teacher(שולט)
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
כחש כתב/ה: כשהגבתי, לא ידעתי שזה רפרנס לשרשור אחר, ניסיתי להיכנס ולקרוא אבל תסלחו לי, איבדתי את הקשב תוך תגובה וחצי.
אני חושבת שיש פה שני נושאים נפרדים שמתערבבים: איך מתייחסים לטרולים, ומה תרבות הדיון הכללית באתר שמקדש (כביכול) מרחב מכיל ולא שיפוטי. לגבי טרולים ברורים - אני מסכימה לגמרי. אם כבר מאכילים, עדיף להאכיל ברעל. אותי יותר מעניין לשאול מה קורה במרחב האפור? אני יכולה לשתף שראיתי הרבה שרשורים שבהם נכנסו באנשים בבריונות מגעילה כשהאשמה היחידה של המפרסם (בעיניי) הייתה בחירת מילים לא מוצלחת או הבעת דעה פחות מקובלת. אני לא חושבת שצריך להתנהל מתוך מקום שחושש לפגוע, בעיניי זה מסרס את יכולת החשיבה ואת איכות הדיון אבל יש הבדל בין להיות חד ולהתעסק בתוכן, לבין לקטול את הלגיטימיות של הנושא עצמו (או הבן אדם עצמו) רק כי לך זה לא נראה לעניין. ואני רואה את זה כאן: אנשים שבנושאים שקרובים ללב שלהם הם הכי מכילים ואוי ואבוי אם יהיו תגובות שיפוטיות. אבל אותם אנשים עצמם, בנושאים שרחוקים מהם, מרשים לעצמם לרדת על הכותב, להכליל, לחפש מה לא בסדר בניסוח של התגובה ועוד ועוד ועוד. אז אני לא חושבת שהתופעה היחידה שמחייבת תגובת נגד נחרצת היא טרולים, אלא גם שימוש בחופש הביטוי ככסות לבטל, להקטין ולזלזל (בנחמדות ובהכלה מזויפת או בבדיוק ההפך) טרול טוב הוא טרול לא ברור (אפור). הברורים לא מהוים ממש בעיה מעצם היותם ברורים. לגבי עניין השיפוטיות, זה נכון. במיוחד בולט אצלנו. אבל קבלת האחר אינה אומרת בהכרח קבלתו בעיניים עצומות. ולגבי השפה, זו מגבלת המדיום. אני בטוח שאם היינו כולנו יושבים בחדר אחד, דברים היו נאמרים אחרת מכל הצדדים. ההמלצה שלך היא לא ישימה ואפילו בעייתית במובן הזה שהיא מייצרת שיח של שקט כפוי ומניעה מלאכותית של פקפוק בריא. אם המחיר הוא שמישהו עלול להיעלב, אני אשלם אותו בשמחה, כולל אני עצמי, כי אף אחד לא חף משטויות. זה מחיר פעוט לשלם בהשווה למה שמקבלים |
|
|
ve-ra
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
׳אם היינו כולנו יושבים בחדר אחד׳ זו מחשבה מצמררת מעט
|
|
|
|
כחש(נשלטת)
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
teacher כתב/ה: טרול טוב הוא טרול לא ברור (אפור). הברורים לא מהוים ממש בעיה מעצם היותם ברורים. לגבי עניין השיפוטיות, זה נכון. במיוחד בולט אצלנו. אבל קבלת האחר אינה אומרת בהכרח קבלתו בעיניים עצומות. ולגבי השפה, זו מגבלת המדיום. אני בטוח שאם היינו כולנו יושבים בחדר אחד, דברים היו נאמרים אחרת מכל הצדדים. ההמלצה שלך היא לא ישימה ואפילו בעייתית במובן הזה שהיא מייצרת שיח של שקט כפוי ומניעה מלאכותית של פקפוק בריא. אם המחיר הוא שמישהו עלול להיעלב, אני אשלם אותו בשמחה, כולל אני עצמי, כי אף אחד לא חף משטויות. זה מחיר פעוט לשלם בהשווה למה שמקבלים אני מסכימה איתך שטרול אמיתי הוא טרול אפור ושמגבלת המדיום משנה, אבל השאלה שמעניינת אותי היא אחרת: כשאנחנו במרחב האפור, מי שם אותנו לשופטים? נראה לי שהעובדה שכל אחד חושב שהוא יודע בדיוק מי הטרול והיכן הגבול (הסובייקטיבי והלא אחיד) זה מה שהביא אותנו למצב שדיון אמיתי כאן הפך נדיר. לגבי קבלת האחר, אני לעולם לא אציע קבלה מתירנית ובטח שלא בעיניים עצומות. זה שאנחנו באותה קהילה לא אומר שאני צריכה לקבל אותך. זה כמו שאגיד שאצביע לאישה רק כי היא אישה. אני מכוונת לפלורליזם, לא לקבלה: הכרה שיש מגוון דעות שלגיטימי שיתקיימו, גם אם אני לא מסכימה. יש הבדל בין לא לקבל מישהו לבין לבטל אותו. אני יכולה לחלוק עליך בתוקף מבלי לזלזל בך וזה אפשרי לחלוטין, לא מדובר באידיאל מופשט. ואני גם מסכימה שהעטיפה הפרוגרסיבית מעייפת ושאני מוכנה לשלם את המחיר של פגיעת רגשות. אלוהים כמה שאני מוכנה לשלם בשמחה - אני לא מוכנה ללכת על ביצים בשביל חלילה לא לפגוע במישהו. אבל זה שאני לא הולכת על ביצים לא אומר שאני שמה זין. אם אני רוצה דיון, זה (גם) עליי לנסח בצורה שמאפשרת את זה. |
|
|
|
ברייה{לא!!!מחפשת}
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
Master Bruce כתב/ה: חלאס עם הבולשיט הזה. ולמה אני כותב את זה? כי בשרשור המקורי *אתם בעצמכם* לא התעסקתם בלכתוב לו איזו תגובה חומלת ומסבירה פנים. אז הפאסיב אגרסיב הזה לא יעבוד לכם. אנחנו לא נסתום את הפה שלנו כשצריך להעמיד מול מישהו קווים אדומים.
לא כל הלך רוח שונה משלך הוא בהכרח מניפולציה. לא כל תגובה ששונה מזאת שאתה מחשיב לנכונה היא פסיבית-אגרסיבית. אתה לא חייב להתחשב בה, כמו שאני לא חייבת לקרוע לגזרים כל חשוד מיידי רק כי כך אתה רואה לנכון. בנוסף, אני יכולה להסכים עם התחושות שלך, אך לא להסכים עם האופן בו בחרת לוורבל אותן. לגבי השרשור המקורי — האיש קיבל ממני לייק. כמדומני אני אחת משני לייקים שם, כך שקל לבדוק את זה. ועשיתי לייק לא כי הוא חבר שלי מהפלמ״ח ולא כי אני חושבת שהוא צודק ב- 100%, אלא כי לדעתי הוא טעה רק ב 95%. אבל כשרציתי להתעכב על חמשת האחוזים עמם הסכמתי, והתחלתי לדפדף אל העמוד האחרון, הבנתי שתגובה שלי תבלע בין אגרוף לאגרוף ולכן ויתרתי על הרעיון. וזאת, למשל, הדגמה מופלאה למה שחלק מהאנשים התייחסו אליו — לפעמים אנחנו הצודקים שמרביצים לטרול, מונעים מאחרים, צודקים לא פחות, לכתוב בפורום, או גרוע מכך, מייצרים דיאלוגים שמבוססים על סמנטיקה מתגוננת. |
|
|
|
ve-ra
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
יש בין הליכה על ביצים לבין לשבור לו שתי תבניות על הראש
|
|
|
|
StreetCat(שולטת)
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
כחש כתב/ה: לגבי קבלת האחר, אני לעולם לא אציע קבלה מתירנית ובטח שלא בעיניים עצומות. זה שאנחנו באותה קהילה לא אומר שאני צריכה לקבל אותך. זה כמו שאגיד שאצביע לאישה רק כי היא אישה. אני מכוונת לפלורליזם, לא לקבלה: הכרה שיש מגוון דעות שלגיטימי שיתקיימו, גם אם אני לא מסכימה. יש הבדל בין לא לקבל מישהו לבין לבטל אותו. אני יכולה לחלוק עליך בתוקף מבלי לזלזל בך וזה אפשרי לחלוטין, לא מדובר באידיאל מופשט. ואני גם מסכימה שהעטיפה הפרוגרסיבית מעייפת ושאני מוכנה לשלם את המחיר של פגיעת רגשות. אלוהים כמה שאני מוכנה לשלם בשמחה - אני לא מוכנה ללכת על ביצים בשביל חלילה לא לפגוע במישהו. אבל זה שאני לא הולכת על ביצים לא אומר שאני שמה זין. אם אני רוצה דיון, זה (גם) עליי לנסח בצורה שמאפשרת את זה. דיון מכבד לא דורש חמלה, ואני חושבת שזה הפער בין פותח השרשור הזה לבין המגיבים שמתנגדים לו. חוסר זלזול כמו שאמרת, לא מחייב קבלה והכלה. והדרישה שעולה פה ובתרבות הpc היא הכלה מוגזמת וחמלה כשלא צריך אותה ולא תרבות דיון והקיצון השני, הוא כמו שכתבת - ביטול, הקטנה ופגיעה מכוונת. שתי הגישות לא מאפשרות דיון נורמלי, בטח שלא דיני עומק, במיוחד לא באינטרנט. ועדיין, אני מעדיפה את העוקצנות ולא את החמלה. |
|
|
|
Master Bruce{©}
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
מעניין לראות איך המגיבים כאן הגיבו בשרשור הזה שבו אדם שאל שאלה רצינית וכנה:
https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=47591 וכן וירה, אני מדבר עלייך. הצביעות שלך חוצה כל גבול. |
|
|
| vivre ma vie(מתחלף) |
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
בכל פעם ששירשור מגיע לעמ׳ 5 אני שואל את עצמי ״מה לא התעייפתם?״ אבל זו רק ההתחלה. אם שרשור לא מגיע לעמ׳ 15 אני מניח שחס וחלילה חליתם. אז בואו נרגע. כולם טוחנים הרבה מעבר לטעם הטוב. טוחנים ונהנים. אז בלי להצביע בבקשה. זה מיותר ולא עושה את אף אחד מעניין יותר או צודק יותר.
|
|
|
הוא(שולט)
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
זו באמת השחתת מלל
|
|
|
|
teacher(שולט)
|
לפני חודש •
2 בדצמ׳ 2025
כחש כתב/ה: teacher כתב/ה: טרול טוב הוא טרול לא ברור (אפור). הברורים לא מהוים ממש בעיה מעצם היותם ברורים. לגבי עניין השיפוטיות, זה נכון. במיוחד בולט אצלנו. אבל קבלת האחר אינה אומרת בהכרח קבלתו בעיניים עצומות. ולגבי השפה, זו מגבלת המדיום. אני בטוח שאם היינו כולנו יושבים בחדר אחד, דברים היו נאמרים אחרת מכל הצדדים. ההמלצה שלך היא לא ישימה ואפילו בעייתית במובן הזה שהיא מייצרת שיח של שקט כפוי ומניעה מלאכותית של פקפוק בריא. אם המחיר הוא שמישהו עלול להיעלב, אני אשלם אותו בשמחה, כולל אני עצמי, כי אף אחד לא חף משטויות. זה מחיר פעוט לשלם בהשווה למה שמקבלים אני מסכימה איתך שטרול אמיתי הוא טרול אפור ושמגבלת המדיום משנה, אבל השאלה שמעניינת אותי היא אחרת: כשאנחנו במרחב האפור, מי שם אותנו לשופטים? נראה לי שהעובדה שכל אחד חושב שהוא יודע בדיוק מי הטרול והיכן הגבול (הסובייקטיבי והלא אחיד) זה מה שהביא אותנו למצב שדיון אמיתי כאן הפך נדיר. לגבי קבלת האחר, אני לעולם לא אציע קבלה מתירנית ובטח שלא בעיניים עצומות. זה שאנחנו באותה קהילה לא אומר שאני צריכה לקבל אותך. זה כמו שאגיד שאצביע לאישה רק כי היא אישה. אני מכוונת לפלורליזם, לא לקבלה: הכרה שיש מגוון דעות שלגיטימי שיתקיימו, גם אם אני לא מסכימה. יש הבדל בין לא לקבל מישהו לבין לבטל אותו. אני יכולה לחלוק עליך בתוקף מבלי לזלזל בך וזה אפשרי לחלוטין, לא מדובר באידיאל מופשט. ואני גם מסכימה שהעטיפה הפרוגרסיבית מעייפת ושאני מוכנה לשלם את המחיר של פגיעת רגשות. אלוהים כמה שאני מוכנה לשלם בשמחה - אני לא מוכנה ללכת על ביצים בשביל חלילה לא לפגוע במישהו. אבל זה שאני לא הולכת על ביצים לא אומר שאני שמה זין. אם אני רוצה דיון, זה (גם) עליי לנסח בצורה שמאפשרת את זה. "כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן, וְכֻלָּנוּ - אוֹר אֵיתָן. סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר! סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!" זה רק פואטי ש-12 יום לפני חנוכה והאמת היפה והבסיסית הזו מתגלה לעיני כל. כחש, עלית על התשובה - דווקא בגלל שכל אחד מאיתנו שופט קטן, אף אחד לא באמת שופט. וכשמצטברת לה קבוצה בספונטניות, בלי תכנון מראש או קשירת קשר, נוצר אור איתן. זה אור יפה ופשוט וטוב בדיוק כמו שהוא רע, והוא נקרא ״חברה״. אפשר לאהוב את זה ואפשר שלא, אבל זה כח טבע, לא פחות חזק מהשמש או הגשם, ועתיק כמו האש. ומתוך הסדקים של דיון שהתחיל רקוב, צומחת שיחה בריאה ומסקרנת. צריך רק להקשיב. בגלל זה אני אוהב את ׳הוא׳. מכה קטנה עם הפטיש בפינה של היאכטה, בשבילי זה תמיד עובד
(לא יודע איך עושים פה קריצה חמורת סבר) |
|
|