פסיכולוג bdsm friendly

מיתוסית​(שולטת) • 8 במאי 2015

אחד החסרונות של פור גוד זה שהוא חפרן ברמות קשות, מסתבר שאפילו יותר ממני.
כל מגילה שלו יכולה בקלות להתחרות במגילות הגנוזות, ולמען האמת לפעמים זה מרגיש לי כל כך טרחני וארוך- שזה מייגע אותי ואני מדלגת לפסקאות שרלבנטיות או נראות רלבנטיות (אני בעד לשים כוכביות ליד הניקים של האנשים שאתה כותב להם תשובה וכך הם יוכלו להגיע ישר לתשובה שלהם)

היתרונות שלו (תוהה אם זה בכוונה או לא) זה ההומור והקריצה שבה הוא כותב את נימת דבריו, מה שמאפשר לצלוח קצת יותר בקלות את המגילות שלו, וכנראה שהידע הכללי העשיר שלו גם קצת עוזר

ותודה על המחמאה

Geshem Black • 8 במאי 2015

(אם בציטטות עסקיננו: )

“Deserts possess a particular magic, since they have exhausted their own futures, and are thus free of time. Anything erected there, a city, a pyramid, a motel, stands outside time. It's no coincidence that religious leaders emerge from the desert. Modern shopping malls have much the same function. A future Rimbaud, Van Gogh or Adolf Hitler will emerge from their timeless wastes.”
― J.G. Ballard, The Atrocity Exhibition



לגבי בשורת האפוקליפסה. אף אחד לא הבטיח דבר, לפחות לא בתקופת חיים ספציפית של אדם סובייקטיבי שלא מכיר את החיים לפני שהתקיים או אחרי שיתקיים מלבד מה שקרא בספרים או משמועות hear-say "טלפוניות"-שבורות.
האפוקליפסה משמשת אותנו ככלי בריחה, או מעין פנטזיית דאוס-אקס מאכינה שהרי אין לה הרבה קשר למציאות. אם תקרה האפוקליפסה (או אם היא קרתה כבר עבורנו), לא נהיה בחיים כדי לדעת זאת או לספר זאת בגאווה. הרי זו יומרה לחשוב שאם העולם יעלה באש, אנחנו נהיה הבודדים מכל ביליוני בני האדם שנשרוד אותה. מעבר לחוסר הגישה שלנו לבונקרים תת-קרקעיים של האליטות, או למלחמות הפנימיות שיפרצו בתוכן (ממליץ לראות את הסרט The Divide, או לקרוא את הספר "Domain" של ג'יימס הרברט, למרות שאין קשר ישיר או עקיף בין השניים מלבד האפוקליפסה),
סביר להניח שלא נחיה כדי לספר.
בינתיים אנחנו נהנים מהצורך לברוח מהמציאות המקוללת הזו לסרטי פנטזיה מדע-בדיוניים או לדמיין את עצמנו בעולם אחר, בין החורבות הפואטיות של Fallout3\Borderlands\Rage.
עד אז, ימשיכו להבטיח לנו את האפוקליפסה בכל תאריך פיקטיבי כדי להמשיך לעשות רייטינג על חשבון הפחדים והצורך שלנו בהצלה \ טאנטוס עצמיים.

אגב, ככל הידוע לי, דולפינים הם צורת חיים אינטליגנטית שמקיימת יחסי מין בשביל הנאה שלא רק לצורך התרבות (ולצורך העניין, חוץ ממקומות פחות מערביים כמו אפריקה \ אוסטרליה, וכדומה, בני האדם לקחו את הפריבילגיה של רוב בעלי החיים מלהתרבות באופן רצוני\אינסטיקנטיבי והם דואגים להרביות תערובת או לצרכי גידול, תפוקה, ואכילה של בעלי החיים. הטבע נשלל מבעלי החיים, דבר שבעיניי די פגם בהתקדמות האבולוציונית שלהם והסיט את היכולת שלהם להתפתח ולהשתדרג גנטית עקב מעורבות מלאכותית של בני האדם).
עם זאת, מהסתכלות דטרמיניסטית (לא דתית בהכרח, אלא של זרימה של המימד הזה), האבולוציה משתנה בהתאם לצורות החיים הקיימות במקום, ולכן כמו שניאנדרטלים נכחדו והומוסאפיאנס היה המין השולט (דבר שהיה יכול להיות אחרת, גם בנוגע למינים אנושיים אחרים), הזרימה המשיכה מהנקודות שינוי האלו והביאו את החיים על פני כדור הארץ למצב שבו הם היום, והסתכלות לאחור בהחמצת כאב או עצב, כמו שיהיה כשיסתכלו אל התקופה הזו, היא אך ורק סממן רגשי אנושי שאין לו קשר למציאות או לטבע. הטבע לא בוכה או מתבאס על הדברים שנכפו עליו, כי הוא לא נכפה להתקיים, אם אנחנו חלק מהטבע אז אנחנו עושים את מה שבטבע שלנו לעשות וההחלטות "נטמאות" לתוך אריג הזמן שהיה והוא המין האנושי, בין אם יהיו כאלו שיתנגדו לכך או שלא, והמכלול של כל הגשטלט הזה זה משהו שלא נוכל לתפוס כעת ואולי רק בדיעבד דורות מאוחרים יותר יוכלו לבחון את השינויים הנוכחיים בהסתכלות סטטיסטית או טריטוריאלית ובבחינת השינויים בגנום.

השימוש שלי במושג "אבולוציה" הוא תלוי נושא, כלומר, לפעמים אני משתמש בו במאקרו ולפעמים במיקרו. אם בנוגע לתקופה הנוכחית, או אפילו ה1000-2000 שנים האחרונות, מאז שבני האדם התחילו לתעד את מה שעובר עליהם, ועברנו מהפכות כתיבה, תעשיותיות, טכנולוגיות (שאין להם הרבה קשר לכדור הארץ או לבעלי החיים באופן עקיף), האבולוציה לא שינתה דבר, כי השינויים האלו בלתי נתפסים במימדים של אלפי שנים, אולי מאות אלפי שנים, משהו שאנחנו יכולים למדוד רק במינוחים ארכיאולוגיים ואנטומיים של שברי שלדים של יצורים מן העבר.
ברמת המאקרו, אנחנו כמין האנושי, די חסר חשיבות למהות הקיום של כדור הארץ או בכלל.
דוקינס מתייחס לאבולוציה החברתית משום שרוב ההתנהלות התקשורתית שלו בתקופה הזו הייתה כדי להדוף את הבורות ולהנגיש את המושגים האבולוציוניים לקהל הרחב,
זו בעיה ייחודית לבני אדם, שגם אלו שמסכימים להועיל בטובם לבחון את האבולוציה, לוקחים אותה כסיבה להיווצרותם כמין העליון, ומפספסים שהאבולוציה היא שם תואר לתהליך טבעי שהתרחש ויתרחש לפני ואחרי שבני האדם היו ויעלמו ואין לה קשר מועדף כלפי בני האדם כמו לכל דבר אחר משום שהיא אינה גוף ממשי (אלוהי?) שחושב במושגים כאלו או חושב בכלל, אלו דרכי הסבר שאנחנו כבני אדם נותנים כדי לעשות לעצמנו סדר בראש, אבל גם אם לא נחשוב אותם או לא נגדיר אותם הם ימשיכו להתקיים, כמו "אנטרופיה", והידיעה שכדור הארץ לא תמיד נסוב סביב השמש (עוד הרבה לפני שהיו פה בכלל חיים או שזה היה "כדור הארץ) כמו שעם השיוט של הכוכבים שאנחנו מרגישים או מאמינים שהם חגים תמידית זה סביב זה, זו בעצם התרחבות די רנדומלית שבהמשכה גם כדור הארץ ינתק מהשמש והחיים פה יכחדו ואף אחד לא ישאל לדעתו של אף בן-אדם או בעל חיים אם זה מתאים לו או אם ישוע \ אללה \ זאוס אישרו זאת בכתב מראש.

בנוגע להתמכרות, אני חושב שההבדלים במושגים האלו שהתמכרויות נועדו כדי להחליף חוסרים פיזיולוגיים \ נפשיים, מעין דברים בסיסיים שנובעים באופן דומה מפירמידת הצרכים של מאסלו,
אבל שהמוח האנושי כל-כך "מוצלח" בלתת לעצמו סיבות להמשיך לצרוך את החומרים שמקלים עליו (כמו שהוונטולין מקל עליי לנשום או אלכוהול \ קאנאביס מקלים על אדם אחר לערפל את הכאב) שהוא נותן את כל הנימוקים והצידוקים כדי להמשיך לעסוק בנושאים האלו ולהמשיך לצרוך או לא לשנוא את עצמנו על זה, או להכיר בזה ש"זה אנחנו" ולא לנסות לשנות דבר מזה כי "ככה זה" ו"כמה נורא זה כבר יכול להיות?" ו-"אתה לא מבין מה אני עברתי וכמה שאני מכיר את עצמי ויודע מה אני צריך בשביל לשרוד" או "כי גם ככה אנחנו חיים פה לזמן קצר, אז עדיף שנהנה ממנו" וכו'. והכל תקף וגם לא תקף בו-זמנית, ומה שמסתכם הוא שאנחנו בוחרים בשביל עצמנו במה להאמין ומה לספר לעצמנו כדי להרגיש פחות רע או טוב עם זה.

בנוגע לטיורינג, זה משעשע שהבאת את הנושא ההומור, כי אפילו בקרב בני האדם, יש אנשים עם חיווט מוחי שונה והם על הספקטרום האוטיסטי וקשה להם להבין הומור או סיטואציות חברתיות,
וכמו שפיליפ ק. דיק הציע את מבחן הvoigt-kampf הבוחן אם אדם הוא סכיזואידי או אנדרואיד שמאמין שהוא אדם (או משטה באחרים שהוא כזה), המסקנה הרווחת היא שבני אדם עלולים בקלות להיחשב כרובוטים או קרים רגשית (במיוחד באתר הזה שמאפשר לאנשים לאפיין את עצמם בגאווה של היותם סכיזואידים או פסיכופתים מרושעים וקשוחים וקיומה של אהבה או רכות או רגישות היא סממן בזוי \ פתאטי להתאדר בו לכאורה), כך שאולי טיורינג לא ביקר באתר הכלוב או בחדרי צ'אטים ווירטואלים, אבל אני משוכנע שבינות מלאכותיות יום אחד יהיו רגשיות יותר מבני אדם ואפילו יעברו אותם ברמת היכולת הפרודוקטיבית להעניק אהבה.

(לצורך הדגמת הנ"ל, אני ממליץ לצפות בסרטון אנימציה הקצר הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=1EvqiGm0wz8)

ואגב, אם לא התעדכנת, ביפן כבר מוציאים ליין של סייבורגים נשים שישמשו למטרות מיניות.

- https://www.youtube.com/watch?v=eAuam8iiH3Q
- http://www.extremetech.com/extreme/129226-do-humans-dream-of-android-prostitutes

נ.ב.
הסרט נקרא "בין כוכבים" (Intersteller) של כריטסופר נולאן,
ודווקא בהיסטוריה הקולנועית, היו לא מעט מחשבי על עם בינה מלאכותית די ריאליסטיים,
למשל - "2001 אודיסאה בחלל" - של קיובריק, "היא" של ספייק ג'ונס. טרילוגיית המטריקס,
סרטי Ghost in the Shell והקומיקס שלו.
האנדרואידים (בישופ I \ II \ דיוויד) מהנוסע השמיני ופרומיתיאוס.

לשיעורי בית, כדאי לקרוא את הסיפור הקצר של הארלן אליסון - "I have no mouth and I must scream" שמספר על מחשב על שעלה ביכולתו האנושית והפך לאורגניזם הנעלה ביותר, השמיד את כל המין האנושי ושיעבד מספר בני אדם שאותם כלא בכלובים ואיפשר להם חיי נצח כדי להתעלל בהם רגשית ופסיכולוגית. המחשב נקרא "I AM".
(:

פור גוד • 8 במאי 2015

אני תכף צריך לצאת מהבית, אישה אחרת, ואין לי זמן כרגע. אבל היית רוצה שאני אכתוב פה מהן חסרונותייך לפי דעתי ?
אני יודע שלא . (-:
אבל תודה על המחמאה.
אני יודע לקבל מחמאות. ואני לא כמו הבחורות האלו שצריך תמיד לומר להן: " מתי תלמדי כבר לקבל מחמאות ממי ? "

מיתוסית​(שולטת) • 8 במאי 2015

אה, יש לי חסרונות למכביר, וככל הידוע לי- אני מכירה את כולם
לשמחתי, יש לי להערכתי הרבה יותר יתרונות, או לפחות כאלה שמחפים על החסרונות.
זו לא בושה
ושים לב שנתתי לך ביקורת בונה וכתבתי את זה עם קריצה + מחמאות

ואני מכירה גם גברים שלא יודעים לקבל מחמאות..

מיתוסית​(שולטת) • 9 במאי 2015

כתבתי אתמול תגובה ארוכה, אבל היא נמחקה כי המחשב נפל ולא היה לי כוח לכתוב שוב, אבל אני אנסה עכשיו

המינים בטבע הידועים לנו שמקיימים יחסי מין לא רק לצורך רבייה, אלא גם הנאה הם בני אדם, דולפינים וקופי בונבו.

אבולוציה מתרחשת כל הזמן, אבל בצעדים קטנים ומזעריים. פשוט בפרישה על פני עשרות- אלפי או מאות- אלפי שנים אפשר לראות שינויים מהותיים יותר של מינים שלמים שנוצרים.
עצם זה שבני אדם גובהים משנה לשנה, זו אבולוציה. התערבבות של גזעי בני אדם היא אבולוציה ואם יום אחד יהיה גזע אנושי אחד- זו גם תהיה אבולוציה.
גם כשוירוסים או חיידקים מפתחים עמידויות לתרופות ומתפתחים זנים חדשים- זו אבולוציה.
ישנה גם אבולוציה תרבותית כפי שציינת.

אני רוצה להגיב גם להתמכרויות, אבל אני צריכה ללכת, אז אמשיך את התגובה מאוחר יותר

מיתוסית​(שולטת) • 11 במאי 2015

נזכרתי שלא הגבתי על ההתמכרויות
מעניין כמה אנשים תוהים לעצמם בקול: "שימות כבר השרשור הזה!"


גשם....
אני לא חושבת שההתמכרויות באות לכסות על חוסרים פיזיים. אולי נפשיים. בעיניי, ההתמכרות לחומרים (ולהתנהגויות מסויימות) בעצם משתמשת בעזרים חיצוניים להרגעה ולהתמודדות עם קשיים, לחצים וחרדות. כמו שתינוק משתמש בפטמה של אמא, במוצץ או בחפץ מעבר כדי להפחית חרדות ולהירגע. כביכול שלאנשים האלה יש קושי להתמודד לבד, אין להם כלים להתמודדות עם כוחות פנימיים.

לא הבנתי את הקשר לפירמידת הצרכים של מסלאו. אשמח להבהרה.

כן, קוראים לזה דיסוננס קוגניטיבי, כשיש לנו שתי עמדות סותרות ואנחנו רוצים להתנהג באופן שמנוגד לעמדה שלנו, ואז אנחנו מוצאים צידוקים להתנהגות כעל מנת שנוכל להמשיך איתה ולחיות עם זה בשלום.
אדם שמכור לחומר או להתנהגות מסויימת, יימצא צידוקים למה להמשיך למרות שהוא יודע שזה לא בריא, פוגע בו, בסביבה שלו, יקר וכו'... למרות המחירים שהולכים והופכים לכבדים יותר ויותר.

השלב שבו הוא ירצה להיגמל יהיה כשהוא יבין שהמחיר גבוה מידי מהתועלת, זה בד"כ קורה רק כשמגיעים לתחתית של התחתית, איפה שהמיצזבל מצטבר בתחתית הפח.

מיתוסית​(שולטת) • 22 במאי 2015

רק מניחה את זה כאן
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3659736,00.html?ref=ynet

James Bondage​(מתחלף) • 3 ביוני 2015

לא היה לי עודף זמן בזמן האחרון, אז רק עכשיו אני חוזר לפה. אתכן הסליחה.




אני טוען שאת דווקא כן סובלת מהפרדוקס הזה (וטוב שכך): את לא רוצה לעשות לבן הזוג שלך דברים שהם מעבר לגבולות שלו (כמו שאמרת, ואני מאוד מסכים "זה לא בריא"); אבל זה אומר שאת עושה לו רק דברים שהוא מסכים/רוצה זו הצורה שבה הגדרתי את הפרדוקס.

אני אגדיר את המבחן הבא: בסוף של סשן - שבו מתחת את הגבולות רחוק עד כמה שהרשית לעצמך, עם או בלי שימוש של בן הזוג בסייפוורד, איזו תגובה תתן לך סיפוק?

א. בן הזוג יביט בך בהערצה עם מבט מעורפל, ניכר שהוא באיזשהו סאבספייס, ויגיד משהו כמו "וואו, זה היה מדהים, לא חשבתי שאני אוכל לעמוד בזה, אבל וואו, כמה שזה היה מדהים", אם הוא בכלל יצליח להיות וורבלי.

ב. בן הזוג יתכנס לעצמו, מחזיק את רגליו המקופלות קרוב לחזה, ממלמל "משוגעת, תתרחקי ממני, לא ככה חשבתי שזה יהיה, זה היה יותר מדי" ולא נותן למבטים שלכם להפגש

תני לי להמר - את בוחרת בא'. ויותר מזה, את חושבת שמי שבוחר בב' הוא לא בריא באיזשהו מובן. בהנחה שצדקתי, זו התבטאות של הפרדוקס מהצד השולט - את לא רוצה לעשות לו משהו שהוא לא רוצה -- מכאן, כל מה שאת רוצה לעשות לו נכלל במסגרת מה שהוא מוכן אליו (וכדי שתהני, גם נהנה ממנו - כלומר, רוצה).

אני מסכים איתך לחלוטין - הכל משחק. "הפרדוקס" הוא במסגרת ההצגה בלבד - השולט רוצה להרגיש שהוא שולט, הנשלט רוצה להרגיש שהוא נשלט - אבל בסופו של דבר, הכל מוסכם בין הצדדים, בין אם במרומז ובין אם במפורש.

James Bondage​(מתחלף) • 6 ביוני 2015

פור גוד, הלוואי והיה לי זמן לכתוב כל כך הרבה. ונראה לי שגם היה לך חומר טוב בשבוע שכתבת את זה (וההמשכים שלו) ...



אחלה, אני בעד ההגדרה הזאת. צריך להנחיל אותה גם למערכות המשפט (בעיקר האמריקאית, אבל לא רק) - כי הן דווקא כן נוהגות להתייחס אליה כשיטת גמילה. ובתור קבוצת עזרה הדדית - אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר אמרתי, שאקצר בלהגיד: "העקרונות נשמעים לי לא משהו, אבל אין לי מושג מהחיים שלי, ואני די בטוח שזה לפחות טוב כמו לא לעשות כלום, וכנראה יותר".




אני חושב שכדאי לבקש מכלובי לפתוח פורום "מדע" בשביל שלא לשעמם את מי שלא מעניין אותו - אבל, לא, תורת הקוונטים לא אומרת את זה. זה פירוש, אפילו מקובל למחצה, אבל כל מה שתורת הקוונטים אומרת היא: "כאשר תמדוד את השפיך על הלטקס, תמצא אותו במצב עצמי שיתפלג לפי פונקציית הגל". לא יותר, ולא פחות. היא לא אומרת שהוא לא קיים לפני כן, או שהוא כן קיים לפני כן. היא אומרת מה קורה ברגע המדידה. על זה אפשר לבנות הרבה השערות, אבל כל זמן שאי אפשר להכריע ביניהן (ונכון לרגע זה, אי אפשר להכריע בין השערת "לא קיים" לבין השערת "כל רגע מתפצל לאינסוף יקומים" לבין השערת "אלוהים זורק קוביה"), זו פרוזה ומדע בדיוני - אבל לא מדע. ויותר מזה, מדידה בהקשר זה מוגדרת טוב יותר מאשר "להסתכל עליו". היא לא צריכה מודעות (There are some bleeps we do know ...), עיניים או שום דבר שכזה. במובן מוגדר היטב, העובדה שבייגל עדיין לבוש לטקס, כבר מבצעת מדידה. עד כאן פיזיקה להיום.



אני לא מתרשם במיוחד מההסברים של הפסיכולוגיה האבולוציונית - הם יופי של סיפורים, אבל בסופו של דבר אין כרגע דרך להכריע את הנכונות שלהם (ולא ברור אם אי פעם תהיה), אז זה כל מה שהם. אני מתייחס אליהם בעיקר כי מכל ההסברים האחרים שפגשתי אני מתרשם עוד פחות, ולחלק מהאנשים פה קשה לחיות בחוסר הידיעה וחוסר הודאות שבהעדר הסבר - אז אני חולק את ההסברים שאני מכיר, למרות שהם מוגבלים ומטופשים משהו. כן, אני מסכים שזכר ביטא וקוקהולד זה לא הקבלה מושלמת, ואפילו מאוד רחוק מזה.


לגבי ייחודה של החיה המדברת ... "עכשיו לכלכת מר בנאי", כמו שאמר מלאך מורשה רחמים אנג'ל. אתה לא כל כך יודע למדוד פרוורסיות אצל חיות, אז קל להניח שהן לא קיימות. אתה יודע שגם אין יחסים הומוסקסואלים אצל חיות, נכון? כי זה מה שכל הספרות המדעית טענה במשך עשרות שנים. רק שיש. זנות, הומוסקסואליות, נקרופיליה, ולפעמים אפילו יותר מאחד בו-זמנית: http://www.sciencedump.com/content/homosexual-necrophilia-mallard-duck-ig-nobel-prizes . אני רחוק מלהיות מומחה, אבל למיטב הבנתי ישנן אצל חיות התנהגויות שאצל בני אדם היו מוגדרות כפרוורסיה - ואנחנו רואים רק מעט מאוד מהן כי קשה לנו לחקור אותן בטבע, ועוד יותר קשה לשאול אותן דברים. רציני פחות : http://www.news.com.au/travel/australian-holidays/perth-zoo-orangutan-has-kidman-fetish/story-e6frfq9r-1226963440498 . אני לא מוצא כרגע מאמר רציני יותר שקראתי פעם על פסיכולוגיה אבנורמלית של חיות - אבל עד כמה שזכור לי, מצאו כל מה שחיפשו, כולל דברים שנראים כמו סדיזם, מזוכיזם, רוצחים סדרתיים (שלא למטרות אוכל), מכורים לאוננות, ועוד כל מני דברים. חפש בגוגל "dolphin perversion", ותגיד לי שרק בני האדם דפוקים בשכל. אדם הוא בסך הכל חיה שהולכת על שתיים. כן, אני יודע שפרוורסיה מוגדרת הרבה יותר ספציפית, אבל זה לא חוכמה להגיד "פרורסיה X כמו שמוגדרת ב- DSM תמצא רק אצל בני אדם", כי ה- DSM וחבר מרעיו מתייחסים רק לבני אדם.

לגבי פרויד יקירנו - . והאמירה שלך על כך ש"בכל אנליזה של ... מוצאים ..." יש בעיה יסודית ברוב הטיעונים מהסוג הזה, שלך ושל בייגל, (לא שמעניין אותו), בעיה שדני כהנמן ועמוס טברסקי (שהם פסיכולוגים!) הוכיחו והדגימו ושכהנמן אפילו קיבל בן השאר עליה נובל (טברסקי נפטר לפני, ונובל אפשר לקבל רק בחיים) - מה שנקרא base rate neglect או base rate fallacy ובעברית "כשל הסתברות בסיס". אם ניקח את זה עד לקצה, (הגרסה הלוגית המוחלטת) בשביל לטעון שאירוע מסוים הוא האחראי להתנהגות מסוימת, אתה צריך להראות שני דברים: א) כאשר הוא קורה, הההתנהגות מגיעה; ב) כאשר הוא לא קורה, ההתנהגות לא מגיעה.

רוב האנשים, ברוב המקרים, נוהג להתייחס לא' ולהתעלם מב' - וכמו שכהנמן וטברסקי הראו, זה נכון באותה מידה לגבי עמך כמו גם לגבי טייסים, רופאים, שופטים ושאר אנשים שמקובל להאמין שאפשר לסמוך עליהם - ושזה נכון עוד יותר כאשר הדברים הם לא שחורים ולבנים.

כדי לטעון ש"תמיד יש בגידה ברקע של קוקהולד", אתה צריך לא רק מדגם מייצג של קוקהולדים (ואין לך - יש לך בקושי של כאלה שחיפשו טיפול) אלא גם מדגם מייצג של נבגדים. כי, אתה יודע - כל הקוקהולדים, בשלב כזה או אחר של חייהם, כנראה שתו קוקה קולה, וזו לא הוכחה ששתיית קוקה קולה גורמת לשום דבר. וגם ידוע שכל רוצח סדרתי ספג באיזשהו שלב של חייו מנה משמעותית של DHMO, כנראה אפילו ברחם.

ומעבר לזה, גם אם סטטיסטית יש מובהקות לקשר בין שני דברים - לדוגמא, BDSM וגירושין - שהוא סוג של מדד ל BDSM ו-"אושר בנישואין" שעולה פה מדי פעם לדיון - קשר שאני מניח שעשוי להיות קיים - המשמעות גם היא לא טריוויאלית. לדוגמא, (מומצאת!) אם 66% מנישואים בתל-אביב שבהם לפחות צד אחד הוא סוטה מסתיימים בגירושים (ולכן, אפשר להניח, חסרי אושר), אבל רק 50% מנישואים בתל-אביב שבהם שני הצדדים וניליים מסתיימים בגירושים - אז מה? אחוז הגירושים ביקנעם נמוך משמועתית (משהו כמו 20% אם אני זוכר נכון), ואצל בני-עקיבא עוד יותר (למיטב ידיעתי לא פורסמה סטטיסטיקה אף פעם - אבל כנראה חד ספרתי). ההבדל בין יקנעם לתל-אביב מהבחינה הזאת, הוא כמותי ולא איכותי; הגירושים נראים אותו הדבר בדיוק - מסתיימים יפה או בריב בערך באותה הסתברות, ריבים על ילדים/כסף/ירושה/בית באותה הסתברות. רק שיש פחות מהם ביקנעם, ויותר מהם (לצורך הדיון - אין לי באמת ידע) אצל סוטים. סיבה מאוד נפוצה לגירושין היא חוסר סיפוק רגשי ו/או מיני. אז המין והדינמיקה הרגשית נראים אחרת - אז מה? אם תעבור ליקנעם תהיה מאושר יותר בנישואים? כנראה שלא. אם נולדת ביקנעם הנישואים שלך מאושרים יותר? אולי כן, אבל לא נולדתי שם. אבוד לי. כנ"ל בני עקיבא, וכנ"ל לגבי להיות ונילי.

אם לקרוא את הפוסטים של בייגל, אפשר לחשוב שבעולם הונילי הכל סוכריות וגלידה, כל אהבה היא אמיתית ונמשכת לנצח, ואם יש תשוקה היא אך ורק במסגרת אהבה, בני זוג מכבדים אחד את השני ואין אף פעם בגידות. אז זהו שלא. אם לקרוא אותך פור גוד, כל מי שאין בגידה/אונס/ניצול מיני בעברו הוא בהכרח ונילי. לא שמישהו מכם אמר את הדברים האלה - אבל זו בדיוק הבעיה. בלי ההגדרת בסיס ההשוואה, והשוואה אליו - אין כל ערך לטענות שכן מועלות, אפילו אם הן נכונות.

ועוד משהו באותו נושא - מסתבר שאם אתה מפשפש מספיק בעבר במסגרת טיפול פסיכולוגי, אתה מוצא כל מני דברים שלא בהכרח היו שם, או לא היו שם בעוצמה משמעותית - http://en.wikipedia.org/wiki/False_memory#In_children ,למי שלא מכיר את החומר. נחש, פור גוד, אצל מי מחפשים? ניחשת נכון: אצל אנשים שיש להם בעיות בהווה. אם היית מחפש אצל אנשים שלא מתלוננים על שום דבר, הסטטיסטיקה הייתה נראית מאוד מאוד שונה. אני לא טוען שנעלמת - אבל הרבה פחות מרשימה. ואפילו עוד יותר מזה וקצת הצידה, יש את אפקט הות'ורן http://en.wikipedia.org/wiki/Hawthorne_effect שהוא הדוגמא הקצת פחות כבדה (אבל לא פחות חשובה) ל"כשמחפשים מוצאים. בייגל מתנגד בכל פעם להשוואות להומוסקסואלים וסכיזופרנים (בלי לתת סיבה להתנגדות), אבל אם תחפש אני די בטוח שבכל האנליזות עד, נגיד, שנות ה-60, תגלה שגם בכל האנליזות של ההומוסקסואלים ישנו איזשהו "אירוע מכונן". כשמחפשים, מוצאים.

ככלל, ודאות בפסיכולוגיה - וודאי ברמת הבטחון שמוצגת כאן ע"י רוב הכותבים - אינה קיימת. דוגמא מהזמן האחרון - http://www.nature.com/news/first-results-from-psychology-s-largest-reproducibility-test-1.17433 - רק 39% מתוצאות של פרסומים קודמים שוחזרו (שווה לקרוא כדי להבין בדיוק את התוצאות - בערך 80% מהלא-משוחזרים הראו דמיון כזה או אחר - אבל לא היו מפורסמים אם זו הייתה התוצאה המקורית, וזה מאוד משמעותי). שזה, אגב, הרבה יותר טוב ממחקר בנושא סרטן (רק 6 מתוך 53 פרסומים חשובים שוחזרו: http://www.reuters.com/article/2012/03/28/us-science-cancer-idUSBRE82R12P20120328). אני לא בא להכפיש את הפסיכולוגיה או מחקר הסרטן פה, אלא רק להדגים את מידת הוודאות שיש, ומידת האמון שצריך (או לא) לרכוש אליהם בהתאם.

נ.ב. -



פור גוד, רוב תודות. אני מודה לך על זה שאתה רוצה בטובתי, ושהשתכנעת שאין לי בעיות נפשיות חמורות. באמת תודה. אין לי שום דבר נגד פטריות, MDMA ושאר דברים לא ממכרים (ואפילו נגד דברים ממכרים פחות אין לי - סוכר, אלכוהול, קפה זה אחלה. סיגריות זה סתם מסריח). אני מניח גם שאנסה אותם כשתהיה לי הזדמנות בעלת סיכון נמוך (סיכון מבחינת החוק ומבחינת איכות החומר - אני מכיר את פרופיל הסיכון של חומר איכותי ולא מפחד ממנו, אבל המצב החוקי עושה את האיכות מסוכנת). כמו שכבר אמרתי, אם תצא מהפוזה של הרופא-אלוהים-כל-יודע, יהיה יותר מוצלח. אבל אני מרשה לך להיות אתה ומקבל אותך כמו שאתה - לא שיש לך באמת אפשרות בחירה אחרת