צרכת זנות? עברת עבירה פלילית

Snitch • 19 ביולי 2017

קצת לא מבין את כל התפלפלויות סביב הנושא הזה ועוד יותר לא מבין למה מדובר בנושא שגורר כל כך הרבה אמוציות מצד גברים.
זה לא ברור לכם שמרבית הנשים שמגיעות לזנות, עוברות התעללויות, אונס ושאר מרעין בישין? שהן בקושי מרוויחות מהכסף שהן עובדות בשבילו?
אז נכון, יש גם בחורות נורמטיביות שבוחרות בכסף הקל ולא מגיעות לשם בגלל קושי נפשי או פיזי מסוים, אבל הן בטלות בשישים לעומת הנשים מהצד השני.
בכלל, לא מעניין אותי שישנן נשים(נורמטיביות) שיאלצו לעבוד בעבודה שתכניס להן פחות כסף, כדי שמהצד השני נשים אחרות ופחות נורמטיביות לא יפגעו.

אגב, כמו שאמרתי בתגובה קודמת, אני בכלל לא בטוח שהחוק הזה יועיל בכלל ולגיטימי לדון על מהות החוק עצמו וכמה הוא בכלל מועיל, אבל בחיאת, אל תצבעו את עולם הזנות בצבעים ורודים ונעימים, כשברור לכל בר דעת שזה חתיכת חור שחור.

מטפלת CBT • 19 ביולי 2017

דיון מעניין.
כל הדיון נסוב בעצם על דיבורים תיאורטיים, ויש פה אחד שהלך למלכה בתשלום, והבנתי שיש פה דיון אם היא נחשבת לזונה או לא. לא ראיתי פה מישהו שהודה שהלך לזונה "רגילה".
אולי כדאי להראות את הצד האמיתי, מהזווית האישית- לא הסטטיסטית?

השתתפתי בדיון בפייסבוק על זונות, לגיטימציה ומיסוד הזנות לעומת המצב כיום. גם אני הסברתי על מה שהוסבר כאן לגבי ההשלכות של הזנות, אי הבחירה, הטראומה וכו'. גבר אחד התעקש שיש לו ידידות שהחליטו לקיים יחסי מין בתשלום, נהנו מזה, זו הייתה בחירה ואחלה כסף ולא היו לכך אף השלכות שליליות.
התקשיתי להאמין. לאחר שבדקתי איתו קצת לעומק, וגם אמרתי לו שקשה לי להאמין שלא היו פה השלכות שליליות בכלל, הבנתי שמדובר בזונות מסוג מאוד לא טיפוסי, כאלה שעבדו בעבודה נוספת כשכירות, וזה היה סוג של "השלמת שכר". הן ראו בשבוע 6 לקוחות, קבועים בד"כ. כלומר לא ביום כמו זונה "רגילה", ויכלו לבחור עם מי, לקוחות קבועים שסמכו עליהם, בבית שלהן- היכן שהרגישו בטוחות, סיכונים נמוכים וכו'. ועדיין - היה לי קשה להבין ולהאמין איך אישה בוחרת בזה, עובדת בזה במשך שנה או שנתיים ואין לזה שום השפעה שלילית על חייהן, גם לא אחרי שסיימו. חשבתי שאולי לא היו גלויות איתו מספיק, במיוחד לאור כך שהוא גבר.

רצה הגורל ושבועיים אחרי זה הגיע אליי מטופל חדש. גיי.
בפגישה השנייה שלנו, כשעדיין עשיתי לו אינטייק (איסוף נתונים על חייו והיכרות ראשונית מקיפה), הוא סיפר על הטרדות מיניות בילדות, אונס קבוצתי בנערותו, הפרעות חרדה, נשירה מבית ספר בתיכון, משפחה מורכבת, ביקורתית ובלתי תומכת בעליל (אני ממש עדינה במילותיי). תסמינים של הפרעה פוסט טראומטית החלו לצוץ עם התדרדרות איטית לחוסר יכולת להתמיד במקומות עבודה ולמצוא עבודה נורמלית (באיזה עבודות כבר אפשר לעבוד עם 10 שנות לימוד, בלי צבא, בלי מקצוע?). חובות מצטברים, מעברי דירות וערים כמו סחרחרה. הגיע למצב שלא הייתה לו ברירה, הלוואות בשוק האפור, רגל לפני פשיטת רגל, מקרר ריק בלי מה לאכול וכמעט לגור ברחוב.
התחיל למכור את הגוף שלו בבית שלו.
הטראומה הלכה והתגברה. קושי להתמודד עם תחלופת גברים- לקוחות שחלקם התעללו בו נפשית, חלקם פיזית. תחושה של ניצול. גברים שלא שילמו לו אחרי הסקס. גברים שלא התחשבו בו בחדירה. תחושה של חדירה מתמדת לגוף שלו, לפרטיות שלו. הבית שלו, המקום שאמור להיות בטוח, הפך להיות המקום שמשחזר לו את הטראומה. ה"עבודה" התערבבה עם הבית כל הזמן. חבר הציע לו לקחת סמים. הכסף התחיל ללכת על סמים, לקוחות הציעו לו סמים כדי "לשחרר" אותו ו"שירגע" ויהיה "כיפי". הוא נכנס לסחרחרה עם דימוי עצמי ברצפה, חוסר יכולת לצאת מהבור הזה שהלך והעמיק- של זנות וניצול והתעללות וסמים וכסף שבמקום ללכת לחובות- יצר חובות לסמים...
כששאלתי אותו לגבי אותן נשים שטוענות שנהנות מהכסף ובכלל ולא סבלו מזה, הוא אמר לי חד משמעית שהם משקרות. שהוא גם הכיר כאלה טרנסיות ונשים. הן מצדיקות את זה בפני עצמן כדי להתמודד עם זה. הוא לא מכיר אף אדם שמרצונו היה הולך לעבוד בזנות ובאמת נהנה מזה. שזה עושה לך את הנפש שחורה. הן אומרות שנהנות, והוא רואה את המבט שלהן כבוי.
הוא הבין שהוא צריך לברוח כשהוא הסתכל יום אחד במראה אחרי מי יודע כמה מקלחות שעשה באותו יום, וראה כמה שהמבט שלו מת. כמה ששמחת החיים שלו נעלמה. זה לקח לא מעט זמן מאז, והשיקום היה קשה וארוך. מטיפול נפשי אחד לשני, מערכות יחסים מתעללות ונצלניות. פחד שבכל פעם שיהיה קשה, יהיה לו פיתוח לחזור לזנות ולסמים. לא כי זה טוב. זה כי הוא לא מכיר דרכים נורמטיביות ובריאות להתמודד עם קשיי החיים.

והנה נקודת מבט מעניינת שקשורה לבדסמ- הוא סיפר לי שהיו לו לקוחות שרצו לעשות איתו שליטה, שהוא יהיה נשלט. הוא לא אהב את זה, שנא את הכאב ואת הסימנים על הגוף וזה גרם לו עוד יותר להרגיש חרא עם עצמו וכמה שזה כרוך באלימות. במיוחד עם כאלה שלא נזהרו. אבל מצד שני, הוא אמר לי משהו שזעזע אותי מאוד- שהוא היה מעדיף לפעמים את הלקוחות האלה ולעשות בדסמ, כי זה אומר שיש סימנים על הגוף, אבל זה בד"כ לא היה כרוך בחדירה לגוף שלו, בכאבים ובחבלות בפי הטבעת. בד"כ לא דרשו ממנו סקס, אז זה היה קצת יותר קל להתמודד וקצת יותר קל להתנתק.

הטיפול איתו (שעדיין נמשך) מאוד מורכב וקשה. זה לשמוע את מה שהוא עבר, ועוד אחרי עיבודים וטיפולים ממוקדי טראומה, ולרצות לבכות, מאיך שאנשים נאלצים לעבור סיוטים כאלה. מלחשוב על איך יש גברים שאין מצב שלא ראו שהוא מסומם או כבוי או לא נהנה, ועדיין לא הפריע להם לשכב איתו. אולי אפילו חלקם מחפשים את זה.

אז אולי לפני שאתם שופטים וזורקים כל מיני דברים לאוויר של כאלה שממליצים ולהתחשב בלקוחות... תזכרו שמאחורי כל המספרים האלה יש בני אדם, ורובם בני אדם עם סיפורי חיים קשים מאוד, ואף אחד מכם לא היה מתחלף איתם. אף אחד מכם לא היה רוצה כזה "כסף קל". יש אנשים שחלקם במצב יותר טוב או יותר גרוע, או אולי עליי לומר גרוע וגרוע יותר כמו כאלה שעובדים עם סרסורים תחת איומים, סחיטות ואלימות ברמה קבועה, במיוחד כאלה שהם לא אזרחי ישראל - יוצאות בריה"מ לשעבר שהוברחו לארץ דרך תורכיה ובתקופות אחרות דרך מצרים לאילת במסע מפרך רגלי, תוך לקיחת הדרכון, הבטחות שווא שהן באות לפה לעבוד בעבודות כמו טיפול בקשישים ואז דרישה שימכרו את עצמן למשך תקופה ארוכה ולא ירוויחו כמעט כסף כי הן צריכות לקנות את החופש שלהן, או יותר נכון להחזיר את הכספים הרבים שהושקעו בהבאתן ארצה. אבל לא צריך ללכת רחוק- גם ישראליות, עולות או צבריות, סובלות מאוד. ואם תשימו לב, כן תראו שחלק ניכר מהעובדות בתעשיית המין בישראל כמו זנות או חשפנות, הן יוצאות בריה"מ לשעבר, שמלכתחילה כעולות בלי מערכות תמיכה, הן אוכלוסיה מוחלשת יותר.

כמובן שבסיפור שנתתי טישטשתי פרטים מזהים, אבל הסיפור הזה הוא סיפור כמעט גנרי, כך שאני יחסית מרגישה בנוח לספר אותו.

אני עובדת לא מעט עם נשים שהן קורבנות לאלימות זוגית, התמונה דומה מאוד וגם אותן הציבור נוטה להאשים- "אבל למה לא עזבת?" או "כנראה שלא היה מספיק גרוע, ששיתפת פעולה, היית צריכה להתלונן, היית צריכה לברוח, היית צריכה להחזיר".
עד שאתם לא שם, אתם לא יכולים להבין כמה פחד, אימה, טרור ושליטה יש של בן הזוג כלפיהן. התעללות נפשית קשה הרבה יותר מהפיזית, רמיסת הדימוי העצמי, סוגרים אותן בבית, בלי לצאת, לפעמים בלי לעבוד, ניתוק מחברים ומשפחה- הכל כדי שהן יהיו תלויות בבן זוג לחלוטין ויתקשו ויפחדו לעזוב.

וזה נכון שאלימות זוגית בין גברים ונשים שווה לפי מחקרים מעודכנים, אבל מטבע הדברים, אלימות של גבר כלפי אישה היא הרבה יותר קשה פיזית, ההשלכות הרסניות יותר, מסכנות יותר ויותר גברים רוצחים את בנות זוגם מאשר ההיפך. בד"כ אם אישה רוצחת את בעלה כשיש ברקע אלימות- זה בגלל הגנה עצמית.

עמוס הבוס​(שולט) • 19 ביולי 2017

אני מברך על החוק עם הסתייגות קלה

זו עברה שיש בה חטא ולא פשע כך שלא יהיה רישום פלילי (שיגרום לצעירים לאבד את עתידם)

לקנוס אנשים שהולכים לזונות ובכסף לבנות ולשקם מעונות לנשים מוכות

כואב עבורך​(נשלט) • 19 ביולי 2017

מאחר ולא נעשו מחקרים מדעיים ומעמקים בישראל על כמות ההמנוצלות בזנות. מדוע זה כזה ברור שזה מגיע מהמקום הזה?
למה בעולם הזה יש מלכות בתשלום שכנראה כולן עושות את זה מיוזמתן וממקום של עליונות, בעוד שבעולם הונילי כולן מנצלות?

מיתוסית​(שולטת) • 19 ביולי 2017

תגדיר "מנוצלות"?
כי יש הרבה מחקרים על רקע של התעללות מינית ופיזית בילדות ובנעורים, השלכות הזנות והטראומה על הבריאות הנפשית והתיפקוד בזמן העיסוק בזנות ואחרי. גם מחקרים קליניים וגם מחקרים סטטיסטיים.

Re: המשך הדיון המרתק

James Bondage​(מתחלף) • 19 ביולי 2017

ידוע לך האם מישהו עתר לבגץ כנגד התקנה הזאת? על פניו זה נשמע כאילו זה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (דיסקליימר: אני לא מתחום המשפט, וסביר שאני מדבר שטויות). נשמע לי גם שראוי לעתור כנגד החוק החדש בכך שהוא מפלה בין גברים ונשים, וצריך לחול על זונות ממין זכר באותה מידה. האם קיים ארגון בארץ שיש סיכוי שזה יעניין אותו וירים אחת מהכפפות?

לגבי הגדרת הזנות - אכן העמימות בעייתית, וגם אותי מעניין לדעת אם למישהו יש קצה חוט, לדוגמא במקרה שהבאתי של מתאבקות בתשלום, או במקרה של מלכה בתשלום. בדיונים קודמים, זכור לי שהייתה קבוצה לא זניחה של תומכות החוק הנורווגי שטענו שכל תשלום בעבור עירור מיני, בלי קשר לקיום של חדירה או החלפת נוזלי גוף, הוא זנות -- אם כי מרי ג'יין בדיון הזה, אם הבנתי נכון, נוטה להגביל את הזנות לקיום של חדירה ונדמה לי שהיא תומכת החוק היחידה שהביעה דיעה בנושא הזה עד עכשיו. ברור שהלכה מישפטית תיקבע אך ורק (ואם וכאשר) הדבר יגיע לדיון בבית משפט, ובכל זאת אולי מישהו יודע על תקדימים רלוונטיים? מי שקרא את החוק - האם יש החרגה של טיפולי סארוגייט למיניהם? של מקרים מיוחדים? בית משפט בישראל פסק, יותר מפעם אחת, פיצויים לצורך תשלום על שרותי מין למי שנפגעה יכולתו בנושא (אני ממליץ בחום לקרוא את http://elyon1.court.gov.il/Files/04/520/111/p19/04111520.p19.HTM סעיפים 8 והלאה. הדקויות חשובות)

אשמח אם תבהיר את הטענה שלך לגבי "נערות פיתוי". במה החוק החדש עושה אותן יותר אפקטיביות מאשר הן לפניו? (וכן, אני יודע שהן אפקטיביות, ושזה נשק בשימוש ביריביות עסקיות ופוליטיות). כדי שהחוק החדש יחול, היא צריכה גם לפתות וגם לגבות תשלום -- ואמנם זה מעביר את הכל למישור הפלילי, מה שזה לא היה קודם, אבל גם הרבה פחות סביר או בעל סיכויי הצלחה.

ובאופן כללי - אני לא מתנגד לחוק, (ולא תומך נלהב, לו נאלצתי להצביע הייתי נמנע - בעיקר כי אני לא יודע מספיק, ולא מתכנן ללמוד את הנושא באמת לעומק), אבל מה שחסר לי בכל הדיונים האלה הוא הקשר בין החוק לשיפור המצב; כן, המצב רע; כן, צריך לעשות משהו; כן, לו היינו כבר בעולם שבו כמעט אין זנות אז קל להאמין שחוק כזה יפריע לזנות להתפתח (וגם לזה דרושה טענה חזקה יותר מאשר "קל להאמין"). אבל על סמך מה הטענה שהחוק הזה ישפר את המצב שאנחנו נמצאים בו היום? נראה שזה נלקח כמובן מאליו ע"י תומכי החוק, ומהקצת שקראתי על הנושא והניסיון במדינות אחרות, לא הצלחתי להשתכנע לכאן או לכאן.

ואם להיות שוב פרקליטו של השטן, תפקיד שאני אוהב לקחת (בעיקר נגד עצמי - זה מאוד עוזר להבין אם יש ממש בטיעונים שאני מאמין בהם), הנה משהו מעניין:

https://infographic.statista.com/normal/chartoftheday_10320_drug_deaths_in_europe_n.jpg

זו סטטיסטיקה על מספר מקרי המוות הנגרמים באופן ישיר מצריכת סמים, בהכרח קשים ("drug induced") לכל מיליון תושבים בשנת 2014 באירופה. יש פה שני דברים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם:

א. המדינה שיש בה הכי פחות מקרי מוות היא פורטוגל, שבה אחזקת סמים אינה פלילית, וההתייחסות הכללית שלה לסמים היא בתור בעיה רפואית פסיכולוגית שצריך לטפל בה. יש בה פי 16 פחות מקרי מוות (לתושב) מאשר שוודיה או אסטוניה שם ההתייחסות לסמים פלילית -- ופי 30 פחות מקרי מוות מאשר ארה"ב שם ההתייחסות היא פלילית קיצונית (וזה לגבי מקרי מוות מצריכת סמים - אם מוסיפים את מלחמות הכנופיות וכיו"ב, שאין בפורטוגל, זה עוד יותר גרוע)

ב. במדינות שבהן מיושם "החוק הנורווגי", התמותה מסמים גדולה בסדר גודל מאשר באלה שבהן הזנות חוקית. (אפשר לפרש את זה בהרבה דרכים, וכולן יהיו כנראה שגויות)

מה שאני לא בא להגיד, זה שאפשר להסיק מזה משהו. איסור סמים לא עובד, דה-קרימנליזציה ולגליזציה שלהם (במגבלות) כן, הנתונים די חד משמעיים. *אי* אפשר להסיק מזה דבר לגבי איסור או לגליזציה של זנות.

מה שאני כן בא להגיד, זה שההסקה "המצב בכי רע" -> "נאסור את הזנות" -> "המצב ישתפר" איננה נתמכת על ידי הגיון או אף נתון, לפחות לא כזה שאני ראיתי, וזה מאוד חסר לי בדיון הזה.

(מתוך https://www.statista.com/chart/10320/drug-deaths-in-europe/ )

ימה​(נשלטת) • 19 ביולי 2017

בכלל כשמדברים על זנות, זה לא נכון לבחון את גורמי הכניסה, כי נכון רבות מבין הנשים בזנות הגיעו לשם בשל מצוקה כלכלית ו/או לאחר עבר של אלימות מינית, אבל זה לא כולן. אנחנו צריכות וצריכים לבחון את המחיר אותו נאלצות נשים בזנות לשלם במהלך הזנות
- שימוש בחומרים משני תודעה וחומרים ממכרים על מנת לייצר חווית דיסוציאציה שתאפשר לשרוד את חווית הזנות
- סכנה בהדבקה במחלות המועברות במין
- סכנה בכניסה להריון לא רצוי
- פגיעה פיזית באיבר המין, פי הטבעת והגרון -לפעמים עד כדי נזק בלי הפיך ונכות-
- חשיפה מוגברת לאלימות - כי אם הזנאי קנה אותך לחצי שעה הוא יכול לעשות בך מה שהוא רוצה, את הרי מקבלת על זה כסף לא?

איזה עוד מקצוע אתם מכירים שכולל את כל הסכנות האלו? איזה עוד מקצוע אתם מכירים שצריך לשרוד אותו - כן, לשרוד אותו על ידי שימוש באלכוהול וסמים?

פינת עני מראש לטיעון הזנאי התורן: נכון, יש מקצועות בהם יש סכנה לפגיעה פיזית במהלך העבודה אבל כאן אנחנו צריכות לבחון את גורם הפגיעה. אם נעשה זאת נלמד שבמרבית הפעמים מדובר על תנאי העסקה לא ראויים ובמידה ותהיה שמירה על כללי ביטחות יצומצמו הפגיעות אם לא יועלמו. כשאנחנו מתבוננות על זנות -העיסוק עצמו- הוא הסיבה לפגיעה הגופנית והנפשית.

ולאחר כל זה, עומדת בפנינו סוגיית היציאה מעולם הזנות.
הכסף מהזנות הולך מהר, כי נשים בזנות מבקשות לפצות את עצמן על חווית הזנות, אם הוא לא הולך לסמים ולאלכוהול הוא עף על מוצרי צריכה יקרים שהצריכה שלהם כאמור מונעת על ידי מנגנון הפיצוי החומרי. כתוצאה מזה נשים בזנות נמצאות כמעט באופן מתמיד בחובות כבדים שעל מנת לכסות אותם הם נאלצות לעסוק בזנות ולבצע יותר ויותר אקטים קשים עליהם ניתן לגבות יותר כסף, כמובן שעל חווית האקטים הקשים האלו הן נאלצות לפצות בשנית וכך הן שוקעות עוד ועוד למעגל הזנות.
גם במידה והן מצליחות לשבור את המעגל ואת החשש מהחובות הכבדים, הן נשארות לאחר מכן ללא קורות חיים מסודרים שיוכלו לשלב אותם בשוק העבודה הנורמטיבי ולמעשה ללא העמותות שמסייעות להן (או תמיכה מצד בני משפחה וחברים קרובים נדירים) הן מתקשות למצוא עבודה נורמטיבית.

פינת עני מראש לטיעון הזנאי התורן: את הקושי הזה גם חקיקה למיסוד הזנות לא תפתור כי הסטיגמה החברתית לא תיפטר, אין הרבה מעסיקים ששים להעסיק אישה שהיתה פעם בזנות.
ומעבר לקורות החיים העיסוק בזנות מותיר אותן כשהן חסרות את המיומנוית לעסוק בעבודה נורמטיבית.

אז אני אוהבת את כל אבירי זכויות האישה שטוענים שלנשים יש זכות "להתפרנס" מזנות, חבל רק שאף אחד מכם לא מבין שהחוק האוסר על זנאות (או "צריכת שירותי מין" למי שטרם התקדם) לא אוסר על הזנות אלא על הזנאות.
ואני מבקשת לציין עוד משהו חשוב - כאשר הזנאות לגיטמית נוצרת לגטימציה חברתית לקיום מגע מיני ללא *רצון* כל הצדדים (ואני מדברת על רצון לא על הסכמה שיכולה להינתן בכפיה)ת. כאשר הזנאות לגיטימית כל אישה עומדת למכירה (מוכנה לעשות פה סקר זריז בין נשות הכלוב, כמה מאיתנו קיבלו אי פעם הצעה לזנות?)

פינת עני מראש לטיעון הזנאי התורן: מעגל הזנות כולל בתוכו נשים ביולוגיות, נשים טרנסיות וגברים ביולוגים וטרנסים - אבל החלק הארי הינו נשים ביולוגיות, לאחריו נשים טרנסיות, גברים טרנסים וגברים ביולוגים. הטיעונים עד כה מתייחסים כמובן גם לא-נשים בזנות שאינם נשים ביולוגיות אבל במקרה הזה נכון יהיה לנקוט בלשון נקבה שכן האוכלוסיה שהכי חשופה לנזקי הזנות הינן נשים (ביולוגיות וטרנס).

חייבים להבהיר את הנקודה שצריכת זנות היא רע אינהרטי , צריכת זנות היא פשע נגד האנושות - ולשמחתי החוק אם וכאשר יעבור יעשה בדיוק הזה.

Sm Art{☆Sm} • 6 באוג׳ 2017

המוטיב המרכזי באילו שמציעות שרותי מין בתשלום .
הוא הכסף שמגיע בצורת מזומנים ביד .
עד שלא יחוקקו חוקים ברורים וחד משמעיים
בנושא של זנות וצרכני זנות .
מה מותר ומה אסור ובאיזה דרך מותר .
התופעה רק תתעצם .
התופעה לכשעצמה היא מאוד מסוכנת
כי היא מחלחלת לכול תחומי החברה .
המוטיב המרכזי כאן .הוא לא מצוקה או עוני .
אלא אהבה לכסף

King of Hearts • 6 באוג׳ 2017

רדיקליזם? אנאכרוניזם!
מי שמנצל שישלם. גם לאישה וגם למדינה. ושיאכפו את החוק היטב היטב.

James Bondage​(מתחלף) • 7 באוג׳ 2017

ציינתי בעבר שהנתונים שמובאים בנושא הזה הם על חומרת הבעיה, ללא שום עדות תומכת לכך שהחוק המוצע ישפר את המצב (או ירע אותו, גם זה יכול לקרות, ואפילו לא בלתי סביר). פגשתי היום כתבה ארוכה אך מעניינת בנושא: http://www.newsworks.org/index.php/local/item/105393-prostitution-decriminalized-rhode-islands-experiment באנגלית.

אמ;לק - במדינת רוד איילנד בארה"ב, מסיבות שאינן ברורות, החוק שונה כך שזנות שאינה זנות רחוב הייתה מותרת למשך לא מעט זמן, מה שאפשר להשוות מצב של זנות חוקית/לא-חוקית על אותה אוכלוסיה בדיוק. אין בכתבה יותר מדי מסקנות, כל אחד ימצא שם מה שהוא רוצה (אישור לזה שצריך להתיר את הזנות או אישור לזה שצריך לאסור את הזנות). אבל מה שעולה מהנתונים שמובאים שם הוא: (1) אין מצב משפטי שהוא חד משמעית טוב מהשני, ו- (2) במונחים של טובת כלל הציבור (מחלות מין, פשעי מין), זנות חוקית היא מצב עדיף, אפילו משמעותית -- ולא, זה לא אומר שטובת הציבור מכתיבה חוקיות של הזנות, אבל מי שמעניין אותו יותר מוזמן לקרוא את הכתבה.

שימו לב שלא מדובר על החוק השוודי - מדובר על מקום שבו השתנה החוק בין "זנות אינה חוקית" ל- "זנות היא חוקית אם היא לא ברחוב, גם אם היא ממוסדת", בעוד בארץ מדובר על שינוי מ"זנות היא חוקית, אבל שידול, פרסום, מיסוד, סרסור לא" ל- "זנות היא חוקית לספקית (בהכרח אשה), ואינה חוקית לצרכן (בהכרח גבר), סרסרות נשארת לא חוקית". למרות זאת, זה נתון מעניין מסוג שקשה מאוד להשיג.