודותיך ונכנס לכל פוסט של אחרים וזורע גם שם קצת רשע שעוסק בך - במקרה כזה נדמה לי שהזכות שלך לגלוש באתר בשקט עולה על הזכות שלו לנהל מסע צלב נגדך.

כמו כן ישנה אלימות שלא ניתן פשוט להתעלם ממנה, וגם לא כל כך להתגונן ממנה. שקרים, למשל. אם מישהו מפיץ אודותיך שקרים, הנזק יגרם גם אם לא תגיב. בעולם שבחוץ אפשר לתבוע אותו. פה האופציה היחידה להתגונן היא העפה. בינינו, שקרנים הם לא הפסד גדול, וגם אנשים כפייתיים לא.

את השאר צריך לדעתי להשאיר, גם כי לפעמים הם משעשעים וגם בגלל האפור-אפור הזה. אם רוצים לעשות איתם משהו בכל זאת, הפסיכולוגיה הקלאסית של חיזוק ועונש נותנת תשובות.
אם הטרדן שמולך עושה זאת כי הוא משווע לתשומת לב (לא שיש פה מישהו כזה, חלילה) - כל תגובה לו תהווה חיזוק שיעודד אותו להמשיך, בעוד התעלמות חוזרת ונשנית תוציא לו את הכיף ותרפה את ידיו. אם הוא לא אחד שמאונן על כל תגובה מרושעת שהוא מקבל - אז תגובות מרושעות ועוקצניות יכולות להיות מה שיגרום לו לחדול, ולעומת זאת ליטופים מילוליים והתייחסות רצינית יעודדו אותו להמשיך בהתנהגות שעצבנה אתכם. בקיצור, יש חלאות שצריך להתעלם מהן, יש חלאות שצריך להתעלל בהן ויש חלאות שהן פשוט חלאות וזהו.


ממך זה לא מספיק, זאלופון.
אמנם אין לי (כרגיל) כלום להוסיף, אז אני אשאל -
במקרה של אב"ב, רק לשם ההדגמה כמובן, איך צריך לפעול?
ואני מדברת על פעולה שתאפשר פתרון אמיתי. יש לדעתך פתרון כזה?

הוא נופל, פחות או יותר, לשתיים מהקטגוריות שתיארתי.

אחת הקטגוריות היא הפוגען הכפייתי שהורס לאחרים, לא בכך שהוא מביע דעה פרובוקטיבית אלא בכך שהוא מנצל כל שרשור, שלו ושל אחרים, אם קשור ואם לאו, כדי לפגוע בנשים מסוימות (ולא, אני לא קונה את הבולשיט לפיו "זו בסך הכל הבעת דעה", וגם לא את הבולשיט לפיו אותה "דעה" היא היפותזה כללית שלא נועדה לפגוע ספציפית באף אחת). לכן, אם כלובי יחליט להעיף, לא אזיל דמעה ולא אחשוב שנעשה פה עוול נורא לחופש הביטוי המקודש. מי שבאמת היה רוצה לדון ברצינות בנושאים החביבים על האיש, יכול היה לעשות זאת באופן שונה ובמינונים אחרים.

קטגוריה שנייה היא, כמובן, מי שרוצה פשוט להיות טרול ולעצבן. אם לא מאכילים טרולים, הם מתים כמו כל אחד אחר. לדעתי זו הדרך המועדפת. האם זה ריאלי? כנראה שלא. האיש מצא נישה שתמיד תהיה מי שפשוט לא תוכל להמנע מלהתייחס אליה, תוך שהיא אולי משכנעת את עצמה שאם היא רק עוקצת בקצרה אז זה לא נחשב מזון טרולים. בדרך כלל מגיבותיו יהיו אלו שמתרגשות ממנו ביותר, ובאופן אירוני דווקא הן אלו שמקיימות אותו פה. אבל מי יודע, אולי בסוף ימאס גם להן.
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

אליפל

פרלין​(נשלטת){ש} • 21 ביוני 2010
לתשומת ליבך:
לפי משנתו של אב"ב, כל הנשים השמנות, הן מכוערות ודחויות. זה לא שיש נשים שמנות, מכוערות ודחויות, אלא שאשה שמנה, באשר היא אשה שמנה היא מכוערת ודחויה.

אם זה נראה לך הגיוני, אמיתי או לגיטימי, הרי שאין טעם להוסיף ולשוחח.

וכוח המוח, כה לחי! הוצאת לי את המילים מהמקלדת. וגם אני סבורה שהרחקה היא לא פיתרון. בעיקר כי היא לא עוזרת. אולי סנקציות אחרות? כמו מה?
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

Re: אליפל

בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
פרלין כתב/ה:
לתשומת ליבך:
לפי משנתו של אב"ב, כל הנשים השמנות, הן מכוערות ודחויות. זה לא שיש נשים שמנות, מכוערות ודחויות, אלא שאשה שמנה, באשר היא אשה שמנה היא מכוערת ודחויה.

אם זה נראה לך הגיוני, אמיתי או לגיטימי, הרי שאין טעם להוסיף ולשוחח.

וכוח המוח, כה לחי! הוצאת לי את המילים מהמקלדת. וגם אני סבורה שהרחקה היא לא פיתרון. בעיקר כי היא לא עוזרת. אולי סנקציות אחרות? כמו מה?


מה, לא נדבר איתו לפני? ננהל שיח תרבותי ובוגר?
אולי אפשר להגיע להבנות בכלל..icon_smile.gif))
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

Re: אליפל

פרלין​(נשלטת){ש} • 21 ביוני 2010
'בכוח המוח' כתב/ה:
פרלין כתב/ה:
לתשומת ליבך:
לפי משנתו של אב"ב, כל הנשים השמנות, הן מכוערות ודחויות. זה לא שיש נשים שמנות, מכוערות ודחויות, אלא שאשה שמנה, באשר היא אשה שמנה היא מכוערת ודחויה.

אם זה נראה לך הגיוני, אמיתי או לגיטימי, הרי שאין טעם להוסיף ולשוחח.

וכוח המוח, כה לחי! הוצאת לי את המילים מהמקלדת. וגם אני סבורה שהרחקה היא לא פיתרון. בעיקר כי היא לא עוזרת. אולי סנקציות אחרות? כמו מה?


מה, לא נדבר איתו לפני? ננהל שיח תרבותי ובוגר?
אולי אפשר להגיע להבנות בכלל..icon_smile.gif))


ומה נגיד בשיח?
אם הבנתי נכון, הוא טוען שהוא לא גזען ומאידך גיסא, שרק גזענות היא אלימות.

נראה לי שגם אם ננסה להוכיח בכל מה שעומד לרשותנו שכן מדובר בגזענות ובאלימות, זה לא יעזור. נראה לי גם שהכפייתיות הזו היא לא משהו שבאמת אפשר לשייך לאדם בוגר שיכול או רוצה לשלוט בעצמו. ומכיוון שאני זוכרת את ההתנהלות העוזארדית בפעמים הקודמות,אין לי ספק שהפרובוקציה תלך ותחריף עד שכלובי יאלץ להעיף אותו.

אז אולי נדון על אלימות מילולית בכלל ועל הכלים שיש או אין לנו (אין לנו..) כקהילה להתמודד עימה?
Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010
Brave Dwarf • 21 ביוני 2010
טוב, כיוון שפרט לסמיילי לא השבת לי דבר ואני עדיין לא יודע מיהו אליפלט, אשיב בשמי (שהוא, אגב, אם את מעדיפה שלא להשתמש בניק, אליפל). אז פרה פרה?

ציטוט: אבל אותן נשים הן השכבה הכי חלשה, ואפילו מר אליפלט טוען לכך שהאמת הנוקבת נאמרת בעוז, שהנה קם לו כאן מנהיג חופש חדש הבוחר לשים את המראה המעוותת הזו מול פנינו.
ואנחנו מה?
לא מודים על כך....


אני מניח שמר אליפלט טען את כל אלו בטענתו זו: "טיבן של דעות קיצוניות שיהיו כאלו שייפגעו מהן כמו גם טיבן שיעוררו ויכוח, יפקחו עיניים ולפעמים אף יעמידו ראי מול הסובב."
צר לי על כי שייכת את הפסקה במלואה לא לנושא חופש הביטוי לעומת אלימות שפתחת, אלא לעוזרד דווקא למרות שאני כן חושב שגם דעותיו קיצוניות. אבל אלו זוטות, אם את שואלת אותי. אותי מטרידה הרבה יותר העובדה שאת רואה באנשים הסובלים מעודף משקל "שכבה חלשה" כדבריך ואף משווה את השמנה-כעורה ל "מישהו בעל גדמים במקום ידיים המעורר חלחלה" בעוד שהנכה מוגבל פיזית, והשמן והמכוער הוא תיאור בלבד שלחלוטין קשור להעדפתו האישית של הדובר.

ציטוט: זה עצוב שאפילו אסור לומר שזה פוגע, כי הנה הוא בעצם צודק, תחושת הדחיה הפנימית מתאימה את עצמה למראה החיצונית שהוא ברוב טובו (ע"ע אליפלט) שם מול עיננו.


טוב, בכוח המוח, עם הפרה הזאת קשה לי להתמודד כי את דבריו של מר אליפלט לא מצאתי. אבל אני מרשה לך לדבר בשמי ולמסור לו את מה שכתבתי כאן: "בכלוב אוטופי שלי ניתן להגיד הכל, כל עוד מאמינים במה שאומרים, כל עוד המטרה אינה לנקום או להרע וכל עוד לאלו שממול ניתנה האפשרות לא להסכים. ולגבי "נו אז מה אם דבריו לא נועדו להרע, הרי הם פוגעים ממילא", תלמדו לא להיפגע מאלו שאינכם מכבדים או לחילופין, אם אכן נפגעתם, ויש אמת בדבריו – אין לו ולדעותיו בעלות על הבמה. הבמה של הכלוב רחבה דייה כדי להכיל את כולם."

ציטוט: למה אני מזכירה את תגובתו של מר אליפלט? מעוד סיבה - קל לאבד את ההגיון ואת רצפו: זה לא משנה אם יש שם אמת או אין, כולנו בני אדם, אף אחד מאיתנו איננו מושלם, המראה החיצוני שלנו הוא חלק מהערך הכולל שלנו, ועלינו ללמוד לחיות ולמקסם את יתרונותנו, לצמצם את חסרונותינו ככל שהם מקשים עלינו, ולחיות בשלום עם כל הקומפלקס.
אנחנו בוחרים מה להאיר, האם להצמיח את עצמנו וזולתנו, או להקטין את זולתנו על מנת לחוש בנוח יותר עם עצמנו. אין בין הבחירות הללו ובין אמת ולא כלום.


נכנע. בפעם הבאה אם ברצונך לקבל ממני הסבר ו/או הבהרה, צטטי כי אני לא יכול ככה. מצד שני אולי באמת אליפלט כתב משהו בנדון. אני מניח שזאת לעולם לא נדע.

אהיה חצוף ואעבור לתגובה שהופנתה לאליפלט ישירות והוא ואני נתחשבן אחר כך:

מסכים עם שלושת הסעיפים. אכן זהו הרעיון העיקרי (אם נתעלם ממה שרשמתי בסיפא שלדעתי חשוב לא פחות ומתייחס בעיקר להקבלה שערכת בין דבריו של עוזרד לבין הגזענות).

ציטוט: ובכן כך - אם אני אוכיח לך מעל כל צל של ספק שמטרתו של אב"ב היא לפגוע...
כן בהחלט, אז אני לא רואה שום מניעה מלחסום אותו.

ציטוט: ועוד - האם דעתו (האמיתית, אותה הוא אוחז בתום לב) ידועה וברורה לך, לנו? האם יש צורך להוסיף אותה שוב ושוב?
מסכים אתך, הוא מטרידן כפייתי ובכפייתיות שלו מבצע את הטרוליזציה הכי אופיינית שרק ניתן. לא היה מזיק לזמבר לו בנדון אזהרה או להרחיק אותו לשבוע שבועיים של התקררות.

ציטוט: ולעניין הקבוצות - השתלחות בקבוצה פוגעת, רק ביותר אנשים איך זה הפך לנסיבות מקלות?
אני לא מסכים אתך ועם פרלין שזו השתלחות ולכן מן הסתם אתקשה להשיב לך על כך. אבל אני בהחלט רואה הבדל בין התנהגותו לבין מה שתיאר זאלופון:
ציטוט: אבל אם מישהו מסנן כלפיך הערה מרושעת בכל פעם שאתה כותב משהו, ומוסיף ומסנן כלפיך הערות מרושעות גם כשאתה בכלל לא באזור, ופותח פוסטים מרושעים אודותיך ונכנס לכל פוסט של אחרים וזורע גם שם קצת רשע שעוסק בך - במקרה כזה נדמה לי שהזכות שלך לגלוש באתר בשקט עולה על הזכות שלו לנהל מסע צלב נגדך
. כאשר מדובר בהתנהלות של אחד על אחד.



פרלין אני אתך!

ציטוט: אז אולי נדון על אלימות מילולית בכלל ועל הכלים שיש או אין לנו (אין לנו..) כקהילה להתמודד עימה?

זאת הצעתי כאן (או שמא זה היה אליפלט, אני כבר מבולבל): "אני חושב שהגיע הזמן להשתחרר מכל אלו, במיוחד בעולם מגוון כשלנו ולגנות את הבוז, הטינה, השנאה, הלעג והזלזול ואם יש צורך, אזי לדון בהם ולא בביטוים כגון שמ"ד המציינים עובדה [...]הבעיה טמונה ברוע וזה לנצח ימצא לעצמו זירה."

ציטוט: לפי משנתו של אב"ב, כל הנשים השמנות, הן מכוערות ודחויות. זה לא שיש נשים שמנות, מכוערות ודחויות, אלא שאשה שמנה, באשר היא אשה שמנה היא מכוערת ודחויה.

אם זה נראה לך הגיוני, אמיתי או לגיטימי, הרי שאין טעם להוסיף ולשוחח


הגיוני ואמיתי? את שואלת אותי אישית האם לדעתי נשים שמנות כעורות? דעתי אינה קשורה לכאן מה עוד שדעתי על נשים היא זו שגרמה לאשתי הראשונה לעזוב אותי ואני לא מעוניין לאבד את אנג'לינה, אבל בהחלט לגיטימי שאדם יחשוב כך באותה מידה בה לגיטימי שאני אתווכח עמו, לא אסכים ואחשוב שההפסד כולו שלו. אחרי הכל זה עניין של העדפה.

פרלין, אני יפה בעיני כולם?
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

סנקציות.

בכוח המוח​(שולטת) • 21 ביוני 2010
השאלה היא לא מהו הפתרון, כי לדעתי פתרון יכול להמצא באם הרוב יחשוב שיש בכך צורך.

יש כל מיני פתרונות, אני יכולה להעלות אחד מהם כאן -

אני מניחה שכלובי יתייחס להצעה בחיוב אם תהיה לה תמיכה רחבה,
הפתרון לא פוגעני יתר על המידה, וחינוכי אפילו -
יפתח פוסט חדש, נוסף, אשר יופנה לציבור המגיבים.
המגיבים יכתבו רק: אני מצטרף, או: אני מתנגד. בלי הסברים, זו רק הצבעה.

בפוסט יוסבר מה מבחינתנו מהווה פגיעה בשיח הציבורי בפורום,
הוא לא ידבר בכלל על הבלוג. הבלוג הוא מקום פרטי, ואנחנו יכולים להחליט האם להכנס לבלוגו של מי אם לאו.

באם ההתנהגותו של מישהו לא תעמוד בקנה אחד עם ההחלטות הקולקטיביות, תועבר בקשה לכלובי, שיבחן אם יש בכך כדי להקים את הסנקציה להרחקה קצובה וזמנית מהפורום.
אף אחד לא יורחק בטרם יוזהר בפעם הראשונה, הסנקציה אינה דראסטית ואפילו חינוכית.
נניח לחודש. יכול להיות שתחת סנקציה כזו נזכה ליותר פנינים ופחות רפש, מי יודע? אולי מתחת יש נפש רגישה שיכולה אפילו להוסיף באמת?

וזה לא חוק אב"ב, ניתן יהיה להשתמש בו במקרים בהם הרחקה לצמיתות היא סנקציה חריפה מדי, אבל עדיין יהיה צורך בסנקציה כזו.

ושוב, זו רק אופציה אחת.

יש עוד, קבוצה היא לעולם כוח, צריך רק לנתב אותו.
אדון בועל בתשוקה
לפני 14 שנים • 21 ביוני 2010

ועל זה כבר נאמר...

אדון בועל בתשוקה • 21 ביוני 2010
הכלבים/ות נובחים/ות והשיירה נעה לה בגאון - קדימה.

ודרך אגב, השיירה כבר עברה את המשעול הזה בדרכה ...עיינו בפורום הזה ןתמצאו כבר דיון קודם הנוגע ל...לגופי הפרטי....

הלולינות הוירטואוזית ביותר שלכם לא מצליחה לייצר סיבה הגונה אחת לסתימת פיות., אבל שוב ושוב אני נהנה מחוסר ההבנה שלכם את דברי, מהשיבושים מרצון ושלא מדעת, ושאר מרעין בישין...


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי יונ' 22, 2010 1:11 am, סך-הכל נערך פעם אחת