האם עיסקת בארטר בשפחות היא לגיטימית ?

Re: עסקת אחיתופל.

MasterKey​(שולט) • 29 במרץ 2010

מורטישיה - עתה הבנתי את מהות קיומי עלי אדמות!
כמובן, איזו הארה - רק המגף שלך מול עיניי מעתה ועד עולם...
חג שמח!

Re: אכן בעיה

Here And There​(נשלטת) • 29 במרץ 2010

רצוי מאוד.
אבל בין הרצוי למצוי...
בעיה. : )

עיסקת בארטר - עיסקת חליפין

חשופה מול עיניך • 10 באפר׳ 2010

ולעניות דעתי...

נשלטת היא אדם ככל אדם ולא חפץ המיועד רק לשמש את גחמותיו של השולט.
השולט צריך לדעת להעריך,לכבד,להעצים אותה והיא אותו.
לצערי,אני נתקלת בתופעות ששולטים דורשים מהנשלטות להתמסר לגחמותיהם ע"י ניצול ציני של אותה נשלטת (כי היא מאוהבת בו וכדומה) ומשכך היא תהיה מוכנה לעשות הכל.
ופה אני נכנסת לתמונה של חלק מתגובות שקראתי כאן כמו המשפט "זה מעיד על היותה כנועה ומסורה" -אם אותה נשלטת מוכנה לרצות את אותו שולט עד כדי עיוורון מוחלט מבלי להבחין בין טוב ורע,אין אני רואה בכך מסירות וכניעות,כי שולט המכבד עצמו ואותה לעולם לא יציע לסחור בנשלטת שלו,אלא אם כן ואני מדגישה ,אם זה בא מרצונה הבלעדי למימוש פנטזיה כזו או אחרת שלה.

חשוב לי לומר בריש גלי - נשלטת היא לא סמרטוט.
היא בת חווה שמוכנה למסור את עצמה לידי השולט מתוך כוונה שהיא נותנת בו אמון מוחלט,מפקידה את גופה ונפשה למרותו ולמשמרתו.

כן.

פרלין​(נשלטת){ש} • 10 באפר׳ 2010

הכל לגיטימי כל עוד מספרים לנו איך היה.

אבל בחייאת עוזארד, מה הקשר בין לגיטימציה לזה?

מילה במילה

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 10 באפר׳ 2010

מה שהיא אמרה.

[ ובינינו, נדמה לי שעיסקה שכזו דורשת קצת היכרות הדדית, ולו רק כדי להקטין את ההסתברות למצב שבו אדון א' שמקבל תחת אחריותו את שפחה ב' ייכשל ביכולתו לשמור אף הוא על בטיחותה הפיזית והנפשית. ]

Brave Dwarf • 11 באפר׳ 2010

מורטישה. את שוב עושה את זה. ושוב אני לא מסכים אתך. ומכיוון שזה "שוב" אני פונה דווקא אליך. העולם שלנו אינו עולם לפי מורטישה או לפי גמד או לפי כל אינדיבידואל אחר. כל אחד מתנהל בעולם משלו אותו הוא משתדל להתאים לצרכיו האישיים ככל האפשר כאשר המוטו העיקרי נשען על שאיפה להגיע לאושר מכסימלי מבלי לפגוע באושרו של אחר. ברגע שאת עוטה אדם באדרת עולמך ושופטת אותו או את מעשיו מתוך הפריזמה האישית, את מחטיאה את המטרה (אני יוצא מנקודת הנחה שלמטרתך מניעים חיוביים לה, כגון להסביר לזה שממול היכן טעה ואולי אף להצביע על נזקים שנובעים ממעשיו).

לו היה מדובר במורטישה, לו מורטישה הייתה כנועה, היא הייתה מסבירה לו שכאן, בנקודה הזו, עובר הגבול. לו היה חוטף אותה בכל זאת ומחליף אותה בתריסר לחמניות או בטוֹנָה זהב, היינו דנים בנושא ה"סחר". אבל מכיוון שמדובר לא במורטישה אלא באישה אחרת, אשר לא רק מעוניינת אלא אפילו חושקת ורוצה להיות מוחלפת/מועברת/מושאלת/מולווית, הוא, הממלא את משאלתה/ם, לוקח חלק בהנאה משותפת.

אני לא אומר שזה המביט על מעשיי דרך פריזמת החינוך והמוסר שלו טועה, כיוון שעבורו זאת הדרך הנכונה והמתאימה ליצור את עולמו האולטימטיבי והמאושר, מה עוד שכולנו בסופו של יום עושים זאת. אף אדם אינו חף מעכבות (חיוביות ו/או שליליות) גם אם גבולותינו נבדלים אלו משל אלו ברוב בחינות. אני כן חושב שזה המכריח אותי לנהוג עפ"י העכבות האישיות שלו ושופט אותי מבעדן, חוטא לי באופן כללי ובמיוחד אם אינו מכיר אותי ואת מניעיי.

נמנעתי מלהגיב לשרשור הזה לכשנפתח כי מעולם לא עמדתי במקום בו הוצעה לי עסקת חליפין שכזו. יצא לי ליהנות מרכושם של אחרים או לחלוק את שלי כאשר השיקולים לא היו "מה אני מקבל בתמורה" אלא "איזו הנאה נפיק מכך שנינו והאם" (כן, כן, גם הנאה זו תמורה, אלא שהיא נטולת קנ"מ) ולכן חששתי ליפול באותה שיפוטיות אנושית אך לקויה.

מהסיבה הזו אני אמנע גם עכשיו מתגובה ישירה.

האומנם "ההסכמה" היא היא שמכשירה את השרץ ?

אדון בועל בתשוקה • 11 באפר׳ 2010

כולכם עוסקים שוב ושוב ב"הסכמה" הזאת כאילו אם היא מתקיימת כי אז "הכל בסדר". למעשה יש באמירות הללו איזו הנחה מובלעת שלסאבית יש חירות יחודית משלה שאין לשום בן-אדם אחר. כבר קארל מארקס כתב ש"לכאורה אנחנו בני-חורין כשאנו באים לקבל החלטות בחיינו - אבל למעשה משא כל הדורות הקודמים מעיק עלינו ..".

לכן, בעצם אין חירות החלטה של ממש לאיש מאיתנו, בוודאי לא לסאבית שלנו, לא ברגע שהיא הופכת להיות נשוא לעיסקת חליפין עם סאבית אחרת, ואפילו לא כאשר היא נמצאת בסשן אינטימי עם הדום שלה בלבד. חייבים לזכור כי בחדר שבו נוכחים לכאורה "רק" הסאבית והדום שלה נמצאים גם בבחינת נוכחים-נפקדים, סמויים מן העין, האב המתעלל שלה, הדוד האונס - בקיצור כל ההיסטוריה הדואבת והכאובה של הסאבית שהביאו אותה לאן שהביאו אותה.

לתחושתי את הסוגיה הנדונה רצוי היה לעמת עם מושג האינטימיות - ולא ב"הסכמה" הזויה ומטורללת.

איש תשוקתך​(שולט) • 11 באפר׳ 2010

אכן זה נשמע לא במקום " עיסקה"
הנשלטת יכולה לסרב למהלך שכזה והשולט חייב לקבל את עמדתה ולא לחייב אותה ,
הסכמתה צריכה להיות אמיתית ולא מתוך הכרח או חשש שהאדון יעזוב אותה ,
נישלטת היא לפני הכל אישה ובת אדם וכך יש להתייחס

Re: האומנם "ההסכמה" היא היא שמכשירה את השרץ ?

נילי ונילי • 11 באפר׳ 2010

נו, אז אם אתה יודע- למה אתה שואל?

נילי ונילי • 11 באפר׳ 2010

ובקצת פחות סרקזם עכשיו-

אני חושבת שרעיון התודעה הכוזבת של מרקס הוא קצת ללכת רחוק מדי בשביל הדיון הזה. יכול להיות שבאמת לכולנו יש תודעה כוזבת שהצמיח בנו המעמד העליון, אבל אין לנו יותר מדי מה לעשות עם זה. אנחנו לא מסוגלים לדעת אילו רעיונות הם באמת שלנו ואילו רעיונות הם "שתל זר" שרכשנו במהלך נסיבות חיינו המצערות.

צריך להתחיל איפשהו, וההתחלה הזו חייבת להיות הסכמה.

עכשיו, אתה כותב שאת הסוגיה הזו צריך לעמת עם מושג האינטימיות ולא עם מושג ההסכמה, ולדעתי זו טעות. זה מזכיר לי טיעון של תלמיד חכם אחר שהיה פה, נ"י, שמשנתו היתה שגבר לא יכול לאנוס את אשתו היות ומתקיימת ביניהם מערכת יחסים אינטימית של שנים (הוא אמנם עידן קצת את גרסתו, לאחר שקיבל ביקורת, וטען כי מדובר בפרשנות משפטית למושג יחסי המין בכפייה, אבל זה לא משנה את הציטוט המקורי שלו).

לסיכומו של עניין, עוזרד, אני מסכימה שהסכמה היא לא קריטריון מושלם לבחינת לגיטימיות של יחסים, אבל היא עדיין - ואפילו אם היא תולדה של תודעה כוזבת - הקריטריון היחיד שניתן להפעיל.


ברוך שובך לפורום. תנסה לשחק יפה הפעם עם הילדים האחרים.