קשר בין כניעות להסטוריה של התעללות מינית

המלט • 31 במאי 2014

תקשיב, אידיוט מגודל שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת. אין לך רשות, מנדט או כל דבר אחר הנחזה כרשות, לקרוא לי תינוק מתוסכל. אבא שלך תינוק מתוסכל, ואתה סתם תינוק.. אתה לחלוטין לא מבין איך להתנהג בפורום. עוד לא הפנמת מה זה אינטרנט. אתה חי באיזו מערה משלך, בטוח שרק אתה קראת את פרויד, ובכל פעם שמישהו מעיר לך הערה, אתה קופץ כנשוך נחש כמו בנאדם שלא נגעו בו שנתיים. אתה יודע מה? לך החוצה. תפגוש אנשים. get laid. אבל צא מהפוזה הידענית הזו, כי אתה קשקשן, שרלטן, ולא מבין כלום בשום דבר. אז טול קורה מבין עיניך, שלא לומר גורד שחקים. אידיוט מתוסכל.

פור גוד • 31 במאי 2014

הוא שאמרתי - תסכול, מרירות, עצבנות, וחוסר נוראי בחוש-הומור... אין לי טיפת סבלנות לזה. שיהיו לך חיים יפים, המלט.

המלט • 31 במאי 2014

אין כאן חוש הומור, טמבל. יש כאן בנאדם שלא מבין מהם כללי התנהגות בפורום. אתה חושב שאתה יכול להטיח עלבונות באנשים ואחר כך להסתתר מאחורי איזו איצטלה של חוש הומור. נסה להבין, ככל שדעתך הענייה מתירה זאת, שאין כאן שום דבר אישי. יש כאן פורום ציבורי, שאתה הינו עשב שוטה בו. אתה משחרר חרצובות לשונך כאילו שהפורום הזה הוא המחראה הפרטית שלך. ובכן הוא לא. זה מפריע לאנשים. זה מפריע לרפאל. זה מפריע לכחולית, וזה מפריע גם לי. מפריע לנו שאתה מלא רעל ועלבונות, ואחר כך מתחנן כמו איזה עלוב נפש שנקבל את זה כחוש הומור. אם זה חוש ההומור שלך, תחליף אותו ומהר, כי זה ממש לא משעשע או מצחיק אף אחד, וזה לא בגלל שכולם מרירים, כולם מתוסכלים וכולם מעייפים אותך. להיפך, זה בגלל שאתה חתיכת אידיוט שלא יודע להתנהג.

פור גוד • 31 במאי 2014

ממש לא מעניין לי לדבר אתך ככה, המלט.
אז אני אכתוב עכשיו את התגובה שחשבתי לכתוב לרפאל - שאני די בטוח שהוא לא נעלב ממני בצורה
כל כך צעקנית וילדותית כמוך, אלא מבין שהדיון הוא לגמרי ענייני, וגם מסוגל לצחוק מדי פעם.

אז רפאל. לעניין ההערה שלך על "הסגנון” שלי. ככה אני כותב. ואני לא יכול, וגם לא רוצה לכתוב אחרת. ואם הייתי מנסה לכתוב כמוך, לא הייתי יכול לכתוב כלום. ממש כלום.
אז בבקשה, תן לאנשים להיות מי שהם. ואל תתחיל לנסות לחנך אותי עם זיוני מוח על "נימוסים והליכות".
יש כל מיני אנשים שכותבים בכל מיני סגנונות שחלקם יכולים פשוט להוציא אותי מדעתי, או שאני פשוט לא מסוגל לקרוא. נו אז מה ? אני באתי לעולם לחנך אנשים איך להתבטא ואיך לכתוב ?
הנה ראית בשרשור הזה. ג'יימס הרגיש ש"ירדתי" עליו מתישהו, אז הוא ירד עלי בחזרה. וככה ראוי וככה צריך. ואני מכבד את ג'יימס. ודי בטוח שהוא מכבד אותי. והוא קרא לי - שים לב - "אידיוט חסר תקנה" (:
נו אז מה ? מה קרה? נעלבתי ממנו ? הפסקתי לדבר אתו בגלל זה ? נו באמת.. אני לא עד כדי כך מעורער וחסר ביטחון. אני מרשה לו, וגם לך, לקלל אותי או להצטחקק איתי כמה שרק בא לכם. אני לא כזה טאצ'י.
אבל כל מולקולה בגוף שלי סולדת מהרעיון של צנזורות. במוח או בכתיבה.
תנו לאנשים להיות מי שהם.
וזה בדיוק מה שג'יימס כתב לי - אני מרשה לך להיות מי שאתה. וזה יפה וזה נכון.
וגם אני מרשה לו להיות בדיוק מי שהוא.
וחוצמיזה, גם אף אחד גם לא משלם לי - או לנו - כסף כדי לכתוב פה. אני כותב רק כי אני נהנה מזה, ואם לא הייתי מצחיק את עצמי בזמן הכתיבה, לא הייתי נהנה מזה, .ולכן גם לא הייתי כותב.
אתה מסוגל להבין את זה, רפאל ?
או שבאמת בא לך להמשיך לנהל פה את עוד אחת מהשיחות המעייפות הללו על "נימוסים והליכות " ועל "סגנון" ?
זה מי שאני, לטוב ולרע.
וטוב, טוב מאד, שהעולם - או הכלוב בתור מיקרוקוסמוס שלו - לא נראה כמו הבבואה של האישות שלי או של הפנטזיות שלי. וגם טוב, טוב מאד, שהוא גם לא נראה כמו הבבואה של מה שאתה היית רוצה שהוא יהיה או של איך שאתה היית רוצה שאנשים יכתבו או יבחרו להתבטא בו– באיפוק, ברצינות, בשיקול-דעת, או אני לא יודע איך... טוב מאד שהוא לא נראה כמו עולם החלומות של שנינו.
טוב למשל שיש אנשים כמו ג'יימס, שיטרחו תמיד להזכיר לי שגם מחקרים סטטיסטיים של כל מיני קורלציות הם חשובים. כי הנטייה האישית שלי היא תמיד לבטל אותם.
ואם כולנו נמשיך לכתוב בכלוב, ולא נפרוש מהעניין הזה, אני נוטה להאמין שאני תמיד אזכיר לג'יימס שהוא מפספס לדעתי המון דברים חשובים ועמוקים בחיים ( כי הגישה שלו יותר מדי מדעית ופחות מדי אמנותית. והתכוונתי קודם לאמנות במובן של ART כמובן, ג'יימס )
והוא קרוב לוודאי ימשיך להזכיר לי שאני מבזבז שעות רבות ויקרות מחיי על קריאת טקסטים שלא זכו לגיבוי של מחקר מדעי רציני.
אבל מה שאנחנו לא נתעסק בו, אני מקווה, אם אנחנו רוצים ללמוד אחד מהשני, זה בביצ'ינג-ארואנד על “סגנונות”...
האמת היא שאני לא חושב פעמיים, או אפילו לא רבע שנייה, לפני שאני כותב פה תגובה. אני פשוט כותב אותה, ושולח אותה. ובזה זה נגמר.
אני חושב גם שהקפדתי לכתוב לך מ-א-ד בכבוד בשרשור הזה, אפילו שאני לא מסכים עם מה שאתה כותב בו, ואפילו לא הצטחקקתי אתך. אבל זה נכון שבהחלט שלא הסכמתי איתך.
ואני אקפיד לא להצחקק איתך, כי אמרת ש"הסגנון" שלי לא נעים לך, ואני לא אוהב לגרום לאנשים להרגיש "אי נעימות".
מה שאומר, ג'יימס, כפרה עליו, שאתה הבחור האחרון שנותר פה שאני יכול להרשות לעצמי מדי פעם לצחקק איתו. כי אתה יודע לקחת את זה כמו גבר, ולא כמו ביצ' (:

נ.ב – ורפאל, בבקשה אל תכריח אותי שוב לבזבז זמן יקר מחיי ( הקצרים כל כך ! ) על כאלו שטויות. בסדר ? (:
וכחולית. אני באמת סיימתי לדון אתך. בשרשור הזה, וגם בשרשורים האחרים. למעשה, אני אפילו אפסיק לקרוא את התגובות שלך. כי אם את לא רוצה, אז לא צריך. לא תקבלי יותר התייחסות (:

המלט • 31 במאי 2014

תראה, שרלטן צעצוע. אני לא אשתוק לך יותר. לא מעניין אותי מה האחרים עושים וכיצד הם בוחרים להתנהל מולך. בכל פעם שאתה תטיח בי איזשהו עלבון, מרומז או ישיר, אני אשיב לך באותה מידה לפחות. אני לא אניח לך לזרוק לעברי עקיצות דרך תגובות לאחרים. אם אתה תגיד לי שאני צעקן וילדותי, אני אגיד לך בחזרה שאתה טיפש מתוסכל ששולח הודעות פרטיות מתרפסות שאף אחד לא רואה ואני באמת לא יודע איפה זה יעצור. אז אם אתה לא רוצה שאני אקרא לך אידיוט מעל דפי הפורום, כדאי שתפסיק להתעסק איתי, טיפש.

פור גוד • 31 במאי 2014

על אילו הודעות פרטיות "מתרפסות" הקוקו הזה מדבר ? אני בכלל לא מכיר את המלט, לא פגשתי אותו מימיי, וכשזה יקרה - אני נשבע בספר התורה - אני הולך דבר ראשון להוריד לו איזו לאטמה אוהבת. אולי כתבתי לו תגובה פעם אחת כשרק נרשמתי לכלוב, ועוד לא ידעתי עליו כלום. די המלט, תירגע בחיאת דינק, תעשה לי טובה... (:

המלט • 31 במאי 2014

מי שהגיר טיפות זרע כדי אתה תיוולד היה קוקו, יא-טמבל. ובאמת, פור-גוד, אל תישבע בספר התורה, כי גם אם אני אהיה סנטימטר מהאף המכוער שלך, לא תהיה לך הזדמנות להוריד לי לאטמה, כל שכן אוהבת. אוויל חמוד אז ככה. פעם, כשהיית חדש ומפוחד פה, היית שולח הודעות פרטיות מתרפסות לכל מי שנראה לך משפיע כאן. ואני, בעוונותיי הרבים, ״זכיתי״ לקבל אחת כזו ממך. כמובן שמחקתי אותה, כי מי צריך שאריות ממך. אבל זה המילה שלי מול המילה שלך, אז ברור מי צודק. אידיוט.

פור גוד • 31 במאי 2014

גם אתה חמוד, המלט
הכל, אני אומר לך, הכל יהיה בסדר. בינינו, ובכלל (:

מיתוסית​(שולטת) • 31 במאי 2014

או, גאד.
מה שטסטוסטרון גורם לאנשים לעשות.

ידעתי שנשים צריכות לשלוט בעולם הזה.

הוא היה נראה כל כך הרבה יפה וטוב...




די כבר עם מלחמות האגו המטופשות האלו.
תפסיקו לנסות להראות למי יש יותר גדול ושכל אחד ילך לפינה שלו.
המלחמות הללו לא תורמות לאף אחד.

Re: ילד יודע

James Bondage​(מתחלף) • 1 ביוני 2014

מכיוון שהשרשור הזה לא הולך לשום כיוון מוצלח, אין לי אלא לנסות להחזיר אותו לפסים נורמליים, גם אם לא בנושא שלשמו התכנסנו: [זהירות, חנוניה לפניך]



יש פה שאלה פילוסופית של "את מי אתה רוצה ללמד ומה". אני אישית הייתי שמח ללמוד את כל המתמטיקה שאני יודע בסגנון "הספר של אלוהים" ע"פ ארדש - ואני יודע שזה נכון לרוב הגדול של חברי המתמטיקאים. מצד שני, עם הטענה האחרונה שהעלית (אף אחד לא היה מבין) מסכימים רוב חברי המהנדסים, וחברי הפיזיקאים חלוקים ביניהם. לשמחתי, יצא לי ללמוד אצל מרצים שלא מסכימים עם דעתך (שהיא בהחלט המקובלת באקדמיה), והדרך הייתה עבורי קצרה וטובה יותר מאשר בתחומים שנאלצתי ללכת בהם בדרך המקובלת (וההיסטורית). ראוי לציין שהמרצים האלה באמת לא היו פופולריים, ורוב הסטודנטים נמנעו מלקחת אצלם את הקורסים הרלוונטיים.

אני מסכים שלימוד מתמטיקה (והרבה תחומים אחרים) דומה ללימוד שפה. אבל אני לא מסכים שצריך ללמוד אנגלית שייקספירית לפני שלומדים אנגלית מודרנית, או עברית מקראית לפני שלומדים עברית בת ימינו. מי שיודע עברית או אנגלית בת ימינו יכול לקרוא את שייקספיר או את התנ"ך ולהבין אותם די טוב, אבל הכיוון ההפוך לא נכון. זה לא אומר שאין מקום ללמוד את הגרסא הותיקה - להיפך, כדאי מאוד; אבל הסדר היעיל הוא קודם החזית היעילה של התחום ולאחר מכן השלמות היסטוריות. ולדעתי, אם תוכנית הלימודים הייתה בנויה כראוי, זה היה נכון גם לגבי מתמטיקה ופיזיקה.

הקריטריון המעניין לדעתי הוא משך הזמן שצריך כדי ללמוד "מסלול מלא". לא פגשתי פיתוח אקסיומטי של תורת הקבוצות שהוא לדעתי מוצלח מספיק (מבחינת אורך וכמות הוכחות) כדי לזנוח את הגרסה הלא-אקסיומטית. כנ"ל לוגיקה פורמלית מול לא פורמלית. (אני לא אומר שאין כאלה - אני אומר שאני לא פגשתי). אבל בהחלט פגשתי כזה בהרבה תחומים - לדוגמא אלו שפירטתי קודם (ועוד כמה), ואני מאמין שיש כאלה גם בתחומים שאני אישית לא מצאתי - אולי אפילו ברוב התחומים. ההתרשמות שלי היא שכמעט ולא מחפשים דרכים כאלה באקדמיה. פיינמן ושות' עשו עבודה מצוינת לגבי זה בפיזיקה, אבל מחוץ ל-caltech כמעט אף אחד לא אימץ אותה.

אם לקחת צעד חזרה לכיוון הקודם של הדיון - עם כל הכבוד לפרויד (ואני לא יודע אם כן או לא מגיע לו כזה), העובדה שהוא צדק במקרים מסוימים או היה הראשון להעלות רעיון לא צריכה לשים כל טקסט שהוא כתב או הגיג שפרסם במעמד "חשוב ללמוד". לינוס פאולינג, כבודו במקומו מונח, צדק בהרבה דברים (וקיבל עליהם נובל, פעמיים). אבל הוא גם טען טענות שאין להן גיבוי מדעי לפי אמות מידה מקובלות, וגם עלה על במה לפני דן שכטמן בכנס אקדמי, והודיע לקהל ש"שכטמן משקר". אחרי מותו של פאולינג, עשו שינוי טכני באיזשהי הגדרה ונתנו לשכטמן פרס נובל - דבר שהיה בלתי נתפס כל עוד פאולינג היה בחיים (בגלל פאולינג; השינוי הזה היה הגיוני מאוד). גם בפיזיקה היו כאלה טעויות - פלאנק היה צריך לתקן את אינשטיין. בניגוד לפאולינג, לאינשטיין הייתה הענווה להגיד "טעיתי". התרשמותי מהמעט שאני יודע על פרויד (וכאמור, מן הסתם אני מדבר שטויות) הוא שהיה דומה יותר לפאולינג מאשר לאינשטיין בענווה שהייתה לו (כלומר, שלא הייתה לו). אפילו תחומים שבהם יש שחור ולבן כמו מתמטיקה ופיזיקה נגועים בהאדרה של אנשים, וזה אמנם אנושי, אבל במסגרת חתירה לעבר האמת והמהות, צריך לנסות להמנע מזה ולא להעלות את זה על נס, כמו שנראה לי שפורגוד עושה.

אגב, ישמרנו האלוהים שלא קיים (אבל כן עזר לארדש לכתוב את הספר) מאנשים שעושים חישוב נומרי על סמך אינטגרציה של רימן שלמדו בשנה א'. נכון, היא נמצאת בבסיס של רוב שיטות האינטגרציה הנומרית, אבל היא ללא ספק לא מספיקה לשימושים אמיתיים. בהחלט, מי שעוסק באנליזה נומרית לא יכול לותר על רימן (וגאוס, וסימפסון, וכל החברה). ואמנם יש מה ללמוד מאינגרציית רימן מעבר לאינטרגציה עצמה, אבל מידה (שלאחר הגדרתה, עם מידת לבג כדוגמא אינטגרל לבג הוא די טרויאלי) היא לדעתי מושג יסודי יותר.