Sm Art{☆Sm} |
לפני 6 שנים •
3 ביולי 2018
פוואגו M27smהיסטוריקל
לפני 6 שנים •
3 ביולי 2018
Sm Art{☆Sm} • 3 ביולי 2018
אני מכיר את הקומיונטי,Sm
כאשר היא עוד היתה במקלטים ובמרתפים ,ובישובים רחוקים כמו "חרב לאת". והקומיוניטי היה שילוב של פולנים וכמה תימניות ואיזה בחור מאורגוואי ,ואיזה סבאלה מארחנטינה. ואז מאספרסו בר צץ רעיון לעשות S.mקלאבינג ושם התערבב הכול באו הטרנסוויטים ,והאוחצ'ות עם הקרס והקרחת והקוקס שנהיה D.M. וכמה זוגות מהסווינגרס נקלעו לכול האלמנט הזה שיצא לו מתחת לאדמה . ואז באה ירדנה ארזי ועשתה ראיון בתוכנית בוקר ואז בא ידיעות אחרונות ועשו כתבה . והנה אנחנו כיום ,משחקים פה ב "פוואגו", דומה ,שאחאב ואיזבל ושאר נביאי הבעל קמו יצאו להם להתפרע ולהשתולל ב "פוואגו". עכשיו , מה קיבלנו , ארון ,ארונות , מושגים ,שקשורים בכלל לדור שלפני נח . הדור שלפני נח ,הוא אותו דור ,שייסד חוזה נישואין על הכתב בין גבר לגבר .ובין אישה לאישה . שם זה התחיל שהם נעצו זה בעכוזו של זה את הזרג ומיסדו הקשר בדוקמנטים אז הרבע מיליונס שצעדו ברחוב עם פיג'מות .גם הם בבדסמ"?? בדסמ",זה קומיניטי קטן קטן מאוד . בכל עיר יש בודדים שבבדסמ',וכשזה חובר למימדים ארציים .זה עדיין ישאר לא יותר משבט של מעל 250 איש ואישה. בדסמ",זה פוואגו ,ומי שמשחק בפוואגו ,נכווה . כשהפוואגו הוא פרטי .אז הכוויה קטנה כשהפוואגו הוא פומבי ,אז זה כבר עניין מסובך יותר . תראו את המקרה של נביאי הבעל בהרי הכרמל מה הפוואגו עשה להם . אם אתה בפוואגו ,תעשה את זה בשושו שלך . אם אתה בפוואגו ועושה את זה לא בשושו שלך אז אל תתפלא אם ינחת עליך פוואגו אנורמס גדול מכיוון בלתי צפוי . זהו ,אין לי כח לגנון הזה . של לקחת נערות שסטו מהעדר ונקלעו לזירה של תנים וזאבים ואומרים לה שימי חצאית טו טו ותצלמי ותמספרי את עצמך. |
|
ArchAngel(שולטת) |
לפני 6 שנים •
3 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
3 ביולי 2018
ArchAngel(שולטת) • 3 ביולי 2018
אני מכירה מספר אנשים שכמעט העיפו אותם מהבית כי גילו שהם בדס"מיים. שההורים שלהם החליטו שהם חולי נפש רק כי ראו את הכלוב פתוח, נחשפו לאיזה סימן על הגוף או במקרה שמעו שיחת טלפון עם השולט/נשלט, והסיקו את המסקנה הכי בורה שמי שלא מכיר את העולם הזה יכול להגיע אליה.
הם נאלצו לצאת מהארון בכוח בשביל להסביר שזה רק הקטע שלהם במיטה ושזה לא משפיע על האנשים שהם, שהם שומרים על עצמם, ורק ככה ירדו מהם. אז יש אנשים שמעדיפים מראש לצאת מהארון בפני הקרובים להם, בזמן שלהם ובאווירה שיש להם עליה שליטה, מאשר לחיות בפרנויה מהרגע שיגלו (ולא מסובך לגלות אם זה לוקח חלק נכבד מהחיים שלך) וזה יתפוצץ להם בפנים. הם לא עושים את זה בשביל להגיד כמה מגניבים הם אלא בשביל לקבל לגיטימציה חברתית, בדיוק כמו הלהט"בים. כי כשעומד מולך אדם, בדס"מ לא נשאר עוד רק מה שאתה מכיר מהפורנו ומהסטיגמות, אתה מבין שזה קיים ויש בזה גם משהו אנושי, שזאת לא רק אבחנה שנותנים לאנשים חורגים מהנורמה אלא שיש אנשים נורמטיביים לגמרי שאתה אוהב שבין היתר זה מה שמדליק אותם. וככל שיותר בדס"מים מפסיקים להסתתר, ככה הקהילה מקבלת יותר לגיטימציה. בדס"מ נכנס למיינסטרים בדיוק בגלל אנשים ששיתפו "בחיי המין שלהם שהיו צריכים לשמור לעצמם", ובדיוק בגלל זה אף אחד לא רואה אותו יותר כמחלה נפשית ואפילו ונילים משלבים אלמנטים ממנו אצלם במיטה כי הוא כבר לא כזה מרתיע. בנוסף, חשוב להבין שמי שמספר על היותו בדס"מי לא משתף בחיי המין שלו- הוא לא מפרט על הסשנים שלו והאורגזמות שלו, הוא מספר על הזהות המינית שלו שהיא חלק מאורח חייו בדיוק כפי שהיא חלק מאורח חייו של ההומו, כי בשני המקרים זה לא מסתכם רק במיטה ויש חיים קהילתיים סביב זה. כמובן שאף אחד לא חייב להיות דוכן הסברה על בדס"מ, לא לכולם יש את הפריוולגיה כי חלקנו יכולים לשלם מחיר יקר מהיותם נשואים, עובדים בקריירה שזה עובר בה על אתיקה חוקית או חברתית או גרים בחברה שמרנית מדי. אבל אלו שכן בוחרים בזה- אין טעם לרדת עליהם ולחשוב שהם הזויים, כי בטווח הארוך הם עושים שירות גם עבור שאר הקהילה, הם עושים נורמליזציה לבדס"מ עבור כולנו. וכך כשאשתו של פלוני הנשוי תגלה שיש לו נשלטת מהצד היא לא תראה בו סכנה לילדיו כי יש לה חברה שאמרה לה שהיא נשלטת, ועובד שנתקל בבוס שלו באתר בדס"מ לא יוכל לסחוט אותו כי זה לא יזיז לאף אחד כשמדברים על הדאנג'ן במסדרון וכו' עוד כמה עשורים בזכותם נגיע לשיווין לקהילה, ואנשים יכלו לעלות לפה תמונות פנים מבלי לחשוש מפיטורין ושאר הדברים שקרו לקהילת הלהט"ב בשנים שהם נשארו בארון בהמוניהם. |
|
MagisterDolor(שולט) |
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
MagisterDolor(שולט) • 4 ביולי 2018
בניגוד לקודמים לי, איני רואה בבדס"מ (אצלי לפחות) כנטייה מינית, אלא יותר בכיוון של העדפה מינית.
אני יכול בהחלט לקיים יחסי מין וזוגיות וניליים לחלוטין, אך *מעדיף* שלא. אין בי שום רצון וצורך להסתובב ברחובות העיר עם שוט תלוי על החגורה ולהוליך את בת הזוג קשורה בשרשרת, ממש כמו שאין בי צורך להסתובב ברחוב בתחתונים (הרבה יותר נעים ככה בקיץ). לכל דבר ישנו המקום שמתאים לו, ולבדס"מ יש את הבית והמסיבות למיניהן. איננו חיים בעולם אידיאלי, כיוון שמה שנחשב אידיאל בעינינו, הוא היפוכו של אידיאל בעיני האחר. לכן, איני מכיר בקיומו של ארון שיש חובה לצאת ממנו, אלא מעין סוד שמתגלה לעתים בחצי קריצה, ומי שמבין יבין. |
|
Netrunner(נשלט) |
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
Netrunner(נשלט) • 4 ביולי 2018
ArchAngel כתב/ה: אני מכירה מספר אנשים שכמעט העיפו אותם מהבית כי גילו שהם בדס"מיים. שההורים שלהם החליטו שהם חולי נפש רק כי ראו את הכלוב פתוח, נחשפו לאיזה סימן על הגוף או במקרה שמעו שיחת טלפון עם השולט/נשלט, והסיקו את המסקנה הכי בורה שמי שלא מכיר את העולם הזה יכול להגיע אליה.
הם נאלצו לצאת מהארון בכוח בשביל להסביר שזה רק הקטע שלהם במיטה ושזה לא משפיע על האנשים שהם, שהם שומרים על עצמם, ורק ככה ירדו מהם. אז יש אנשים שמעדיפים מראש לצאת מהארון בפני הקרובים להם, בזמן שלהם ובאווירה שיש להם עליה שליטה, מאשר לחיות בפרנויה מהרגע שיגלו (ולא מסובך לגלות אם זה לוקח חלק נכבד מהחיים שלך) וזה יתפוצץ להם בפנים. הם לא עושים את זה בשביל להגיד כמה מגניבים הם אלא בשביל לקבל לגיטימציה חברתית, בדיוק כמו הלהט"בים. כי כשעומד מולך אדם, בדס"מ לא נשאר עוד רק מה שאתה מכיר מהפורנו ומהסטיגמות, אתה מבין שזה קיים ויש בזה גם משהו אנושי, שזאת לא רק אבחנה שנותנים לאנשים חורגים מהנורמה אלא שיש אנשים נורמטיביים לגמרי שאתה אוהב שבין היתר זה מה שמדליק אותם. וככל שיותר בדס"מים מפסיקים להסתתר, ככה הקהילה מקבלת יותר לגיטימציה. בדס"מ נכנס למיינסטרים בדיוק בגלל אנשים ששיתפו "בחיי המין שלהם שהיו צריכים לשמור לעצמם", ובדיוק בגלל זה אף אחד לא רואה אותו יותר כמחלה נפשית ואפילו ונילים משלבים אלמנטים ממנו אצלם במיטה כי הוא כבר לא כזה מרתיע. בנוסף, חשוב להבין שמי שמספר על היותו בדס"מי לא משתף בחיי המין שלו- הוא לא מפרט על הסשנים שלו והאורגזמות שלו, הוא מספר על הזהות המינית שלו שהיא חלק מאורח חייו בדיוק כפי שהיא חלק מאורח חייו של ההומו, כי בשני המקרים זה לא מסתכם רק במיטה ויש חיים קהילתיים סביב זה. כמובן שאף אחד לא חייב להיות דוכן הסברה על בדס"מ, לא לכולם יש את הפריוולגיה כי חלקנו יכולים לשלם מחיר יקר מהיותם נשואים, עובדים בקריירה שזה עובר בה על אתיקה חוקית או חברתית או גרים בחברה שמרנית מדי. אבל אלו שכן בוחרים בזה- אין טעם לרדת עליהם ולחשוב שהם הזויים, כי בטווח הארוך הם עושים שירות גם עבור שאר הקהילה, הם עושים נורמליזציה לבדס"מ עבור כולנו. וכך כשאשתו של פלוני הנשוי תגלה שיש לו נשלטת מהצד היא לא תראה בו סכנה לילדיו כי יש לה חברה שאמרה לה שהיא נשלטת, ועובד שנתקל בבוס שלו באתר בדס"מ לא יוכל לסחוט אותו כי זה לא יזיז לאף אחד כשמדברים על הדאנג'ן במסדרון וכו' עוד כמה עשורים בזכותם נגיע לשיווין לקהילה, ואנשים יכלו לעלות לפה תמונות פנים מבלי לחשוש מפיטורין ושאר הדברים שקרו לקהילת הלהט"ב בשנים שהם נשארו בארון בהמוניהם. לא ירדו מהם |
|
שדה(שולטת) |
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
שדה(שולטת) • 4 ביולי 2018
Ollie כתב/ה: יש כל כך הרבה תגובות בסגנון הזה ^ (של שדה) פה בשרשור.
התגובות האלה ממש תמוהות בעיניי. מה קשה להבין שהארון הוא ההכרח לא לתת לאנשים שאני יוצאת איתם את הפאקינג מספר טלפון ושם שלי, עד שלא פגשתי אותם, למקרה שיתברר שאנחנו מכירים ושהם ינצלו את המידע הזה לרעה? את הצורך ללבוש תחפושת מעל הבגדים שאיתן אני יוצאת למסיבה, כדי שאף מכר ונילי שאולי יראה אותי בדרך לשם לא יקשר ביני ובין בדסמ? את חוסר היכולת לשים פה תמונות פנים שלי, כמו שוונילים עושים באפליקציות היכרויות? את המניעה מהתחברות בפייסבוק עם חברים שלי, חברים אמתיים שישנים אצלי והולכים איתי לים בשבת בצהריים - כדי שאף אחד לא יזהה שיש לי יותר מדי בדסמיים בפרופיל ונחש שיש לי קשר לעולם הזה? (אה, וגם קושי להביא בנזוג הביתה להורים או להיכרות עם חברות, כשאני בת 30 והוא בת 50. נניח. אצל חלקנו זה חלק מהנושא הבדסמי, פערי גילאים.) מה קשה להבין שחיים של הסתרה הם עינוי לנפש, ושאין שום קשר להתהדרות פומבית בחיי המין שלי מול כל מכריי? מה תמוהה בעינייך? שאני נמצאת בזוגיות בדס"מית אבל לא מרגישה כמוך ולא חיה חיי הסתרה עם עינויי נפש? זה לא קשה להבין שחיים של הסתרה הם עינוי לנפש. אני לגמרי מבינה את הקשיים שאת מתארת. אבל כמו שאמרתי, אני חושבת שחווית הארון קיימת אצל אנשים שאצלם הבדס"מ הוא אורח חיים או חלק מתפיסת הזהות שלהם. אני לא ביקורתית כלפי זה. אני רק אומרת שלדעתי הרוב לא תופסים בדס"מ באופן כזה, ומפני כך שאלת היציאה מהארון לא באמת רלוונטית עבורם. אני מעולם לא הרגשתי שאני מסתירה את העדפות הבדס"מיות שלי, לא יותר מאשר אני מסתירה העדפות מיניות אחרות. מעולם לא העלתי על דעתי שלא להתחבר אל מישהו בפייסבוק בגלל שהוא בדס"מי. כשיצאתי למסיבות בדס"מיות לא הסתרתי את זה. והעובדה שאני לא הולכת ברחוב עם בגדים שאני לובשת למסיבות לא נחוות על ידי כפעולת הסתרה כואבת. אבל זו אני. אני לא מושקעת בבדס"מ. אני לא חשבת על זה כמאפיין מרכזי שלי. אני לא מרבה לחשוב על בדס"מ מחוץ להקשר הזוגי. למרות שיש לי כמה חברים בדס"מים, אני לא בוחרת חברים בגלל הנטיה המינית שלהם, אני לא מחפשת את חברתם של אנשים בעלי נטיה מינית דומה, ומעולם לא חשתי צורך להיות חלק מ"קהילה בדסמית". זה נכון שאני לא מופיעה פה עם השם האמיתי שלי, אבל זה מאותה סיבה שאני לא ארשם לאתר פורנו עם השם האמיתי שלי. אני לא חווה את זה כהסתרה. אני מבינה שאצל אחרים זה אחרת. נדמה לי שהסיבה לכך היא שעבורם בדס"מ הוא הרבה יותר מאשר העדפה מינית. הם מושקעים בבדס"מ, מקיפים את עצמם בחברה בדס"מית והדבר הופך להיות מרכיב מרכזי בזהות שלהם ובחיים החברתיים שלהם. הם לא רק מסתירים את ההעדפה המינית שלהם, אלא גם העדפה חברתית וגישה מסויימת לחיים. יש הבדל בין אישה שאוהבת מאוד למצוץ, לבין אישה שלא רק אוהבת את זה אלא גם מושקעת בזה מאוד. היא פעילה בפורומים שמוקדשים להעדפה המינית הזו, יוצרת קשרים חברתיים בהתאם, יוצאת למסיבות שזו התמה שלהם, ולאט לאט העדפה המינית הזו הופכת לחלק מהזהות שלה. |
|
Ollie(נשלטת) |
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
Ollie(נשלטת) • 4 ביולי 2018
מה שתמוה בעיניי הוא שלמרות שהוסברו פה בתגובות שונות בתחילת השרשור על איזה ארון מדובר עדיין היו פה תגובות רבות שהציבו את הקושי שלנו (את הצורך בהסתרה ואת הקושי להתמודד עם הצורך בהסתרה) באותה השורה עם ציפייה מהשכנה ממול שלא תשתף אותי בפרטי הסקס שהיא עשתה אתמול.
|
|
Skaro(שולט) |
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
Skaro(שולט) • 4 ביולי 2018
שדה כתב/ה: Ollie כתב/ה: יש כל כך הרבה תגובות בסגנון הזה ^ (של שדה) פה בשרשור.
התגובות האלה ממש תמוהות בעיניי. מה קשה להבין שהארון הוא ההכרח לא לתת לאנשים שאני יוצאת איתם את הפאקינג מספר טלפון ושם שלי, עד שלא פגשתי אותם, למקרה שיתברר שאנחנו מכירים ושהם ינצלו את המידע הזה לרעה? את הצורך ללבוש תחפושת מעל הבגדים שאיתן אני יוצאת למסיבה, כדי שאף מכר ונילי שאולי יראה אותי בדרך לשם לא יקשר ביני ובין בדסמ? את חוסר היכולת לשים פה תמונות פנים שלי, כמו שוונילים עושים באפליקציות היכרויות? את המניעה מהתחברות בפייסבוק עם חברים שלי, חברים אמתיים שישנים אצלי והולכים איתי לים בשבת בצהריים - כדי שאף אחד לא יזהה שיש לי יותר מדי בדסמיים בפרופיל ונחש שיש לי קשר לעולם הזה? (אה, וגם קושי להביא בנזוג הביתה להורים או להיכרות עם חברות, כשאני בת 30 והוא בת 50. נניח. אצל חלקנו זה חלק מהנושא הבדסמי, פערי גילאים.) מה קשה להבין שחיים של הסתרה הם עינוי לנפש, ושאין שום קשר להתהדרות פומבית בחיי המין שלי מול כל מכריי? מה תמוהה בעינייך? שאני נמצאת בזוגיות בדס"מית אבל לא מרגישה כמוך ולא חיה חיי הסתרה עם עינויי נפש? זה לא קשה להבין שחיים של הסתרה הם עינוי לנפש. אני לגמרי מבינה את הקשיים שאת מתארת. אבל כמו שאמרתי, אני חושבת שחווית הארון קיימת אצל אנשים שאצלם הבדס"מ הוא אורח חיים או חלק מתפיסת הזהות שלהם. אני לא ביקורתית כלפי זה. אני רק אומרת שלדעתי הרוב לא תופסים בדס"מ באופן כזה, ומפני כך שאלת היציאה מהארון לא באמת רלוונטית עבורם. אני מעולם לא הרגשתי שאני מסתירה את העדפות הבדס"מיות שלי, לא יותר מאשר אני מסתירה העדפות מיניות אחרות. מעולם לא העלתי על דעתי שלא להתחבר אל מישהו בפייסבוק בגלל שהוא בדס"מי. כשיצאתי למסיבות בדס"מיות לא הסתרתי את זה. והעובדה שאני לא הולכת ברחוב עם בגדים שאני לובשת למסיבות לא נחוות על ידי כפעולת הסתרה כואבת. אבל זו אני. אני לא מושקעת בבדס"מ. אני לא חשבת על זה כמאפיין מרכזי שלי. אני לא מרבה לחשוב על בדס"מ מחוץ להקשר הזוגי. למרות שיש לי כמה חברים בדס"מים, אני לא בוחרת חברים בגלל הנטיה המינית שלהם, אני לא מחפשת את חברתם של אנשים בעלי נטיה מינית דומה, ומעולם לא חשתי צורך להיות חלק מ"קהילה בדסמית". זה נכון שאני לא מופיעה פה עם השם האמיתי שלי, אבל זה מאותה סיבה שאני לא ארשם לאתר פורנו עם השם האמיתי שלי. אני לא חווה את זה כהסתרה. אני מבינה שאצל אחרים זה אחרת. נדמה לי שהסיבה לכך היא שעבורם בדס"מ הוא הרבה יותר מאשר העדפה מינית. הם מושקעים בבדס"מ, מקיפים את עצמם בחברה בדס"מית והדבר הופך להיות מרכיב מרכזי בזהות שלהם ובחיים החברתיים שלהם. הם לא רק מסתירים את ההעדפה המינית שלהם, אלא גם העדפה חברתית וגישה מסויימת לחיים. יש הבדל בין אישה שאוהבת מאוד למצוץ, לבין אישה שלא רק אוהבת את זה אלא גם מושקעת בזה מאוד. היא פעילה בפורומים שמוקדשים להעדפה המינית הזו, יוצרת קשרים חברתיים בהתאם, יוצאת למסיבות שזו התמה שלהם, ולאט לאט העדפה המינית הזו הופכת לחלק מהזהות שלה. מדוייק! |
|
ArchAngel(שולטת) |
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
ArchAngel(שולטת) • 4 ביולי 2018
שדה כתב/ה: יש הבדל בין אישה שאוהבת מאוד למצוץ, לבין אישה שלא רק אוהבת את זה אלא גם מושקעת בזה מאוד. היא פעילה בפורומים שמוקדשים להעדפה המינית הזו, יוצרת קשרים חברתיים בהתאם, יוצאת למסיבות שזו התמה שלהם, ולאט לאט העדפה המינית הזו הופכת לחלק מהזהות שלה. אין באמת "קהילת הנשים המוצצות". אין באמת פורומים סביב זה, אין באמת מסיבות שזה הנושא המרכזי בהם (לכל היותר מסיבות סקס בהקשר ונילי/בדס"מי שזה חלק מהעניין, אבל לעולם לא בפני עצמו). וזה קורה כי העדפה למציצות, היא לא חלק מהזהות המינית. זה העדפה של אקט. ולכן מהיותו אקט ותו לא, הוא חסר משמעות לבדו והוא יקבל פרשנות שונה מאנשים בעלי זהות מינית שונה (ונילית/בדס"מית/גאה וכו'). אז יש אנשים אוהבים למצוץ, נו... ומה הלאה? לאן הדיון מתפתח? איזה קשר חברתי לא מיני אפשר ליצור סביב זה? זאת הסיבה שהם לא יוצרים קהילה סביב זה. כשמדובר באקט ותו לא, לא באמת יכולה להיבנות קהילה סביב זה, וזה לא משנה כמה אותם אנשים ינסו להיות מושקעים בזה, כי אי אפשר באמת להיות מושקע באקט שאין משמעות לבדו. למשל, אי אפשר לעשות קהילת זורקי כדורים לסלים גם אם זה משהו שאתה מאוד אוהב לעשות בשעות הפנאי, אבל כן אפשר להקים קהילת חובבי כדורסל בגלל שלעומת האקט של לזרוק סתם כדור לסל, בכדורסל יש מערכת של כללים, מונחים, הליכים מנטאליים, חברתיים ועוד שלל דברים שיש לאנשים מה לדון עליהם, להתחבר סביבם וללמוד מהם על עצמם והזולת. הסיבה שסביב בדס"מ יש קהילה היא כי בדיוק בגלל שעבור רבים הוא הרבה יותר מורכב מאוסף אקטים טכנים. עבור רבים בדס"מ הוא לא זריקת כדורים לסלים, אלא יש דבק פסיכולוגי ובעיקר חברתי שמחבר בין כל האקטים שהם מבצעים עד הקליעה לסל, וזה בדיוק מה שגורם להם להרגיש חלק מקהילה מסוימת. וזה בדיוק למה קם הכלוב, מסיבות, מפגשים... אחרת כולם היו שומרים את זה לעצמם ולבני זוגם וזהו. הזהות המינית לא נוצרת כי הם השקיעו בחיי קהילה, אלא הקהילה נוצרת סביב הזהות המינית. הם לא פיתחו זהות כי הם יצרו קשרים חברתיים סביב העדפה, אלא הצורך בקשרים החברתיים סביב זה נוצר מתוך הזהות הזו. האנשים האלו הרגישו בדס"מיים אפילו הרבה לפני שהגיעו לגיל המתאים לחיי קהילה, או שאפילו הייתה להם מודעות שלבדס"מ יש שם. זה מזכיר לי את הדיונים בהקהילה הגאה בין גברים שאוהבים לשכב עם גברים לבין הומואים (יש הבדל- הראשון זה העדפה שאפשר איתה ובלעדיה, השני זאת זהות מינית עם מורכבויות שונות). הראשונים לא מבינים למה השניים לא שומרים את זה לעצמם למיטה וחייבים "להשקיע בזה", בעוד עבור השניים זה פשוט מי שהם מבלי שהם מתאמצים בכלל. |
|
Skaro(שולט) |
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
4 ביולי 2018
Skaro(שולט) • 4 ביולי 2018
אבל תשימי לב לאמת הפשוטה רוב המפגשים של הקהילה כוללים אקטים מיניים לעיני הקהל.
בין אם זה בדאנגן עם ה"הופעות" לבין אם זה במסיבת פטיש פרטית. הקהילה לא נפגשת בשביל לדבר על צבע הקולר שעדיף לשלטת בעלת שיער גינגי ולא על סוג האזיקים שהכי פחות כואבים, כל זה קורא כאן בפורום. אנשים נפגשים בשביל לראות מין בפומבי. יש גירויי מיני לנשלטת להיות מושפלת לעיני אנשים זרים ולשולט יש גירוי מיני להיות שולט לעיניי רבים. |
|
שדה(שולטת) |
לפני 6 שנים •
5 ביולי 2018
לפני 6 שנים •
5 ביולי 2018
שדה(שולטת) • 5 ביולי 2018
ArchAngel כתב/ה: זה מזכיר לי את הדיונים בהקהילה הגאה בין גברים שאוהבים לשכב עם גברים לבין הומואים (יש הבדל- הראשון זה העדפה שאפשר איתה ובלעדיה, השני זאת זהות מינית עם מורכבויות שונות). הראשונים לא מבינים למה השניים לא שומרים את זה לעצמם למיטה וחייבים "להשקיע בזה", בעוד עבור השניים זה פשוט מי שהם מבלי שהם מתאמצים בכלל. יש הבדל אחד גדול. לא אמרתי שאיני מבינה למה אנשים לא שומרים את הבדס"מ לעצמם. אני לגמרי מאמינה בזכותם של אנשים לחיות חיי קהילה בדס"מיים, ואני אמפתית כלפי הקושי שלהם. הנקודה היתה שאם אדם חושש לצאת מן הארון, הוא צריך לבדוק עד כמה הוא באמת בארון. אם הדבר היחיד שהוא מעוניין להוציא אל האור זו העדפה מינית, לדעתי אין לו יותר מדי ממה לחשוש. אבל אם הוא רוצא להוציא אל האור זהות בדס"מי, אורח חיים בדס"מי והשתייכות עמוקה לקהילה הזו, אז לצערי יש לו ממה לחשוש, ויש לו על מה לחשוב. אני לא מסכימה איתך בשני נושאים ביחס לכל נטייה מינית יש התאגדות של אנשים שהופכים את הנטיה הזו לזהות, קהילה ותרבות. כולל "מציצות". ההבדל בין בידס"מ למציצות הוא רק סדר הגודל. בוודאי שיש פורומים שעוסקים במציצות ואנשים שחייהם מושקעים בפרקטיקה הזו. בדס"מ הוא במהותו פרקטיקה מינית. אני מסכימה שהמשיכה לבדס"מ אינה בחירה בהרבה מקרים. אבל להפוך את הבדס"מ לזהות ולהגדרה חברתית זו בהחלט בחירה. (שוב, אני לא אומרת שיש בבחירה הזו מן הפסול. מתגובתך נדמה לי שאת שומעת בדברי שיפוטיות שאינה קיימת). כאן נעוץ ההבדל שכתבתי עליו בין בדס"מ להומוסקסואליות. ההעדפה המינית של הומוסוקסואל לא מגדירה לו רק מה הוא יעשה במיטה, אלא גם עם מי הוא ירצה לחלוק את חייו. ולכן להומוסקסואליות יש השלכות חברתיות אוטומטיות, בעוד שבבדס"מ זה לא כך. |
|