מייפל(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
לא הכרתי את ארוס, אבל עקבתי אחרי הבלוג של מאי והתרגשתי איתה מרחוק ושמחתי בשבילה מרחוק ועכשיו אני מרגישה כאב גדול, בלי להכיר, פשוט מתוך ידיעה של כמה כואב ועצוב הוא האובדן של מישהו אהוב כל כך.
אני מאחלת לכל אוהביו שלא ידעו עוד צער ושידעו להמשיך בחיים. |
|
|
| דקיקון(נשלט) |
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
לא הכרנו, אבל מכל מה שנכתב עליך כאן ברור שהיית איש טוב.
פשוט אדם. וזה הרבה בימינו. בכל ההלם והחושך היה לי חשוב להיווכח בסולידריות שיש בין האנשים כאן, ושאכן אנחנו קהילה. ומחה ה' דמעה מעל כל פנים. תנחומיי לכל המצטערים. |
|
|
שמנמונת סקסית(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
מאתמול השיר "יורם" של פוליקר מתנגן לי בראש
מן שיר של יום זכרון, מה יום? לייף טיים של זכרון מה עושים עם מותך??? עם זכרון היותך??? עם חבר שכמותך??? רע לי, רע מאוד אני הופכת והופכת, אולי יכול היה להיות אחרת? ואני רק רוצה לומר לך עוד כמה מילים, רק עוד טיפה, רק עוד קצת, רק עוד רגע להיפרד ממך.. וקשה לי עם זה, קשה לי להרפות, קשה להבין, אני לא רוצה להבין, אני אפילו לא מנסה.. --------------------------------------------------------------------------------------------------- הוא נשאר בן שלושים ושתיים והזמן חלף, זמן שלא נגע בפניו, זמן בלעדיו הוא אבד בחולות עד היום לא שב רק עכשיו אפשר לדבר רגע אליו ארוס, תגיד לי אתה מה עושים עם חבר שכמותך מה עושים עם מותך עם זכרון היותך ועם השכחה אז כתבת יומן ונשאר מכתב ואתה צוחק מן הדף שעל המדף ארוס, תגיד לי אתה מה עושים עם חבר שכמותך שלא שם ולא פה שהיה ואינו ובכל זאת ישנו כי עם הזמן זה דעך הכאב שכך לפעמים גם פצע ישן שב ונפתח ארוס, תגיד לי אתה מה עושים עם מן חבר שכמותך מה עושים עם מותך עם זכרון היותך עם חבר שכמותך שנשאר בן שלושים ושתיים |
|
|
|
מיכל המאלפת(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
כל כך עצוב, כל כך מפתיע...
התכתבנו מספר פעמים, לאו דווקא בידיסמי, ואפילו ציוץ של כוונה לא עלה מן הכתוב... למה וויתרת?? למה הרמת ידיים??? למה כיוונת את כל האומץ שלך למעשה כל כך קיצוני וכואב, ולא לנסיון התמודדות?? ולמה, לעזאזל, לא ביקשת עזרה??? מקווה שמצאת מרגוע, מיכל |
|
|
אלילה בעליל
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
לא יצא לי להכיר ובכל זאת, מאוד כואב.
משתתפת בצער הכואבים. יהי זיכרו ברוך. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
ארוס נואר
אני פשוט ממאמנת להאמין ולמרות שהייתי אתמול וראיתי איך אתה שוכב שם עטוף איך מהגבר החסון והיפה שהיית נשארה קליפה שנראתה כל כך קטנה כאילו לא היה קשר בינה לבינך .
לפני כמה שנים בתחילת הקשר שלי ושל אפרוח יצא לנו לדבר ושיתפתי אותך בכל ההתלבטויות , המילים שבהם תארת לי את האהבה הגדולה שלך לזוגתך לשעבר וביתה כל כך עזרו לי אבל אח"כ הבנתי איזה איזה יכולת מופלאה לאהוב יש לך . כששמעת שאפרוח בחו"ל התקשרת יום יום לדעת אם אני בסדר ואפילו התעקשת לשלם לי על המיקדמה ללימודים ואפרוח כבר יחזיר לך , אמרתי שאני אסתדר ויש לי משפחה ,ענית לי שחברים זה לא פחות . ראיתי לא מזמן סרט שיש שם אישה שאומרת שהלב שלה אחר והוא חלש (יש לה שסתום) ואסור לה להתאהב כי היא לא תחזיק מעמד והרופא אמר לה שלב שאף פעם לא נשבר לא יהיה בריא לעולם , ומההלויה שלך אני חושבת על המשפט הזה בהקשר שלך . לאחרונה לא היינו בקשר רציף , אבל חשבתי שאתה מאושר שיש לך את מאי וטוב לכם ואפרוח חזר ואני חזרתי לקונכיה שלי , לזיין לי את השכל על כן להתקשר או לא להתקשר , מה להגיד למי היית יכול להתקשר כל חמש דקות אבל כשכאב באמת לא דברת ? ארוס מקווה ששם לפחות יש לך שלווה כי פה יקח זמן למצוא אותה . |
|
|
| לא סתם עוד עבד |
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
עצוב. כואב. בלתי נתפס.
יהי זכרו ברוך. |
|
|
melody
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
הכרנו לפני זמן כה רב...
שנים. מהרגע שנודע לי, רק עכשיו אני מתחילה לעכל. רק עכשיו זה מתחיל לחלחל לתודעה. תנוח על משכבך בשלום. 
|
|
|
Evil Bitch(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
לא הכרתי , אבל יודעת כמה חלל ריק משאיר אדם אהוב כשהוא עוזב ונפרד מעולמנו.
משתתפת בצער המשפחה , החברים ואלו שאהבו והכירו. |
|
|
Master F(אחר)
|
לפני 17 שנים •
20 במרץ 2007
עצוב וכואב, לא מובן.
ליבי עם מאי והמשפחה. נוח על משכבך בשלום. |
|
|