| baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
14 בספט׳ 2005
Re: ועוד משהו danyu כתב/ה: לכי תשכנעי עכשיו חברה שלמה שבדסמ זה בטוח. נראה כמה זמן יקח לישראלי הממוצע לקנות את הסיפור של ssc.
אנחנו מוצגים באור של חברה לא בטוחה שבה פוגעים הדומים בסאבים, ואילו הסאבים הם סמרטוטים חלשים שלא יכולים לעמוד על זכותם או כבודם. לנו זה ברור שהמצב הפוך. לנו ברור שצריך להיות אדם חזק כדי להיות סאב, לנו זה ברור שלשולט אסור לאבד שליטה על עצמו אבל בחוץ זה תמיד יראה כמו פורקן יצרים חסר שליטה בו יש מנצלים ומנוצלים. את יודעת?... לא בטוחה שלי זה תמיד נראה כל כך בטוח הבדסמ...וזו תהייה שעלתה לי מלקרוא מה שכתבת. באופן אישי, אין לי סודות. החברים יודעים, ההורים יודעים. הידיעה לוקחת את הכוח מהסוד. כמובן שבין לספר על חברותי והשתייכותי לסצינה ובין לספר מה אני אוהבת ומה לא עובר גבול. אבל ברגע שזה פתוח, אף אחד לא מתחיל לנבור ולבדוק, מה , מי, ואיך. אין כח לסוד, אין כח לחששות מפני הגילוי. סיפור קטן: חזרתי לגור עם הורי בעקבות ניתוח שעברתי, והורדתי את כל התיקים למרתף לאחסון, ובתוכם: תיק הציוד, ותיק מלא מחטים. אבא שלי החליט לפתוח את התיק עם המחטים. תוך שנייה אמא שלי הייתה על קו הטלפון. "בייבי, מה זה שם?" אני: "אמא, זה בשביל הסחר בסמים, אני מאמינה במחט לכל ילד". היא: "נו באמת, למה זה?" אני: "לדברים האקסטרימיים האלה שאני עושה, לשוטים (זה הכינוי של אמא שלי למועדון ולקטע)... " היא: .... אני: חיוך ענק על הפנים. רואים? ליד המחטים ישנו תיק ענק מלא בשוטים, חבלים, ושאר דברים שהשתיקה יפה להם. מוסר השכל: להסתכל ימינה ושמאלה לפני שחוצים את הכביש. בייבי |
|
|
|
Nymphaea(נשלטת){זיעויה}
|
לפני 18 שנים •
16 בספט׳ 2005
רק השבוע
נאלצתי להסביר לחברה טובה שמודעת להעדפותי כבר זמן רב שלא חונקים אותי למוות.
זה מה שהיא דמינה לעצמה... מצאתי את עצמי מסבירה לה כמה הנאה יכולה להיות בלהיות מוצלפת בשוט או קשורה. את ההנאה מהקשירה היא דוקא יכלה לקבל, את ההנאה מכאב קצת פחות. אז חברים קרובים מאוד יודעים. איך שהוא אני לא רואה אותי באה לאבא שלי ואומרת " אבא אני מזוכיסטית". גם ככה בקושי הגיע עד הלום.. |
|
|
תחת השמש(נשלט)
|
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
לרוץ לספר לחבר'ה.... המלכה הכחולה כתב/ה: לפי משאל קטן שעשיתי במדגם לא מייצג, שמתי לב שרוב האנשים מסתירים את הנטייה הבדסמית שלהם מהסביבה ואם הם בוחרים לספר למישהו, הרי שזה אולי יהיה חבר או חברה הכי טובים.
רבים מסתירים זאת מחברים, משפחה ואפילו בני זוג נוכחים או פוטנציאלים שהכירו בנסיבות וניליות. שאלתי היא מדוע? אני לא אומרת שצריך ללכת עם שלט בגאון על החולצה, אבל האם אלו שלא יוצאים מהארון ולא מספרים עושים זאת כי הם מתכחשים לנטייה הזאת שבעצמם? האם הם לא עושים זאת כי איפושהו בראש- במודע או לא- הם לא שלמים עם הנטייה הזאת וחושבים שיש להם בעיה? שהם מעדיפים להיראות "נורמלים" לפחות כלפי חוץ? כמה מכם חקרו את הנטייה שלהם ואת שורשיה? כמה מכם הלכו לפסיכולוג כדי לפתור את "הבעיה" או כדי להבין את עצמם טוב יותר? האם אתם חושבים שתעשו את זה בסופו של דבר? כי כמעט כל אחד שאני מדברת איתו אמר לי שלפחות בשלב אחד בחייו (לרוב בתחילת הגילוי וההתנסות) הוא ניסה לחקור ולבדוק למה הוא כזה ולמה הוא אוהב את זה בדרך לא קונבנציונאלית? אני מסתובבת באתרי היכרויות ונילים ורואה אנשים שכותבים על עצמם הכל ופתיחות ואפילו מפרסמים תמונות. למה כאן הדיסקרטיות היא כה חשובה? למה אנשים לא מפרסמים תמונות כמעט אפילו בטשטוש פנים? מה יקרה אם מישהו יידע שהם אוהבים סאדו-מאזו? (ככה הם תופסים זאת). אז מה? אז אנחנו אוהבים סקס קצת שונה. האם זה אומר שאנחנו צריכים להסתתר? אנשים אומרים לי שהעולם "לא פתוח מספיק לקבל אותנו" ומצד שני אומרים שכן, שזה אופנתי והופך אט אט למיינסטרים. כחולית מקסימה!!!
למה כל אחד צריך לדעת על חיי המין שלי? העדפות, וכו'? גם בעבר בתור וונילי- לא חשבתי שכל אחד/ת צריך להסתובב לי בתוך התחתונים (במחשבה שניה אולי זה היה מהנה...  ).
כנ"ל גם כאן. זה חיי ולא כל אחד/ת צריך לדעת מה קורה ב- "ד" אמותיי או במוח שבין שני אוזניי. גם כאן אני אבחר או בוחר לספר את נטיותיי הבדס"מיות לאותם אנשים שהייתי בוחר לספר להם על הדברים הכי רגישים ואינטימיים שלי. ואין כאלו הרבה.... חוץ מיזה, כשאדם מחליט לספר על העדפות שלו, זה אוטומטית עושה "האוטיניג" לבת זוג. כי הרי מובן מאליו שאם אלו הרצונות שלך, אז זו הבחירה שלך בבת זוג תואמת. ודרך אגב- לי יש את הבת זוג המלכה הכי מדהימה- כבר אמרתי לך את זה? 
"תחת השמש" |
|
|
jegularis(מתחלף){kasandra}
|
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
אפרופו מיינסטרים
ישבתי וחשבתי כמה אנשים בארץ יש עניין בנושא .
ראיתי שבאתר רשומים 12,000 חברים . אני מאמין שרבים מהם אינם פעילים , אבל אם הם נרשמו סימן שיש להם משיכה לעניין. נניח בהערכה זהירה שרק חצי מכל מי שיש לו עניין בנושא שמע על האתר ונרשם אליו . על פי הערכה זו ישנם 24,000 איש בארץ שמתעניינים בבדס"מ . מתוך מדינה שאוכלוסייתה היא 7 מיליון נפשות הייתי אומר שאנו מיעוט נשכח !! ואני מצטרף לכל מי שטוען שהחברה עדיין מתקשה לקבל את השונה ... בלה בלה ושלא מספרים לאנשים על נטיות חריגות כשם שאני לא מספרים על הרגלי המין הונילים... בלה בלה ... |
|
|
OMEN{בובת זונה}
|
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
ג'אג, לדעתי רק חצי מהרשומים באתר פעילים ולא כפולים. עם זאת, אישית, אני מאמין שיש הרבה יותר אנשים שמתעניינים בתחום, גם אם להגדרתינו (ומי אנחנו שנגדיר אותם?) הם "ונילים קינקים". להערכתי המספר גדול פי כמה מזה שציינת. רק תחשוב כמה אנשים מחפשים גיוון במיטה. וכשהם אומרים גיוון, אני מאמין שבמוקדם או במאוחר הם גם מגיעים למשחקי שליטה, לפטישים מסויימים וכו'.
עם זאת , חבל לי שהגודל כן קובע, ועוד במדינת היהודים, שאמורה להיות רגישה לקבוצות מיעוטים מכל הסוגים. אני מוצא שהלגיטימציה של מעשה זה או אחר נקבעת ע"פ כמות האנשים שעושים או שחושבים על הנושא. כ"כ חבל שאין פה באמת חופש ביטוי ועשיה, במיוחד כשאין פגיעה בסביבה. וכשאני מדבר על חופש ביטוי ועשיה אני לא מתכוון מצד הממשלה, כי הרי אין פה עבירה על החוק, אלא מצד האנשים שחיים איתנו על כדור הארץ בכלל ובישראל בפרט. כולם הולכים אחרי העדר, ומי שמעט סוטה מן העדר, הוא... טוב.. סוטה! 
|
|
|
Venus in Furs
|
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
אני עם הכחולה ובגדול. כמובן מבלי לשפוט את מי שבוחר להישאר בארון, אני אטען שכל ארון הוא רע. אי אפשר לצפות שהחברה תקבל אנשים שלא מקבלים את עצמם. ההומואיות נחשבת סטייה הרבה הרבה פחות מבעבר, וזו תוצאה של מאבק פוליטי שגבה מחירים מאלו שלחמו אותו. אם נישאר בחושך, נישאר בחושך...יש חשיבות לסוגיה גם כדי שנוכל לחיות ללא חשש וצורך להסתיר וגם כדי שירבו בני הזוג הפוטנציאלים שלנו! מעבר לזה, אני חושב שאדם שחי בסוד ובחיים כפולים מאמלל את עצמו, לרוב ללא צורך. אני מסכים עם הכחולה שהארון הוא קודם כל פנימי, ומשקף את חוסר ההשלמה של האדם עם נטיותיו. שוב חשוב לי להדגיש שאני לא תוקף את מי שבוחר להישאר בארון...זו בהחלט זכותו, ותהליכים כאלו הם אישיים ולוקחים את הזמן שלהם להבשיל.
לסיכום, אני דן ואני סאדומאזוכיסט גאה!!!!! 
|
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
17 בספט׳ 2005
we love you dan...
אני חושבת שהחשאיות לפעמים מוגזמת. אנשים חוששים אפילו לומר את שםמם הפרטי, אפילו את אזור המגורים הכללי שלהם (צפון/שפלה/ירשולים/מרכז וכו'). ודניו, יש הבדל גדול בין ונילים קינקיים ש"מגוונים" כהגדרתך, כי בכל עיתון נשים/מדור סקס באינטרנט וואט אוור שמכבד את עצמו כתוב ש"מומלץ להפתיע את בנזוגך, קשרי אותו באיזיקים עפ פרווה ותכניסי לו תותים לפה בו זמנית שאת יורדת לו. מובטחת לכם הנאה..." בלה בלה אבל מעבר לכמה ספאנקים, הם לא יקבלו את מה שאנחנו עושים. הרגע קראתי שרשור על מישהו שאמר שמישהי מהעבודה שלו צולמה בדאנג'ן (לא ברור לי איך) מסשנת כמלכה ושזה הופץ בעבודה שלה ושזה עשוי לפגוע בה. אני לא רוצה לדעת איך מדברים עליה וכו, בעוד זה לגיטימי (וגם יש אפליה לפעמים) שמישהו יהיה הומו. |
|
|
|
OMEN{בובת זונה}
|
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2005
מצטרף לכחולית, ווי לאב יו דן...
המלכה הכחולה אמרה: "דניו, יש הבדל גדול בין ונילים קינקיים ש"מגוונים" כהגדרתך, כי בכל עיתון נשים/מדור סקס באינטרנט וואט אוור שמכבד את עצמו כתוב ש"מומלץ להפתיע את בנזוגך, קשרי אותו באיזיקים עפ פרווה ותכניסי לו תותים לפה בו זמנית שאת יורדת לו. מובטחת לכם הנאה..." בלה בלה אבל מעבר לכמה ספאנקים, הם לא יקבלו את מה שאנחנו עושים. " לדעתי הכל עניין של הסתגלות. אחת הסיבות המרכזיות שאני כאן היא בגלל שחיפשתי לגוון את בסקס הוונילי שלי . כמו הרבה אחרים כאן, לאחר שגיליתי את עולם הבדסמ ביצעתי מחשבה לאחור ונזכרתי בכל מיני מעשים או מחשבות שהיו לי. הבנתי באופן רטקואקטיבי שהכל התקשר לבדסמ - וזה דבר שאז לא יכולתי להגדיר אותו כיותר מ"סטיה" או "פתיחות מינית". אם אנשים מקבלים בהבנה (ואולי גם בחיוך) קשירה באזיקים וכמה ספאנקים אז הסיכוי הוא גדול שבאמת יבצעו זאת במיטה. לאחר מספר פעמים הגבולות נמתחים (אצל מי שמגלה שהתחום קורץ לו) ואנשים אלה, גם אם לא מבצעים עשויים הרבה פעמים לפנטז על דברים מעט יותר חזקים, וגם על הפן המנטאלי. כך זה היה אצלי ואצל רבים אחרים כאן. התחלנו בקטן. אזיקים תותים וכמה ספאנקים. עכשיו אנחנו כבר כותבים בפורום הכלוב על יציאה מהארון. חחח....
|
|
|
scarlettempress{L}
|
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2005
כמו שרבים אמרו... אני לא חושבת שזה לעניין לפרסם ברבים מה בדיוק אני עושה במיטה (ולא רק במיטה
 ). לא רואה שום הבדל בין לפרט לאנשים על הסקס הונילי שלי ובין הסקס הבדס"מי שלי. חברים קרובים שאיתם אני מוכנה לדבר על חיי המין שלי יודעים גם על הנטיות הבדס"מיות שלי.
ההשוואה בין נטיות אלה ונטיותיי הלסביות ממש לא נראית רלוונטית. כשאני מצהירה לעולם שאני לסבית, אני מדברת על משהו שהוא הרבה מעבר לסקס! זו דרך חיים, זה להרגיש חופשית לצד בת הזוג שלי ברחוב, במקום עבודה, וכו'. זה חשוב לי שיקבלו אותנו מבחינה חברתית. אבל האם זה מטריד את מנוחתי שאני לא יכולה להצהיר לעולם שאני אוהבת כשהאישה שלי מצליפה בי, קושרת אותי, קוראת לי הזונה שלה וכו'? נו באמת. לגבי אנשים ששומרים על חשאיות מוגזמת מבחינת חשיפת פרטים באתר בגלל חשש להרוס את הקריירה וכו', נכון, לצערנו בעולם של היום הרבה אנשים לא כל כך פתוחים מבחינה מינית וקשה להם להבין את ה"סטיות" שלנו  (או שזה מה שנוח להם להצהיר בצביעות, ובעצם הם עושים את אותם הדברים בחדרי חדרים...)
אבל שוב, האם זה באמת מפריע למישהו, גורם לו לחוש שהוא חי בשקר, בגלל שהוא לא יכול לחשוף את חיי המין שלו ברבים?... וכמובן, עדיין יש משהו קסום בסודיות, בחשאיות של כל העניין. זו דעתי בכל אופן. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2005
מה זה מעניין אנשים אם את אוהבת בנות או בנים?
והאם את מצהירה שאת לסבית רק כדי שיהיה לך קל להתבטא באופן חופשי בחוץ? אז למה אני צריכה לחוש לא בנוח להסתובב עם העבד שלי ברחוב עם קולר? למה אם אעשה זאת יש סיכוי טוב שיקראו למשטרה?.. מה ההבדל? האם בדסמ זה גם לא עשוי להיות דרך חיים? למה הומואים יכולים לנפנף בדגלי גאווה אבל אני לא יכולה לנפנף בשוט? למה להתלבש בבגדי פטיש זה בלתי אפשרי להסתובב ברחוב ואם כבר אז רק במסווה של "אני גותית/רוקרית/מטאליסטית"? |
|
|